מאיר גלבוע – חשיפות בערבון מוגבל

הראיון הארוך שהעניק נצ"מ (בדימ) מאיר גלבוע לעיתון הארץ פותח בפני הציבור צוהר קטן ונותן לו הזדמנות די נדירה להציץ אל הנעשה בחצר האחורית של משרד מבקר המדינה.

אכן, חשוב מאד להביא לידיעת הציבור מידע על הדרך שבה מתנהלים לכאורה העניינים במוסדות ציבוריים שונים – גם, אולי בעיקר, במוסדות שהם עצמם עוסקים בביקורת.

אלא שמניעיו של מאיר גלבוע לחשוף את שנחשף באותו ראיון ראויים אף הם לעיון:

מאיר גלבוע לא בא אל העתון כי תחושת הצדק צרבה בגרונו.

כלומר, אין מקום להניח שההתנהלות במשרד המבקר לא הטרידה אותו, אלא שההטרדה הזו, כשלעצמה, לא הגיעה לרמה כזו שתדחוף אותו אל זרועות העיתון.

כי התברר שמבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, דרך לגלבוע על הזנב.

וזה כאב לגלבוע.

במה דברים אמורים?
התברר שלינדנשטראוס עצמו התראיין לפני שבועות אחדים לעיתון ידיעות אחרונות ובאותו ראיון הוא לא בדיוק חלק לגלבוע מחמאות.

"הוא (לינדנשטראוס) אמר דברי רכילות לא נכונים וזו הסיבה שהחלטתי לדבר" מצוטט גלבוע בראיון בהארץ.

לא, אין לצפות ממאיר גלבוע – או מכל בן אנוש אחר – שימשיך לשתוק ולא יפרוק את אשר על לבו כנגד מי שלדעתו פגע בו.

אלא שבכך לא הסתיים הסיפור:

עיתון הארץ העביר ללינדנשטראוס, כמקובל, בקשה לתגובה על תוכן הדברים שאמר עליו גלבוע בראיון.

ואז קרה הדבר הבא (ציטוט מהעיתון):

"יום לאחר שנשלחה ללינדנשטראוס הבקשה לתגובה, צילצל הטלפון של גלבוע בשעת בוקר מוקדמת. על הקו: יעקב בורובסקי, קודמו בתפקיד בלשכת המבקר ומי שנחשב למקורב מאוד למבקר. "הוא הציע לי לדאוג לכך שהראיון לא יתפרסם בתמורה להודעה לעיתונות שיפרסם משרד המבקר ובו שבחים לפעילותי. אמרתי לו שאני לא מאמין שזה ריאלי ושלא אסתפק בפחות ממכתב התנצלות אישי מלינדנשטראוס. להצעה הזאת כבר לא היה המשך".

עד כאן הציטוט.

ובכן, מה משמעות הדברים הללו של מאיר גלבוע?

הנה מה שאומר החוק על עבירת סחיטה באיומים:

"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים".

עינינו הרואות: חוק העונשין עצמו מתייחס באופן ספציפי לסחיטה באיומים כזו, שבמסגרתה אדם מאיים לפרסם דבר מה על אדם, וזאת כדי להניעו לעשות מעשה.

ולענייננו:
כאשר מאיר גלבוע אומר "לא אסתפק בפחות ממכתב התנצלות אישי מלינדנשטראוס", הרי שהוא, גלבוע, אומר בכך שמכתב התנצלות שכזה מלינדנשטראוס היה מספק אותו, והיה גורם לכך שגלבוע יימנע מלפרסם את הדברים.

נכון, הפנייה הראשונית היתה אל מאיר גלבוע ולא הוא יזם אותה. אבל האם מאיר גלבוע יכול לרכוב על ההזדמנות הזו כדי להאמיר את המחיר – כאשר ברקע מרחף איום מצידו לפרסם את הדברים?

"הרשעות מוטעות של חפים מפשע" היה נושא הדוקטורט של מאיר גלבוע לפי דבריו באותו ראיון.

ובכן, אילו היה מוגש כתב אישום נגד גלבוע, ובית המשפט היה מרשיע את גלבוע בסחיטה באיומים – האם היתה זו הרשעה מוטעית של אדם חף מפשע? חומר למחשבה.

——————————————————————

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On 25/06/2010 at 14:32

    החברים של פלבסקי נגד המבקר…

    לפחות הפעם נתקלו בחומה בצורה. מעלה את קרנו של המבקר בעיני, שיכול היה להשאיר את גלבוע למען השקט התעשייתי, אבל בחר לפטר בצעד לא פופולארי ולהסתכן בנקמנות ומי יודע במה עוד.

    • מאיר פלבסקי  On 04/02/2011 at 14:04

      נתקלתי בתגובה הזו במקרה. כתוב בה: "החברים של פלבסקי נגד המבקר…". אני חייב להניח שהכוונה אלי אבל אין לי שמץ של מושג מה
      הבעייה או הכוונה של הכותבת. מאיר גלבוע הוא חבר שלי משנים ואני גאה בחברותנו אבל אין לי ולא היה לי מגע כלשהו עם המבקר, לא לטוב ולא לרע ובודאי שלא היתה לי מעורבות כלשהי, ישירה או עקיפה, בפרשה המדוברת וככל הידוע לי גם לאיש מחברי. אשמח אם "איריס" תאיר את עיני לגבי משפט סתום זה.

  • ישראל ישראלי  On 25/06/2010 at 17:24

    לפנינו שלושה בערוותם: כולם מצפון לחדרה ואין ספק שביניהם הכרויות והתקלויות רבות לאורך שנים. בורובסקי השוטר, לינדנשטראוס השופט וגלבוע השוטר. מי שחושב שאני האזרח שמשלם משכורתם, גימלתם, כסותם ועונתם בכלל יודע אפס קצה מה שיש ביניהם יש לי עבורו גשר למכירה בברוקלין.
    הביית בוער. זה תענוג לראת את הפשפשים כולל המועמדת מטעם עצמה לנשיאות המדינה נכווים ומתרוצצים אבל זה הבית שלי ואין לי אחר.

  • קורינה  On 26/06/2010 at 12:31

    ננסה רגע לדמיין איך בארץ קרירה יותר היו מגיבים הגיבורים של הקטע הזעיר הזה בנופי הבית של ישראלי.

Trackbacks

  • […] אז נכון – יש כשלים וליקויים. אבל הנוהג להשמיץ מקומות עבודה שהעסיקו אותך בעבר, הוא נוהג פסול. פעם אחת ניחא אבל כשזה הופך לנוהג קבוע לא צריך להתייחס. אין באמור לשלול בדיקה אם דיבורים כאלה מהווים עבירה על נהלי העבודה.אולי אף יותר מכך. […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: