בוז'י הרצוג – אנטומיה של שטינקר

מתברר ששיחתו של בוז'י הרצוג עם הדיפלומט האמריקאי על הנעשה בפוליטיקה בישראל ועל מבנה אישיותם ואופיים ומצב בריאותם של אישים שונים בהנהגה – לא היתה שיחה חד פעמית .

משכך, צצה ועולה השאלה מה עובי התיק של הרצוג אצל סוכנות הביון המרכזית (CIA) האמריקאית.

במילים אחרות, השאלה היא על מי ועל מה עוד דיווח הרצוג לאמריקאים.

האם עלינו לסמוך על שיקול דעתו של הרצוג שהוא לא גלש עם האמריקאים לענייני מדינה רגישים ממש?

ושאלה נוספת: מה יצא להרצוג מכל הדיווחים הללו? מה הוא עצמו הפיק מכך? ציפייה לתמורה כלשהי? רצון למצוא חן? סתם יצר רכילות?

בכל אופן, מומלץ עכשיו לכל יריביו של הרצוג שבזמן שהם הולכים לישון שיבדקו היטב עם מטאטא מתחת למיטה – שמא בוז'י שוכב שם.

ועוד המלצה: כדאי אולי שמדינת ישראל תשקול להציע לאמריקאים עיסקת חילופים הוגנת: תנו את יונתן פולארד וקחו את בוז'י הרצוג.

———————————————–

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  On 17/04/2011 at 14:30

    יוסי, בלי להתייחס ספציפית לשיחה המסוימת הזאת, הרי שכל הפוליטיקאים הישראלים מנהלים שיחות כאלה עם פקידי ממשל זרים, לא רק אמריקאים, כל הזמן. זו ממש הגזמה פרועה.

    • יוסי דר  On 17/04/2011 at 14:48

      רוני,
      ההכחשות המטופשות של הרצוג עשו לי את זה.

      • אלבר כהן  On 17/04/2011 at 19:51

        בוז'י הרצוג, ששתק כמו דג אילם בחקירת המשטרה נגדו, הפך לצפור שיר בכניסה לשגרירות האמריקאית.

  • רני  On 17/04/2011 at 16:24

    1. מה הקשר בין כל זה למאמר ב"הארץ" שהרצוג אינו מתאים להיות מנהיג.
    2. האם "הארץ" מדגים, כמו האחים אלפרון למשל, מה יעשה למי ש"הארץ" אינו חפץ בטובתו.
    3. מה עוד יש במחסן של "הארץ" על מי? מתי זה יוצא באותיות קידוש לבנה?
    4. רכילות אינה ריגול. פתיחות אינה ריגול. כל מה שהרצוג אמר ידוע, מוכר ואינו סוד מדינה. בכל העולם מתנהלות שיחות כאלו בין מחליטים במדינה אחת למחליטים במדינה שניה. סוג זה של תקשורת מנסה לשבור את האיבה השנאה ואי ההבנה. הלואי ושיחות כאלו היו מתנהלות בין דיפלומטים ערביים ואירנים לבין ישראל.

    5. מי החליט מה יהיה בכותרת ראשית בדף ראשון שבזמן שליברמן מואשם בעבירות קשות בישראל, בזמן שהדלפות מהולנד אומרות שליברמן רוכש בעולם שונאים ושנאה כאילו בכוונה מה עולה לכותרת ראשונה בעמוד הראשון ומה חבוי אי שם?

    6. הרצוג הנו "חצי" ספרדי, אז מה?

    7. המטריד הנו החשיבות ש"הארץ" נותן לרכילות בת חמש ושש שנים בכותרת ראשית. המטריד שעכשיו פוליטיקאים ישראליים יודעים שהם יכולים בקלות להסחט בידי "הארץ". למה לא נניח שזה מקטין את הרצון של פוליטיקאים לפגוע בכיס של שוקן. ל"הארץ" יש היום כוח וכח משחית, הרבה כוח משחית הרבה. למה לא מפרסמים הכל ביחד? מי מחליט מה מתי ואיך יפורסם?
    8. מה בכלל הגיע ל"הארץ" באיזה תנאים? מה הושמד? מה נותר אצל אסאנג?
    9. זה מסריח לשמים ואני לא מצפה מהגברת השופטת לשעבר שעכשיו מנהלת כביכול את מועצת העיתונות ( מה זה בכלל) שתפלוט ולו מילה אחת בעניין.

