ארכיון תג: ועדת טירקל

בין גל הירש לגורודיש

אתה מרגיש בקצות האצבעות שאסור למנות את גל הירש למפכ"ל המשטרה – גם אם אין לך נימוק מן המוכן לכך.

כי גל הירש כבר מזמן איננו גל הירש.

גל הירש הפך עצמו למכונה שנועדה כל כולה למטרה אחת: לטהר את שמו.

זו זכותו המלאה של גל הירש להקדיש את כל חייו, עד יומו האחרון, לטיהור שמו, אבל השאלה היא אם באותו זמן הוא יכול להיות גם מפכ"ל המשטרה.

והתשובה היא לא באל"ף רבתי.

כי גל הירש הוא עבד נרצע של המאבק האישי הזה שלו. הוא לא מסוגל להפוך דף. יש אנשים כאלה. גורודיש היה כזה.

וגל הירש יהפוך את המפכ"לות לכלי, עוד כלי, במערכה חסרת התוחלת הזו לטיהור שמו – בין אם ירצה בכך ובין אם לא.

כי זה כבר מעבר ליכולתו לכלוא את הצורך הטראגי הזה שלו לטהר את שמו.

האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מפכ"ל, שבמקום לקום כל בוקר לעבודת המשטרה נטו – יהיה עסוק, למעשה, מבוקר עד לילה, בגירוד הפצעים שלו?

למה זה מגיע לנו?

ההסבר הצולע של יעקב פרנקל

ערוץ 2 מפרסם את גירסתו של המיועד לכהונת נגיד בנק ישראל, פרופ' יעקב פרנקל, באשר לתקרית הגניבה לכאורה בחנות הדיוטי פרי בהונג-קונג.

לגירסתו של פרנקל הוא הגיע לנמל התעופה בהונג קונג בדרכו חזרה מכנס כלכלי, כשהוא מלווה בעמיתה זרה. השניים נכנסו לאחת החנויות ובדרכם החוצה השומר עיכב אותם, בטענה כי פרנקל גנב לכאורה תיק יוקרתי לנשיאת חליפות. הנגיד המיועד אמר בתגובה כי הוא סיכם עם עמיתתו שהיא תשלם על התיק שהוא לקח, מכיוון שהוא מיהר לטיסת אל-על שהייתה אמורה לצאת תוך זמן קצר.

לא צריך להיקלע לחנות דיוטי פרי דווקא כדי להגיע למסקנה שההסבר הנ"ל של פרנקל לא ממש מחזיק מים;

אם השניים אכן יצאו מהחנות יחדיו מתעוררת כמובן השאלה איך הדבר עולה בקנה אחד עם הסברו של פרנקל שהוא ביקש מעמיתתו לשלם עבור תיק החליפות כיוון שהוא מיהר לטיסה. הרי אם שניהם יצאו יחדיו ברור הדבר שלא היה כאן רווח של זמן כדי להספיק לטיסה, והדברים ברורים. 

אבל יותר מכך: לשיטתו של פרנקל, נשאלת השאלה מה בדיוק היתה עמיתתו אמורה לעשות וכיצד היה עליה לנהוג? כלומר, האם היא היתה אמורה להגיע לקופה בידיים ריקות ולספר לקופאי שמישהו לקח תיק חליפות והיא רוצה לשלם עבורו?

כבר כאן הסיפור נשמע הזוי, הלא כן?

ועל פי הגירסה הזו – מה בדיוק היה אמור הקופאי לעשות לשיטתו של פרנקל? הקופאי הרי חייב לזהות איכשהו את הפריט כדי לדעת במה המדובר. במילים אחרות, הקופאי הרי חייב להעביר את התיק דרך סורק ברקוד כדי לרשום את החיוב.

אלא שלשיטתו של פרנקל, היתה העמיתה אמורה, מן הסתם, לקחת מהמדף תיק חליפות זהה לזה שלקח פרנקל, לגשת עם התיק אל הקופה, ובקופה לספר לקופאי שהיא מבקשת אמנם לשלם עבור תיק החליפות שהיא מחזיקה בידה, אבל היא תשאיר את התיק בחנות, וזאת כיוון שמישהו כבר לקח תיק זהה אך לא היה לו זמן לשלם.

ואז הקופאי הסיני הצייתן היה אמור, לשיטתו של פרנקל, להעביר את התיק דרך סורק הברקוד ולקבל את התשלום, אך את התיק עצמו להשאיר ברשותו ולאחר מכן להחזירו אל המדף שבחנות.

הזוי כבר אמרנו?

ובכלל, מי זו אותה עמיתה שפרנקל מפיל עליה את התיק (תרתי משמע)? או שמא יש כאן ניסיון לגלגל את הסיפור המוזר לפתחו של חור שחור.

יש לקוות שלאור ההסברים הללו תמליץ ועדת טירקל למנות את פרופ' פרנקל לכהונת קופאי בסופר השכונתי.