ושוב הלשון של חיים רמון

לאחר כמה ימי שתיקה ומבוכה והסברים מטעם הואיל חיים רמון להתראיין לרדיו ולמסור בקולו הוא את גירסתו באשר לטענה שבשיחה עם סאאב עריקאת הוא ניסה לשכנע אותו להימנע מקיום שיחות ישירות עם ישראל.

הכחשה חד משמעית מצידו של רמון לא שמענו.

מה שכן שמענו אלה הם דברי רקע נפתלים, שבהם רמון עידכן אותנו על מצב השלום באזור ובכלל. בהמשך שמענו מפי רמון דברי הסבר ארכניים שבהם הוא פירשן עבורנו את דברי הרקע שהשמיע קודם לכן. וכשהמראיינים דחקו בו שוב ושוב להגיע לנקודה – האם באמת אמר לעריקאת את מה שנטען – חזר רמון להתפתל וללעלע בלשונו כמו היה צלופח של ממש.

המילכוד של רמון ברור: הוא חושש שהכחשה חד משמעית של הדברים תגרור אחריה פירסום הקלטה שתעמיד אותו – ואת מפלגתו – במצב מביך מאין כמותו.

וכשזה החשש אין עצה אלא לספר סיפורי מעשיות ולטחון הגיגים – ובלבד שלא לומר דבר כלשהו שיש בו גם שורה תחתונה.

אז מה למדנו מכל הפרשה?

שחיים רמון, יושב ראש קדימה, איש פחז רב מעללים ופרחח עם דיפלומה, מרגיש מחוייבות אישית של ממש כלפי ציפי לבני להושיב אותה על כיסא ראש הממשלה.

כי חיים רמון – מי אם לא הוא – יודע היטב, שאם אך יעלה בידיו להמליך עלינו את ציפי לבני – או אז הוא עצמו ישוב אל מרכז הזירה כאיש החזק של הפוליטיקה.

וכדי להגשים את מטרתו זו, מבין רמון, שיש לפרק קודם את רגלי הכיסא שעליו יושב ראש הממשלה המכהן נתניהו.

וכזוהי המטרה וזהו הכיסא – וזהו חיים רמון – זה התבשיל.

——————————————————–

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רני  ביום 02/08/2010 בשעה 14:42

    יפה. העובדות מעידות שלאיש יש כשרון אדיר להסתבך ולהסתבך. נאמר שפיקח יוצא מבורות שחכם אינו נופל לתוכם. הנ"ל נופל ונופל ונופל. כיצד חשב אדם, שהיה בועדות הכי נחשבות בכנסת, שאין מעקב אחרי בכירי הרש"פ? כיצד אדם בעל תכונת הסתבכות זו עדיין מסתובב בפוליטיקה הישראלית? מה נאמר על גברת ציפורה לבנה שמחזיקה אותו לצידה?

  • מייקי  ביום 02/08/2010 בשעה 16:27

    טוב נו, זה די ברור שגם רמון וגם פרס משקרים. פרס (גם הוא חבר קדימה למי ששכח)שלח את רמון בנסיון להפיל את נתניהו. פרס נשאר אותו פרס שתכנן את התרגיל המסריח. זה מה שקורה כשאת מוסד הנשיאות משאירים לפוליטיקאים. הם הופכים אותו לסניף של הכנסת במקרה הטוב (ולבית זונות במקרה הרע). אותי מרגיז שאני משלם על המוסד המיותר והעלוב הזה מכספי.

  • רני  ביום 02/08/2010 בשעה 19:39

    יפה ואת מי תכניס לבית זה? סופרים? משוררים? בעלי עסקים? תשובה? ורטהיימר? עופר? נמרודי? ואולי את שוקן?

  • Yulie Cohen  ביום 05/08/2010 בשעה 00:33

    אז מה עושים, יוסי, שאלו הם הפוליטיקאים שאמורים לנהל את המדינה? מה עושים? תגיד לי אתה. זה כל כך צפוי וזה כל כך מייאש.

    • יוסי דר  ביום 05/08/2010 בשעה 07:15

      יולי,
      להעביר עליהם ביקורת נון סטופ.
      הביקורת מלחיצה – הן את המבוקר והן את האחרים מסוגו.
      להתייאש זו לא מתכונת לכלום.

      • Yulie Cohen  ביום 05/08/2010 בשעה 07:17

        תודה על התשובה. באמת שהזכרת לי משהו שקצת שכחתי.
        אולי בעצם נראה לי שזה כבר לא מלחיץ אף אחד אבל אולי את הרואה יותר נכון. תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: