ארכיון תג: השד העדתי

בין אמנון לוי ואלחריזי

לפני כחודש לכדה את עיני מודעה ביד 2 המציעה למכירה דירה ברחוב הקליר.

התקשרתי למשרד התיווך עזרא שפירסם את המודעה וקבעתי עם המתווך מוריס עזרא פגישה כדי לראות את הדירה.

המתווך הציע שניפגש בהקליר פינת אלחריזי ומשם הוא יקח אותי לדירה.

נפגשנו כמסוכם בפינת הקליר אלחריזי ומשם הוביל אותי המתווך לדירה היעודה.

מה התברר? שהדירה נמצאת בפינת הקליר אלחריזי, אלא שהכניסה לבניין היא מרחוב אלחריזי בלבד.

שאלתי את המתווך מוריס עזרא למה הוא פירסם שהדירה נמצאת בהקליר שעה שהכניסה אליה היא אך ורק מרחוב אלחריזי.

המתווך מסר לי הסבר כל כך מסובך שאני לא מסוגל לשחזר אותו.

שלמה מעוז תבין אותנו

תבין אותנו שלמה. אנחנו דור המדבר. זה הכל בגנים שלנו. אנחנו לא שולטים בזה, ובקושי מודעים לכך.

אנחנו לא אשמים שחינכו אותנו (ובפרסומות עדיין מחנכים אותנו) שעיראקים, במיוחד עיראקים כמוך עם מבטא, מתאימים מקסימום למכור עוגיות של עבאדי או חומוס יאללה סולחה.

האמת, אני לא מאמין איך מלכתחילה קיבלו אותך לאקסלנס נשואה. בטוח שאתה טעות סטטיסטית או לפחות כשל גנטי. הרי היה צפוי שבאקלסנס נשואה יעבדו אנשים עם מבטא אמריקאי עם הריש המתגלגלת הזאת על הלשון.

כי מה לעשות שלמה – אתה לא אונזערע (משלנו). בבנק לאומי לא יקבלו אותך כי שם עדיין סופרים כסף ביידיש. (אגב, אתה יודע למה הם סופרים כסף ביידיש? כי ביידיש זה יוצא יותר אם חייבים לך ופחות אם אתה חייב לאחרים. אחלה שפה יידיש).

ואם אנחנו כבר כאן – סיפור אמיתי: לפני איזה זמן הלכתי לתיאטרון ביידיש ובכניסה פגשתי את מנהל הבנק שלי – בנק לאומי כמובן. החלפנו חיוכים ואז הוא פנה אליי כלא מאמין (ביידיש כמובן): "תראה מה זה – יש כאן רק יהודים…".

כי בשיח הפנימי שלנו – "יהודים" הכוונה לאשכנזים.

אבל אל תדאג שלמה: עוד איזה מאתיים שלוש מאות שנה הכל יסתדר ואז נתקשה להבחין בין עיראקי מבגדד לבין עיראקי מבצרה.

—————————————————–

שופטים מזרחיים יש רק בכדורגל

הייתכן שבכל המדינה כולה לא נמצא אדם אחד מעדות המזרח שמתאים לכהן בבית המשפט העליון? השאלה מיותרת.

אלא מה? שופטים מזרחיים לא נמצאים על הלופ הזה של המינויים לבית המשפט העליון. אין להם סידור עבודה כזה. הם לא בקומבינה. זהו כל הסיפור.

ועכשיו, בעקבות הצעקה, מואילים בטובם פרנסי מערכת המשפט לפתוח, אולי, את רשימת המועמדים ולאפשר לאיזה בוזגלו להסתנן לתוך המקום הקדוש ההוא שבו עדיין חושבים בגרמנית.

אבל מי השופט המזרחי התורן שיבלע את העלבון הצורב הזה ויסכים שקול צעקה וגלי הקיפוח העדתי הם אלה שישאו אותו אל תוככי המקום נורא ההוד הזה?

והרי שכשהוא כבר יישב על הכיסא, תמיד נזכור שהוא נמצא שם – לא בזכות כישוריו, אלא בחסדה של מחאה שיצאה מחלציו של השד העדתי.

ואם הוא יכתוב פסק דין קצת בעייתי (כמו שקורה לכל שופט) – לו לא נסלח. עליו נצביע ונזכיר שהוא הובא לבית המשפט העליון רק כדי לשכך את זעמו של השד העדתי.

יידע כל שופט מזרחי שבבית המשפט העליון מושיבים אותו לא בזכות כי אם בחסד.

ואם כבר, עדיף שופט שאשתו יודעת להכין מעמול.

——————————————————

עמיר פרץ משגע את השד העדתי

בתום הסיבוב הראשון בפריימריז של מפלגת העבודה ולקראת הסיבוב השני שיחרר השבוע עמיר פרץ את ההצהרה הבאה:

"הרצוג עבד תחת ספינים לא פשוטים שהופעלו נגדו על-ידי יחימוביץ' והוכיח שהוא בעל אחיזה משמעותית במפלגה. יש להעריך גם את עמרם מצנע שהלך עם אמונתו עד הסוף. אני רואה בשניהם שותפים לדרך הצדק החברתי והשלום"  

והנה דברים שהוסיף ואמר פרץ השבוע בתום פגישתו עם מצנע:

"יחד אנחנו התשובה לכל מה שישראל צריכה…נחשפתי יותר לעמרם מצנע. מדובר באיש ראוי, בעל כריזמה וחשוב שיעמוד בשדרה הבכירה של המפלגה כדי להנהיג אותה יחד בשנים הבאות".

אי אפשר להכחיש שהדברים הכנים והמשכנעים הללו של פרץ נחצבו מקירות ליבו ממש – אם שוכחים לרגע את מה שאמרו מצנע והרצוג על פרץ.

הנה מה שאמר מצנע על פרץ אך לפני חדשיים שלושה:

"עמיר פרץ בא מארץ אחרת. הוא מביא אנשים שבכלל לא שייכים למפלגת העבודה. הוא מביא את החמולות"

והנה מה שאמר בוז'י על פרץ:

"בלתי מנוסה, אגרסיבי ומרוקאי… הרשימה המצויינת של העבודה כוללת חברים אשכנזים כדי לאזן את הרקע הספרדי של פרץ".

וכשזו התמונה, המילכוד של הרצוג ומצנע ברור: אסור להם אפילו להרהר באפשרות לתמוך בשלי יחימוביץ', שהרי בכך הם יאשרו את נכונות הציטוטים המיוחסים להם.

ולהיזכר בטקס ההזוי ההוא שבו עמיר פרץ ניצח על קבורתו הסופית בהחלט של השד העדתי.

———————————————————

בוז'י הרצוג – אנטומיה של שטינקר

מתברר ששיחתו של בוז'י הרצוג עם הדיפלומט האמריקאי על הנעשה בפוליטיקה בישראל ועל מבנה אישיותם ואופיים ומצב בריאותם של אישים שונים בהנהגה – לא היתה שיחה חד פעמית .

משכך, צצה ועולה השאלה מה עובי התיק של הרצוג אצל סוכנות הביון המרכזית (CIA) האמריקאית.

במילים אחרות, השאלה היא על מי ועל מה עוד דיווח הרצוג לאמריקאים.

האם עלינו לסמוך על שיקול דעתו של הרצוג שהוא לא גלש עם האמריקאים לענייני מדינה רגישים ממש?

ושאלה נוספת: מה יצא להרצוג מכל הדיווחים הללו? מה הוא עצמו הפיק מכך? ציפייה לתמורה כלשהי? רצון למצוא חן? סתם יצר רכילות?

בכל אופן, מומלץ עכשיו לכל יריביו של הרצוג שבזמן שהם הולכים לישון שיבדקו היטב עם מטאטא מתחת למיטה – שמא בוז'י שוכב שם.

ועוד המלצה: כדאי אולי שמדינת ישראל תשקול להציע לאמריקאים עיסקת חילופים הוגנת: תנו את יונתן פולארד וקחו את בוז'י הרצוג.

———————————————–

בוז'י הרצוג בין המרוקאי והאמריקאי

האיש הרץ לראשות מפלגת העבודה, יצחק הרצוג, אמר לדיפלומט אמריקאי, כך פורסם במסמכי ויקיליקס, ש"עמיר פרץ נתפס בציבור כבלתי מנוסה, אגרסיבי ומרוקאי" וכי הרשימה של מפלגת העבודה לכנסת "כוללת חברים אשכנזים כדי לאזן את הרקע הספרדי של פרץ"

לטובתו של בוז'י ניתן אולי לנחש, שהוא אמר את הדברים הללו על דרך הבדיחה והחידוד.

מין הומור שכזה של חדרים סגורים.

אבל בוז'י שלנו הכחיש מיד את הדברים מכל וכל וטען שהתבטאויות שלו היו תמיד בכיוון ההפוך.

מה שכמובן אומר, שכמה מהחברים הטובים ביותר של הרצוג הם מרוקאים…

אבל מה שבאמת משגע כאן הוא איך זה וכיצד הצליח החננה הזה בתוך דקות לגייס לצידו את הדיפלומט האמריקאי ההוא ולשכנעו להכחיש שהדברים נאמרו, וזאת – למרות שהם כתובים שחור על גבי לבן במסמך דיפלומטי סודי שנערך בידי אותו דיפלומט ממש.

ניחוש שלי: הדיפלומט האמריקאי הזה הוא בן להורים מפא"יניקים.

כי בעולם המסובך של היום רק המפא"יניקים, שהם כידוע אבותיהם של בוז'י וחבריו, שולטים במיומנות של ההוקוס פוקוס הזה שבעזרתו ניתן לרבע כל מעגל.

הרי ככה הם הקימו את המדינה (וכי אפשר היה אחרת?).

העיקר שעמיר פרץ, כך פורסם, קיבל את הסבריו של הרצוג והסכים לבלוע את הלוקש המפא"יניקי הזה.

כי השד העדתי אמנם אוכל מופלטה – אבל הוא מכור לגפילטע פיש.

———————————————