Tag Archives: טרור

חייו הקדושים של הדוקר מיבנה

כשראיתי את הדוקר תוקע סכין בגבו של עובד הסופרמרקט ביבנה ולאחר מכן העובד נאבק על חייו במשך שניות שארכו נצח – אמרתי לעצמי: אויש נו, שתיגמר כבר הקטטה המטופשת הזאת.

ואם פחדתי ממשהו – היה זה לאחר שהדוקר כבר נוטרל. באותו רגע חששתי מאד לחייו של הדוקר – פן יבוא איזה אלאור אזריה אחד ויתקע לו כדור.

"אל תשלחו ידיכם אל הנער" צרחתי בקולי קולות לעבר המסך.

כי בפסק הדין של אלאור אזריה, כך למדנו ושנינו, חייו של הדוקר קדושים. נקודה.

אומר אחד משופטי ההרכב:

"האטמוספרה בה הננו חיים זמן רב תחת איום מתמשך של טרור ממומש באכזריות וניזון בשורשיו מסבלם ומצוקתם של אזרחים תמימים…"

ובכן, היש מי שמפקפק, למקרא הדברים הללו, בקדושת חייו של הדוקר?

לא נתמקח כאן עם כבוד השופט על הקשר – קיים או לא – בין סבל ומצוקה לבין טרור, אבל דבר אחד נבשר לו: הסבל והמצוקה של אותם אזרחים תמימים יימשך ויימשך כל עוד לא תתממש במלואה זכות השיבה ואנחנו נעוף מכאן לכל הרוחות. תשאל את אנשי חמאס כבוד השופט. הם דוברי אמת. לא אבו מאזן.

ואחרי שאמרנו את כל זאת נדגיש: משנוטרל הדוקר אסור היה בשום אופן לגעת בו לרעה, וזאת- לא משום פגם מוסרי שכביכול טבוע בכך, אלא משום שהדבר מנוגד לחוק העונשין.

יוסי שריד, אל תתנצל

"מבחינתי מנחם בגין ויצחק שמיר הם לא פחות טרוריסטים מיאסר ערפאת" – זה המשפט שנשר מבין שפתותיו של מי שהיה שר החינוך שלנו וראה בתפקידו זה את פסגת חייו.

שריד מסרב לחזור בו מדבריו אלה.

היתכן ששר החינוך לשעבר אינו מבחין בין טרור לטרור?

הייתכן ששר חינוך יהיה אפס בהיסטוריה?

האם בגין ושמיר שלחו את אנשיהם להרג מכוון של גברים נשים וילדים ללא אבחנה?

ומי שכח את יאסר ערפאת מספיד בקול חגיגי וברוב פאתוס את "המהנדס" ההוא, יחיא עייאש, ששלח מתאבדים להתפוצץ באוטובוסים עמוסי גברים נשים ילדים וטף.

לא יוסי, אל תתנצל על העיוות ההיסטורי הזדוני והמטומטם הזה שהגיח מגרונך.

כדי שחלילה לא יתקיים בך הפסוק "מודה ועוזב ירוחם".

המשך כך להסתובב כתמהוני בכיכר העיר ולחלק לעוברי אורח את הפרוטוקול הארסי הזה של זקני ציון.

ואנחנו וילדינו לעולם לא נדע עד כמה בני מזל היינו על שבהיותך שר החינוך לא הספקת להחדיר את הפרוטוקול המעוות והשטני הזה אל תוככי תוכנית הלימודים.

————————————————————