ארכיון תג: נתניהו

למה הרצוג מסוכן למדינה

אני צובט את עצמי בכל פעם מחדש כדי להאמין שבוז'י הרצוג כך נשאב למעלה עד שהפך להיות מועמד ממשי לראשות הממשלה, וכי אין המדובר בחלום.

האפשרות המבעיתה, שהרצוג יהיה ראש הממשלה מעוררת במלוא חריפותה את השאלה מה התכונה הדומיננטית הנדרשת מראש הממשלה.

והתשובה ללא ספק היא בת מילה אחת: מנהיגות.

אין לי סיבות להטיל ספק ביכולתו של הרצוג להיות בסדר עם כולם, וליצור קואליציות לשנה או לרגע, ואני מוכן גם להניח שהוא מספיק נבון לקבל החלטות טובות – בין בעצמו ובין באמצעות יועצים חכמים ושליחים נבונים.

אלא שהשאלה היא אם התכונות הללו – חשובות ככל שיהיו – שקולות בחשיבותן כנגד תכונת המנהיגות.

כי תכונת המנהיגות של העומד בראש המדינה היא מרכיב קריטי בכוחה האסטרטגי של המדינה – ממש כך.

ראש ממשלה נעדר מנהיגות וכריזמה עלול לזרוע דמורליזציה בקרב העם ברגעי משבר או במצבים קשים.

האם מישהו באמת יכול לראות בעיני רוחו את בוז'י הרצוג נושא נאום לאומה בשעת משבר?

אבל יותר מכך וכאן הסכנה הגדולה: בוז'י הרצוג, בגלל העדר תכונת המנהיגות והכריזמה, עלול להזמין מצבים קשים מצד אוייבים וגורמים אחרים, שיבקשו שוב ושוב לבחון אותו ואת יכולתו להתמודד עם מצבים כאלה.

וכשזו תמונת המצב, אתה מתבונן באותו עדר בן מאתיים מפקדי צבא בכירים המבקשים לסלק את נתניהו ביודעם שהאלטרנטיבה היחידה לנתניהו היא בוז'י הרצוג, ואתה מגיע למסקנה העגומה, שכל יתרונם של הגנרלים הללו הוא בכך שהם אכלו יותר בשר לוף מבני תמותה רגילים.

רובי ריבלין מירושלים

ליושב ראש הכנסת רובי ריבלין קרה משהו שאפשר רק להתקנא בו: האיש התבגר בגיל מבוגר.

ועכשיו הוא לא סתם מבוגר: הוא גם מינה עצמו למבוגר האחראי.

וכך, הוא מצליף ללא רחם בהנהגת המדינה – כלומר בראש הממשלה – ואף משסה במנהיגים את הכלבים שלו.

האוהד האולטימטיבי של בית"ר ירושלים מתקין עצמו לתפקיד הגבוה מכל גבוה: נשיא המדינה.

הוא כבר הולך במסדרונות במהירות (כמו אהוד ברק למשל) כי הוא יודע שזו דרכם של מנהיגים – למהר במסדרונות בזריזות ובנחישות. 

ואם כך, מדוע הוא תוקף את הנהגת המפלגה שלו? מה ההיגיון בכך? אין זאת אלא שריבלין הגיע לכלל הערכה מוצקה, או שמא גונבה לאזניו שמועה, שסר חינו בעיני ביבי ואין סיכוי שביבי יתמוך בו לנשיאות.

ואם זו תמונת המצב, מן הראוי כמובן לנסות ולקושש תומכים בקרב יריביו של ביבי.

זהו, אם כן, התן וקח: אני מידי פעם אשבור לביבי כיסא על הראש ואתם, יריביו, תזכרו לי זאת ביום הבחירות לנשיאות.

האם הפטנט יעבוד? אין מצב.

אבל רובי לא בונה רק על השינאה לביבי. הוא מבקש כבר שנים להצטייר כשומר החומות של העיר שחוברה לה יחדיו. אין ריאיון לכלי התקשורת שהוא לא יפתח ב"בוקר טוב מירושלים" או ב"ערב טוב מירושלים".

מין כרטיס ביקור שכזה.

כמה פאתטי. כמה מביך.

וכמה נמאס!

מספיק כבר עם הירושלים הזה! מספיק לדלל ולהוזיל את ירושלים!

אין צורך לדחוף את ירושלים לכל גיהוק.

פאתטי, כבר אמרנו?

——————————————————