ארכיון תג: אהוד ברק

הפרקליטות מעדיפה את אהוד ברק

קשה להחליט מה יותר מרגיז בהתנהלות הפרקליטות בעניין העוזרת הבלתי חוקית בביתו של שר הבטחון אהוד ברק: האם זו הצביעות? או שמא זו האפלייה הבוטה?

ואולי זהו העלבון לאינטלגנציה?

כך או כך, העובדה שהוחלט שלא לזמן את ברק עצמו לחקירה בעניין מצביעה, גם היא, על כך שהפרקליטות החליטה לסגור התיק בכל מחיר – גם אם תעלה עקב כך עננה מצחינה מהפגר של מבחן בוזגלו.

קובעת הפרקליטות:
"לא נמצא בסיס ראייתי כלשהו למעורבותו של השר אהוד ברק בהעסקת העובדת, ובנסיבות אלו, לאחר התייעצות עמנו, הוחלט שלא לזמן את השר לחקירה בעניין"

האמנם לא נמצא "בסיס ראייתי כלשהו"?

הרי הפרקליטות שמעה מן הסתם על ראייה שהיא מסוג הראיות הנסיבתיות – כלומר ראייה שהיא מסקנה הגיונית המתבקשת מתוך מסכת העובדות האופפות את העניין.

כאשר בביתו הפרטי של אדם – הבית שאותו אדם מתגורר בו – מתבצעת פעילות בלתי חוקית כלשהי – האם ניתן לבטל על הסף אפשרות שמא לאותו בעל הבית יש קשר כלשהו, רופף ככל שיהיה, עם הפעילות הבלתי חוקית הזו?

הייתכן שהפרקליטות תבטל מכל וכל את האפשרות שבעל הבית מעורב איכשהו בעניין – עד שתחליט שמיותר אפילו לשאול אותו שאלה?

כן כן, לא צריך לעיין בדו"ח החקירה של אשת השר כדי לדעת שהיא טענה בתוקף שלבעלה השר אין כל נגיעה או ידיעה על העניין. גם אשתי היתה טוענת כך.

בפעם הבאה כשפרקליט המדינה יתבכיין על שהתקשורת תוקפת את הפרקליטות ללא הצדקה – נשלח אליו את העובדת הפיליפינית של אהוד ברק שתנגב לו את הדמעות.

——————————————————————-

אולמרט יודע שהוא יורשע

אתה שובר את הראש: האיש נמצא במאבק על חייו ממש, מהיכן הוא מוצא את כוחות הנפש לכתוב ספר בעוד משפטו מתנהל במלוא הקיטור? הרי כל אדם מן היישוב היה מנוטרל מעיסוקיו לחלוטין לטובת המשפט שיכריע את גורלו.

אתה מתפתה לחשוב שזהו ספין – עוד ספין מבית היוצר של אולמרט. אבל המשפט הרי מתנהל ושום ספין לא יסיט אותו מהדרך אל פסק הדין. הייתכן שאולמרט רוצה לשדר משהו לשופטיו? אולי רמז לצפוי להם – בספר אחר – אם יעזו להרשיע את הבריון? לך תדע.

ולא שכחנו: אולמרט עצמו טרם העיד במשפט. כלומר, הדרמה האמיתית עוד לפנינו.

כך או כך דבר אחד ברור: אולמרט מבין שלסגור חשבונות זה עכשיו.

כי לסגור חשבון עם אהוד ברק או עם כל אחד אחר – לאחר שהורשעת – זה אפילו לא פאתטי.

כי אולמרט כבר מבין שאין מצב לזיכוי. אפילו אולמרט מבין שיש כאן מסה קריטית שאינה מאפשרת זיכוי. יותר מדי כתבי אישום בשביל אדם אחד. זו הכמות שעושה כאן את האיכות.

וכשאולמרט יורשע, ברור לו שהשופטים גם ייאלצו לנמק את ההרשעה – כך שהיא תחזיק מים הן מבחינה ציבורית והן בהקשר לערעור לבית המשפט העליון.

ובמילים אחרות, יהיה על השופטים לספר לציבור כהנה וכהנה מי זה אהוד אולמרט ככל שהדבר נוגע ליושרו ולמעשיו.

ברור אם כן, שפירסום ספר לאחר הרשעה שבה יתואר אולמרט כאדם מפוקפק ולא ממש ישר – פירסום כזה יתקבל בציבור בלא יותר מאשר מנוד ראש של חמלה.

ואילו פירסום במצב שבו חזקת החפות – רעועה ככל שתהיה – עדיין עומדת לצידך והשופטים טרם אמרו את דברם – פירסום שכזה בכוחו להקציף את התקשורת ליומיים שלושה – עד הסקנדל הבא.

—————————————————————–

אהוד ברק הביתה

אין צורך בוועדת חקירה כדי ללמוד על היקף ועומק הביזיון שבהחלטה לעצור את המשט לעזה בדרך שהדבר נעשה.

התמונות שפורסמו בעיתונות התורכית והמראות את המצוקה הקשה והמבוכה הנוראה שנגרמה לחיילי צה"ל – תמונות אלה אך מחזקות את הצורך בסילוק שר הביטחון מתפקידו.

עכשיו גם ברור למה בישראל צונזרו התמונות הללו: שכן, אין כמו תמונות אלה להמחיש את קלות הראש שבה פעל אהוד ברק שעה ששלח את החיילים אל המשימה.

במילים אחרות, התמונות צונזרו כדי להגן על מעמדו של אהוד ברק ועל הדרג המדיני בכלל.

כמה קש וחצץ עוד נמשיך לאכול מידיו של האיש הזה, אהוד ברק, רק בגלל שלפני עשרות שנים התמזל מזלו לזכות בתמונה עם אקדח על כנף הסבנה? הרי האקדח הזה כבר החליד מזוקן. איך יתכן שהאקדח החלוד הזה כך ינפח במשך עשרות שנים את הקריירה של האיש הכושל הזה?

העובדה שהאיש מפרק ביסודיות ובנחישות את מפלגת העבודה היא עניינה של מפלגת העבודה.

אבל מדינת ישראל אינה מפלגת העבודה – גם אם אהוד ברק היה רוצה לחשוב כך.

אין לאפשר למניפולטור הזה, אהוד ברק, להסתתר מאחורי גבם של אנשי השייטת או להתבשם כהוא זה מהפגנות האהדה לה הם זוכים בציבור.

ואין להתרשם מהילוכו הקפיצי, הכאילו ממהר לישיבות הרות גורל, של האיש שכך במעשה פרחחות סיבך קשות את חיילי צה"ל ואת המדינה.

שנים רבות יעברו עד שיישבר השיא המביך של אהוד ברק כמי שמילא את התקופה הקצרה ביותר בתפקיד ראש ממשלה בישראל.

ועל אופן תפקודו והתנהלותו הכושלת בתקופה הקצרצרה הזו כבר נאמר ונכתב רבות.

ובכן, מה זה אומר על האיש? מה זה אומר על יכולתו לעבוד עם אנשים?

ולמה מגיע לנו העונש הזה?

———————————————————–

איזה ביזיון

כשאני מנסה לפענח את התחושה שלי נוכח הארועים הלילה בלב ים, עולה ומציפה אותי תחושה אחת: בושה.

אני כנראה מתבייש במקום אלה שתכננו את הפיאסקו הזה.

לפני יום יומיים, כשיציאת המשט התעכבה מסיבות טכניות, השליתי עצמי שהנה יש מי שחושב ועובד בזמן שאני ישן, ודואג שהמשט לא ייצא לעזה – בלי שתיפול ארצה שערה משערות ראשו של מישהו.

עד שהתעוררנו אל הבוקר המטורף הזה.

למה לעזאזל היה צריך לעלות על כלי השיט ולהתנגש חזיתית עם הפעילים?

אומרים שלא היה לנו מודיעין על התנהגותם האלימה של אותם פעילים. שטויות במיץ עגבניות. המצב הזה היה מסוכן מטבע ברייתו ונפיץ עד העצם.

אבל יותר חמור: אומרים לנו הגאונים שיושבים שם למעלה, שהיתה זו פרובוקציה מתוכננת שנועדה למשוך תקשורת ולחצים. ובכן, כך מתנהלים אל מול פרובוקציה? משחקים לידי הפרובוקטורים?

אדרבא, שיסבירו לנו הגאונים מה רע היה בהודעה – מראש – לפעילים, שהספינות שלהם יוכלו להגיע עד לנקודה מסויימת, ואם הם ינסו להמשיך משם הלאה לכיוון עזה – תאלץ ישראל להשבית את מדחפי הספינות ולהותירן לצוף בלב ים כגיגיות על פני המים.

וההודעה הזו היתה צריכה להמשיך ולהבהיר מבעוד מועד לאותם פעילים, שאם, לאחר שמדחפי הספינות יושבתו, הם ירצו בכל זאת להיגרר לאחד מנמלי ישראל – יהיה עליהם לשלם למדינת ישראל שכר גרירה ראוי, וכן לשלשל לכיס המדינה דמי עגינה ברציפי הנמל על פי התעריף המקובל.

מה רע בצעד הכל כך פשוט הזה אל מול מה ששר הביטחון עצמו הגדיר כפרובוקציה?

אם אהוד ברק, מפרק השעונים הממולח, לא ימציא מיד הסבר משכנע מדוע לא נהג בצעד הכל כך פשוט הזה יהיה עליו לשחרר את הציבור מגאוניותו.

כי מעולם לא היתה הקומה השלושים ואחת של מגדלי אקירוב כל כך רחוקה מכדור הארץ וכל כך קרובה אל הירח.