  • יאיר דקל  On 17/04/2011 at 17:29

    רני, רואים שאתה לא אוהב את הארץ. זה לא מוסיף משקל לטענותיך.
    האם ידיעות אחרונות, מעריב, ישראל היום, חדשות ערוץ 2, חדשות ערוץ 10 וכל תחנות הרדיו למיניהן לא יכולים "לסחוט" פוליטיקאים?
    לכאורה, כולם יכולים.
    להארץ יש מדיניות כמו שיש לאמצעי תקשורת אחרים. אפשר לבקר אותה ואפשר לאהוד אותה. כמו כל אמצעי התקשורת האחרים.
    בסופו של דבר הארץ עתון רציני ומדיניותו שנויה במחלוקת.

  • רני  On 17/04/2011 at 19:16

    למר דקל
    ראשית: הלקח הבסיסי מכל ההדלפות של אסאנג הנו: שהאדם אפוף בהערמות, ספינים, כזבים מגמתיים ואינטרסנטיים ועיקום עובדות. אתה טוען שרק "הארץ" בכל הייקום חופשי מזה? זו טענה רצינית?
    אני חושד בכל מי שמספק לי מידע משונה בכותרת ראשית, למשל רכילות מלפני חמש או שש שנים. זכותו ( חובתו! ) של הקורא לקריאה ביקורתית של כל שביב מידע. היה זה "הארץ" שיצא פעם בסיסמה "עיתון אחד טוב מול כל הצהוב" או דבר מה כזה. הנה אתה טוען שהוא חלק מכל הצהוב כאשר אתה מחבר אותו עם כל המדיה כפי שעשית לעיל. כבר הלכת כברת ארץ לקראתי.
    מה לדעתך בדיוק עושה את "הארץ" רציני אפריורי ולנצח נצחים ואיזה מין נימוק דתי זה? הוא צריך להוכיח רצינותו יום יום. אני מביא הוכחות לחוסר רצינות מגמתי ואתה קובע ש"הארץ" עיתון רציני. עובדה היא שהמזרח התיכון מתהפך. מערכת היחסים של ישראל עם כל העולם ממצרים עד הולנד עד אמריקה הלטינית מתערערת קשות. נשיא לפני כלא. שר אוצר בכלא. ראש ממשלה בתהליך משפטי מורכב, שר החוץ נכנס לתהליך משפטי. הרכבת לפני פירוק בגלל רשלנות טכנית-מכנית-ניהולית, נשק שנלקח ממשפחה שנרצחה נמכר ברמאללה, ליברמן כמעט ומאשים את השמאל בכל רוע, אפילו במכון ויצמן שביתה. והכותרת בעמוד הראשון ב "הארץ" היא: שלפני חמש או שש שנים מי שעכשיו שר הסעד אמר לפקיד אמריקאי שהעולים מרוסיה מעדיפים אשכנזים. זה רציני? מסיבות כלכליות אין כמעט תחקירים בתקשורת הישראלית. האם השוואת היכולת של כל מכשיר תקשורת לחקור כל פוליטיקאי ולפרסם היא שוות ערך למחסן מלא כל טוב מויקיליקס שניתן בעזרתו לפרסם את מה שרוצים נגד מי שרוצים מהרגע להרגע. שקיפות? גלוי נאות? התרעה של המבוקרים וזכות להגנה עצמית? כל הדברים הטובים הללו לא מחייבים את שוקן?

  • רני  On 17/04/2011 at 19:34

    הנה מידע רציני מעיתון רציני, אל-נהר מלבנון.
    אפילו ג'נבלאט כבר עושה עוד סלטה ומחליש את קשריו לסוריה
    ובהמשך הברחות נשק לסוריה ואי שם נכתב שצבא סוריה מרכז כוחות על גבול לבנון וחררי ראש ממשלה בפועל מבקש עזרה משגרירת ארה"ב.

    http://www.naharnet.com/domino/tn/NewsDesk.nsf

  • היום יצא לי לשוחח עם שוטפת הרצפות בשגרירות אימפריה גוססת אי שם. אמרתי לה מה דעתי על הנשיא, זה שעכשיו וזה שלפני עשרים שנה, ועל יוסי דר (זה לא סוד, הוא יודע שחביב עליי – יוסי, לא הנשיא).
    הארץ לא פרסם על כך דבר.
    מיד הרהרתי מחשבה נוגה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: