השופט שלי טימן נגד עו"ד יורם שפטל

שופט בית המשפט המחוזי לשעבר, שלי טימן, פירסם לאחרונה מאמר המבקר את משה קצב על שזה שכר את שירותיו של עו"ד יורם שפטל לייצגו בהליך הבקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון.

והוא עשה כן, השופט טימן, באמצעות רמיזות שקופות בדבר הלגיטימיות של עו"ד שפטל להגן על נאשמים כאלה ואחרים.

רמז אחד הוא בכך, שמדבריו של טימן עולה בבירור כי עו"ד שפטל, עקב סגנונו החריף והבוטה, ראוי להגן רק על מי שהוא בבחינת "אחרון העבריינים". ובמילים אחרות, אליבא דשופט שלי טימן, עו"ד שפטל אינו ראוי לבוא בקהלם של פרקליטים המגינים על "עברייני צמרת".

אבל העניין החמור של המאמר הוא בחתירתו של השופט טימן תחת הלגיטימיות של שפטל כעורך דין כיוון שזה ייצג בעבר את ג'ון דמיאניוק.

והוא עושה כן, השופט טימן, תוך ניצול בורותו של הציבור, או שמא תוך זריית חול בעיני הציבור, באשר למהות האמיתית של המשפט שהתנהל נגד דמיאניוק.

השופט טימן מדבר במאמרו על "הצלחתו (של שפטל) בזיכויו של ג'ון דמיאניוק מפני אישומים כבדים על פי החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, שעונש מוות בצידם".

אבל השופט טימן הרי יודע היטב שהדברים אינם כפשוטם, וכי המהות – האמיתית – של המשפט לא היתה אם דמיאניוק ביצע או לא ביצע את האישומים שיוחסו לו בכתב האישום, אלא אם ג'ון דמיאניוק הוא אכן איוואן האיום.

עו"ד שפטל הגן על דמיאניוק – לא מפני הפשעים שיוחסו לו בכתב האישום, אלא מפני זיהויו כאיוואן האיום, וההבדל בין השניים ברור – גם לשופט שלי טימן.

ויתרה מכך: הרי בית המשפט העליון בערעור, בהרכב שבו ישבו הנשיא שמגר והשופט ברק (ניצול השואה, יש להדגיש), סמך ידיו על קו ההגנה של שפטל וזיכה את דמיאניוק – לא מפני שלא הוכח שדמיאניוק ביצע את מה שיוחס לו בכתב האישום, אלא מפני שלא הוכח שדמיאניוק הוא איוואן האיום, וההבדל בין השניים ברור – גם לשופט המחוזי שלי טימן.

השופט טימן יודע היטב, שהגנתו של שפטל התמקדה כל כולה אך ורק בשאלה המקדמית אם דמיאניוק הוא איוואן האיום או לא. השופט טימן יודע היטב, שעו"ד שפטל, שכולנו למדנו להכירו, לא היה מגן, בעד שום הון שבעולם, על דמיאניוק אילו סבר שהוא איוואן האיום.

מצער הדבר ששופט מחוזי לשעבר כך מתערבב בתוך המולת האספסוף שאינו מבחין בין בית משפט לבין משפט הרחוב.

————————————————————

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • shaultweig  On 08/02/2012 at 16:01

    שלי טימן מערבב בין הרקורד המשפטי שלו למערכת הערכים בה הוא מאמין,וכך אמר על גזר הדין שנגזר על ענת קם

    "אילו ישבתי בדין, הייתי מטיל עליה מאסר ארוך הרבה יותר. על מעשים כאלה מטילים לרוב עונש בן שתי ספרות, לפחות מעשר לא הייתי מסכים", קבע בשיחה עם ynet השופט המחוזי בדימוס, שלי טימן, שטען כי מדובר בעונש קל עבור עבירה "שהינה למעשה עבודת ריגול, הדומה למעשיו של פולארד".

    • irity  On 08/02/2012 at 17:19

      אולי הוא רומז שהמעשה נעשה, איכשהו, עבור מדינה אחרת ? לא בהכרח בידיעתה של הנאשמת, בדיוק כמו אצל פולארד, ואולי כזו מין ממשלה שאסור להתלונן בעניינה ? (וזה יכול להיות די הרבה מדינות…למעשה). להזכירך, מי שעובד עבור, למשל, ממשלת גרמניה, ארצות הברית צרפת בריטניה, ואולי שכחתי כמה, עבור ארגון ממשלתי שלהן, או משרד החוץ או הבטחון או וכולי וכולי, מצוי בישראל בעמדה של "אזרח על" הפטור מאימת החוק המקומי (ששמור לנתינים עלובים בלבד). שלי טימן לא אדם שגרתי, וגם לא כוס התה שלי, אבל הוא לא ממש טיפש…

      • דפנה לוי  On 09/02/2012 at 09:12

        כנשפסלת האפשרות שמדובר בטפשות סתם, האפשרויות הנותרות מבהילות בהרבה

  • nachum  On 08/02/2012 at 16:51

    גם לשופט המחוזי שלי טימןand you, twice, play not in the fair way against a judge.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: