אסון האוטובוס – קוצר הדעת של דן מרגלית

דן מרגלית מתנגד להקים ועדת חקירה לעניין האוטובוס שנשרף בכרמל. לטענתו, ההחלטה לשלוח את האוטובוס היתה סבירה – באשר היא נועדה למנוע בריחה המונית של אסירים פליליים ובטחוניים על כל המשתמע מכך.

דן מרגלית מסתפק בסבירות ההחלטה כשלעצמה, ומתעלם לחלוטין מהצורך לבחון את סבירות הדרכים ליישומה של אותה החלטה בתנאי הסכנה שהיו באותו מקום.

צועקים אלינו מכל כלי התקשורת שהדרך לכלא דמון מכיוון האוניברסיטה היתה פתוחה, והסכנה על ציר האוניברסיטה היתה פחותה בהרבה מהסכנה בדרך הצרה והפתלתלה שבה נסעו הסוהרים ונלכדו באש. אבל אל תבלבלו את דן מרגלית עם עובדות ופרטים קטנים. מבחינתו של דן מרגלית, עצם סבירות ההחלטה לשלוח את האוטובוס מכשירה גם כל דרך ליישומה – תהא דרך היישום אשר תהא.

אבל דן מרגלית, עם כל קוצר הבנתו, מבין בכל זאת שיש בעייה כלשהי בנימוקי התנגדותו לחקירה, ולכן הוא מגייס לעזרתו את הנימוק האולטימטיבי – הוא הנימוק שלא מותיר לך אלא לשמוט כתפיים ולהתייאש.

קובע דן מרגלית:

"יש אסונות נוראים, שהם ביש מזל נורא. אבל מזל וגורל אינם נושאים לוועדת חקירה".

אתם הבנתם את זה? חוסר מזל, זה כל הסיפור כאן. לוליין הולך על חבל דק המתוח בין שני בניינים גבוהים ונופל. ניתן בהחלט לומר שהלוליין סבל מביש מזל. אלא שבכך לא הסתיים הסיפור: הלוליין נפל על ראשו של אדם שצעד לו לתומו למטה ברחוב. אין ספק שגם אותו אדם ברחוב סבל מביש מזל. כלומר, שגם הלוליין שנפל מלמעלה וגם האדם שצעד לו למטה סבלו מביש מזל.

אלא שדן מרגלית, בחפיפיות אופיינית, אינו מבחין בין שני הסוגים של ביש מזל: לפי דן מרגלית אין לחקור במופלא ואין להבחין בין ביש המזל של הלוליין שנפל מלמעלה לבין ביש המזל של האדם המסכן שצעד לו לתומו למטה ברחוב.  

לדידו של דן מרגלית, ההחלטה לשלוח את האוטובוס אל הסכנה היתה סבירה – יהא גודל הסכנה אשר יהא – שכן, לדידו של מרגלית, די בכך שההחלטה הלוליינית הזו לוותה בתפילה חרישית שההרפתקה באוטובוס תעבור איכשהו בלא שיפקוד אותה ביש מזל.

זאב אבן חן, אתה מבין? מזל – זה מה שהיה חסר לבת שלך.             

______________________

         

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On 18/12/2010 at 12:43

    יזכיר לי כבודו באיזה עיתון מרגלית כותב,ואת מי אותו העיתון מגבה.

  • יורי קרמר  On 18/12/2010 at 14:16

    נכון, לא צריך ועדת חקירה.
    אנחנו משופעים בוועדות חקירה שנועדו לכסת"ח. לא מקיימים את המלצותיהן, אלא הן נועדות לדחות את הפתרון, להרחיק את האשמים ולהשקיט את דעת הקהל.
    במקרה של אסון האוטובוס צריך לבדוק מדוע קרה האסון. צריכים לעשות את זה הגופים הנוגעים בדבר – המשטרה, שירותי הכיבוי ושירות בתי הסוהר. לא ועדת חקירה.
    הגופים צריכים לבדוק את האירועים כי הם מעורבים בכך וזה תפקידם.
    בארץ, אנחנו שוכחים שלגופים הציבוריים יש סמכויות ויש תפקידים.
    לא הכל שפיט ולא הכל חקיר.

    • יוסי דר  On 18/12/2010 at 14:32

      אם אתה מאמין שלאחר אסון בסדר גודל שכזה גופים מסוגלים לחקור את עצמם – אשרי המאמין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: