רונאל פישר והפרקליטות לקראת הסדר טיעון

אין צורך בתבונה מופלגת כדי להעריך שלא יתקיים משפט באורך מלא בעניינו של רונאל פישר, וכי העניין יסתיים בהסדר טיעון.

דבריו של שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, בהקשר להסדר טיעון עם פישר – כפי שנכתבו בהחלטת השופט לשחרר את פישר למעצר בית – היו מפורשים מדיי מכדי שניתן יהיה לטעות בהם: השופט עמית כותב בהחלטתו, שמשפטו של פישר עלול להתארך זמן רב "אלא אם ישכילו הצדדים להגיע להסדר טיעון".
דברים אלה של השופט ("ישכילו הצדדים…") אינם יכולים להתפרש אלא כהמלצה מפורשת של בית המשפט העליון לצדדים להגיע להסדר טיעון.
במילים אחרות, הסדר טיעון עם פישר בלא שמיעת ראיות ובלא ניהול משפט של ממש – הוא מהלך מועדף על בית המשפט העליון.

השאלה אם המלצה מפורשת מעין זו של בית המשפט העליון – מה עוד שהמשפט בערכאה הראשונה למעשה טרם החל – השאלה אם המלצה זו הינה מעשה תקין ראוייה כמובן לדיון נפרד.

בהקשר להמלצתו זו של השופט עמית ראוי גם לתהות שמא, בהחלטתו לשחרר את פישר למעצר בית, הוא רצה לשפוך מים קרים על ראשה של הפרקליטות, וזאת במגמה "להורידה מהעץ" ולדחוק בה להגיע להבנות ולהסדר עם פישר ופרקליטיו.

כך או כך, הרושם הברור מקריאת החלטת השופט הוא, שנעשה מצידו מאמץ להסיר מעל מצחו של פישר את אות "אוייב העם" – כפי שהוא מצטייר זה חדשים ארוכים בתקשורת, וגם בכך יש לתרום להתקרבות בין פישר והפרקליטות.

על כל פנים, ברור כי מה שיעמוד במרכזו של משא ומתן בין פישר לבין הפרקליטות יהיה שאלת המחיר, ובמילים אחרות: היחס בין העונש שראוי להטיל על פישר לבין העונש שיוטל בקרוב על ערן מלכה – בין 7 ל-10 שנים – במסגרת הסדר הטיעון שהאחרון חתם עם הפרקליטות.

באשר לעונש שיוטל על מלכה ראוי לציין, שמעשיו חמורים מאלה של פישר – באשר מלכה, כעובד ציבור, מעל קשות בתפקידו במשטרה והסב לה נזקים חמורים, אבל מצד שני הוא הודה במעשיו וגם הסכים לשמש עד מדינה כנגד פישר ששומר על זכות השתיקה.

ואם בעונש עסקינן, אין להתעלם מסיכויי השיקום של כל אחד מהשניים לאחר שישתחררו ממאסרם: בהקשר זה נראה שמלכה, שהיה אלמוני בציבור עד שנחשפה הפרשה, יוכל לחזור ולהיטמע בקהילה ביתר קלות בהשוואה לסיכוייו של פישר, שהתפרסם בציבור כאיש תקשורת ועורך דין ידוע, ולכן הוא ייחשב מצורע במקומות שנחשבו מרחב המחייה הטבעי שלו.

ובאשר לעמדת הפרקליטות והמשטרה: אין ספק שהן היו רוצות להניח את כל הפרשה המביכה הזו מאחוריהן, ובכך לחסוך מעצמן משפט ארוך ומתוקשר – מלווה בחשש שרונאל פישר יחליט לפתוח את הפה לכיוונים חדשים ובלתי צפויים באופן שיגדיל עוד יותר את מבוכתן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אל רום  On 11/07/2015 at 22:30

    תודה על הפוסט עו"ד דר . לא קראתי ההחלטה המדוברת ( השופט עמית ) אלא שאני תוהה על עוד דרך להבין דבריו אילו :

    לא פשוט להגיע להסדר טיעון , צריך הרבה שכל ,טקטיקה , הכלת יצרים בשביל הסדר טיעון . ולכן ,הוא קובע כעובדה :

    אם הם לא יגיעו להסדר טיעון , שהוא בתורו , זה האחרון , באופן מושגי , ענין כלל לא פשוט !! מזקיק הרבה אסטרטגיה וטקטיקה , ולא פעם הצדדים נחבלים בו קשות ( ראה הנשיא קצב ) . תודה

  • אל רום  On 11/07/2015 at 22:33

    עו"ד דר , תגובותי תדיר מושהות בבלוג זה , תוכל להסביר הדבר ….האם מעשה ידיך ? אתה שולט בכך ? זה לא היה תמיד כך בבלוג הזה , הדבר ככה מתחיל להעלות לי החלסטרה לראש . תוכל להסביר בבקשה . תודה

    • יוסי דר  On 12/07/2015 at 03:21

      הדבר נועד למנוע פירסום לשון הרע – על כל התוצאות שעלולות לנבוע מכך.

      • אל רום  On 12/07/2015 at 12:22

        תודה על התגובה עו"ד דר . אם כך , אני מבין שאתה עושה זאת אוטומטית לכל התגובות . ,תקן אותי אם אני טועה .

        טוב , לא מבין , איך זה קשור ללשון הרע ….. אם לשון הרע היא אכן , קובע שופט , והוא קורע התחת על זה , קייס על קייס . ביטויים וולגריים ביותר , לא מהווים בהכרח לשון הרע . אם היית כותב לשמור על תרבות הדיון , ניחא ( אם כי זה כלל לא מצדיק מחיקה או שיהוי של תגובות , וגם לא חוקי כלל !! ) .

        אבל , אתה שם עצמך בבחינת שוטר או משגיח לבל מגיבים יוציאו דיבתו של מאן דהו??

        שיהיה …… תודה

        • יוסי דר  On 12/07/2015 at 20:55

          אני מדבר על לשון הרע נטו ולא על נימוסים או תרבות דיון.
          כיוון שאני כותב דברי ביקורת על אנשים כאלה ואחרים, יש נטייה למגיבים להוסיף דברי ביקורת משלהם מבלי להבחין – או מבלי שיהיה איכפת להם – שיש בדבריהם לשון הרע.
          קורה גם שמגיבים כותבים לשון הרע על אנשים אחרים ללא כל קשר למאמר.
          כיוון שהמדובר בבלוג שלי – חלה עליי אחריות על לשון הרע.
          אתה לא רוצה שתוגש נגדי תביעת לשון הרע על דברים שמישהו – לרוב לא מזוהה (כמוך למשל) – פירסם בבלוג שלי, הלא כן?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 12/07/2015 at 21:55

    עו"ד דר ,קודם כל , לא מאחל לך שום רע . ושנית , דאגותיך חסרות שחר , אין סיכוי לכל מה שאתה חושש ממנו ומציג . אתה לא עיתון , לא עורך עיתון , לא עיתונאי , ואין עליך שום חובות דנן . אבל חסר אני משאבים כרגע , אולי יותר מאוחר ….תודה

  • אל רום  On 12/07/2015 at 21:58

    עו"ד דר ,קודם כל , לא מאחל לך שום רע . ושנית , דאגותיך חסרות שחר , אין סיכוי לכל מה שאתה חושש ממנו ומציג . אתה לא עיתון , לא עורך עיתון , לא עיתונאי , ואין עליך שום חובות דנן , מעוד הרבה סיבות , אבל חסר אני משאבים כרגע , אולי יותר מאוחר ….תודה

  • אל רום  On 13/07/2015 at 01:55

    עו"ד דר , קרא פסק הדין להלן ( אינטרנט , בלוגים , תגוביות , לשון הרע ) מאוד רלבנטי , ואם יהא לי זמן , אחזור לניתוח יותר מעמיק , הנה :

    http://www.nevo.co.il/psika_word/shalom/SH-14-01-53395-167.doc

    תודה

    • יוסי דר  On 13/07/2015 at 04:15

      נניח שיש לך סכסוך אישי עם שכן שלך, שהוא לא איש ציבור, ואתה, שאינך מזוהה, כותב אצלי בבלוג סיפור עסיסי עם הרבה פרטים על כך שראית את אותו שכן מבצע עבירת מין מסויימת בילדה שלו בת החמש. בעקבות כך אותו אדם תובע אותי בלשון הרע (הוא אפילו לא יכול לתבוע אותך כי אתה לא מזוהה, ואני לא יכול אפילו להזמין אותך לעדות) – מה לדעתך תהיה התוצאה לאור פסק הדין הנ"ל?
      אבל יותר מכך וזה העניין: אם אתה רוצה לאחל למישהו רע – תאחל לו שכל שבוע תוגש נגדו תביעה לבית המשפט ושהוא יזכה בכל תביעה שתוגש נגדו.
      כי תבין משהו חשוב: עצם ניהול הליכים בבית המשפט כנתבע – ללא קשר לתוצאה הסופית – הם הפסד. גם אם אתה זוכה במשפט כנתבע ומקבל הוצאות – הן אף פעם לא מכסות על ההוצאות הריאליות שלך, אינן מפצות על הזמן שביזבזת, אינן מפצות על עינוי הדין שעברת במשך חודשים ארוכים – לפעמים שנים – עד שזכית במשפט וכו' וכו'.

  • דודי  On 13/07/2015 at 11:34

    הצמד רונאל פישר-רות דוד הוא זוג ארכי-פושעים, אולי הגרועים ביותר בכל פושעי ישראל. ספק אם הנזק שגרמו למערכות החוק יתוקן אי-פעם.

    עסקת טיעון מקלה עמם תהיה חותם סופי לחורבנה של המערכת.

    עדיין יהיו כמובן עורכי דין נכבדים בגלימות שחורות, ייכתבו פסקי דין ויוגשו ערעורים, אבל כל זה יש גם בניגריה ובמולדובה. מערכת צדק ללא שמץ צדק, מושחתת עד היסוד. מערכת שאין בה הבדל של ממש בין מי שמקבל משכורת מהמשטרה או משרד המשפטים לבין מי שמקבל את מלוא שכרו מארגוני הפשע.

    ההאשמות נגד פישר ודוד בעניין אלון חסן, ועוד כמה פרשיות שוחד שוליות מהתקופה האחרונה, לאחר שדוד פרשה מעבודתה כפרקליטת מחוז (וערן מלכה גוייס לשירותו של פישר) הן אפילו לא קצה קרחון. הן שקולות לדוח תנועה, לעומת חומרת העבירות הממשיות של השניים.

    חשוב להבין שאלון חסן לא חשף שום דבר חדש.

    איש רשות המסים מ"קבוצת ה-15", שוקי משעול, בעדות בבית-משפט במשפטו, העיד שפישר התרברב לפניו ב-2004 בקשריו האישיים עם רות דוד, וביכולתו להפעילם כדי לסגור את ההליכים נגד משעול, אלא אם משעול ישלשל לכיסו של פישר כמה עשרות אלפי דולרים (משעול סירב, המערכת הופעלה נגדו במלוא העוצמה). למותר לציין שהעדות של משעול לא נבדקה. קוריוז מהשבועות האחרונים – תיק החקירה הכבד של משעול עצמו (כולל הקלטות של שיחותיו עם פישר) הונח במסדרון בית המשפט ללא השגחה משך ימים ארוכים, עקב "טעות מנהלתית". כל דיכפין ייתי ויעלים ראיות. צמחי הרעל ששתלו פישר ודוד בערוגות הפרקליטות ובתי משפט עוד שם, משגשגים מתמיד.
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001047692

  • אל רום  On 13/07/2015 at 12:43

    עו"ד דר ,

    אני מסביר לך : אתה לא עיתון , ולא יכול להיות עיתון . ממילא אתה לא עיתונאי , וגם לא עורך עיתון . הואיל וכך , אין עליך חובות חוקיות / אתיות לבדוק את ההיתכנות של שום סיפור בדים אם לאיו ( והשווה סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע שכותרתו : " אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת " ) . אתה כמו אדם , שמארח בסלון , איזה סמול טוק , וזהו !! אתה בסך הכל בלוגר , וזה שאתה עורך דין , לא מטיל עליך כלל חובות מוגברות , יש עליך כאלו : רק כאשר אתה נותן שירות ללקוח , בתורת עורך דין .

    הרי נניח שאדם יכתוב סיפור בדים בתגובה כלשהיא . איך תדע שהוא כזה ? נניח שהוא רק נשמע כזה , אבל הוא לא סיפור בדים כלל וכלל !!

    אז תמחק ? אם מחקת , הרי עברת ממילא על החוק ( חוק איסור הפליה , סעיף 3 ) ,הוא לא יתבע אותך אולי ?

    בפסק הדין שהפניתי אותך אליו , אם קראת אכן , הבלוג עצמו לא נתבע ( והוא בכלל ייתכן עיתון של ממש , אין לי משאבים כרגע לבדוק זאת ) .

    אם אתה רוצה , תשהה תגובות , משאיר זאת לשיקולך כמובן ,אלא שאתה כמובן צריך לעשות זאת כמדיניות כוללת , לכל תגובה ותגובה ,ולא לעשות איפה ואיפה .

    תודה

    • יוסי דר  On 13/07/2015 at 13:32

      ההשהייה – אם אני מפעיל אותה – היא אוטומטית כלפי כל התגובות.
      יחד עם זאת, באפשרותי להחליט – כפי שקורה לא פעם – שתגובה כזו או אחרת לא תפורסם, וזאת מסיבות שונות כגון לשון הרע, או קללות רחוב של טרולים ללא קשר לדיון, וכן גם לאור העובדה שגופים מסחריים כאלה ואחרים מנסים מפעם לפעם לפרסם בתגובות מוצרים מסחריים שונים ללא כל קשר לתוכן המאמר.
      לעניין הסמול טוק בסלון, אני פשוט לא מבין אותך. האם אתה סבור שקיימת חסינות מתביעה למי שמוציא לשון הרע במהלך סמול טוק בסלון?
      לעניין הקישור שהבאת, זה שבעל הבלוג לא נתבע לא אומר שהוא חסין מתביעה או שלא ניתן היה לתבוע אותו. השיקולים אם לתבוע או שלא לתבוע מישהו נוסף הם רבים ומגוונים – לרבות השיקול של התובע שאם הוא יפסיד במשפט הוא יחוייב בהוצאות לשני נתבעים.
      לעניין היותי עורך דין – זה בכלל לא רלוונטי לעניין. לשון הרע הוא לשון הרע וזה השיקול.
      לעניין סיפורים אמיתיים או מדומים – אני חוזר על מה שאמרתי למעלה: אין לי עניין להיתבע ולנהל משפט (כנתבע) בגלל שמישהו, בוודאי מישהו לא מזוהה, החליט לספר סיפור – אמיתי או מדומה – בבלוג שלי שאני אחראי על תכניו, וכבר פירטתי את הסיבות לכך. מה לא ברור כאן?

  • אל רום  On 13/07/2015 at 13:22

    עו"ד דר , רק להשלמת התמונה איכשהוא ( אני קצר מאוד במשאבים ) :

    המגיבים בבלוג שלך , לא לגמרי לא מזוהים , הם לא מזוהים אולי prima facie ( על פניו) אבל , אפשר באמצעות פניה למשטרה , וצו בית משפט , על פי סעיף 23 , 24 לחוק סדר הדין הפלילי ( מעצר וחיפוש ) ( נוסח חדש ) תשכ"ט 1969 , להוציא צו לקבלת כתובת איי פי של המגיב , הכל מספק האינטרט , ולהגיע למגיב עצמו . כך עשו בעבר לא פעם .

    אלא , שבתי המשפט מבדילים בין צו דנן , לענין אזרחי , לבין צו לענין פלילי . כאשר עסקינן בענין פלילי , בתי המשפט יספקו בעיקרון צו , לגבי ענין אזרחי , אין עדיין הסדר חקיקתי מתאים לטענת בתי המשפט ( ראה : צ"א 32145-07-13 הוצאת עתון הארץ בע"מ נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל . ועוד : רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי . טי . סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ ( 2010 ) ) .

  • אל רום  On 13/07/2015 at 13:49

    עו"ד דר ,

    מה לא ברור כאן ? אתה מקשה ….אני לא מנהל איתך ויכוח כלל , תעשה מה שאתה מוצא לנכון , אלא ששאלתי אותך שאלה פשוטה לגבי שיהויים , וענית , ועניתי חזרה .

    אפילו כך , עם כל הכבוד , הנושא כלל לא ברור לך , והסברתי לך אותו פשוט וזהו .

    אז הסברתי לך שוב : אתה כמו מארח בסלון של סמול טוק . אין חסינות למי שהוציא דיבה גופא , אבל אתה כמארח שלא הוציא דיבה , אלא רק אירח , כבעל הסלון , לא חב פשוט !! אלא אם היית עיתון , עורך עיתון וכו…..

    והתגובות הסברתי לך , מזוהות , באמצעות צו בית משפט , כתובות איי פי מספק האינטרט , פשוט תגובה שלי המתארת המצב המשפטי ,, עוד לא אישרת אותה . תקרא שם ההסבר והאסמכתאות .

    מה לא ברור כאן ? לך לא ברור הדבר !! אם אתה רוצה , תנהג כפי שאתה רוצה , אבל אם אתה בחור להתגבב , ולנהל דיאלוג, כך הוא צריך להיראות .

    ואם לא , אז תכתוב בעלמא , שאתה חושב שהבלוג הוא שלך , ואתה עושה ככל העולה על רוחך , כך תכתוב מראש , וזהו !!

    רב תודות על הדיאלוג …… למדתי ממנו הרבה , בהתחלה גרסת לשון הרע , אחר כך : קללות , טרולים , גופים מסחריים . השכלתי והחכמתי , רב תודות …….

    • יוסי דר  On 13/07/2015 at 17:36

      שמא תואיל להבהיר לי שני דברים:
      1. איך ניתן לאתר מגיב שכותב מאינטרנט ציבורי – בית קפה נניח.
      2. אתה כותב שוב ושוב על כך שהבלוג שלי הוא כמו סלון וכו' וכו'. התואיל להפנות אותי לפסק דין שקובע שיש לבעל בלוג חסינות מתביעה עקב לשון הרע שפורסמה בתגובה אצלו בבלוג? (חסינות מתביעה – הכוונה להעדר עילה).

      • אל רום  On 13/07/2015 at 19:18

        עו"ד דר ,

        1) לאתר כותב מאינטרנט ציבורי , זה ענין של המשטרה , לא של בעל הבלוג . ומשטרה עם חקירה מאומצת , יכולה לעשות זאת .

        2) אם קראת הפסק דין הראשון שהפניתי אותך אליו , הרי היית מבין , שהאינטרנט , הוא בבחינת : game changer ( משנה כללים ) . האנונימיות משחקת תפקיד , ותפקיד חשוב , והכל באיזונים הנדרשים להכרעה בתיקי לשון הרע ובכלל . אז כך בהתאמה , תוכל להסיק , שהבלוגר לא יכול להיפגע לכאורה בגין מעשה אנונימי או אנונימיות מכללא ( בפעולה בתום לב ) שהיא בתורה , ערך מוצהר לגבי דידו של בית המשפט .

        3) לגבי העדר עילה ביחס לבלוגר : הרי ישנם הרבה קייסים של לשון הרע , התחזות , עבירות באינטרנט וכו…. בלוגר למיטב ידיעתי , מעולם לא נתבע , ושוב , המצב המשפטי הוא כזה , שאי אפשר לתבעו ( על תום לב כמובן ) מכיוון שהוא לא עיתון , ואין עליו חובות חוקיות אתיות . בכל מקרה :

        4) בלוגר שמוחק תגובות , או משהה אותן , מועד בוודאות ( מדגיש בוודאות ) לתביעה בגין איסור הפליה ( לא כל שכן אם יעשה כך באופן שרירותי ) ואילו : בלוגר שלא ימחק , רחוק כרחוק שמים מארץ , מלהקים בכך , עילת תביעה כנגדו , בעילת לשון הרע , כאשר הוא לא כותב התגובה כלל וכלל . וזה הבדל , ורציני ביותר !!

        5) אז אם אתה חושש מתביעות , הייתי ממליץ לך לחשוש יותר בכיוון ההפליה , מאשר לשון הרע .

        6) אבל , תנהג כראות עיניך , אני סתם בקטנה שאלתי לגבי השיהויים בהעלאת התגובות , ואני מבין דבר וחצי דבר בדבר ובכלל . וזכור תמיד : שופט קורע התחת , בקייס של לשון הרע , על מנת לאזן בין חופש הביטוי , זכותו של הציבור לדעת , לבין שמו הטוב של אדם . איך לדעתך בלוגר יודע , על אתר , מהו האיזון ששופט היה מגיע אליו ? איך בלוגר יודע מה אמת , מה לאיו ? איך הוא אמור לדעת ? זה תפקידו ? זה אפילו לא תפקיד של עורך עיתון גדול ( לדעת לגמרי , לא בקטע של רשלנות קיצונית או רשלנות של ממש ) . אז ברור שאתה מפחד מעצם התביעה , אבל ,זה המחיר בחיים של כל פעולה לכאן או לשם ,הכי טוב ,לחזור לעידן הציידים מלקטים , ולא לשים ראשך בין שום הרים גבוהים .

        7) אם אתה באמת מתענין בדבר , הנה לך ,פסק דין מארצות הברית , בית משפט פדרלי לערעורים ( התשיעי במספר ) , שם נתבע באמת בלוגר על לשון הרע :

        הנה :

        http://cdn.ca9.uscourts.gov/datastore/opinions/2014/01/17/12-35238.pdf

        תודה

  • אל רום  On 13/07/2015 at 19:39

    רק תיקון טעות , הפסק דין לעי"ל , זה האמריקאי , הבלוגר נתבע גופא , לא בגין תגובה בבלוג שלו , טעות שלי עו"ד דר ……תודה

    • יוסי דר  On 13/07/2015 at 20:19

      מתוך פס"ד של השופט רובינשטיין (רע"א 1700/10):

      "סוגיית אחריותם בנזיקין של מפעילי אתרי אינטרנט לתכנים שהעלו לאתר צדדים שלישיים מורכבת מאוד, בית משפט זה טרם אמר את דברו לגביה, וערכאות דיוניות נחלקו בה. ברם, הפסיקה הישראלית (שוב, בערכאות הדיוניות) הכירה באחריות של מפעילי אתרים, בנסיבות מסוימות, לתכנים שהעלו צדדים שלישיים לאתריהם"

  • אל רום  On 13/07/2015 at 21:03

    עו"ד דר ,

    אז הפסק דין שהבאת , מאשש אכן מה שכתבתי לך :

    1) פרשת רמי מור ( והבאתי לך הפסק דין לעי"ל )כפי שהשופט רובינשטיין מציין בעצמו , היא זו המנחה לעת הזו , והוא נותר במיעוט לצערו , כפי שכתב בפסק דין שציינת .

    2) בפסק דין שהבאת , מדובר בעבירות כלליות , בתכנים לא חוקיים בעליל , תכנים סוטים , ולא לשון הרע במובן הקלאסי שלו , הנה כך :

    " עינינו של ההליך תחום אך לשאלת הפיצוי הראוי בתביעה כלפי מפעילי אתרים , שלגביהם נקבע כי הפרו את חובת הזהירות כלפי הציבור הרחב "

    ואכן הוא מוסיף בסוף :

    " ובהתחשב בכך שמדובר באתר למטרות רווח ( ולא בעל מאפיינים ציבוריים ) ….."

