יחסי מין במבחן הסבירות

סאבר קאשור, שהורשע באונס (של בחורה יהודייה) ונדון לשמונה עשר חודשי מאסר, מערער לבית המשפט העליון.

בית המשפט המחוזי, שהרשיע את סבאר, קובע בפסק הדין כך:

"הללו (יחסי המין) אמנם בוצעו בהסכמתה, אלא שזו הושגה במרמה, בהסתמכה על מצג-שווא. ודוק: אלמלא סברה כי הנאשם רווק יהודי המעוניין בקשר רומנטי משמעותי, לא הייתה משתפת עמו פעולה".

בהמשך קובע בית המשפט כי:

"אם בקשר אינטימי חפץ הנאשם, או-אז היה עליו לנקוט משנה-זהירות, להתוודות על האמת, לוודא כי גם אז יסוד ההסכמה שריר וקיים"

ובכן, מה פירוש דבריו של בית המשפט "להתוודות על האמת"? איזו אמת? האם כל האמת? האם כל ניסיון לייפות את המציאות הופך מיד למצג שווא כזה המוביל לאונס? נניח שמחר תופיע בחורה ותטען שהיא הסכימה לשכב עם גבר רק משום שהוא סיפר לה שהוא שחקן קולנוע, אבל לאחר מעשה התברר לה שהוא סתם ליצן. האם גם אז יקבע בית המשפט שהיה כאן מצג שווא המחייב להרשיע את הליצן באונס?

בית המשפט המחוזי, שלמעשה קיבל הרשעה מן המוכן (במסגרת עיסקת טיעון), לא נותן דעתו לשאלה מהי אותה אמת שיש להתוודות עליה, ואיזה הוא מצג שווא שעלול להתפתח לכדי אונס.

בית המשפט העליון, בפסק דין מנחה שניתן לפני שנים אחדות, מודע בהחלט לטשטוש הגבולות של האמת ביחסים אינטימיים, ומכיר בכך שהאמת הצרופה איננה בת בית במסגרת יחסים כאלה.

ובלשונו של בית המשפט (השופט רובינשטיין):

"האם בכל פעם שגבר אינו אומר אמת לאשה באשר לפרט, אשר בעיניה הוא מהותי, ובין היתר בעטיו היא מסכימה לקיים עמו יחסי מין, מדובר באינוס? כך, למשל, טלו אשה החפצה לצאת עם גברים שגילם אינו עולה על 35, ופונה אליה, באמצעות אתר הכרויות אינטרנטי, גבר המציג עצמו כבן 32. לאחר שמקיימת עמו האשה יחסי מין, מגלה היא באקראי כי הוא בן 40; האם זהו אינוס? הרי לכאורה, מדובר בפרט מהותי ביחס לגבר, בודאי פרט מהותי בעיניה של האשה. ומה באשר לגבר שאינו אומר אמת באשר להשכלתו, ויש מי ש"ברשימת דרישותיה" מבקשת היא לצאת עם אקדמאי – או בעל מקצוע מסוים דווקא (רופא, מהנדס) – ואילו ידעה כי המדובר במי שאינו עונה על דרישות אלה, לא היתה מעלה על דעתה לקיים עמו יחסי מין? ניתן לחשוב על אינספור דוגמאות, אולם המציאות עולה על כל דמיון; בפרט בעולם דהאידנא, בו היכרויות רבות תחילתן באופן וירטואלי, אשר עשוי להיות כר פורה למסירת מידע שאינו מדויק, שלא לומר מופרך. בסופו של יום ניצבת בפנינו השאלה – היכן נמתח הגבול? מתי נחצה הקו מ"שקר לבן", כחלק מ"חיזור לגיטימי", לעבר "מרמה", השוללת הסכמה חופשית?"

בהמשך דבריו קובע בית המשפט העליון את הקריטריון כך:

"מבחן אפשרי יכול שיהא האם אדם אינו אומר אמת באשר למאפיינים אשר הם קריטיים בעיניה של אשה סבירה, ונוכח מצג שגוי זה קיימה עמו אשה יחסי מין… אכן, משבאים אנו בפני המציאות החיה, משימה קשה היא לשרטט מבחן אשר יורה לנו בבהירות מהם המקרים המגיעים לכדי אינוס במרמה, וקצרה היריעה והדעת מהכלת כלל המקרים והאפשרויות. אך אמת המידה שהצענו, בחינת הסיכוי אם בעיני אדם מן היישוב אשה זו היתה מסכימה לקיים יחסי מין עם גבר זה בלא ה"מיהות" שבדה, תוכל לאפשר בחינת כל מקרה לנסיבותיו, ועובדות המקרה הקונקרטי הן שיכריעו".

עד כאן הציטוט.

עינינו הרואות: המבחן הוא בעיניה של אשה סבירה.

במילים אחרות, המבחן הוא בעיניו של בית המשפט.

כלומר, לא די בכך שאשה מסויימת תטען שבשל מאפיין מסויים, שהוא קריטי בעיניה, היא הסכימה לקיים יחסי מין עם גבר, אלא צריך גם שבית המשפט עצמו יכיר בכך שהמאפיין הקריטי הזה שהאשה טוענת לו – עומד במבחן של סבירות (וכאמור, בית המשפט מחליט איזה מאפיין סביר ואיזה איננו סביר).

ואם נחזור אל המקרה של קאשור ניווכח לראות שבית המשפט המחוזי שהרשיעו – עשה בעצם חצי עבודה. שכן, בית המשפט קבע שהוא מרשיע את קאשור על סמך המאפיינים (רווק, יהודי וכו') הנראים קריטיים בעיני האשה המסויימת ההיא. בית המשפט לא הביע את עמדתו הוא – בוודאי לא במפורש – באשר לסבירות המאפיינים הללו כפי שהיה עליו לעשות.

העובדה שקאשור הודה בכתב אישום במסגרת עיסקת טיעון – עובדה זו, כשלעצמה, אינה מספיקה כדי להרשיעו. צריך גם שכתב האישום יגלה אשמה.

במילים אחרות, אילו נניח בית המשפט המחוזי היה מגיע למסקנה, שהמאפיינים הקריטיים (רווק, יהודי וכו') שהאשה טענה להם אינם עומדים, בנסיבות העניין, במבחן הסבירות – או אז היה על בית המשפט לזכות את קאשור למרות העיסקה שכרת עם הפרקליטות.

אבל, כאמור, בית המשפט המחוזי לא התייחס לשאלת הסבירות של אותם מאפיינים – בוודאי לא במפורש – והרשיע את קאשור רק על פי מה שנראה קריטי בעיני האשה המסויימת שקיימה יחסים עמו.

—————————————————————–

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On 31/07/2010 at 10:42

    שאלת הסבירות שעולה פה היא ביחס לסניגור שלו, אבל בתור עמיתה לשעבר, אני לא מתנדבת להעלות את זה ראשונה :).

    בקיצור, קצת צירוף מקרים שיצר מהומה. סניגור בוגר מכללה, שגרת בתי המשפט (מי בודק עסקאות טיעון ? הגזמת), ועירנות של עיתונאי.

    לגופו. אני הבנתי שהיו עוד שקרים, והעיקרי בהם שהוא בכלל נשוי שהציג עצמו כפנוי, אלא שבעסקת הטיעון גזמו ודיללו כדי לחסוך בזמן.

    זו פליטת פה פרוידיאנית של מערכת המשפט, שחשפה את הגזענות המערכתית, ומכאן המהומה. ההרשעה לעצמה היא לא העוול הכי גדול שראיתי בחיי המקצועיים. האיש סיכם על עונש די נמוך, בניכוי שליש ומעצר יכול להיות שזה היה כדאי יותר מאשר לנהל משפט, אולי יש לו הרשעות קודמות, אנחנו לא יודעים.

    שאלה יהיו הצרות…

    • יוסי דר  On 31/07/2010 at 11:07

      לאיריס,
      אין הרשעות קודמות (מצויין מפורשות בגזר הדין).

      הקטע של נשוי שכהציג עצמו כרווק מצוטט בפוסט מתוך פסק הדין.

      • איריס  On 31/07/2010 at 11:56

        לא רואה איפה כתוב שאין הרשעות ולא רואה גם איפה כתוב פה שהוא נשוי שהציג עצמו רווק.

        כל הנושא של השגת הסכמה במרמה הוא בעייתי, ויש שיגידו
        YOU CANT CHEAT AN HONEST ׂWO-MAN

        • יוסי דר  On 31/07/2010 at 12:17

          לאיריס,
          סע' 14 לגזה"ד: "הנאשם נעדר עבר פלילי, לו זו אפוא מעידה ראשונה".

          סע' 3 לגזה"ד: "הנאשם, שהנו נשוי, הציג עצמו בכזב בפני המתלוננת כרווק…"

          • איריס  On 31/07/2010 at 12:52

            תודה.

            לדעתי, אם לא היה מציג עצמו כרווק, שאלת הערבי-יהודי לא היתה עולה.
            אז נשאלת השאלה אם גבר שמציג עצמו כרווק והוא בעצם נשוי, ביצע אונס, או קבלת דבר במרמה, וכולי וכולי.

            שאלת המונח אינה חשובה לדעתי, אלא הפליליות בכלל. האם גבר שהציג עצמו רווק, והוא ממש נשוי (כלומר לא פנוי), עשה מעשה פלילי או שהוא סתם חולרע.

            דוקא בחברה שמרנית (כמו היהודית-דתית או ערבית) מי שעושה זאת שובר את הכללים, כי הוא גם פוגע בסיכוי האשה להינשא בתוך אותה חברה.(שם, היותה בתולה למשל קובע או אם יש עליה כתם בתחום המיני בטח מין עם גבר נשוי), נהוג במקרים כאלה להשתמש בסנקציות חוץ משפטיות (אפשר לרצוח את הבחורה, או את שניהם…) אז הפללת המקרה פועלת לטובה מבחינת האינטרס של המדינה למנוע שפיכות דמים ואלימות פרועה וכל מיני נקמות.

            בחברה ליבראלית, זו צביעות להפליל תרמית כזו כי כולם מרמים כדי להשיג יחסי מין, ולא רק יחסי מין, אפילו כסף 🙂

            בית המשפט יתקשה לקבוע הלכה כללית בחברה רב תרבותית כל כך מגוונת ושונה. אני לעת האחרונה מתחילה לחשוב שאלימות חוץ ממסדית היא בסדר. כלומר, מה ההבדל בין האלימות של מערכת המשפט הישראלית (מעצר, מאסר וכולי) ובין כמה חברה באישון לילה ששוברים כמה עצמות. לדעתי הבחור הזה וכמה אחרים היו מעדיפים אפילו את האופציה השניה, וגם הבחורה היתה מרגישה יותר "נקיה" מהתרמית והבוץ שהגבר זיהם אותה.

            לא מתלהבת ממישפטיזציה.

  • אייל  On 31/07/2010 at 11:23

    השאלה שצריכה להיות מונחת על הכף במקרה זה, הוא האם נשים מקיימות יחסי מין עם גברים לצורך קשר קומנטי בלבד. האם לא יתכן שאותה אישה קיימה יחסי מין לצורך הנאה בלבד.
    נראה שבית המשפט מתעלם מהאפשרות קיומם של "סטוצים", קיום יחסי מין ללא בדיקה מהותית של בן הזוג ולצורך סיפוק רגעי בלבד.

  • יאיר דקל  On 31/07/2010 at 12:26

    נראה לי שבית המשפט טעה טעות קשה מאד בפסק הדין הזה.
    ריבוי עסקות טיעון הוא רעה חולה ואסור שהפרקליטות (גוף ציבורי, לא לשכוח!) תמהר להסכים להן.
    עצם הגשת התביעה זאת הינה טעות גסה. במקרה הנוכחי, שידולו של הנאשם להסכים לעסקת טיעון היתה שגיאה של הפרקליטות וגם של הסניגור.
    פסק הדין של בית המשפט העליון – בקטע המצוטט – מציג את התחום האפור. תחום, שחוק ומשפט אינם יכולים להתמודד איתו אלא במקרים מאד קיצוניים.
    גזר הדין מביש.

    • יונתן כרמל  On 31/07/2010 at 15:12

      מה שבאמת מביש זאת התמיכה הבלתי מסויגת בקאשור הזה.

  • עידו לם  On 31/07/2010 at 20:22

    עוד התקרבנות נשית מאוסה.

Trackbacks

  • […] ברשימה קודמת ראינו שבית המשפט המחוזי, שהרשיע את קאשור במסגרת העיסקה, עשה כן בלא שיבחן את עובדות כתב האישום במשקפי האדם הסביר – כלומר במשקפיו של בית המשפט עצמו – כפי שהיה עליו לעשות על פי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון. […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: