ארכיון תג: גל הירש

התרבות האירגונית של גל הירש

מרבים לדבר על כך שגל הירש יביא למשטרה תרבות אירגונית שתשפר את מערכות המשטרה.

ראוי, בהקשר זה, להביא כאן קטע מדו"ח ועדת וינוגרד, שמתייחס, בין היתר לתיפקודו של גל הירש – להלן הדברים:

"ההדגשה על הצורך לנתח את הפעלת הכוח במונחים של "ניתוח מערכתי" לוותה בצורת התבטאות מיוחדת... שפת ההתבטאות הייתה "גבוהה" ובעיקר בלתי מוכרת לחלק גדול מן המפקדים.
היו שהתנגדו לתפיסה כולה, והיו שהתנגדו לשפה בה נוהל הדיון בנושאים אלה. כאשר חלחלה השפה ה"גבוהה" החדשה לנהלים ולפקודות, התעוררה בעיה משמעותית יותר
, שכן נהלים ופקודות אמורים היו ליצור תשתית להבנה ולפעולה משותפת, וזו לעיתים לא הייתה קיימת. לכן חשוב לחזור ולהדגיש כי השפה הייחודית הזו, שרבים סברו כי הייתה מעורפלת, בלתי ברורה, מבלבלת וריקה מתוכן ממשי, לא הייתה חלק הכרחי מגישה מערכתית...
קשה להגזים בחשיבות השפה לפעולת הצבא, בכל הרמות. נשוב להשפעת השפה על הלחימה עצמה בפרק הבא. כאן אנו התייחסנו להשפעת השפה על הליכי המחשבה, הניתוח וההערכה של הדרגים הבכירים בצבא. נראה כי השפה הבלתי ברורה הפריעה להפעיל על המציאות עקרונות פשוטים של שכל ישר.
נדגיש שוב כי הבעיה לא הייתה רק עצם אי הבהירות של השפה, והעובדה כי לא הייתה משותפת, כגון בשימוש בביטויים כמו "התנפלות חטיבתית" או "התנפלות נחילית", אלא ששפה לא בהירה זו הצטרפה לשינוי עקרוני ומהותי בתפיסת ההפעלה עצמה מבחינת סוגי המטרות והיעדים של הפעלת הכוח הצבאי. כפי שנראה, הצירוף הזה, שלא הוטמע כראוי, תרם תרומה לליקויים שהתגלו בלחימה במלחמת לבנון…
בהקשר זה של שיח צבאי סתום של מפקדים בכירים ומפקדות עליונות, לא ניתן להתעלם מניסוחים חדשניים של מפקד האוגדה. נביא כאן כדוגמא שני ניסוחים שהיו אמורים להגדיר את הכוונה האוגדתית: "הדגמה מערכתית על העיירה בנת ג'ביל תוך נטרול, לכידת וכליאת המרחב, פירוקה השיטתי ע"י התנפלות נחילית סימולטאנית ורב מימדית
…" או, במקרה אחר: "הסתננות רחבת היקף בחתימה נמוכה (ענן צרעות) התנפלות – התייצבות מהירה על השטחים השולטים ויצירת מגע קטלני עם השטחים הבנויים (נחילים) תוך יצירת הלם ומורא, הקפאת מרחב הפעולה ומעבר לשלטנות, תוך פירוק מרחבי שיטתי של תשתיות אויב."..
אין מחלוקת כי שפתו של מפקד האוגדה הייתה יצירתית. היו שתיארו אותה כפיוטית.
חלקית, זו הייתה שפה שהוכנסה לשימוש במסגרת התפיסה המערכתית ותפיסת ההפעלה החדשה. היו מפקודיו שהכירו אותה היטב ולא התקשו להבינה. יחד עם זאת, לא כל המפקדים שלחמו תחת פיקודו של מפקד האוגדה היו פקודיו קודם למלחמה. אין להתפלא שהם ולוחמיהם התקשו להבין את המושגים הללו ולתרגמם לשפה צבאיתמבצעית...
מפקד האוגדה היה צריך לזכור כי לא כל פקודיו מכירים את שפתו. אולם היחסים בין מפקד אוגדה ומפקדי חטיבות שתחת פיקודו אינם מצטמצמים לקריאת הרעיון המערכתי בפקודה שהוציא. אם העמימות נשארה – יש כאן עדות לתקשורת לקויה, לא רק בין מפקד האוגדה למח"טים,
אלא גם בין המח"טים למפקדם. אנו מניחים כי לתקשורת לקויה מסוג זו יש לעתים שורשים עמוקים יותר של תרבות ארגונית בעייתית…".

עד כאן ציטוטים מדו"ח וינוגרד.

דומה, שבעיית התקשורת של גל הירש היתה נפתרת במידה מסויימת – אילו הוא היה משחק מפעם לפעם שש-בש עם הנהג שלו…

הסחבת המבורכת של יהודה ויינשטיין

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, מותקף חדשות לבקרים בטענות על סחבת שהוא נוקט בעניינים כאלה ואחרים.

אבל יש לפעמים, שמה שנראה כסחבת אינו אלא סולם גבוה הנשען על גזע עץ – המאפשר למי שטיפס על העץ לרדת ממנו תוך נזק מינימאלי ומבלי לשבור את המפרקת.

