ארכיון תג: בחירות 2015

זוהיר בהלול לתפקיד שר התרבות והספורט

הרבה סיבות טובות יש לבנימין נתניהו לשאוף להקמת ממשלת אחדות, ואחת החשובות שבהן היא לסכם עם הרצוג, שאחד השרים מטעם מפלגתו של הרצוג יהיה זוהיר בהלול שימונה לתפקיד שר התרבות והספורט (בתקווה שבהלול יאות לקבל עליו את התפקיד כמובן).

כדי כך חשוב וראוי הדבר מבחינת נתניהו בפרט והמדינה בכלל – עד שכדאי שנתניהו יביע נכונות למנות את בהלול לתפקיד שר – אפילו על חשבון מכסת שרי הליכוד – אם לא יהיה מוצא אחר.

מהלך כזה של נתניהו יתרום רבות לטיפול במשקעים הקשים שהותירה אחריה מערכת הבחירות, שאחד משיאיה היו התבטאויותיו הקשות של נתניהו כלפי הערבים ביום הבחירות.

יוזמה מעין זו של נתניהו בכוחה להביא לא רק להרפיית מתחים בין יהודים וערבים בארץ, אלא גם להרגעת העולם – בעיקר האמריקאים – שביקרו קשות את נתניהו, ואת הדמוקרטיה הישראלית בכלל, בשל ההתבטאויותיו כלפי המיעוט הערבי.

גם עניינית אין מי שיבקר ברצינות את התאמתו של זוהיר בהלול לתפקיד שר התרבות והספורט – בוודאי שר הספורט.

אם נתניהו חרד למורשתו ולאופן שבו ההסטוריה תשפוט אותו – ראוי שיעשה מאמץ של ממש להתקרב אל ערביי ישראל באמצעות צירוף שר ערבי אחד או יותר לממשלתו.

 

iw → en
Education

החלום הרטוב של ביבי ובוז'י

אין צורך להיות פרשן על כדי להעריך שלנתניהו ולהרצוג יש בימים אלה חלום אחד משותף: להקים ממשלת אחדות.
לשניהם כאחד יש יותר מדיי סיבות טובות ליפול איש על צוואר רעהו ולצאת יחדיו לדרך.

נמנה כמה מהן:

נתניהו:

  • ממשלת ימין צרה, שבה נתניהו יהיה הסמן השמאלי תביא תוך זמן קצר לבידוד וללחצים בינלאומיים – על כל הנובע מכך.
  • נתניהו לא ממש משתגע על נפתלי בנט ובוודאי שלא על הדרישות שלו לקבל תיק בכיר. במילים אחרות, האפשרות להשאיר את בנט בחוץ קורצת לנתניהו הן מהבחינה העניינית והן מהבחינה המשפחתית.
  • האפשרות שכחלון יקבל את תיק האוצר נראית – בוודאי לנתניהו – כהרפתקה יותר מדיי מסוכנת. כחלון מחוייב ציבורית לשינויים דרמטיים, תוך זמן קצר, מול הבנקים ובמיוחד בעניין משבר הדיור, ואין זה בטוח כלל כי ההצלחה מול חברות הסלולר תחזור על עצמה גם בתחומים הכבדים של הבנקים והדיור, שהשפעתם על כל המשק היא קריטית, ומדיניות לא זהירה כלפיהם עלולה להכניס את כל המשק לחוסר שליטה.
  • נתניהו לא יתאבל אם החיבור שלו עם הרצוג יגרום להחלשת המחנה הציוני – עקב התנגדות של כמה איתן כבלים, שאולי יפרשו בעקבות כך מהמפלגה.
  • נתניהו היה רוצה – מאד רוצה – שהרצוג יקבל את תיק החוץ כדי לנסות ולהסדיר איכשהו את היחסים עם אובמה בפרט ועם העולם בכלל.

הרצוג:

  • מהבחינה האישית גם הרצוג מבין שעליו להשתפשף בתיק בכיר דוגמת תיק החוץ – אם הוא רוצה להתמודד פעם נוספת על תפקיד ראש הממשלה (לא שהוא מתאים להיות ראש הממשלה – אבל זהו כבר עניין אחר).
  • הצטרפות לממשלת אחדות וחלוקת ג'ובים לדמויות הבולטות במפלגה – תדחה, או לפחות תקהה, את הדרישה לחשבון נפש ואת שליפת הסכינים הארוכות (בנקודה זו דומה, שאם הרצוג יצליח לרכוש את תמיכתה של שלי יחימוביץ', באמצעות תיק ממשלתי נחשב, הזעזועים במפלגה לא יהיו הרסניים).
  • שותפות בממשלת אחדות תשפר את סיכוייו של הרצוג לצלוח בבוא היום את הבחירות הפנימיות לראשות מפלגתו.
  • לבני תחזור לתפקיד האהוב עליה: ניהול משא ומתן עקר עם הפלסטינאים.

אז מה הבעייה בעצם?

למעשה אין בעייה של ממש. רק צריך לאפסן כמה טקסטים ארסיים, שהיו בשימוש בעת מערכת הבחירות, ולהחליפם בטקסטים רכים וערבים לאוזן.
כמו כן יש להפר כמה הבטחות שנרשמו על הקרח ולבטל התחייבויות שניתנו ערב הבחירות (עניין של מה בכך עבור  ביבי).
ואז לא נותר אלא לצרף עוד מפלגה או שתיים מהקטנות שנותרו בחוץ –  כדי להשלים את הקואליציה, והרי לך ממשלת אחדות יציבה ואטרקטיבית – לתפארת מדינת ישראל.

 

רק לא בוז'י

השאלה הקריטית שחייבת להטריד ולהדיר שינה מעיניו של כל ישראלי היא האם יצחק הרצוג מסוגל לעמוד ולתפקד תחת הלחצים שראש ממשלת ישראל נתון בהם בשיגרת עבודתו.

האובססיביות הכמעט חולנית, שבה כמה ממובילי דעת הקהל בתקשורת תוקפים את נתניהו ורוצים לסלקו – מבלי לחשוב על האלטרנטיבה הצפוייה לנו במקומו – האובססיביות הזו מובילה שוב למסקנה, שהעיתונות בישראל נשלטת בידי פרחחים – לא פחות!

מה אנחנו יודעים על בוז'י הרצוג ועל יכולתו לתפקד תחת לחץ? כלום! פשוט כלום! המדובר בחור אחד גדול ושחור שהשד יודע מה יש בו – אם יש בו משהו.

דבר אחד אנחנו כן יודעים על הרצוג בוודאות: האיש נעדר תכונת מנהיגות וחף מכל כריזמה – עד שניתן להבחין, שאפילו הופעה בציבור מסבה לו כאב פיזי.

אני מנסה להיזכר אם הרצוג, באיזה מתפקידיו הביצועיים, נאלץ אי פעם להתמודד עם לחצים כלשהם, וכלום! דף חלק!

אני מבקש לראות עדות כלשהי שהכינה וחישלה את הרצוג – אפילו במעט – לקראת תפקיד ראש הממשלה, וכלום! הדף נשאר חלק.

הפרחחים בתקשורת דוחפים את הילד לבריכה, ואין להם מושג ירוק אם הוא בכלל יודע לשחות.

למה האמריקאים רוצים את בוז'י

אחת התכונות השולטות בבוז'י הרצוג ללא מיצרים היא הצורך הכפייתי שלו לשאת חן בעיני כולם ולהיות בסדר עם כל מה שזז, ומבחינה זו – אם הוא ייבחר לראשות הממשלה – הוא צפוי להפוך לדמות טראגית של ממש, והדברים ברורים ומובנים מאליהם.

הצורך של הרצוג לשאת חן בעיני זולתו – עד כדי התבטלות עצמית – עלול להעבירו על דעתו. שאחרת – קשה להבין מה דחף אותו בזמנו לזרועות האמריקאים כדי לשתף אותם בצפונות היותר אפלות של ליבו – משל היה סוכן CIA לכל דבר.

הכוונה כמובן לדברים המביכים והמעליבים – אם לא גזעניים – של הרצוג כלפי בן מפלגתו עמיר פרץ, שפורסמו במסמכי ויקיליקס.

הדברים המחפירים הללו של הרצוג באוזני האמריקאים – לא רק שהם פוגעים בכבוד הזולת, אלא שהם גם מעידים על קלות דעת, חוסר בשלות, ורצון עז לקנות אהדה אישית בכל מחיר, ולעזאזל הזולת וכבודו.

אבל היום הרצוג כמובן שלא היה נוהג כך – כי בינתיים ראובן אדלר הפך אותו למנהיג שקול ואחראי, אתם יודעים.

בוז'י הרצוג מבטיח לנו השכם והערב, שאחת המשימות הראשונות שלו – אם ייבחר לראשות הממשלה – תהיה לשקם את מערכת היחסים עם הממשל האמריקאי, ועל כך יש כמובן להריע לו מקיר לקיר.

אלא שהרצוג, בשל מבנה אישיותו הפייסני והצורך הכפייתי שלו להיות בסדר עם כולם, עלול להחשד תדיר כמי שהתמסר לאמריקאים באופן טוטאלי, ופועל בתחום המדיני על פי אינטרסים ותכתיבים שנרשמו בבית הלבן.

וכשזו תמונת המצב בכללותה, לא נותר לאמריקאים אלא לתפעל את הרצוג בזהירות רבה, על פי חוברת ההפעלה המצוייה בידיהם, שאם לא ינהגו בו בזהירות – הוא עלול להתפרק להם בין הידיים.

 

למה הרצוג מסוכן למדינה

אני צובט את עצמי בכל פעם מחדש כדי להאמין שבוז'י הרצוג כך נשאב למעלה עד שהפך להיות מועמד ממשי לראשות הממשלה, וכי אין המדובר בחלום.

האפשרות המבעיתה, שהרצוג יהיה ראש הממשלה מעוררת במלוא חריפותה את השאלה מה התכונה הדומיננטית הנדרשת מראש הממשלה.

והתשובה ללא ספק היא בת מילה אחת: מנהיגות.

אין לי סיבות להטיל ספק ביכולתו של הרצוג להיות בסדר עם כולם, וליצור קואליציות לשנה או לרגע, ואני מוכן גם להניח שהוא מספיק נבון לקבל החלטות טובות – בין בעצמו ובין באמצעות יועצים חכמים ושליחים נבונים.

אלא שהשאלה היא אם התכונות הללו – חשובות ככל שיהיו – שקולות בחשיבותן כנגד תכונת המנהיגות.

כי תכונת המנהיגות של העומד בראש המדינה היא מרכיב קריטי בכוחה האסטרטגי של המדינה – ממש כך.

ראש ממשלה נעדר מנהיגות וכריזמה עלול לזרוע דמורליזציה בקרב העם ברגעי משבר או במצבים קשים.

האם מישהו באמת יכול לראות בעיני רוחו את בוז'י הרצוג נושא נאום לאומה בשעת משבר?

אבל יותר מכך וכאן הסכנה הגדולה: בוז'י הרצוג, בגלל העדר תכונת המנהיגות והכריזמה, עלול להזמין מצבים קשים מצד אוייבים וגורמים אחרים, שיבקשו שוב ושוב לבחון אותו ואת יכולתו להתמודד עם מצבים כאלה.

וכשזו תמונת המצב, אתה מתבונן באותו עדר בן מאתיים מפקדי צבא בכירים המבקשים לסלק את נתניהו ביודעם שהאלטרנטיבה היחידה לנתניהו היא בוז'י הרצוג, ואתה מגיע למסקנה העגומה, שכל יתרונם של הגנרלים הללו הוא בכך שהם אכלו יותר בשר לוף מבני תמותה רגילים.

הנחת תפילין בתל-אביב (תמונה)

מניחים תפילין בתל אביב