    3) כל זה , לא ממש אנלוגי לבלוג ציבורי או פתוח לציבור ,לא למטרת רווח , פרטי לגמרי , של בלוגר פרטי שאין עליו חובות סטטוטריות , אלא רק כלליות . להשוות בין אתר היכרויות , עסק רשום , העוסק גם בעיניני סקס או כדומה , לבין הבלוג שלך , מרחיק לכת ביותר . שהרי עסקינן באתר הכרויות שצריך לזהות נרשמים , לבדוק זהותם , ולא בהתבטאות בעינינים ציבוריים , בבלוג מעין פרטי .

    4) בכל מקרה , מה שאני אכן ציינתי , שקייס כזה , עדיין לא הגיע לבית משפט ( על פי מיטב ידיעתי ) .

    5) אבל , בארה"ב אומרים : do the math , תעשה החשבון ……. מחד , הפליה , מאידך לשון הרע כפי הבנתך …….

    בכך אני מאמין שחתמנו הסוגיה …. תודה

    • יוסי דר  On 13/07/2015 at 22:06

      הוא אכן היה במיעוט אבל אתה מתעלם משום מה מהמשפט שלו בשלמותו כולל הסיפא – הנה המשפט: "בעניין רמי מור נזדמן לי לאחרונה לציין (בחוות דעת של מיעוט, אך אמרה זו לא היתה שנויה במחלוקת)"
      שים לב: הוא אומר שהאימרה הזו לא היתה שנוייה במחלוקת.

      לגבי התכנים – גם לשיטתך אתה בעצם מסכים שאני צריך להפעיל מסננת, ולו כדי למנוע פירסום תכנים לא חוקיים בעליל, תכנים סוטים וכו'.

      אתה חוזר שוב ושוב על עניין האפלייה, איפה זה מחייב אותי? לאיזו הוראת חוק אני כפוף כאן?

      • אל רום  On 13/07/2015 at 23:26

        עו"ד דר ,

        אנו מדברים על לשון הרע , בשיח ציבורי , בפלטפורמה ציבורית , לא על עבירות כלליות אחרות . אם מישהו מעלה איזה תמונת זימה או תועבה , זוהי עבירה אחרת לגמרי , לא לשון הרע , לא על כך דיסקסנו כלל וכלל . אבל אפילו כך , לגבי עבירות אחרות , הענין סבוך כשלעצמו , הואיל ואין לך חובות סטטוטוריות של עסק למטרת רווח , אבל נעזוב זאת כעת .

        בוא נפשט הענין שוב :

        אתה נתקל בתגובה , הכי קיצונית , לענין לשון הרע , מגיב כותב כך :

        " אני ראיתי את ראש הממשלה אשכרה , מקבל חבילת מזומנים , מאיזה פעיל במרכז הליכוד "

        עכשיו , אתה לשיטתך , צריך למחוק התגובה , נכון ? תקן אותי , אם לא , בזבזבת את הזמן של שנינו , שהרי למה כוונתך בכל התגובות לעי"ל , להימנע מאחריות מפרסם בלשון הרע ?

        ואם המתואר בתגובה , הינו נכון , מה קורה לפי דעתך ? הרי , מחקת תגובה של אדם , באופן שרירותי ( והרי אין עליך חובות חוקיות ואתיות לבדוק אמיתותו של פרסום ) .

        אז עכשיו , בוא נתאר לעצמנו , מקרה אחר קיצוני , לענין הפליה :

        הכותב של התגובה , הינו : הומו , אתיופי , ערבי , נער גבעות , השד יודע . קלטת זאת בתגובה , או שאתה יודע מכללא שכך הדבר , או סתם חושד .

        האם מותר לך למחוק התגובה , כי אתה שונא אתיופים למשל ? ברור שלאיו !! זוהי הפליה של אדם , במרחב הציבורי . הנה , סעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים , בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים , כך מורה אותנו הסעיף :

        "3 .(א)מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות.

        (ב) לענין חוק זה, אחת היא אם העיסוק נעשה למטרת רווח או שלא למטרת רווח ואם נגבה או לא נגבה תשלום תמורת הספקת המוצר או השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן השירות במקום הציבורי.

        (ג) בחוק זה, "מי שעיסוקו" – לרבות בעלים, מחזיק או מנהל של עסק, וכן האחראי בפועל על הספקת המוצר או השירות הציבורי או על הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו. "

        עד כאן הציטוט :

        עיניך הרואות עו"ד דר , בכל מרחב ציבורי , למטרת רווח אם לאיו , אין למנוע הפליה דנן . האינטרנט , נקבע בפסיקה , הינו מרחב ציבורי בעיקרון , לכל דבר וענין . אם מחקת , תגובה של אדם , בגלל שהוא אתיופי , ואתה שונא אתיופים , אזי : זוהי הפליה לרעה של האדם .

        אז עכשיו , הבנת הענין : במקרה הקיצוני של לשון הרע , באם תחשוב שחובתך למחוק , הרי אסור הדבר , שהרי אפילו השליטה שלך בבלוג הייתה רלבנטית , איך אתה יודע שהדבר המתפרסם , הינו נכון אם לאיו .

        ואילו , מחיקה כלשעצמה , באופן שרירותי בטח ובטח , הינה הפליה אסורה .

        יש רק לציין בשולי הדברים , שיש החרגות להפליה דנן , כאשר עסקינן במועדון חברים סגור ומיוחד ועוד מקרים , אלא שהם לא רלבנטיים לבלוג שלך ושכמוהם , שהרי המרחב בהם פתוח לכולם , וזכות התגובה הטבעית , ניתנת לכולם .

        אז אני מניח , שעכשיו הכל מובן . תודה

        • יוסי דר  On 14/07/2015 at 10:55

          אתה אומר: "והרי אין עליך חובות חוקיות ואתיות לבדוק אמיתותו של פרסום"
          זה לא נכון. סע' 16(ב)(2) לחוק איסור לשון הרע קובע:
          "חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם נתקיים בפרסום אחת מאלה:
          הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא;"

          לעניין סע' 3, אני כלל לא משוכנע שהוא חל עליי כבעל בלוג פרטי, אבל גם אם כן, צריך שיהיה קשר סיבתי (בסע' 3 המילה "מחמת") בין ההתכונות והמאפיינים של האיש (גזע, דת וכו') לבין הסירוב לספק לו את השירות. אם אתיופי, למשל, מגיע למסעדת יוקרה כשכפכפים לרגליו ניתן בהחלט לאסור כניסתו למסעדה עקב לבוש לא הולם ואין בכך כל עבירה על החוק.
          ולענייננו, אם אתיופי כותב תגובה שלדעתי (גם אם היא מוטעית) יש בה לשון הרע – באפשרותי לחסום התגובה ואין בכך עבירה על החוק כיוון שלא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש לפי סע' 3.

          • אל רום  On 14/07/2015 at 12:42

            עו"ד דר ,

            עליך לנקוט אמצעים סבירים , אבל , אין עליך חובות של עיתון או אמצעי תקשורת ( לנהוג באופן אתי ומקצועי , כפי מערכת עיתון רשומה ורשמית ) . איזה אמצעים סבירים ? אתה בלוגר פרטי , תפעיל משרד חקירות ? מגיב דנן , כפי המובא עם נתניהו , יגיד לך , כך ראיתי , וזהו !! ואפילו כך , לשיטתך , כפי שהגבת על הנושא , הרי היית מוחק מראש . ואם לא , איך היית מברר ? עשרות תגוביות כאילו נניח , על כל פוסט, תברר כל ענין וענין ? זה הגיים צ'נז'ר של האנונימיות והתפוצה באינטרנט .

            אנו דנים כאן בעקרונות , בניתוח משפטי כללי , קונקרטיזציה משפטית על אדמה בתולית . אין טעם ולי אין זמן לשקלא וטריה על כל דבר . ישנם אינספור מצבים אפשריים , וכל הנושא , רחוק מלהיות ממוצה בג'וריפרודונס .

            ההמחשות שהבאתי , נועדו רק לצורך מתודולוגי בשביל להבהיר לך עקרונות , או קונפיגורציות משפטיות , שפשוט , לא היו ברורים לך .

            ומכאן היית צריך להסיק ולהבין :

            שאין למחוק תגובות , ובאופן שרירותי בטח ובטח , אם הבנת את זה , הבנת העיקרון , והבנת הכלל , שזוהי למעשה הפליה ( אם אתה מוחק באופן שרירותי , שהרי , לפי התגובות שלך , לא הבנת כלל , אפילו פוטנציאלית ההפליה ) .

            מצבים שונים ומשונים ייתכנו כאן , אבל , אני מסביר לך עקרונות . בכל מקרה , מיצינו הסוגיה בהחלט . תודה

  • אל רום  On 14/07/2015 at 13:48

    עו"ד דר , רק השלמה קטנה / גדולה , שברחה ממני ונשכחה :

    סעיף 16 לחוק איסור לשון הרע , כותרתו " נטל ההוכחה " . נטל ההוכחה , לא יוצר חבות מהותית , אלא קדימות דיונית כמובן .

    ואילו , בסעיף 11 לחוק איסור לשון הרע , עסקינן בחבות מהותית , כזו שנפקותה , לפני המעשה של פרסום לשון הרע , הנה :

    " 11. (א) פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע, האדם שהביא את דברי לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת.
    (ב) באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זו הגנה טובה לעורך אמצעי התקשורת שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה לשון הרע ושלא ידע על פרסומה. "

    עד כאן הציטוט :

    עינך הרואות, ישנה חובה אתית מקצועית , לפני הפרסום , לדאוג לאמיתותם של דברים וכדומה . באחריות אזרחית למשל , ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת , למרות שהוא לא מעורב מקצועית . עורך אמצעי התקשורת גם הוא אחראי , במעין אחריות שילוחית ,שהרי הוא אחראי להכשרה של עיתונאים ולמקצועיותם ומקצועיות הפרסום . כל הסעיף מעיד על כך : שאנשי מקצוע בעיתון , אמורים : לשלוט מראש , לדעת מראש , לוודות מראש את תוכן הפרסום , ואכן , מלשון הסעיף עולה : " הגנה טובה לעורך אמצעי התקשורת שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום ….. " משמע, היה צריך למנוע מראש הפרסום .

    ואילו , סעיף 16 שהבאת , יסודו בנטל ההוכחה , לאחר המעשה . אמנם ניתן היה להבין , שרצוי כמובן שאדם יאמת ויבדוק , אבל , זו אינה חובה מהותית וסטטוטורית , כפי עיתון ואמצעי תקשורת מקצועי . תודה

    • יוסי דר  On 14/07/2015 at 14:19

      אתה כמובן יודע – או אמור לדעת – שכותרת של סעיף בחוק איננה חלק מהחוק.
      מה שחשוב הוא שהסעיף קובע חזקה של העדר תום לב, וזה בהחלט לא עניין דיוני אלא מהותי פאר אקסלנס, והוא בוודאי מטיל על מפרסם באשר הוא חובה אתית.

      בכלל, בחוק – בוודאי בחוק הפלילי – אין בדר"כ חובות או איסורים. כך למשל בשום מקום בחוק לא כתוב שאסור לגנוב או שאסור לרצוח.

  • אל רום  On 14/07/2015 at 14:56

    עו"ד דר ,

    כותרת של סעיף הינה חלק מן החוק , וגם נפקותית לצורך פרשנות של החוק . לא תמיד הכותר יכריע , אבל הכותר הינו חלק בלתי נפרד , מן החוק ומן הפרשנות . והנה למשל ב- עמ"ה 7033-03 , מוטי שמחה נ' פקיד שומה ירושלים , כך מצטט השופטת :

    " מלשון הסעיף המודגשת לעיל ניתן ללמוד אף על תכלית סעיף 147. מטרתו של סעיף 147 היא הסמכת המנהל לקיים ביקורת על פקיד השומה ולתקן שומות שפקיד השומה ערך. אף כותרת הסעיף "סמכות המנהל לעיין ולתקן" מלמדת על כך. "

    עד כאן הציטוט :

    עיניך הרואות : השופטת למדה מתוך כותר הסעיף ( בין היתר ) את הענין הנדון : סמכות המנהל לקיים ביקורת על פקיד השומה ולתקן שומות . מאידך קבע השופט ריבלין , ב- ע"פ 3116/99 , יהודה בן משה גיל נ' מדינת ישראל כי :

    " אלא שהשאלה אם מעשה שנעשה, או מחדל שנגרם, עולים כדי עבירה, אינה מוכרעת על פי כותרתה של העבירה בספר החוקים או על פי משמעותה העממית. היא נבחנת על פי יסודותיה של אותה עבירה. כותרת השוליים שנבחרה לעבירה אינה מלמדת בהכרח על יסודותיה ומכל מקום אין בה כדי לשנות ממהותם "

    עד כאן הציטוט :

    אז זה כלי פרשני , אבל כמובן , לא חותך לגמרי , אלא נקלע למארג שלם של : הוכחות פרשניות .

    לגבי לשון הרע , סעיף 16 מסביר שוב , מניח חזקה , אבל לא חלוטה כמובן , החזקה היא רק כללית , מה שמוכיח שעסקינן בנטל הוכחה פשוט . שהרי , ייתכן מצב שאדם יוכיח תום לב , למרות שהוא לא נקט באמצעים סבירים לפני הפרסום , והוא ייצא עם ידו על העליונה בסוף ההליך . אז איך הגעת לכל זה ?

    מן הסיפא של התגובה שלך האחרונה , העדפתי להתעלם , נוח היה לדברים שלא ייכתבו , מאשר ייכתבו .

    בכל מקרה , מודה לך על ההתגבבות , וסיימנו כאן בהחלט ….

    תודה

  • אל רום  On 14/07/2015 at 23:33

    עו"ד דר , תגובה אחרונה שלי ( ובהחלט כזו לענין הנדון ) עליך , הושהתה ולא עלתה . מציע שתבדוק ,ותעלה אותה ….תודה

    • יוסי דר  On 15/07/2015 at 08:41

      בהתגבבות כאן שמת את כל יהבך על סוגייה ההפלייה ומשום מה לא התייחסת עניינית לנקודה שהעליתי (בדוגמאות עם האתיופי) וכך קטעת את הדיון בסוגייה הזו באמצע.
      המושג יושר אינטלקטואלי מדבר אליך?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: