השופט אדמונד לוי תופס צד

אין צורך להמתין עד לסוף פרשת עמנואל כדי להסיק שאחד הנפגעים העיקריים של הפרשה האומללה הזו הוא בג"צ.

העובדה שהשופט אדמונד לוי הוא זה שיושב בראש הרכב השופטים שדנה בפרשה – העובדה הזו תורמת לא מעט לחימום האווירה.

קשה להעלות על הדעת אפשרות שבה שופט אחר מבין שופטי בית המשפט העליון – מלבד השופט אדמונד לוי – היה כך מנתב את העניינים לעבר פיצוץ שהפך בלתי נמנע.

ועצוב מאד להיווכח – גם אם איש לא יודה בכך – ששני שופטי בית המשפט העליון, ארבל ומלצר – כך נגררו על ידי ראש ההרכב אל מחוזות ההרפתקה.

ומי יוציא עכשיו את האבן מהבאר?

השופט אדמונד לוי, מן הסתם לא השכיל להבין לעומק, שבהליך בזיון בית המשפט אורבת לפתחו סכנה שבית המשפט עצמו יפגע במעמדו השיפוטי ויהפוך צד להליך.

הייתכן ששופט בית משפט העליון אדמונד לוי אינו מבין לעומק, שהליך בזיון בית המשפט הוא כותרת משפטית של הליך, ואין לקחת את הדברים אישית?

הרי הליך ביזיון בית המשפט הוא הליך משפטי מקביל להליך של הוצאה לפועל, ושני ההליכים כאחד – כל אחד בנסיבותיו – נועדו לגרום לבעל דין לבצע פסק דין של בית המשפט. האם שופטים, באשר הם, אמורים לחוש מבוזים מכך שננקטים הליכי הוצאה לפועל כדי לבצע את פסקי הדין שלהם?

אבל השופט אדמונד לוי – כך נראות החלטותיו – מבין את הליך הבזיון כפשוטו על פי מילותיו. וכך, השופט אדמונד לוי, מעורר חשש כבד שהוא אישית חש מבוזה ונעלב עד עמקי נשמתו מכך שהחלטותיו לא קויימו.

ואם העלבון האישי הוא נקודת המוצא של השופט אדמונד לוי – או אז אין להתפלא על כך שהחלטות בג"צ והתנהלותו בפרשת עמנואל מעוררות רושם, שהן נמרחו במשיכות מכחול לא ממש שיפוטיות אובייקטיביות, אלא כביכול של אחד הצדדים, בעלי הדין, בפרשה.

—————————————————————–

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איל  On 26/06/2010 at 16:24

    אני לא חושב שזו פרשה אומללה.
    למעשה זו שעתו הגדולה של בג"צ, שיוצא להגנת קבוצה חלשה המופלית לרעה.

    ובפסק הדין השופטים מתייחסים למהות ביזיון בית המשפט, וחבל שאינך מצטט אותם למרות הפגיעה בטזה שלך.

    • יוסי דר  On 26/06/2010 at 16:44

      איל,
      גם תומכים מובהקים של ביהמ"ש העליון (פרופ' זאב סגל, פרופ' ידידיה שטרן ואחרים), מבקרים אותו בפרשה הזו על כך שהוא פעל באופן נמהר ולא חשב מספיק.

      לעניין מהות בזיון ביהמ"ש, איש לא חושד שהשופט אדמונד לוי אינו מכיר את ההליך המשפטי הזה. השאלה איך הוא מתייחס אליו ומה הוא חש כלפי ההליך הזה שעה שנעשה בו שימוש.
      מתוך ההחלטות הרושם הוא שהוא לוקח את הדברים באופן אישי.

      ואגב, מומלץ לקרוא את העתירה של עו"ד אביעד ויסולי כדי לקבל תחושה עד לאן הגיעו הדברים.
      קישור לעתירה:
      https://docs.google.com/fileview?id=0B1Yi2dPx4wMDNTFmOGRmMjAtYzEyNi00YjdhLWEzN2QtYmQyMjU5Mzc3ZjM1&hl=iw&pli=1

  • איל  On 27/06/2010 at 02:48

    תודה על התשובה.

    נדמה לי שמאחורי רוב הביקורות על בג"צ עומד פחד מהחרדים, פחד מהעמקת השסע הפעור בחברה.
    אני לא קונה את זה, כמו שחברי החרדים לא קונים את זה. הם יודעים היטב שכל הדיבורים על דין תורה הם קשקוש. הם יודעים שהחרדים מאיימים רק כי המדינה מגמגמת ומפוחדת.
    ובמלים פחות עדינות: החרדים מסתדרים הכי טוב כשיש "פריץ" שמסדר את העניינים מסביב.

    ולאביעד ויסולי אני מעדיף לא להתייחס.

    • יוסי דר  On 27/06/2010 at 07:33

      איל,
      שליחת עשרות אנשים לכלא עקב ביזיון בית המשפט זהו מעשה חסר תקדים (לא רק בארץ, אולי גם בעולם) – מה גם שמשפטית הדבר עומד על כרעי תרנגולת.
      עמדו בפני בג"צ דרכים אחרות לטפל בבעייה, ולא לפנות אל הצעד הלא מידתי הזה.
      אני מודיע לך שאילו היה בא אלי אחד העצורים ושואל אותי למה הוא נעצר – הייתי עונה לו שמשפטית אין בהחלטות בג"צ הסבר לכך.

      לגבי ויסולי, אין צורך להתייחס אליו אלא אל מה שבג"צ עשה על פי תוכן עתירתו. האיש קיבל זימון כדין להופיע בעתירה כבא כוח שני עצורים. בכניסה לאולם נמנעה כניסתו בהוראת השופטים, הוא הגיש מיד בקשה בכתב יד כדי להיכנס, ונקבע מיד שהבקשה נדחית.
      למה נדחית? אין בדל נימוק.
      וזה מה שהכי מדאיג: בג"צ מחליט החלטות ואינו מנמק – מה שאומר שבג"צ איבד את עשתונותיו.

  • קורינה  On 27/06/2010 at 05:59

    נו, אז הוא קיבל את זה אישית.
    סימן שיש לו עקב.
    זה לא אומר שיש לו עכבות או שאין לו..
    מי שמשאיר עקבות כעת – כמו מיום לידת הסטטוס קוו הממזרי של ב"ג ומרעיו – ז לא אתה ולא אני.
    אנחנו רק נגררים בעיניים קשורות בעקבותיהם.
    אולי כאן שורש הלענה?

    • יוסי דר  On 27/06/2010 at 07:45

      קורינה,
      שופט שמעורב אישית בתיק המתנהל בפניו אינו שופט.

      לגבי עיניים קשורות – מה זה רלוונטי? בית המשפט חייב לעשות את העבודה שלו כראוי – במיוחד במקרים קשים.
      השופט אדמונד לוי הוא "שופט קצוות" – ראי עמדות מיעוט במקרים רבים, פינוי עזה, תשלום לאברכים וכו' – וכששופט כזה מוביל תיק נפיץ שכזה – זו התוצאה.
      כמובן שתמיד יהיו יאיר לפידים למיניהם שיבקשו מיד להיבנות מהסיפור ואף לנפח אותו לממדים שטירמריים – כי יש להם מפלגה להקים.

  • חנוך גיסר  On 27/06/2010 at 07:44

    אחד מסממניו המובהקים של מרי אזרחי בלתי אלים הוא "ביזיון בית המשפט", שבו גוברים העקרונות על "דינא דמלכותא דינא."
    יתכבדו מי שמסרבים לקיים את החלטות בית המשפט, ישבו בבית האסורים (תוך כדי ההבנה שזהו מחיר שראוי לשלמו ומבלי שינוהלו קמפיינים לשחרורם).
    יש לי 3 שאלות נלוות:
    1. מדוע רק כאשר מדובר במרי בחרדי נשמעות זעקות צבועות בנוסח "יש להתאחד ולא להגיע לקרע בעם."
    2. מה רע בקרע כזה? ההבדלים בין ציבור טפילי שמוצץ את לשד המדינה לבין האזרחים שמזינים אותו דווקא ראויים לחידוד.
    3. האם יושתו עונשים על "ביזיון בית המשפט" גם על משרדי ממשלה שונים (ודי לחכימא ברמיזא) ורשויות צבאיות שלא מקיימים במשך שנים פסקי דין של בית המשפט העליון?

    • יוסי דר  On 27/06/2010 at 07:55

      חנוך,
      בזיון ביהמ"ש הוא, כפי שאמרתי בפוסט, כותרת משפטית ואין לתת לזה משמעות פשטנית.
      עובדה שההורים הלכו לכלא בכוחות עצמם ולא היה צורך להובילם לשם בכוח – מה שאומר בכל זאת ש"דינא דמלכותא דינא".

      לגבי השאלות – השתיים הראשונות אין לי תשובות טובות מקצועיות לכך.
      השאלה השלישית: 'היא הנותנת' כמו שאומרים המשפטנים (וזו במידה רבה גם תשובה לאיל המגיב שמעליך). הרושם הברור הוא שבית המשפט גיבור על חלשים – מה גם שהיו לו דרכים חלופיות לטפל בבעייה.

  • nachum  On 27/06/2010 at 12:09

    judge levi is a smart man. very smart.if you agree about it, you will see that as the time will go by more people will take the side of judge levi..

  • איריס  On 27/06/2010 at 22:50

    אכן, גיבור על חלשים. זה הבון טון הכללי בישראל.

    מצד שני, אפשר שזה בסוף יהיה לטובה, כיון שיתכן שאי פעם יהיה שופט שיאכוף גם על חזקים, וייקח דוגמא. לא שאני מחכה בנשימה עצורה…מהתבוננות מהצד לגמרי בשנים האחרונות אני מתרשמת שהשופטים שלא מהססים להפעיל כוח שיפוטי כמו שצריך הם מהמגזר של לוי, הדתיים-לאומיים. יתכן שזה שכרון כוח הנובע מדפוסי פעולה כוחניים של המגזר (שהצליחו בדרך כלל), או שמדובר בחוסר ניסיון בשררה שלטונית. לפעמים זה לטובה, למשל במקרים שיש צורך להתמודד עם השלטון המקומי המושחת וכולי, מידי פעם מבליח איזה שופט דתי לאומי שעדיין אין לו רשת "חברים" שהוא חייב להם. לא מזיק שיש לוי אחד כזה בעליון, וברור שאם בייניש היתה רוצה להתלבש על התיק, היא היתה יכולה איכשהו. זאת אומרת שנוח לתת לו לעשות את העבודה מול החרדים (מתוקף היותו דתי בעצמו).

  • Yulie Cohen  On 28/06/2010 at 08:09

    מעניין יוסי. תודה.

  • אסנת.  On 02/07/2010 at 08:20

    אותי מדאיגה התופעה המסתמנת שבה שופטים נותנים לאגו הפרטי שלהם להשתלט על מעשיהם וכושר השיפוט שלהם. מכיוון שגם השופט הוא בן אנוש כנראה שחריצת דין סדרתית מעלה את מפלס הכוח והעוצמה עד שהיא מעוורת לחלוטין ומשבשת את היכולת לייצר מעט ענווה ואיפוק. דווקא שופטים עליונים מרשים לעצמם להפגע באופן אישי ופוסקים בהתאם לכך. השופט מישאל חשין שהתייחס אל בית המשפט העליון ביתו הפרטי בנאום גדיעת היד המפורסם, פסיקתו הנידונה של אדמונד לוי, ולשיא הגיע פסק הדין שנתן שופט (מתחנף?) כששלח למאסר את האיש שהשליך נעל על דורית בייניש.
    החולשה הזו אינה תורמת למעמדו של בית המשפט וכדאי שמישהו יזדרז ויעביר סדנה המתרגלת צניעות וענווה לשופטי ישראל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: