ארכיון תג: אביגדור ליברמן

מה שגידי גוב לא אמר (אבל חשב)

"מי זה הליברמן הזה שיגיד על יונתן גפן עוכר ישראל? מי הוא בכלל? הרי כולם יודעים שהוא מרגל רוסי שמקבל הוראות ישר מפוטין.

אתם זוכרים שפוטין ביקר כאן? אני זוכר. זה היה כמו לפני רגע. האיבט הזה ישב ליד פוטין, שניהם חייכו והחליפו ביניהם חיוכים מרומזים. בשלב מסויים ליברמן העביר לפוטין מתחת לכיסא פתק מקופל. לפי תנועות השפתיים פוטין אמר לו ספסיבה וקרץ לו.

אני יודע בדיוק מה היה בפתק הזה. יש לי קשרים בבזק והם יושבים לאיבט על הקו עשרים וארבע שבע.

אז אתם רוצים לדעת מה היה בפתק? זה היה מתכון סודי לבורשט שמיוצר מסלק כחול מבושל במים כבדים.

באמת, לא צריך להפעיל את הדמיון כדי לראות שליברמן ופוטין דומים אחד לשני כמו שתי טיפות וודקה.

בכלל הרוסים האלה. אתה נתקל במנקה רחובות שמספר לך במבטא רוסי כבד שברוסיה הוא היה מהנדס מכרות, אבל כאן "אין עבדה". ספר לבבושקה שלך שהיית מהנדס מכרות. היית מכסימום מהנדס מים.

והרוסיות, אוי הרוסיות… תגידו את האמת: יש רוסיה שהיא לא זונה? יופטפויומט. אני לא נתקלתי בכזאת.

אז בא הבלאד הזה ליברמן ואומר על יונתן גפן שהוא עוכר ישראל. ואני שואל אתכם: האם זו לא חוצפה שהמרגל הרוסי הזה יקבע לנו מי עוכר ישראל ומי סתם אידיוט?"

עד כאן ציטוטים ממוחו המיקרוסקופי של גידי גוב.

אל תתנצל גידי. אתה לא יכול. הגזענות מרותכת למוח שלך. אתה לא יכול להתנצל שאתה גידי גוב.

 

האם אולמרט ייכנס לכלא בספטמבר?

עצם העובדה שאדם מגיש ערעור על הרשעתו ושפיטתו למאסר אינה מהווה, כשלעצמה, סיבה לעכב ביצוע עונש מאסר שנגזר עליו.

שיקול חשוב לאי-עיכוב ביצוע נעוץ בצורך לטפח את אמון הציבור במערכת המשפט ואת כוח ההרתעה שלה, שעלולים להתערער אם יווצר פער זמנים גדול מדיי בין יום מתן גזר הדין לבין יום תחילת ריצוי העונש.

בית המשפט העליון גיבש את הקריטריונים שעל פיהם יוחלט אם ומתי יש לעכב ביצוע עונש המאסר, ובהם – סיכויי הערעור, חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, משך המאסר, מידת מסוכנותו של הנאשם, עברו הפלילי, וכן נסיבות אישיות או נסיבות מיוחדות שנוגעות לאדם שנגזר עליו לשבת בכלא.

במקרה של אולמרט מתעוררת במלוא תוקפה השאלה אם העובדה שהמדובר בראש ממשלה לשעבר מהווה נסיבה מיוחדת המצדיקה עיכוב ביצוע העונש עד לאחר החלטה בערעור.

והשאלה הזו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שמי שגזר על אולמרט את המאסר הוא שופט דן יחיד ולא הרכב שופטים כפי שהיה רצוי ומתחייב במקרה חריג מעין זה.

בהקשר זה די אם נזכיר את משפטם של שרי ממשלה כמו יעקב נאמן, חיים רמון, אביגדור ליברמן ואחרים שהועמדו בזמנם לדין פלילי ועניינם התברר בפני הרכב שופטים. ברור שמי שקבע שהשרים הללו יישפטו בפני הרכב עשה כן לאור העובדה שמדובר בשרי ממשלה.
וכשמדובר בראש ממשלה הדברים הם הרי מקל וחומר.

לעניות דעתי, מטעמים של אינטרס הציבור, אולמרט היה חייב לעמוד לדין בפני הרכב ולא בפני דן יחיד, ומשלא נעשה כך – מתעוררת במלוא הכובד השאלה אם אינטרס הציבור אינו מחייב שתיקו של מי שהיה ראש הממשלה יתברר בערעור, בפני הרכב כמובן, קודם שייכנס לכלא.

אין ספק שאילו היה מדובר באולמרט בלבד הוא היה זוכה, בנסיבות העניין, לעיכוב ביצוע עד לאחר הערעור, ואפילו לאחר דיון נוסף אם יוגש.

אלא שכידוע אולמרט לא לבד בפרשה הזו ולכן מתעוררת בעייה נוספת – קשה לא פחות: מה יהיה דינם של שאר הנאשמים בפרשה שנדונו לתקופות מאסר ובכוונתם להגיש עירעור. הייתכן שאולמרט, רק הוא בלבד, יזכה לעיכוב ביצוע משום נסיבותיו המיוחדות כראש הממשלה, ואילו חבריו לביצוע העבירות שנשפטו עימו ייכנסו לכלא בספטמבר לפני תחילת ערעורם? הרי זו, לכאורה, אפלייה שהדעת איננה סובלת, הלא כן?

וכאן נכנס לתמונה שיקול נוסף: נניח שמטעמי מניעת אפלייה אולמרט וכל חבריו יזכו יחדיו לעיכוב ביצוע עד לאחר הערעור. במצב שכזה תתעורר השאלה מה יהיה על שולה זקן? הרי היא לא תערער בהיותה תחת עיסקת טיעון שכוללת 11 חודשי מאסר. הייתכן שבמצב עניינים שכזה רק שולה זקן, מכל העבריינים, תהיה זו שתיכנס לכלא בספטמבר? קצת מגוחך, לא?

ובכן, מה יקרה בספטמבר? הייתכן שאולמרט יגיע לדיונים בבית המשפט העליון בפוסטה מאובטחת?

כדאי שאולמרט יתחיל להפנים את מצבו וישקול לחתוך לכיוון עיסקת טיעון כוללת בעזרת פרקליטיו המוכשרים.

הקואליציה החזקה של נתניהו

אין זה סוד שממשלת נתניהו נשענת על קואליציה יציבה וחזקה – מהחזקות שהיו כאן בעשרות השנים האחרונות.

אלא שמאז שהוחלט להגיש נגד אביגדור ליברמן כתב אישום כפוף לשימוע – התחזקה הקואליציה של נתניהו לעוצמות שהיו נחלת ממשלות מפא"י בשנות החמישים.

כי אין שום סיכוי שליברמן ומפלגתו יפרשו מהממשלה בתקופת השימוע (שאמורה לארוך שנה לפחות).

ראשית, אין לחשוד בליברמן שהוא מתעב את הכוח והשררה, ומכיוון שמאד יתכן ששנת השימוע תהיה לו למעשה השנה האחרונה בעמדת כוח שכזו, שלאחריה הוא ייאלץ להתנזר מהשררה – לפחות למשך כמה וכמה שנים – אך אנושי הדבר שהוא ירצה עתה להמשיך ולאחוז בעמדה הזו ככל שרק יוכל.

ומה שלא פחות חשוב: ליברמן יודע היטב מה שיודע כל ילד, והוא שעדיף מבחינתו לקיים את השימוע מעמדת כוח של שר בכיר – בוודאי שר שמפלגת המריונטות שלו שולטת בכמה עמדות קואליציוניות נחשבות כגון השר לבטחון פנים, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ועוד.

ובוודאי כך הדבר אם במהלך השימוע יכנס ליברמן למשא ומתן עם הפרקליטות על עיסקת טיעון כלשהי.

וכך, כל מה שנזכה לו איפוא בשנה הקרובה הוא פה ושם פעולות והתבטאויות עצמאיות של ליברמן מסוג אלה שנתקלנו בהן בחדשים האחרונים – אבל לכלל פרישה הדבר לא יגיע.

וכשזו תמונת המצב נשאלת השאלה מה שימוש יעשה נתניהו בכוח הפוליטי הזה שהתגלגל לידיו.

האם הוא ינצל זאת לקידום ושדרוג מצבה של המדינה?

או שהוא סתם ישכב על הגב ויתכסה עם הבטן.

—————————————————

אל תאמינו לליברמן

אני מוכן להישבע שהפעם תפסתי את איווט ליברמן בשקר.

בעצם בשני שקרים:

כאשר, בעקבות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע, אומר ליברמן שהוא אינו מודאג – אל תאמינו לו.

כי אין אדם שלא יהיה מודאג במצב שכזה – גם אם הוא משוכנע מעל ומעבר שהוא לא עבר על החוק וגם אם יש לו הסברים מוחצים שבכוחם לשכנע שהוא צדיק הדור.

אבל בתוך אמירתו של ליברמן מקופל שקר נוסף:

באמירתו שהוא אינו מודאג, וזאת כיוון שהוא משוכנע שהוא לא עבר על החוק – משדר ליברמן מסר שהוא מאמין באנשי מערכת הצדק והמשפט שיידעו לדון בעניינו כראוי ולעשות את המתמטיקה הנכונה כאילו היו הם מלאכים וכאילו היה הוא אחד האדם.

ובכן, ליברמן יודע שאנשי מערכת הצדק אינם מלאכים והוא גם יודע שאין הוא כאחד האדם.

ליברמן יודע היטב שהוא נמצא כבר הרחק מעבר לנקודת האל חזור, ואין מצב שאנשי מערכות הצדק, לאחר כל כך הרבה שנות חקירה, ישנו פתאום כיוון ויוותרו על הרשעה ומאסר של מי שנתפס בעיניהם כאיום על הדמוקרטיה.

כי יותר מדיי אגו ויוקרה מונחים כאן על הכף.

——————————————————-

גורלו של ליברמן נחרץ

כשהחמיאו פעם לאריה דרעי על חוכמתו הוא השיב באירוניה מרירה: "איך יכול להיות שאני חכם אם ישבתי בבית הסוהר?…".

ועכשיו הולך ומתברר שגם אביגדור ליברמן יתגלה תוך זמן לא רב כאדם לא חכם במיוחד…

ליברמן הוא עולה חדש – ממש טרי – בכל הקשור להבנה אמיתית של המסדרון המפותל הזה שנכנסים אליו בקצהו האחד עם חליפה מחוייטת ויוצאים ממנו בקצהו השני עם בגדי אסיר כתומים.

מספרים לנו שהפרקליטות מתכנסת לסימפוזיון בן כמה ימים כדי להכריע בגורלו של ליברמן "עד שייצא עשן לבן".

הבלים. הכל כבר סגור. הסימפוזיון הזה הוא כבר חלק מסידורי ההלווייה.

כי אין מצב שהפרקליטות תחליט לסגור את תיקיו של ליברמן לאחר שטיגנה אותו במשך כעשר שנים. מהעץ הזה כבר לא ניתן לרדת.

ואז ייעשה הצדק בבית המשפט.

ומי שחושב שבכוחו של בית המשפט לשפוט את ליברמן כאחד האדם – על פי דיני הראיות ומבחני הסבירות המקובלים – שוגה באשליות מתוקות.

אין לבית המשפט כוח לזעזע את הראיות נגד ליברמן – כשם שאין לו כוח לבטל את מינוי גלנט לרמטכ"ל.

כי בית המשפט יודע היטב, שבעניינו של ליברמן הוא נמצא עם הפרקליטות בסירה אחת. כי בעניינם של אנשים מסוגו של ליברמן, הפרקליטות ובית המשפט הן מערכת צדק אחת עם גורל משותף.

כל הפרוצדורה בעניינו של ליברמן היא קולות של כאילו. מראית פנים של פרוצדורה כדי ליצור את האווירה המתאימה. הגורל כבר נחרץ.

כי ליברמן יוצר סביבו אווירה ציבורית כל כך עויינת – תוך חידוד גובר והולך של הפרופיל הציבורי שלו – עד שאין למעשה שום אפשרות שבית המשפט יוכל להתעלם מכך בבואו לבחון את הראיות נגדו.

וגם התקשורת לא תאפשר תוצאה אחרת מאשר ליברמן בכתום.

ופסק הדין יהיה נוקב וחד משמעי. כמו אצל קצב. כל העובדות וההוכחות יעברו תהליך השבחה, וכל גווני האפור ייעלמו ויהפכו שחור לבן. בעיקר שחור.  

כי כשדנים בבית המשפט בגורלם של טיפוסים מסוגם של קצב וליברמן – אסור לגמגם.    

—————————————-