ארכיון תג: הבית היהודי

התרגיל האפל של שרת המשפטים

שרת המשפטים, גב' איילת  שקד לא נחה לרגע – עד שיש פה ושם שכבר מתגעגעים לשר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן.

ועכשיו מתפרסמת יוזמה חדשה של השרה הנכבדה, שבמסגרתה יועברו עתירות של פלסטינים בענייני קרקעות מבג"ץ לבית המשפט המחוזי.

שרת המשפטים מנמקת את היוזמה בכמה סיבות, כולן לכאורה ראויות להישמע – בהן הרצון להקל את העומס על בג"ץ וכו'.

אלא שהשרה איננה מציינת את הסיבה האמיתית העומדת מאחורי היוזמה הזאת ויוזמות דומות לה שמיועדות למעשה לרוקן את בג"ץ מתכלית קיומו.

אומרת שרת המשפטים לעצמה: על שופטי בג"ץ אין לי השפעה. הם נמצאים בתחנה האחרונה של הקריירה השיפוטית שלהם. הם לא זקוקים לי, ולכן הם יכולים להרשות לעצמם לשפוט על פי מצפונם המוסרי והאידאולוגי – בלא חשש קידום וכיוצא באלה שיקולים שעלולים להסתנן למערכת שיקוליו של מי שסבור שעתידו עוד לפניו.

מה שאין כן לגבי שופטי בית המשפט המחוזי. הם שואפים לעלות למעלה. זה טבע הדברים וזה טבע האדם. ואם כך, הם תלויים כמובן בוועדה למינוי שופטים, שבה לשרה יש השפעה לא מבוטלת – עד שאם היא תסמן שופט מחוזי כלשהו בפנקסה השחור, סיכוייו לעלות לבית המשפט העליון יירדו אל מתחת לאפס.

וזו כל התורה כולה: שרת המשפטים בהחלט רוצה בית משפט פוליטי, אבל כזה שיהיה קשוב ל"צרכי העם" – כלומר לצרכי מפלגת הבית היהודי על שמונת מנדטיה.

ובפשטות, השרה הנכבדה רוצה שענייני המדינה הקרובים לעולמה הפוליטי והאידאולוגי יוכרעו ע"י שופטים "ממושמעים" שלא ירצו להרגיז אותה ואת חבריה אנשי הדי ניין למיניהם.

 

שרת המשפטים וצרכי העם

שרת המשפטים, גב' אילת שקד, תקפה לאחרונה את בג"צ וטענה כי "פסקי הדין של בג"צ מנותקים מצרכי העם"

מעצם הטענה הזו של שרת המשפטים ברור שהיא עצמה יודעת מהם צרכי העם.

ובכן, מהם "צרכי העם" גב' שקד?

האם צרכי העם זה המצע של מפלגת העם היהודי המונה שמונה מנדטים מצ'וקמקים?

האם צרכי העם זה לעלות עם די ניין על בג"צ?

האם צרכי העם זה להיות "הומופוב גאה"?

האם צרכי העם זה להפריד בין יולדות יהודיות וערביות?

ומה דעתך, גב' שקד, על אלה ממפלגתך שכך התבטאו? האם גינית אותם?

אכן, מפלגת העם היהודי זכתה מן ההפקר ומן הוואקום המנהיגותי וקיבלה שני תיקים חשובים, המשפטים והחינוך, שבעזרתם היא מנסה לחנך אותנו מחדש ולהנחיל לנו ערכים נאורים בדבר "צרכי העם".

כי "צרכי העם" הוא ביטוי מתורגם מגרמנית, שנעשה בו שימוש בימים חשוכים.

 

 

סוף סוף אלי אוחנה עוזב אותנו

סהדי במרומים כמה משחקים של ריאל מדריד הפסדתי רק בגלל אלי אוחנה.

החליט מי שהחליט שאלי אוחנה יהיה פרשן הבית של משחקי הליגה הספרדית, ומאז – חיי אינם חיים.

הבן אדם לא סותם את הפה לרגע. פשוט בלתי נסבל.

אתה יושב מול המסך בסוף היום ורוצה להנות מהדבר האמיתי, אבל לא: הדפיקות במוח והחפירות האינסופיות של אוחנה.

האיש בטוח שהוא הדבר האמיתי, וריאל מדריד נועדה להגשים את הפרשנות שלו ולמלא אותה תוכן.

הפיטפוט הפרשני והצפוף הזה של אלי אוחנה פשוט מסתיר – פיזית ממש – את המגרש.

עד שכעבור חמש דקות אתה מתייאש ומזפזפ את עצמך לדעת.

לא, אין לי שום דבר אישי נגד אלי אוחנה – בוודאי לא מאז הגול הבלתי נשכח ההוא באוסטרליה.

בפעם האחרונה שראיתי אל אלי אוחנה בגודל טבעי, וכמעט שנגעתי בתסרוקת שלו, היה זה ליד הקרוסלה של המזוודות בבן גוריון. אחלה גבר. באמת. ממתין בסבלנות למזוודה שלו כאילו היה בן אדם רגיל. כבר אז הבחנתי שהוא עשוי מחומרים של חבר כנסת.

ליבי ליבי לחברי הכנסת שייאלצו לחטוף את הפטישון הזה על הראש.

שיישאר בכנסת לתמיד.

ואנחנו כבר נבין לבד, גם בלי אוחנה, מתי גול זה אופסייד ומתי פנדל זה דבל פס.

כי כאלה אנחנו: אוהבים את רונלדו נטו.