השופט רוזן בשבתו כבית דין שדה

האם כבוד השופט דוד רוזן שמע אי פעם על הליך הוגן?

האם הוא שמע על זכויות נאשם?

דומה שהחיזיון הצפון קוריאני שהתנהל אצל כבוד השופט בהליך גזר הדין של שולה זקן יש בו כדי להבהיל ממש ולהדאיג כל מי שעדיין מאמין שבית משפט שואף להוציא את הצדק לאור.

זה לא ששולה זקן החליטה לנצל את זכות המילה האחרונה לפני גזירת הדין כדי לסגור חשבון עם אולמרט.

זה השופט רוזן בכבודו ובעצמו שהחליט לנצל את המעמד כדי לחקור את זקן כדי לשאוב ממנה עוד ועוד פרטים על מעשי העבריינות של אולמרט.

וכל זאת כשאולמרט עצמו, או לפחות מי מפרקליטיו, אינו נוכח באולם, וכך נשללת ממנו זכות התגובה – שלא לדבר על הזכות לחקירה נגדית כדי לנסות ולהפריך את דברי העדות של זקן.

אבל לא רק זאת: מעבר למימצאים שהתקבלו מפיה של זקן בחקירתה אצל השופט – קיבל השופט לעיון תמלילי שיחות הנוגעים אף הם למעשים עברייניים של אולמרט, ושוב: מבלי שניתנה לאולמרט אפשרות להתמודד בבית המשפט עם החומרים הללו.

כי השופט רוזן, במהלך מתחכם משהו, השתמש בחומרים הללו לא רק בעניינה של שולה זקן, אלא גם, אולי בעיקר, כדי לצקת עוד מלט ובטון אל תוך פסק הדין שכבר נתן קודם לכן בעניינו של אולמרט, וזאת בידיעה ברורה שהתיק יגיע לבחינה בבית המשפט העליון.

ובמילים אחרות: השופט רוזן מתכתב עם בית המשפט העליון באמצעות פסק הדין הפורמלי שנתן בעניינו של אולמרט, וכן באמצעות "חומרי שכנוע" נוספים ומאוחרים שכובשים את כותרות העיתונים ועתידים בבוא היום לרחף בחלל בית המשפט העליון.

במה דברים אמורים:

בזווית האחת של פיו אומר השופט בגזר הדין של שולה זקן שהוא לא היה זקוק לחומרים הנוספים והמאוחרים הללו כדי להרשיע את אולמרט, ואולם באותו הבל פה ממש משדרג השופט את מעמדו של פסק הדין ומספר לנו שהחמרים הללו הם כדבריו "תוספת ראייתית" ו"תוספת ממשית" לראיות שעליהן הסתמך כדי להרשיע את אולמרט.

ומדגיש השופט וקובע באותו עניין כי: "יש בראיות שהמציאה (שולה זקן) לחוקרי המשטרה ולנציגי המאשימה כדי לעגן עוד את התשתית הראייתית שהובילה להרשעתו של נאשם 8 (אולמרט) בקבלת שוחד על סך 61 אלף ₪".

עינינו הרואות: השופט רוזן מרפד ומדפן את פסק הדין של עצמו בראיות ובחומרים מאוחרים – חומרים שלאולמרט לא ניתנה הזדמנות להתמודד איתם בבית המשפט.

וכל זאת לקול מצהלות אספסוף ועיתונאים בחצי גרוש שמינו עצמם לשומרי החומות של האמת והצדק ואינם מבינים שאפילו לבוגדים של ממש מגיע הליך הוגן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nina ramon  On 17/05/2014 at 10:11

    הי יוסי,
    טוב לשמוע ממך (-:
    חותמת על כל מילה.
    משהו מאוד לא תקין כאן, וכעת השאלה היא: איך ינהג בזה בית המשפט העליון.
    והנה עוד משהו שצרם לי: השופט רוזן הביא את בנו לאולם המשפט ביום הקראת גזר הדין.

    • יוסי דר  On 17/05/2014 at 13:26

      הי נינה,
      אני מניח שאם בית המשפט העליון יגיב על כך הוא יעשה זאת בחצי פה, והוא לא יעז ללכת חזיתית נגד רוזן שזוכה לאהדה ציבורית רבה.
      לעניין הבן: האם את חושבת שהבן גרם לשופט לעשיית יתר (over doing) או מה בדיוק?

      • nina ramon  On 17/05/2014 at 13:37

        זו לא אהדה ציבורית, אלא קול מצהלות המון משולהב ועיוור ותאב דם. ואם בית משפט עליון לא יאמר דבר בעניין – אז נקבל עוד הוכחה לכך שבשעת מבחן אין בו לא משפט ובוודאי לא צדק.
        לעניין הבן, לא, סתם צרם לי. לא נראה לי שהוא היה מביא את בנו לו גזר הדין היה שונה.

  • nachum  On 17/05/2014 at 11:33

    השופט רוזן מתכתב עם בית המשפט העליון –זאת זכותו!

    • יוסי דר  On 17/05/2014 at 13:28

      הוא אמור להתכתב עם ביהמ"ש העליון רק בפסק הדין שלו ולא בדרכים מתחכמות.

  • יוסף  On 17/05/2014 at 23:08

    השופטים הרבים שאיפשרו לאולמרט לחמוק שוב ושוב בזכות "העדר היסוד הנפשי", יהירותו של הנאשם ובטחונו ברפיסותה של המערכת המשפטית, הם שהזינו את האלימות המשפטית נגדו.

  • Idan Bchor עידן בכור  On 18/05/2014 at 11:14

    3 הערות קצרות:
    1. יש אסתטיקה ויש מהות. אפשר להתווכח על הסגנון והדרך (היצירתית? החכמה? המתחכמת?) של השופט רוזן, אבל הבה נסכים שהוא פועל ממניעים המשרתים את כולנו – חשיפת השחיתות, הבאת נאשמים לדין והענשתם במידה הראויה, ללא מורא וללא משוא פנים.
    2. אני מעדיף שופט שמביא את בנו לעבודה (למה לא, בעצם?) על ראש ממשלה שלוקח את "ילדיו" לעבודתו גם כשהיא ביפן…
    3. כל נושא "עסקות הטיעון" (במקרה זה עם שולה זקן) שווה התיחסות נפרדת.

    • יוסי דר  On 18/05/2014 at 11:49

      טוהר המניעים זה דבר חשוב אבל לא מספיק. הליך הוגן וזכויות נאשמים ודיני ראיות וספק סביר חשובים לא פחות, והם באים לצמצם את החשש שנתלה את האנשים הלא נכונים.
      אכן עיסקת הטיעון ראוייה לדיון נפרד, ואני מתכוון לכתוב על זה – לרבות על כך שהעיסקה הנ"ל, אם זוכרים את תחילתה, נערכה למעשה – לא בין שולה זקן והפרקליטות, אלא בין שולה זקן והשופט ("אני רוצה ניקוי אורוות…").

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: