ארכיון תג: עגמת נפש

למשוך את דן מרגלית ממאורתו

"אין ממש בטענות באשר לאירועים שנטען כי התרחשו לפני יותר מ-30 שנים. אין בכוונתי להקדיש את שארית שנותיי לוויכוח חסר כל סיכוי בעת הזאת ובאווירה הרווחת"

בעשרים ושבע המילים הללו סיכם דן מרגלית את טענותיהן של שמונה נשים על שתקף אותן מינית.

אכן, דן מרגלית היה עד לפני יום יומיים אושיית תקשורת, ממובילי דעת הקהל וקובעי סדר היום במדינה.

לא עוד.

עכשיו יש להפקיע ממנו גם את יכולתו להחליט שאין בכוונתו להתווכח על המעשים, לכאורה, שחרשו פצע עמוק ורב שנים בנפשן של הנשים הללו והשפילו אותן עד עפר.

אם אכן ביצע דן מרגלית את ה"ארועים שנטען כי התרחשו" כי אז הוא הוסיף עכשיו חטא על פשע בכך שהוא מכחיש אותם וטוען כי "אין ממש בטענות"

ועל החטא שעל הפשע נוסף חטא נוסף – באשר בעצם ההכחשה דן מרגלית פוטר עצמו מהתנצלות, שאולי היתה מקהה במקצת את הכאב המייסר.

וכדי למשוך את דן מרגלית ממאורתו אל תוככי בית המשפט יש לפקוד אותו על עוולה נזיקית שביצע כלפי קרבנותיו – לא התקיפות המיניות מלפני 30 שנה החוסות לכאורה בצל ההתיישנות, אלא עוולה שביצע כלפיהן לפני יומיים שלושה בלבד.

הכוונה לעוולת עגמת נפש שביצע דן מרגלית כלפי הנשים בעצם העובדה שהכחיש את טענותיהן.

כי ההכחשה המזיקה הזו הזאת כואבת ומקוממת כשלעצמה, אבל היא גם מקפלת בתוכה אמירה בלתי נסבלת שהנשים שקרניות, ומשכך יש בה, בנוסף לעגמת נפש, גם לשון הרע.

ובהקשר זה יודגש, דן מרגלית איננו אומר באופן נגטיבי "לא עשיתי", אלא טוען במפגיע ובאופן פוזיטיבי כי "אין ממש בטענות".

המתלוננות זקוקות עכשיו לקביעה מוסמכת של בית המשפט שדן מרגלית ביצע בהן לכאורה את מה שהן טוענות, ואין לאפשר לו את הלוקסוס להתחמק מבירור משפטי מוסמך ונוקב בעניין זה.

יש בכך עניין ציבורי רב – בגלל שהמדובר בדן מרגלית.

ויכול שיהיה בכך גם תקדים למכחישים עתידיים שמסתתרים מאחורי חומות ההתיישנות, שיחשבו היטב את צעדיהם – קודם שיתפתו להכחיש ולהוסיף בכך על כאבן וסבלן של הקורבנות.