הקלף האחרון של אסד

שאלה מסקרנת, ואולי קריטית מבחינתנו, היא כיצד ינהג אסד אם וכאשר יגיע למסקנה שמשטרו עומד להתמוטט.

התשובה מדאיגה: במצב סופני שכזה עלול אסד להגיע למסקנה שהדרך היחידה שנותרה לו, כמוצא אחרון, כדי לחלץ את משטרו מהתמוטטות היא פתיחה במעשי איבה נגד ישראל – לרבות ירי טילים ארוכי טווח – בתקווה שישראל תאלץ להגיב.

במצב כזה ישראל עלולה להיקלע למעין מילכוד, שכן תגובה שלה תשחק לידיו של אסד – באשר בתגובה כזו, כך מן הסתם יחשוב אסד, יהיה כדי ליצור את הספין המיוחל ולהסיט את אש המערכה לעבר המימשק הסורי ישראלי וכך להציל את משטרו של אסד מהתמוטטות.

התפתחות אפשרית שכזו די מתסכלת מבחינת ישראל, שכן גם אם ישראל מנהלת מדיניות זהירה ושקולה של אי התערבות בנעשה בסוריה – לא תהיה לכך כל השפעה על שיקוליו של אסד אם לפתוח במעשי איבה כנגד ישראל. שהרי במקרה כזה תכליתה של פרובוקציה סורית כנגד ישראל תהיה לנסות ולהרגיע את המצב הפנימי ללא כל קשר לגורמי הסכסוך עם ישראל.

והחזבאללה, כך יש להניח, עלול אף הוא להצטרף למקהלה כדי לשרת את האינטרסים של המשטר והצבא הסורי.

ועוד לא דיברנו על האפשרות שאיזה קצין סורי עצבני, בן עדתו של אסד, יחליט שזה הזמן ליטול יוזמה ולירות כמה טילים ארוכי טווח לעבר ישראל מתוך תחושה שהוא עושה את הדבר הנכון – גם בלא הוראה מגבוה.

בהקשר זה חשוב לזכור שהצבא הסורי, בוודאי היחידות החשובות שלו, מורכב מבני העדה העלווית של אסד כך שקשה יהיה לתקוע תריז בין אסד לבין הצבא. במילים אחרות, שלא כמו במצרים קיימת זהות אינטרסים מלאה בין המנהיג הפוליטי אסד לבין הצבא הסורי, שמבין היטב שהתמוטטות המשטר משמעה גם התמוטטות השלד העלווי של הצבא וטבח המוני בבני העדה. על רקע זה קשה להבין כיצד זה יש הסבורים שסילוקו של אסד בלבד (והחלפתו במנהיג מקרב הרוב הסוני) יפתור את הבעייה. שהרי במקרה כזה אין זה סביר שהצבא, ובמיוחד השלד העלווי שלו, ישאר על כנו כמו במצרים ויכפיף עצמו לכל מנהיגות פוליטית שתבוא במקום אסד.

הוא שאמרנו: אסד וצבאו חד הם, וסילוקו של אסד והחלפתו במנהיג סוני – משמעו תוהו ובוהו גם בצבא.
ואם אסד וראשי הצבא העלווים שלו מבינים, והם מבינים, שזו תוצאת סילוקו ונפילת משטרו, שלא לדבר על הטבח הצפוי לבני עדתם – הרי שהוא וראשי הצבא שלו עלולים, באין ברירה מבחינתם, להתפתות אל המוצא האחרון ולפתוח במעשי איבה נגד ישראל בניסיון לייצב את המשטר.

וכשאלה הם פני הדברים נשאלת השאלה אם דחיקתו של אסד וראשי הצבא שלו אל הפינה, על כל הסכנות הכרוכות בכך לישראל, היא דבר רצוי מבחינתנו. העובדה שאסד טובח בבני עמו היא כמובן מזעזעת, אבל האלטרנטיבה, כפי שראינו, עלולה בהחלט להתפתח לנפילת טילים ארוכי טווח, מסוגים שונים, על הערים שלנו.

 ————————————————-

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דרור בל"ד  On 29/02/2012 at 21:02

    הדברים נכוחים והשאלה במקומה.
    עוד שאלה שעלתה בדעתי לנוכח הניתוח הנכון (ללא קשר כמובן לעמדה פוליטית) היא מדוע הדברים האלה לא תקפים גם לגבי התקיפה המשוערת באיראן. הרי אם גורלנו נחרץ וישראל צפוייה בוודאות להיות חשופה לאלפי טילים, מוטב לנו להשאר עם רודן אכזר – אחמדינג'ד, ומלבד שלא ניאלץ להתמודד עם אלפי טילים.

    ואם נגזר עלינו (סוף סוף, איזה כיף) להקלע לעוד אחת מהמוצדקות שבמלחמות ישראל, מדוע לא להצטרף אל קטאר וסעודייה, ואולי גם אל מצרים וטורקיה, ולתקוף קודם לנפילתו את משטרו של אסאד עצמו ובכך להציל את העם הסורי מאימת הרוצח צמא הדם וכמו כן להצהיר כי זוהי תחילתה של ידידות נפלאה בינינו ובין המשטרים היחידים, כולל תנועת החמאס, אשר כואבים באמת ובתמים את רצח העם המתחולל בסוריה.

    ישראל, כמו סין, רוסיה, איראן וחיזבאללה, תיזכר לדראון עולם כמי שמנהיגיה היו היחידים ששתקו נוכח רצח העם. יום השואה – אבן דרך מרכזית בזהות הישראלית – ייהפך למיותר, אם לא ללעג ולקרדום לחפור בו ע"י אנטישמיים אמיתיים (להבדיל מאנטי ציונים אשר מניעיהם ופועליהם נובעים מאהבת העם היהודי).

  • weblawyer  On 06/03/2012 at 15:52

    הפוסט מעניין, אבל לא בטוח שמסכים עם כל הדברים.
    קשה לי להאמין שמצב בו אסד נמצא הוא ירצה או יוכל לפתוח חזית נוספת מול ישראל.
    בכל אופן ברור כי ישראל צריכה לתמוך בכל נפילה של דיקטטורה באזורנו ובכלל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: