ארכיון תג: ערוץ 10

מבצע "הצבעת הרווחת" – לא חוקי

בימים האחרונים מתנהל, באמצעות אורלי וגיא מערוץ 10, מבצע, שבו מוזמנים בעלי עסקים להציע הנחות משמעותיות למי שהצביע ביום הבחירות.

פורסם, שעד כה הצטרפו 100 בעלי עסקים למבצע האמור והצעות נוספות זורמות כל הזמן.

האם המבצע חוקי?

הנה מה שקובע חוק הבחירות לכנסת בעניין זה:

"ואלה דינם מאסר חמש שנים או קנס…:

 (1) הנותן או המציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת;

 (2) המקבל או המסכים לקבל שוחד, לעצמו או לאדם אחר, כדי שיצביע או יימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת;"

וממשיך החוק וקובע:

"אין נפקא מינה בשוחד אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת, למעט הובלת בוחר בכלי רכב אל מקום הקלפי וממנו לצורך הצבעתו"

עינינו הרואות:

החוק אוסר להציע או לקבל כסף או שווה כסף – לא רק בתמורה להצבעה עבור רשימה מסויימת, אלא גם בתמורה לעצם ההליכה להצביע.

ולענייננו: מבצע "הצבעת – הרווחת" מנוגד לחוק.

האם ערוץ 10 נכנע לסחיטה באיומים?

די להתבונן בנוסח ההתנצלות שפירסם ערוץ 10 בפני הטייקון שלדון אדלסון כדי להבין שערוץ 10 פירסם ההתנצלות כשאקדח מוצמד לרקתו.

אין מחלוקת על כך שערוץ 10 חטא קשות כלפי אדלסון כשפירסם אודותיו כזבים, שמן הסתם פגעו בו והסבו לו עגמת נפש וצער רב.

ואין מחלוקת שערוץ 10 היה חייב – מן הדין ומן הצדק – לפרסם התנצלות כנה כלפי אדלסון, כמו גם כלפי כל אדם אחר, שהוא פוגע בו שלא כדין בדרך של פירסום מידע שקרי.

השאלה היא אם היה זה לגיטימי לכפות על ערוץ 10 את ההתנצלות יוצאת הדופן הזו בדרך כפי שהדבר נעשה. במילים אחרות, האם היה זה לגיטימי להצמיד אקדח לרקתו של ערוץ 10 כדי לאלצו בכך לפרסם ההתנצלות. התשובה לכך היא שלילית עם דגל שחור!   עצם העובדה שערוץ 10 חייב לפרסם התנצלות, אין פירושה שניתן, בכל דרך, לכפות על הערוץ לעשות כן. כך למשל, העובדה שאדם חייב לחברו סכום כסף, גבוה ככל שיהיה, אין פירושה שכל הדרכים כשרות כדי לאלצו להחזיר את החוב. כי כידוע ישנם אמצעי גבייה שהשימוש בהם הוא פסול ומגיע כדי סחיטה באיומים – גם אם אין מחלוקת על קיום החוב עצמו.

על המידה הגרוטסקית ממש של הכניעה שבה נאלץ ערוץ 10 להיכנע לאדלסון תעיד העובדה שערוץ 10 לא רק שחזר בו מהדברים שפירסם על אדלסון, אלא שהוא אף העניק לאדלסון, באופן פוזיטיבי, מעין "תעודת כשרות" גורפת. כך למשל, קובעת ההתנצלות כי "לא נפל פגם כלשהו בהתנהגותו של מר אדלסון". וכי מהיכן זה יודע ערוץ 10 שלא נפל פגם כלשהו בהתנהגותו של אדלסון? אין זה אלא שערוץ 10 נהג כאן כפי שנוהג חטוף שנאלץ לשתף פעולה עם חוטפיו ולספר למצלמה ולקלטת שתופץ – עד כמה חוטפיו הם אנשים חיוביים ועד כמה עניינם צודק.

כי מתברר שמי שאילץ את ערוץ 10 לפרסם את ההתנצלות, בנוסח שבו היא פורסמה, הוא נותן לחמו של הערוץ, הלא הוא הטייקון רון לאודר. בנסיבות אלו יש להסיק שערוץ 10 פירסם ההתנצלות – לא מתוך שהוא הגיע למסקנה שהצדק וההגינות מחייבים אותו לעשות כן, אלא מתוך החשש שסירוב למלא אחר דרישתו של לאודר עלול לנתק את צינור החמצן של הערוץ – על כל המשתמע מכך.

כי מה שערוץ 10 כנראה שלא הביא בחשבון הוא שלאודר זה, בכוחו להעניק מחסדיו לאחרים – במקרה זה שלדון אדלסון – ולכפות על הערוץ את ההתנצלות כלפי אדלסון כאילו היה מדובר בלאודר עצמו.

מין אחוות טייקונים שכזו שערוץ 10 לא השגיח בה.

———————————————————-

כשראש הממשלה מגיש תביעת דיבה

אין ספק: מערכת משפט של מדינת ישראל היא אחת הנקיות והישרות בעולם – אם לא ה…

ואחרי ששילמנו את מס השפתיים הזה נרד אל קרקע המציאות.

מערכת המשפט בישראל תלוייה כמעט לחלוטין בממשלה – כלומר בראש הממשלה – ככל שהדבר נוגע לתקציבים, לבינוי, לרווחת השופטים וכיוצא באלה עניינים שמהם מורכב היום יום שלנו.

ויתרה מכך: לממשלה – כלומר לראש הממשלה – יד ורגל עד כדי יכולת הכרעה של ממש בכל הנוגע למינוי וקידום שופטים.

ובמצב הפוליטי הנוכחי, ההשפעה של ראש הממשלה על גורלה של מערכת המשפט בכללותה גבוהה במיוחד, שכן – הן שר האוצר והן שר המשפטים נמנים על מקורביו האישיים הקרובים ביותר – על כל המשתמע מכך.

ועכשיו, עם כל יכולת ההשפעה הזו, מתדפק ראש הממשלה על דלתו של בית המשפט כדי לבקש ממנו סעד.

האם רביב דרוקר וערוץ 10 חשבו על זה?

————————————————-