ארכיון תג: לשון הרע

התרגיל המבריק של אהוד אולמרט

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט צריך להיות אחד מ-ל"ו צדיקים, או שוטה גמור, כדי שלא לקפוץ על המציאה שפרקליט המדינה משה לדור גילגל לידיו.

אבל נקדים עם ארוע אחר שימחיש היטב במה דברים אמורים:

לפני שנים אחדות הועמד אדם לדין פלילי, ולרוע מזלו שובץ התיק שלו לדיון אצל שופטת הידועה כשופטת מחמירה במיוחד. כיוון שאותו נאשם התקשה למצוא בדין עילה לפסול את השופטת ולהעביר התיק לשופט אחר, הוא הגה רעיון די ממזרי: האיש איתר את מכוניתה של השופטת בחניון של בית המשפט ואז יזם התנגשות בין מכוניתו לבין המכונית החונה של השופטת – דבר שגרם נזק למכוניתה.
ואז, ככל אזרח טוב, השאיר אותו אדם פתק על שמשת מכוניתה של השופטת. בפתק הביע האיש התנצלות על הנזק שגרם למכונית, וכן השאיר מס' טלפון להתקשרות כדי שיוכל לפצות את השופטת על נזקיה. השופטת התקשרה על פי מספר הטלפון, ואז התברר לה שהמדובר בנאשם שתיקו מתברר אצלה.
מטרתו של אותו נאשם הושגה במלואה: מחמת הפגיעה של מכונית הנאשם במכוניתה נוצר סכסוך אישי בין השופטת לבין אותו נאשם, והשופטת נאלצה לפסול עצמה ולהעביר התיק לשופט אחר. השופטת פסלה עצמה בחירוק שיניים תוך שהיא מציינת שברור לה שהנאשם עשה במתכוון את שעשה, וזאת כדי ליצור את אותו סכסוך אישי ביניהם וכך להביא לפסילתה.

ומכאן לענייננו:

פרקליט המדינה משה לדור התראיין לאחרונה לעיתון הארץ, והתייחס בין היתר להלוואה ארוכת שנים שקיבל אולמרט מג'ו אלמליח. למרות שהפרקליטות נמנעה מחקירת ההיבט הפלילי האפשרי של ההלוואה הנ"ל – טען לדור באותו ראיון שההלוואה האמורה היא "סיפור שערורייתי" וכו' וכו'.     

אולמרט לא נזקק ליותר מכך כדי לקפוץ על המציאה ולנצל את העניין על פי הטקטיקה של הנאשם והמכונית של השופטת שסופרה לעיל: הוא הגיש נגד לדור תביעת לשון הרע בגין ההתבטאות הנ"ל. 

ועכשיו – בין אולמרט לבין לדור יש סכסוך אישי.  

ומכיוון שיש בין השניים סכסוך אישי – לדור יהיה מנוטרל ומנוע מהיום והלאה מטיפול כלשהו – לרבות מהשתתפות בדיונים ממתן הנחיות וקבלת החלטות – בשלל החקירות והמשפטים הפליליים התלויים ועומדים כיום נגד אולמרט – לרבות בתיקי חקירה עתידיים אם ייפתחו כאלה.

יודגש: השאלה מה סיכוייו של אולמרט לזכות במשפט הדיבה נגד לדור היא לחלוטין לא רלוונטית. די בכך שלדור סיפק לאולמרט אל העילה להגיש נגדו תביעה אישית (וכך להעביר את היחסים ביניהם לפסים אישיים – על כל המשתמע מכך כאמור לעיל).

ואם שכחנו: גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מנוע מנגיעה כלשהי בתיקיו הפליליים של אולמרט לאור העובדה שבעבר, קודם היותו היועץ המשפטי, הוא היה פרקליטו.

ועכשיו, לא נותר אלא לנסות ולהעריך את הנזק הממשי שנגרם כתוצאה מהעובדה, שהן היועץ המשפטי לממשלה והן פרקליט המדינה מנועים מלהתקרב בצורה כלשהי לחקירות ולתיקים הפליליים הנוגעים לאהוד אולמרט.

האם הראיון של לדור לעיתון הארץ היה הכרחי? השאלה מיותרת. 

———————————————————–

 

אברי גלעד ומלחמתו בשלטי החוצות

אם היה מישהו זקוק לדוגמה כיצד ניתן לנצל את בית המשפט ולרתום אותו להרתעה ולהשתקה של מאבק ציבורי – הוא קיבל את הדוגמה הזו בדמות מערכה משפטית שמנהלות חברות שלטי חוצות נגד אברי גלעד.

אברי גלעד היה מהפעילים הבולטים במאבק הציבורי נגד הצבת שלטי פרסום בנתיבי איילון.

חברות שלטי הפרסום, שראו עצמן נפגעות כלכלית כתוצאה מהמאבק, החליטו לפתוח במלחמת חורמה נגד אברי גלעד אישית. הן הגישו נגדו תביעת לשון הרע בסכום של מיליונים בגין התבטאויותיו במסגרת המאבק שניהל.

אלא שבמסגרת התביעה טוענות החברות גם כי אברי גלעד נאבק בשלטי החוצות משום שהוא רואה בפרסום החוצות באיילון גורם מתחרה, שכן הוא עצמו מופיע בפרסומות בטלוויזיה ובעיתונות, ולמעשה מרוויח ישירות מהסרת שלטי החוצות, כי כך יגדל נתח הפרסום שלו אישית ברדיו ובטלוויזיה.

במילים אחרות, החברות טוענות שאברי גלעד בא אל המאבק הציבורי הזה בידיים לא נקיות – כיוון שיש לו אינטרס כלכלי אישי בהסרת שלטי החוצות.

ועכשיו, אברי גלעד נדרש להראות שאין לו אחות: הוא נדרש להמציא לבית המשפט את ההסכמים האישים שלו עם גורמי פירסום שונים שעמהם הוא עובד.

החלטתו של בית המשפט לחייב את אברי גלעד להמציא את ההסכמים מוטעית ומדאיגה:

היא מוטעית כיוון שדרישת התובעים להמציא את ההסכמים הנ"ל צועקת וזועקת מכל הקירות ניצול לרעה של הליכי המשפט, ואסור היה לו לבית המשפט לתת יד לדרישה הצינית הזו.

והיא מדאיגה, כיוון שיש בה להרתיע – לא רק את אברי גלעד, אלא גם אנשים אחרים שחשים צורך לצאת למאבקים ציבוריים.

כי מול אברי גלעד ודומיו המנהלים מאבקים ציבוריים עומדים לא פעם טייקונים למיניהם וחברות עתירות ממון, שרואות בניהול מערכות משפטיות חלק בלתי נפרד של המודל העסקי שלהן, ומשכך – החלטתן לשפוך מיליונים במאבקים משפטיים היא עוד שורה במאזנן הכספי.

בית המשפט, שבתוך עמו הוא אמור לשבת, היה חייב לראות את התמונה הכוללת הזו, ולתת דעתו גם להשלכות הציבוריות של ההחלטה לחייב את אברי גלעד למלא אחר הדרישה המופרכת והצינית של החברות להמציא לידיהן את ההסכמים האישיים שלו.     

——————————————————-

 

"תנו למגיב להגיב" – תגובה לפוסט של גלעד סרי-לוי

גלעד ממליץ לכותבים לבטל את תהליך אישור התגובות בפוסטים – כך שכל תגובה תיקלט ותפורסם מיידית.

כדאי להיות ער למחיר אפשרי של ביטול תהליך האישור:

אם תגובה מסויימת, אפילו היא של מגיב לא ידוע, מכילה בתוכה לשון הרע כלפי מישהו – יכול אותו מישהו לתבוע ישירות את בעל הבלוג.

דוגמא:
בעל הבלוג מפרסם פוסט ובו הוא מביע דעתו על מישהו שהוא כותב גרוע,  ובא מגיב אלמוני וכותב בתגובתו שאותו מישהו לא רק שהוא כותב גרוע אלא שהוא גם פלגיאט. אמירת בעל הבלוג שאותו מישהו כותב גרוע מוגנת על פי דיני לשון הרע כיוון שהמדובר בהבעת דעה, ואילו אמירת המגיב שאותו מישהו הוא פלגיאט אינה מוגנת כיוון שהמדובר בטענה עובדתית (שאת אמיתותה צריך להוכיח).

ואגב, כיום חוק לשון הרע מאפשר לתבוע סכום של עד קרוב לשבעים אלף שקל, וזאת מבלי שהתובע יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק כלשהו כתוצאה מלשון הרע שנאמרה כלפיו (בתביעה שהיא מעל הסכום הנ"ל צריך להוכיח נזק).

———————————————