ארכיון תג: שולה זקן

היסוד הנפשי של נבות תל צור

למקרא פסק הדין של בית המשפט העליון שאישר את סגירת התיק הפלילי נגד עו"ד נבות תל צור, אפשר להעריך שבית המשפט לא ממש מאוהב בפסק הדין הזה שיצא מתחת ידיו (בכל מקרה – ברכות לעו"ד תל צור על שנחלץ מן המיצר).

בית המשפט מצא שלא להתערב בהערכת הפרקליטות שקיימת בעייה עם הוכחת היסוד הנפשי במעשיו של תל צור.

בית המשפט מביא את עמדת הפרקליטות בעניין זה ואומר כך:

"פרקליט המדינה סבר שקיים קושי בהוכחת היסוד הנפשי הנדרש כדי להוכיח את ביצוע העבירות שבהן נחשד תל-צור…אמנם בשלב מסוים הציע תל-צור לזקן, בשם אולמרט, כי האחרון יפעל לכך שישולם לה שכר עבודה מוגדל וכי יוענק לה סיוע כספי למימון סניגור פרטי, אולם מחומר הראיות עולה כי הצעת הסיוע הכספי לא הוצגה על ידי תל-צור ככזו המותנית בתמורה מצדה של זקן, כלומר בכך שהאחרונה תחזור בה מעדותה, לא תעיד במשפט או תוותר על הסדר הטיעון שהוצע לה"

עד כאן הציטוט מפסק הדין.

בהנחה שזהו אכן המצב העובדתי, כלומר שהצעת הסיוע הכספי לא הוצגה ככזו המותנית בתמורה מצד שולה זקן וכו' וכו', נשאלת השאלה אם הפרקליטות לא היתה אמורה, בנסיבות העניין, להיזקק לחזקת היסוד הנפשי.

אומר בעניין זה בית המשפט העליון במשפט אחר (ע"פ 10477/08):

"לצורך הוכחתו של היסוד הנפשי, רשאי בית המשפט לעשות שימוש בחזקות ראייתיות-עובדתיות המשקפות את ניסיון החיים והשכל הישר. יפה לענייננו חזקת המודעות לפיה חזקה כי אדם מודע לרכיבי היסוד העובדתי של העבירה שביצע וחזקה כי היה מודע לאפשרות התרחשותה של התוצאה הטבעית העשויה לנבוע מהתנהגותו"

ולענייננו, השאלה הרלוונטית היא מה התוצאה הטבעית העשוייה לנבוע מכך שמציעים לשולה זקן סיוע כספי מצד אולמרט בנסיבות שהיא נמצאת בהן. הייתכן, מנקודת ראותה של שולה זקן, שאולמרט מציע לה סתם מתנה מבלי לצפות ממנה לתמורה כלשהי? האם העדר תמורה מצד שולה זקן היא התוצאה הטבעית בנסיבות העניין?

במילים אחרות, החזקה הנ"ל יונקת את מהותה מהתוצאה הטבעית העשוייה לנבוע מהצעת הסיוע הכספי. אם התוצאה הטבעית, מנקודת ראותו והבנתו של המקבל, היא שהסיוע ניתן לו לשם שמים ללא צפייה לתמורה מצידו, כי אז החזקה הזו מנקה את היסוד הנפשי שבהתנהגותו של הנותן.
ולעומת זאת, אם התוצאה הטבעית היא שהמקבל מבין שמצפים ממנו לתמורה, ובמקרה של שולה זקן אם היא הבינה שבתמורה לסיוע הכספי מצפים ממנה  שהיא  "תחזור בה מעדותה, לא תעיד במשפט או תוותר על הסדר הטיעון שהוצע לה" – או אז החזקה הנ"ל מכתימה בפלילים את היסוד הנפשי שבהתנהגות המציע.

בשורה התחתונה – גם אם לא ניתן להוכיח שנבות תל צור היה מודע בפועל לכך ששולה זקן הבינה שמצפים ממנה לתמורה – הנה באה חזקת היסוד הנפשי וקובעת שאם התוצאה הטבעית של הצעת הסיוע הכספי היא הבנתה של שולה זקן שמצפים ממנה לתמורה – אם זו התוצאה הטבעית כי אז קמה החזקה של יסוד נפשי פלילי אצל המציע.

 

האם אולמרט ייכנס לכלא בספטמבר?

עצם העובדה שאדם מגיש ערעור על הרשעתו ושפיטתו למאסר אינה מהווה, כשלעצמה, סיבה לעכב ביצוע עונש מאסר שנגזר עליו.

שיקול חשוב לאי-עיכוב ביצוע נעוץ בצורך לטפח את אמון הציבור במערכת המשפט ואת כוח ההרתעה שלה, שעלולים להתערער אם יווצר פער זמנים גדול מדיי בין יום מתן גזר הדין לבין יום תחילת ריצוי העונש.

בית המשפט העליון גיבש את הקריטריונים שעל פיהם יוחלט אם ומתי יש לעכב ביצוע עונש המאסר, ובהם – סיכויי הערעור, חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, משך המאסר, מידת מסוכנותו של הנאשם, עברו הפלילי, וכן נסיבות אישיות או נסיבות מיוחדות שנוגעות לאדם שנגזר עליו לשבת בכלא.

במקרה של אולמרט מתעוררת במלוא תוקפה השאלה אם העובדה שהמדובר בראש ממשלה לשעבר מהווה נסיבה מיוחדת המצדיקה עיכוב ביצוע העונש עד לאחר החלטה בערעור.

והשאלה הזו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שמי שגזר על אולמרט את המאסר הוא שופט דן יחיד ולא הרכב שופטים כפי שהיה רצוי ומתחייב במקרה חריג מעין זה.

בהקשר זה די אם נזכיר את משפטם של שרי ממשלה כמו יעקב נאמן, חיים רמון, אביגדור ליברמן ואחרים שהועמדו בזמנם לדין פלילי ועניינם התברר בפני הרכב שופטים. ברור שמי שקבע שהשרים הללו יישפטו בפני הרכב עשה כן לאור העובדה שמדובר בשרי ממשלה.
וכשמדובר בראש ממשלה הדברים הם הרי מקל וחומר.

לעניות דעתי, מטעמים של אינטרס הציבור, אולמרט היה חייב לעמוד לדין בפני הרכב ולא בפני דן יחיד, ומשלא נעשה כך – מתעוררת במלוא הכובד השאלה אם אינטרס הציבור אינו מחייב שתיקו של מי שהיה ראש הממשלה יתברר בערעור, בפני הרכב כמובן, קודם שייכנס לכלא.

אין ספק שאילו היה מדובר באולמרט בלבד הוא היה זוכה, בנסיבות העניין, לעיכוב ביצוע עד לאחר הערעור, ואפילו לאחר דיון נוסף אם יוגש.

אלא שכידוע אולמרט לא לבד בפרשה הזו ולכן מתעוררת בעייה נוספת – קשה לא פחות: מה יהיה דינם של שאר הנאשמים בפרשה שנדונו לתקופות מאסר ובכוונתם להגיש עירעור. הייתכן שאולמרט, רק הוא בלבד, יזכה לעיכוב ביצוע משום נסיבותיו המיוחדות כראש הממשלה, ואילו חבריו לביצוע העבירות שנשפטו עימו ייכנסו לכלא בספטמבר לפני תחילת ערעורם? הרי זו, לכאורה, אפלייה שהדעת איננה סובלת, הלא כן?

וכאן נכנס לתמונה שיקול נוסף: נניח שמטעמי מניעת אפלייה אולמרט וכל חבריו יזכו יחדיו לעיכוב ביצוע עד לאחר הערעור. במצב שכזה תתעורר השאלה מה יהיה על שולה זקן? הרי היא לא תערער בהיותה תחת עיסקת טיעון שכוללת 11 חודשי מאסר. הייתכן שבמצב עניינים שכזה רק שולה זקן, מכל העבריינים, תהיה זו שתיכנס לכלא בספטמבר? קצת מגוחך, לא?

ובכן, מה יקרה בספטמבר? הייתכן שאולמרט יגיע לדיונים בבית המשפט העליון בפוסטה מאובטחת?

כדאי שאולמרט יתחיל להפנים את מצבו וישקול לחתוך לכיוון עיסקת טיעון כוללת בעזרת פרקליטיו המוכשרים.

השופט רוזן בשבתו כבית דין שדה

האם כבוד השופט דוד רוזן שמע אי פעם על הליך הוגן?

האם הוא שמע על זכויות נאשם?

דומה שהחיזיון הצפון קוריאני שהתנהל אצל כבוד השופט בהליך גזר הדין של שולה זקן יש בו כדי להבהיל ממש ולהדאיג כל מי שעדיין מאמין שבית משפט שואף להוציא את הצדק לאור.

זה לא ששולה זקן החליטה לנצל את זכות המילה האחרונה לפני גזירת הדין כדי לסגור חשבון עם אולמרט.

זה השופט רוזן בכבודו ובעצמו שהחליט לנצל את המעמד כדי לחקור את זקן כדי לשאוב ממנה עוד ועוד פרטים על מעשי העבריינות של אולמרט.

וכל זאת כשאולמרט עצמו, או לפחות מי מפרקליטיו, אינו נוכח באולם, וכך נשללת ממנו זכות התגובה – שלא לדבר על הזכות לחקירה נגדית כדי לנסות ולהפריך את דברי העדות של זקן.

אבל לא רק זאת: מעבר למימצאים שהתקבלו מפיה של זקן בחקירתה אצל השופט – קיבל השופט לעיון תמלילי שיחות הנוגעים אף הם למעשים עברייניים של אולמרט, ושוב: מבלי שניתנה לאולמרט אפשרות להתמודד בבית המשפט עם החומרים הללו.

כי השופט רוזן, במהלך מתחכם משהו, השתמש בחומרים הללו לא רק בעניינה של שולה זקן, אלא גם, אולי בעיקר, כדי לצקת עוד מלט ובטון אל תוך פסק הדין שכבר נתן קודם לכן בעניינו של אולמרט, וזאת בידיעה ברורה שהתיק יגיע לבחינה בבית המשפט העליון.

ובמילים אחרות: השופט רוזן מתכתב עם בית המשפט העליון באמצעות פסק הדין הפורמלי שנתן בעניינו של אולמרט, וכן באמצעות "חומרי שכנוע" נוספים ומאוחרים שכובשים את כותרות העיתונים ועתידים בבוא היום לרחף בחלל בית המשפט העליון.

במה דברים אמורים:

בזווית האחת של פיו אומר השופט בגזר הדין של שולה זקן שהוא לא היה זקוק לחומרים הנוספים והמאוחרים הללו כדי להרשיע את אולמרט, ואולם באותו הבל פה ממש משדרג השופט את מעמדו של פסק הדין ומספר לנו שהחמרים הללו הם כדבריו "תוספת ראייתית" ו"תוספת ממשית" לראיות שעליהן הסתמך כדי להרשיע את אולמרט.

ומדגיש השופט וקובע באותו עניין כי: "יש בראיות שהמציאה (שולה זקן) לחוקרי המשטרה ולנציגי המאשימה כדי לעגן עוד את התשתית הראייתית שהובילה להרשעתו של נאשם 8 (אולמרט) בקבלת שוחד על סך 61 אלף ₪".

עינינו הרואות: השופט רוזן מרפד ומדפן את פסק הדין של עצמו בראיות ובחומרים מאוחרים – חומרים שלאולמרט לא ניתנה הזדמנות להתמודד איתם בבית המשפט.

וכל זאת לקול מצהלות אספסוף ועיתונאים בחצי גרוש שמינו עצמם לשומרי החומות של האמת והצדק ואינם מבינים שאפילו לבוגדים של ממש מגיע הליך הוגן.

רגע האמת של שולה זקן

שולה זקן זועמת על אהוד אולמרט על כך שבמהלך עדותו הוא לא העמיד את השופט על כך שהיא לא מושחתת.

קצת קשה להבין את פשר זעמה זה של זקן על אולמרט – אם זוכרים שבחשבונות הבנק שלה או של קרובי משפחתה הופקדו צ'קים בסכומי כסף גבוהים שניתנו לה מאת עד המדינה שמואל דכנר.

הרי יש גבול גם לכושר הלוליינות של אולמרט, הלא כן?

כך או כך, במצב הקשה שבו היא נתונה עתה, שולה זקן חייבת להחליט ביום-יומיים הקרובים אם כדאי לה לעלות על דוכן העדים ולהעמיד עצמה לחקירה נגדית של התביעה (ושל השופט!).  

הרי ברור הדבר שהימצאות הצ'קים בחשבונות הבנק שלה או של קרוביה – כמוה כתפיסתה "על חם", ושום הסברים מלבד שוחד מובהק לא יתקבלו על דעתו של בית המשפט.

ובכן, מה יש לשולה זקן לחפש על דוכן העדים?

נכון, היא הודיעה שהפעם בכוונתה להעיד, אלא שלא מן הנמנע שהיא הודיעה על כוונתה זו מבלי שבאמת התכוונה לכך, אלא רק כדי לאותת לאולמרט שלא "יתפרע" יתר על המידה על דוכן העדים ולא ישליך עליה רפש כדי למלט עצמו מהאישומים – באשר היא אמורה, כביכול, להעיד אחריו על כל הסכנות הכרוכות בכך מבחינתו.

כללו של דבר, לא ברור מה תועלת אישית תפיק שולה זקן מעדותה במשפט – מלבד חשש להסתבכות נוספת וחוסר יכולת ממשית להתמודד עם שאלות קשות שיציבו בפניה התביעה והשופט.

מצד שני ניצבת בפניה אפשרות של הרגע האחרון לחתום על עיסקת עד מדינה שבמסגרתה יהיה עליה להפליל את אולמרט כדי למלט עצמה באופן חלקי או מלא מעונש.

האם שולה זקן תחתום ברגע האחרון על עיסקה מעין זו? קשה להאמין ששולה זקן ניחנה בכוחות הנפש למהלך שכזה.

וכשזו תמונת המצב ראוי לשולה זקן לשקול שמא עדיף לה שלא תעלה על דוכן העדים ותשאיר לגורל ולרחמי בית המשפט לעשות את שלהם.

השתפרו סיכוייו של אולמרט בעקבות מות עד המדינה

פטירתו של עד המדינה מערימה קושי להרשיע את אהוד אולמרט בקבלת שוחד.

טוען עד המדינה בחקירתו הראשית, שלבקשת אהוד אולמרט הוא מסר לאחיו, יוסי אולמרט, חצי מיליון שקל.

יוסי אולמרט, שטרם העיד במשפט, מאשר בחקירתו המשטרתית שאכן קיבל מעד המדינה צ'קים "בסכום משמעותי", אך טוען שאינו יודע מי ביקש מעד המדינה לעשות כן.

אהוד אולמרט מכחיש שביקש מעד המדינה להעביר לאחיו את הכסף.

אדם מהרחוב יתייחס אל טענות שני האחים אולמרט בהרמת שתי גבותיו.

שהרי ברור לכאורה, שעד המדינה מסר ליוסי אולמרט חצי מיליון שקל – לא כמעשה צדקה לשמו, אלא לבקשת מישהו.

ומי יכול להיות המישהו הזה אם לא אחיו של יוסי, אהוד?

במילים אחרות, אם להשתמש במונח מעולם המשפט, מתקיימת כאן ראייה נסיבתית לכך שאהוד אולמרט הוא זה שביקש מעד המדינה למסור הכסף לאחיו.

האם גם השופט במשפט יסבור כך? לא בטוח.

כי עולה על הדעת אפשרות נוספת, לא בלתי סבירה אף היא, שמכרסמת קשות בראייה הנסיבתית הנ"ל.

והאפשרות הנוספת היא שמי שביקש מעד המדינה להעביר ליוסי אולמרט את הכסף היא שולה זקן.

על הקשרים ההדוקים בין שולה זקן לבין עד המדינה ניתן ללמוד מחומר הראיות שהתפרסם עד כה. הדבר מתבטא בסכומי כסף גדולים וכן במתנות יקרות ערך שהעביר עד המדינה לשולה זקן. אפילו העובדה שעד המדינה נתלווה לשולה זקן לבחור סלון לביתה אומרת משהו.

על היחסים בין שולה זקן לאהוד אולמרט אין צורך להכביר במילים. מדובר בעשרות שנות נאמנות בלתי מסוייגת מצד שולה זקן כלפי אהוד אולמרט – נאמנות שעד כה עמדה במבחנים קשים ביותר.

אם יש דבר שבמיוחד מתסכל את רשויות החוק הוא נכונותה של שולה זקן לשכב למען אהוד אולמרט על הגדר ללא תנאי.

וכשזו מערכת היחסים בין שולה זקן לבין עד המדינה מצד אחד, ובין שולה זקן ואהוד אולמרט מצד שני – האם יהיה זה מופרך להעלות על הדעת אפשרות ששולה זקן, במסגרת יחסיה ההדוקים עם עד המדינה, אמרה לו שאהוד אולמרט מבקש להעביר לאחיו יוסי חצי מיליון שקל?

נוכחותה הפעילה של שולה זקן בצומת חשוב של פרשת השוחד ונכונותה להגן בגופה ממש על אהוד אולמרט – אינם מאפשרים לבטל מכל וכל את האפשרות ששולה זקן היא זו שקשרה את הקצוות בסיפור העברת הכסף ליוסי אולמרט.

עד המדינה, שכאמור טען בחקירה ראשית שאהוד אולמרט הוא זה שביקשו להעביר הכסף לאחיו, נפטר קודם שניתנה לפרקליטו של אולמרט לחקור אותו בנקודה זו בחקירה נגדית – דבר שמטבע הדברים מפחית ממשקל העדות.

הנה כי כן, צירוף של כל הנסיבות הללו בכוחו להחדיר ספק סביר לאפשרות שאהוד אולמרט הוא זה שביקש מעד המדינה להעביר הכסף לאחיו, ודי בכך לזכותו מחמת הספק.