כזה הוא המקרה של הצמד גלעד ארדן וגל הירש. השניים עדיין מייללים על צמרת העץ, אבל הסולם כבר שם.

ויינשטיין כבר הודיע לגלעד ארדן שהחקירה בעניין החברות של גל הירש תארך זמן – כלומר שעל פי השעון של ויינשטיין מדובר בחקירה שאורכה יהיה לפחות כאורך קדנציה של מפכ"ל.

ובאמת, אומרים שיש להירש שישים ארגזים של חומר לצורך הבירור – חלקם, מטבע הדברים, בעניינים הנוגעים לעסקיו בחו"ל על כל המשתמע מכך לעניין אורך הבדיקה. ומכיוון שהמדובר במועמד למפכ"לות – צפוי שמסרק הבדיקה יהיה צפוף מהרגיל.

והשניים עדיין מייללים שם למעלה.

גל הירש מפרסם בפייסבוק שלו שפוגעים בשמו הטוב. מה שמבטיח שאם הוא לא יתמנה למפכ"ל צפוי לנו ספר נוסף על איך ששתו לו ואכלו לו.

בכלל, רצוי לו לגל הירש שיתחיל סוף סוף להתנהג כמו קצין פולני ויפסיק לחלוק אתנו את חולשותיו. כי כאן זה ג'ונגל ולא קבוצת תמיכה.

כמה זמן יקח לצמד ארדן הירש להניח רגל על הסולם? טובת הציבור מחייבת לא יותר מימים בודדים.

הכשלון של גלעד ארדן

כל מי שינסה למצוא איזה דבר מה ראוי לציון בהתנהלותו של השר גלעד ארדן מאז שזה הפציע בשמי הפוליטיקה העליונה – מובטח לו שימצא כמויות מסחריות של אוויר חם.

נכון, האיש זוכה לפופולאריות במוסדות הליכוד, אז מה? מה זה אומר עליו? לכל היותר – זה לא אומר כלום.

ועכשיו הוא הקים עם גל הירש את ברית הדפוקים – אם נזכור שדרכו של ארדן למשרד לבטחון פנים רופדה בתחושות קיפוח קשות ובברוגז מתוקשר עם ראש הממשלה על שזה לא הפקיד בידיו תיק בכיר.

גלעד ארדן כשל קשות בבחירת גל הירש לתפקיד המפכ"ל, וזאת, בין היתר, בכך שהוא התעלם מהעובדה הקריטית, שגם הוא – רק שלושה חדשים בתפקיד – נמצא עדיין בתקופת לימוד של תפקידו, ואם הירש יתמנה למפכ"ל – יהיו לנו שר לבטחון פנים ומפכ"ל שנמצאים שניהם בתקופת הכשרה והכרת התפקיד.

וכשזו תמונת המצב, כשהן השר והן המפכ"ל עסוקים בו זמנית בלימוד התפקידים שלהם – מובטח להם ששניהם, בו זמנית, יהיו מריונטות של היועצים שלהם.

האם זה מצב רצוי? כמובן שלא – בעיקר בכל הנוגע לתהליך קבלת החלטות בצמרת המשטרה ובממשק שבין המפכ"ל לבין השר הממונה.

האם שני הטירונים הללו יוכלו לנהל משבר בסדר גודל בינוני – נניח החמרה ממשית במצב הבטחון במזרח ירושלים? אפילו המכורים להימורים לא יסכנו פרוטה בשאלה זו.

מזל שבנצי סאו החליט לדחות בכמה חדשים את מועד פרישתו כדי להקל ולסייע, בנסיבות שנוצרו,  לתיפקוד צמרת המשטרה (אם כי לא יזיק כאן חשד בריא, שבנצי סאו החליט כך לאחר שהריח שהמינוי של גל הירש לא יעבור – דבר שהביאו למסקנה שכדאי להישאר בסביבה).

בין גל הירש לגורודיש

אתה מרגיש בקצות האצבעות שאסור למנות את גל הירש למפכ"ל המשטרה – גם אם אין לך נימוק מן המוכן לכך.

כי גל הירש כבר מזמן איננו גל הירש.

גל הירש הפך עצמו למכונה שנועדה כל כולה למטרה אחת: לטהר את שמו.

זו זכותו המלאה של גל הירש להקדיש את כל חייו, עד יומו האחרון, לטיהור שמו, אבל השאלה היא אם באותו זמן הוא יכול להיות גם מפכ"ל המשטרה.

והתשובה היא לא באל"ף רבתי.

כי גל הירש הוא עבד נרצע של המאבק האישי הזה שלו. הוא לא מסוגל להפוך דף. יש אנשים כאלה. גורודיש היה כזה.

וגל הירש יהפוך את המפכ"לות לכלי, עוד כלי, במערכה חסרת התוחלת הזו לטיהור שמו – בין אם ירצה בכך ובין אם לא.

כי זה כבר מעבר ליכולתו לכלוא את הצורך הטראגי הזה שלו לטהר את שמו.

האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מפכ"ל, שבמקום לקום כל בוקר לעבודת המשטרה נטו – יהיה עסוק, למעשה, מבוקר עד לילה, בגירוד הפצעים שלו?

למה זה מגיע לנו?