הידיים המלוכלכות של דליה דורנר

שופטת בית המשפט העליון לשעבר ונשיאת מועצת העיתונות כיום, דליה דורנר, ממליצה לאמנון אברמוביץ' ולחדשות 2 לשמור על חסיון מקור עיתונאי – גם אם יש בכך להפר את צו בית המשפט המורה להם להמציא לידי חוקרי המשטרה את מסמך גלנט.

דורנר ממליצה להם לנהוג כך – גם במחיר של ישיבה בבית הסוהר.

אבל דורנר אינה מסתפקת בכך: היא טוענת, כך פורסם, שיש להביא הסוגיה לדיון בבג"צ, ואז בדעתה להצטרף לעתירה בתפקידה כנשיאת מועצת העיתונות.

יש לקוות שדליה דורנר – כאמור, שופטת בית המשפט העליון לשעבר – זוכרת עדיין שלבג"צ יש לבוא בידיים נקיות.

כי הידיים של דורנר אינן נקיות.

אם השופטת דורנר ממליצה להפר צו של בית המשפט – הדעת אינה סובלת שהיא תעתור לבג"צ שיבחן את תקפותו של הצו השיפוטי הזה, שהיא ממליצה להפר אותו.

שהרי נניח, שבג"צ יקבע שהצו תקף למרות הכל, ויש לקיימו ולהעביר את מסמך גלנט לחוקרי המשטרה, ובכן – מה אז? הרי דורנר כבר המליצה להפר את הצו.

הייתכן שבג"צ ידון בכלל ויידרש לעתירת עותר בעניין מסויים – שעה שאותו עותר כבר עשה, למעשה, דין לעצמו באותו עניין ממש?

והרי בדיוק לצורך זה בנו מדרגות בבית המשפט העליון: כדי להשליך מכל המדרגות הללו עותרים שבאים לבג"צ בידיים לא נקיות.

אלא שהשופטת דורנר סבורה, כך נראה, שאין היא עותרת כאחד העותרים, וכי יש לכופף למענה את הדין.

כי מה לא עושים בשביל מישהו מ"המשפחה".

———————————————————-

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רני  On 14/08/2010 at 10:21

    שלום ושבת שלום
    לאט לאט נוצר כאן היררך [ מלשון היררכיה ] שיפוטי חדש הגמלאי הפעיל. ראה הגברת ראה טירקל. זה מין כזה גם וגם לא, כן אך לא בדיוק עכשיו, קרח חם ואש מקפיאה. לא בדיוק וגם לא בערך אבל די בסדר. מצד שני גם אפשר מחד לסחוב את הדין לאין סוף + , תשאל את אלישבע, מצד שני כשיוצאים עם רשימת הסחבת הנסחבת מלבד ישיבה בועדות ונשיאות ארגונים מוכובדים יותר או פחות אפשר לפנות ישר או עקום או מסביב לנסחבים ולהציע להם פישור מידי הסוחב כי את התיק כבר מכירים, או לפחות צריכים להכיר.

  • חיים שיבי  On 14/08/2010 at 23:36

    כתבת נכון בבלוגי בנושא זה כי אין הבדל בין דעתו של מי שהוצא נגדו צו הריסה כי הצדק כולו עימו ולא עם בית המשפט – לבין עיתונאי המתעקש שלא להסגיר את מקורותיו. ואם כך מה בעצם ההבדל. יתכן שההבדל – ויש הבדל – נעוץ בערך היחסי החברתי שאנו מעניקים או לא מעניקים לחיסיון של כהן דת, פסיכולוג, רופא, עורך דין – לעומת בעל בסטה שנבנתה שלא כדין.
    ואני רוצה שגם עיתונאי יקבלו. וגם דורנר רוצה בכך. ויש רבים המבינים כי במדינה בה הועמד לדין נשיא וראש ממשלה – עיתונות חוקרת היא נכס. מפני שאת שיריון ההגנה הקיים – רב ערך גם בהיותו יחסי – קבע מי שהיה מורה ורבה בבית המשפט העליון – השופט שמגר. עם הזמן רק הולך ומתברר הצורך בשיריון עמיד לעיתונות חוקרת -ובחקיקה ראשית ולא בפסיקה בלבד. כך או כך – דורנר לא היתה ממלאת את תפקידה כנשיאת מועצת העיתונות אם לא היתה מעלה על נס את הצורך בחיסיון – ואם היא האיום העכשווי על מעמד הרשות השופטת – אני רגוע.

    • אלי  On 15/08/2010 at 20:17

      מסכים לחלוטין.

  • רני  On 15/08/2010 at 10:53

    לעיתונאים לא מגיע שום חסינות לאור תהליך ההיווצרות של עיתונאים, המניפולציות, השגיאות בלשון ועובדות, ראיית העולם בחד ממדיות אינפנטילית של כמה עיתונאים בהארץ" למשל אני לא מאמין לעיתונאים יותר מלקצבים בשוק, קופת הגמל שמרווח של 1.1% מורידה 1.8 דמי טיפול, ושאר שקרנים, נוכלים וגנבים שעובדים עלי יום יום. גם לפסיכולוג, רופא, עורך דין ורבי לא מגיעה כל חסינות לאור המידע היום יומי על אלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: