אהרן ברק עוכר ישראל

"אם תשאל יהודי: 'האם אתה בעד שיוויון עם ערבים', הוא יגיד 'בוודאי'. אם תשאל 'האם הוא בעד לזרוק את הערבים לים', הוא יגיד 'בוודאי'. הוא לא רואה סתירה בין הדברים".

 

אלה דברי הבלע שהשמיע נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק – דברים שחיש מהר תורגמו לשפות גויים והופצו מסוף העולם ועד סופו.

 

אלא שבכל זאת מתעוררת שאלה כבדת משקל: האם אהרן ברק מתכוון לכל יהודי באשר הוא, או שמא רק ליהודים עם אף מאונקל?

 

התשובה לכך, אהרן ברק, חשובה מאין כמותה.

 

כי השטירמר, במהדורתו הקרובה, רוצה לצאת עם קריקטורה המראה יהודי הזורק ערבי לים.

 

ובתחתית הקריקטורה רוצה השטירמר להדגיש: "את הדברים האלה לא אנחנו אמרנו. אמר אותם נשיא בית המשפט העליון של מדינת היהודים".

 

אסמכתא יותר מוסמכת מזו? אילן יותר גבוה מזה?

 

ריבונו של עולם: איך זה שאיש יהודי וציוני וניצול השואה – אדם שכיהן עשרות שנים כשופט וכנשיא בית המשפט העליון – כך גרר את עצמו למחוז ההיטלראי החשוך הזה שבו אין ראובן ושמעון ולוי, אלא יש "יהודי".


 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חנוך גיסר  On 26/06/2009 at 13:10

    זה קורה כנראה כאשר האיש הריאלי והמתון הזה מגיע למסקנה שהמקום הזה נמצא בתחילתן של שנות השלושים של המאה הקודמת.

  • עוז  On 26/06/2009 at 15:11

    ואתה בוחר לגלגל עיניים. הרי רוב היהודים שרוצים דמוקרטיה רוצים גם כיבוש.
    אהרון ברק רק הקצין את הדוגמא, ואתה מנצל את הבלוג שלך סתם כדי להכנס בו.

    אתה מוזמן לתפוס נהג מונית אקראי ולשאול אותו את השאלה הזה, תראה מה תהיה התשובה. זה הרי מה שחושבים היהודים, אלו עם האף המעוקל, וגם אלו עם הכיפה, וגם אלו בלי הכיפה. זה לאן שהגיעה המדינה שרוצה כיבוש ודמוקרטיה. אז תפסיק לגלגל עיניים, את הבעיות פותרים רק מניסוח הבעיות לא מטמינה של הראש בחול.

  • nachum  On 26/06/2009 at 19:07

    as you said he choose to say jew and not an israeli jew.and from this you can learn that it is just a teaser and not something importent in his eyes.

  • איה מ  On 26/06/2009 at 22:23

    יוסי, אתה טועה ומטעה. וחוטא לאמת כפי שהיא משתקפת מהציטוט, שאתה עצמך מביא

    הרי כל בר דעת יכול להבין שברק ניסה להמחיש משהו חשוב- על היחס של רוב אזרחי הארץ כלפי הערבים, הגזענות, האפליה, על הכיבוש- 40 שנה של כיבוש! כל אלה מתאפשרים לא בגלל נאורות רבה ונאמנות לערכים של כבוד האדם וחירותו. אלא מסיבות אחרות. שברק ממחיש אותן בדואליות שמוצגת בציטוט שני המשפטים שהבאת. ואתה לוקח את שני המשפטים הללו ומנסה לרקוח מהם איזה מטעם מטופש ומוקצן עד כדי מצג שקרי. אלוהים ואתה יודעים למה

  • יוסי דר  On 27/06/2009 at 00:01

    איה,
    ברק הוא אמן של מילים.
    מה זאת אומרת "כל בר דעת יכול להבין"?
    הרי שונאינו לא פועלים מתוך נקודת המוצא של "כל בר דעת", אלא הם מחכים לדברים האלה.
    ברק יכול היה למצוא ביטוי אחר כדי להעביר את המסר שלו, ולא לגרור את עצמו להכללה שטירמרית מהסוג שנגרר אליה.
    עובדה היא, שמאז שנשא את הנאום מצטטים אותו כמי שאמר שהיהודים חושבים שיש לזרוק את הערבים לים.
    כולל באנגלית נתקלתי בכותרות:
    Aharon Barak: Jews Want to Throw Arabs into the Sea
    האיש הזה גרם – לישראל ליהודים לביהמ"ש העליון – נזק עצום עם האמירה הזו.
    למה האיש הזה צריך לשחק לידיהם של אנטישמים?

    האם אין גבול לכמה את ושכמותך מוכנים להרחיק לכת כדי להגן על האמירה הזו?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 27/06/2009 at 00:59

    אהרון ברק יקיר החזבאללה.

    כותרת באתר שלהם – Aharon Barak: Jews Want to Throw Arabs into the Sea!

    לינק:

    http://www.almanar.com.lb/NewsSite/NewsDetails.aspx?id=91789&language=en

  • דני בלוך  On 27/06/2009 at 08:46

    מי קרא את ההרצאה במלואה או שמע אותה? בינתיים כולם מסתמכים על דיווח שנקרא כאילו מאותו מקור. לפני התגובות המתלהמות כדאי לבדוק מה באמת נאמר ובאיזה הקשר. לדברי אנשים שמכירים את ברק ושעבדו עמו במרוצת הנשים הדברים לא תואצים את השקפותיו ידועות להם.

  • יוסי דר  On 27/06/2009 at 09:12

    לדני,
    מדובר בדברים שנשא ברק בכנס משפטנים של הקרן החדשה לישראל.
    באתר של הקרן החדשה לישראל יש ידיעה קטנה שכותרתה:

    "אהרן ברק: יהודים רוצים שוויון – ולזרוק ערבים לים"

    קישור לאתר הקרן החדשה לישראל:

    http://www.nif.org.il/?id=1857

    האתר של הקרן מפנה את הקורא לכתבה המלאה ב-YNET כאן:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3736894,00.html

    (הקישור ב-YNET יעלה לאט כי יש שם קרוב ל-1000 תגובות!)

  • מביט מהצד  On 27/06/2009 at 16:04

    כבוד השופט שכח כנראה שסייג לחכמה – שתיקה. ואף: מילה בסלע – שתיקה בתריי…

    או שאולי לקה כבודו בשכרון גבהים, עקב דלילות החמצן ותת-הלחץ בסטרטוספרה בה הוא נוהג לשייט.

    מקשקשת לה הלשון המשולחת, באין לה דין ודיין, ומכשכשת בכבוד השופט האומלל הנסרח אחריה.

    שמא יש להמליץ לכבודו להגיש נגדה תביעה על לשון הרע?

    לדני בלוך – כמי שעוסק בתקשורת המונים, היית צריך לדעת שמה שקילקלה כותרת אחת, לא יתקן ספר שלם של מאמרים מלומדים שיבוא להסביר למה בדיוק התכוון המשורר בשירו בן-האלמוות.

    ותודה למגיב האלמוני על הקישור לדיון המחכים באתר אל-מנאר.
    הכי נהנתי מההוא שלא מבין איך היהודים רוצים לזרוק את הערבים לים, אם כל השנים טענו שהם רוצים לגרש אותם למדבר…
    יהודי לא יודע לקרוא מפה?

  • איה מ  On 27/06/2009 at 16:14

    יוסי הטיעון שהעלת כעת שונה מדבריך בפוסט שבו אתה מאשים את ברק בשטרימריות ומה לא.

    יכול להיות שדבריו משמשים עוכרי ישראל למיניהם, אבל את זה אפשר להגיד כמעט על כל אדם שני שמשמיע דברים "מעוררי מחלוקת" בגנות הכיבוש האפליה והגזענות. לא יתכן, שבכל פעם שמישהו רוצה לבקר את המצב הנורא שאנו חיים בו כל כך הרבה שנים, בכל פעם שמישהו ירצה להצביע על הסכנות לדמוקרטיה על הגזענות והקיפאון בעמדות על התקיעות הזאת הנוראה, יקפוץ איזה חכמולוג (לא אתה אתה בסדר 🙂 ויצעק – שדבריו עלולים לשמש את "אויבינו" ועוכרים נוספים. זה מסרס כל אפשרות למאבק בצרה העיקרית – הגזענות והכיבוש.
    העוכרים והאוייבים קופצים על כל מציאה, אם לא ברק אז מישהו אחר. תמיד תהיה להם תחמושת – הרי הם עוכרים ואויבים. זאת העבודה שלהם

  • יוסי דר  On 27/06/2009 at 19:03

    איה,
    הדברים לא שונים.
    גם בתגובה שלי אני מדבר על הכללה שטירמרית, ואני עומד על זה.
    אני מתפלא איך הדבר הזה לא דוקר את העין שלך.
    ההכללה הזו אינה בכלל בגדר הדברים השנויים במחלוקת, והיא רק משמשת את עוכרי ישראל.

    וחוצמזה, שברק אמר כאן דבר שטות.
    כי אין מצב שאדם אחד יגיד גם שהוא בעד שיוויון לערבים ובאותו זמן יגיד שהוא בעד לזרוק אותם לים.
    יש אנשים שהם בעד שיוויון ויש שהם בעד לזרוק לים – אבל שני הדברים הללו אינם קיימים בתוך אדם אחד.
    ברק – ברשעותו – פשוט המציא כאן אבטיפוס של יהודי שבמציאות כלל אינו קיים.

    אם מישהו מבחוץ היה אומר זאת היינו קופצים ואומרים לו שהוא אנטישמי.

  • איה מ  On 28/06/2009 at 01:45

    יוסי, לא דוקר ולא מדגדג – ברק צודק

    אני מתפלאת על הפליאה שלך: האם ניגודים לא יכולים להתקיים באדם אחד? על אחת כמה וכמה בעם אחד.

    אתה לוקח את דבריו אחד לאחד ונאחז בדימוי (הלא כל כך מוצלח אולי בכל זאת האיש לא סופר ולא משורר מסתבר) "לזרוק לים" – ולא מבין שמדובר בביטוי בצורת דיבור, בהמחשה, לא בהצגת עובדות או האשמה.

    אני שמחה שברק חושף אמת שצריך לחשוף.

    כל חשיפה לטובה

    הרי הגזענות קיימת. הכיבוש נמשך ונמשך ונמשך ונמשך

    ונמשך

    ובואתו זמן נמשכים גם הדיבורים. שתי מדינות לשני וכו' וגו' דיבורים ודיבורים ודיבורים

    ודיבורים

    אבלדבר- דבר לא באמת נעשה

    מצד אחד מראים ומצביעים על כך ש"העם" מסכים ל'שתי מדינות לשני עמים' וגם עם הצהרתו של ביבי – "מדינה פלסטינית מפורזת" (הקישקוש הזה מפורזת) וכולם אומרים ששתי מדינות וכו' וגו' זה מוסכם

    אבל מצד שני לא מוכנים להקפיא התנחלויות!

    אז אני שואלת: אלה לא ניגודים מתנגשים? לגנוב אדמות של אחרים זה בסדר? לא לפנות איזו גיגית מסכנה שנקראת "מאחז" והיא תקועה דווקא על שדה ואדמה של משפחה פלסטינית זה בסדר?

    להכות לזררק אבנים להטיל אימה וטרור לשרוף מטעים – זה בסדר?

    ואיך זה מתיישב עם "ההסכמה" לשתי מדינות וכו'?

    אם כך, הבא נסכם: הדואליות שברק הציג בדבריו היא אמת לאמיתה

    קשה לראות את האמת עין בעין

    לכן זה דוקר בעין

  • דני בלוך  On 28/06/2009 at 09:05

    מי שקורא את ההסברים יבין כי אולי היה ליקוי בניסוח אבל האבחנה של ברק היא נכונה והוא מראה כי אין סתירה בין מדינה יהודית ודימוקרטית לבין מדינה הנוהגת בשוויון זכויות מלא לכל אזרחיה ותושביה. כאשר שר לביטחון פנים ומפקש משטרה בכיר מכנה ציבור שלם במדינה "ערבושים" הוא יותר "עוכר ישראל" (ביטוי מיותר לחלוטין מצידך גם אם אתה מותח ביקורת על דברי ברק).

  • יוסי דר  On 28/06/2009 at 09:24

    איה,
    מה שקורה, ולא בפעם הראשונה, הוא שאני צריך להשגיח שלא תעוותי או תסלפי את דבריי לנוחיות שלך (מה שכשלעצמו אומר שת מבינה שהטיעונים שלך עצמם הם לא משהו).

    בתחילה החלטת שירדתי מהדימוי השטירמרי – עד שהראיתי לך שבתגובה שלי המשכתי לציין אותו.

    ועכשיו את מייחסת לי אמירה באמצעות שאלת פליאה מתממת ("האם ניגודים לא יכולים להתקיים באדם אחד?").
    יכולים גם עשרה ניגודים להתקיים באדם אחד, אבל אני לא מדבר על ניגודים בעלמא אלא על הניגוד המסויים הזה שאני מדבר עליו.
    אני לא מכיר אדם שהוא גם בעד שיוויון וגם בעד לזרוק את הערבים לים.
    ישנם ניגודים שלא יכולים להתקיים באדם אחד, וזהו אחד מהם.

    ואת ממשיכה את זה לניגודים בעם אחד. מה זה שייך? האם לזה ברק התכוון? ברק דיבר על יהודי ואף הדגיש בסוף המשפט שהיהודי הזה לא רואה ניגוד בין הדברים.

    כמו שאני אומר, אין במציאות יהודי כזה, אלא ברק ברא אבטיפוס של יהודי כזה והכליל בו את היהודי באשר הוא, ואם זה לא שטירמרי – לא אדע שטירמרי מהו.

    בהנחה שאת עושה לברק בעניין הדימוי (שהוא לא סופר ולא משורר) – את מעליבה אותו. האיש הוא אמן של מילים (שאגב, הרוויח לא מעט כסף מכתיבת ספרים), שהיה נשיא בית המשפט העליון, והנה את מייחסת לו התבטאות לא מוצלחת.

    אבל את מתממת גם כאן. כי את הביטוי לזרוק לים לא ברק המציא. זה ביטוי ידוע ושגור, ובדרך כלל אנחנו משתמשים בו מאז קום המדינה, ואומרים שאילו היתה לערבים הזדמנות או כוח – הם היו זורקים אותנו לים. והנה ברק לקח את הדימוי השגור הזה והפך אותו והיפנה אותו כנגד ה"יהודי" שלו.

    כל הסיפורים שלך על שתי מדינות והקפאת התנחלויות פשוט לא רלוונטיים לכל הדיון כאן.

  • יוסי דר  On 28/06/2009 at 09:38

    דני,
    אתה לוקח את העניין למקום אחר. אין לי ויכוח עם האמירה של ברק שאין סתירה בין יהודית ודמוקרטית לבין מדינה הנוהגת שיוויון מלא כלפי כל אזרחיה.
    ברק אמר שיהודי הוא בעת ובעונה אחת בעד שיוויון ובעד לזרוק את הערבים לים.
    למי ברק התכוון? היש בכלל יהודי אחד כזה?
    כמו שאמרתי בתגובה אחרת, ברק לנוחיותו הכליל ויצר כאן אבטיפוס של "יהודי" שאינו קיים במציאות, וזה הנבלה שבמעשהו (שנוצל חיש מהר על ידי החיזבאללה ושאר אוהבי ישראל).

    ואגב, לגבי אהרונוביץ, אין לי כל עניין להגן עליו. להיפך: לדעתי הוא צריך לעוף הביתה.
    אבל למען הדיוק הוא לא אמר "ערבושים", אלא "ערבוש".
    ושוב, לדעתי עליו לעוף מהממשלה עקב האמירה הזו.

  • שמעון הצדיק  On 28/06/2009 at 18:11

    ההברקה המתמה שנשאל יהודי אם הוא רוצה לזרוק ערבי תגובתו תהיה הן אני פשוט רוצה להבין
    אתם שכחתם את מאורעות 2000 אתם שכחתם את הפיגוע בצפת שכחתם את רצח החייל בגליל אתם שכחתם את אהדת ערביי ישראל למרצחים אחהם .
    תראו לי יהודי שנוהג בכל מקום כמו הערבים שיורקים על המדינה שמאכילה אותם.

  • מביט מהצד  On 28/06/2009 at 18:34

    אם את יודעת שמישהו לא כשר הולך לרכב על מה שאת אומרת, ולהשתמש בדברייך לעשות רע, הדעת נותנת שתיזהרי מאוד מאוד בניסוחים שלך, בכדי לא לעזור לאותו חורש אוון.

    את משל העקרב והצפרדע את מכירה?
    צפרדע שמעבירה עקרב על גבה לצד השני של הנהר למרות שהיא יודעת שהוא הולך לעקוץ גם אותה וגם בישי-מזל אחרים, היא לא "מוסרית" או "הומנית" או "נעלה" במיוחד, היא סתם מטומטמת.

    כבוד השופט בדימוס אהרון ברק לא נולד אתמול, וגם תמים הוא לא. שנים של נסיון בבית המשפט העליון בתיקים שהם לחם לתעמולה, היו צריכות ללמד אותו איך להגיד מה שהוא רוצה לומר בלי להשאיר מקום ל"אי הבנות".

    אולי מרגע שהשתחרר מהתפקיד הוא מרגיש שהשתחרר גם מהחובה להיות אחראי. עכשיו הוא כביכול סתם אחד אהרון ברק, ולא כבוד הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון של מדינת ישראל. כביכול הוא לא מייצג כלום חוץ מעצמו, לכן מותר לו להשתטות ולפטפט את עצמו לדעת.

    אלא שזה לא נכון.
    מתייחסים למה שהוא אומר בגלל שבמקרה של תפקידים ממלכתיים מהסוג שלו, משורה ישחרר רק המוות.

    הדבר שהוא אמר גם עושה שירות דוב למדינת ישראל (ו-כן, הוא חייב לה משהו), גם שקר בוטה, וגם הסתה אנטישמית (ולא אנטי-ישראלית).

    על מנת להצביע על הדיסוננס הקוגניטיבי, או הסתירה המהותית שבה חיים חלק מהאנשים בארץ, אפשר היה לומר למשל –

    "יש ישראלים (רבים) שרוצים גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה. גם לשלוט בשטחים וגם לקיים שלטון דמוקרטי אמיתי".

    למה הניסוח "אם תשאל יהודי"?
    דיקדוקית זה ניסוח שווה ערך לאמירה "אם תשאל (כל) יהודי"

    את יהודיה (נניח).
    אם ישאלו אותך – תגידי שאת רוצה לזרוק ערבים לים?

    לפי ההיגד של אהרון ברק, די בעובדת היותך יהודיה שתגידי כן.
    למה את לא נעלבת? כי הוא לא התכוון אליך? את זה את אולי יודעת, אבל שומע זר מבין שהכוונה לכל היהודים.

    לפי ההיגד של אהרון ברק, אם תתפוס יהודי כלשהו בטימבקטו ותשאל אותו, הוא גם כן יגיד לך שהוא רוצה לזרוק (את כל ה)ערבים לים.
    מן הסתם, הרצון לזרוק את הערבים לים זו אצלנו – היהודים – תכונה מולדת, כמו הצורך באכילת מצות עם דם של ילדים גויים.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 28/06/2009 at 20:23

    מומלץ לקרוא את מאמרו של מתי גולן בגלובס מהיום

    כותרת המאמר: "עלילת הדם של אהרן ברק"

    לינק למאמר:

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000475606&fid=853

  • איה מ  On 29/06/2009 at 12:18

    ליוסי,

    ועוד איך הדברים קשורים. זו הדואליות שבה עסק ברק.

    למביט מהצד

    ברק הוא לא סתם אחד. לא חושבת שהוא או מישהו אחר חושב כך. אני לא מכירה אותו אישית אבל אני בטוחה שהוא מודע ומבין היטב את האימפקט של דבריו.
    לדעתי האומר יהודי מתכוון להגיד- רוב היהודים. ולא- כל היהודים. זהו סגנון דיבור של בני דור מסויים, השימוש במילה 'יהודי'.
    אני לא נעלבתי, לי ברור שנעשתה הכללה וכי הכוונה הייתה ל'רוב'.
    אני עצמי חושבת כמוהו. לכן אין לדעתי עלבון בדבריו וגם לא שום פגם אחר. דבריו משקפים את המציאות כפי שהיא באמת וכפי שרבים מאוד רוצים להכחישה, זמן רב מאוד.
    עם זאת ציינתי שאפשר שברק לא בדיוק משורר, גם אם יוסי חושב שהוא 'אמן של מילים'. יש לו סגנון ושפה משלו שלעיתים דוקרים ציבור מסויים. יתכן ואפשר היה למצוא ביטויים אחרים פחות בעייתים, כפי שפרופ' בנדור ציין גם כן, אם איני טועה. אבל – האומץ באמירת האמת הקשה וחשיפתה, שרבים כל כך זמן רב כל כך משתיקים ומכחישים, מאפיל וגובר על כל הצרימות השוליות שבהם חלק מאנשי התקשורת כמו גם יוסי מתעסקים. אמירתו הרבה יותר חשובה מכל הכאילו חריקות שאנשים מסויימים מנסים למצוא. זה העיקר

  • יוסי דר  On 29/06/2009 at 12:44

    איה,
    אני חושש שאת אפילו לא מתחילה להבין את הנזק שברק גרם כאן – במיוחד לבבת עינו בית המשפט העליון.
    הנזק לבית המשפט העליון הוא כפול:
    ברק בדבריו בעצם מאשר שביהמ"ש העליון הוא בית משפט פוליטי המזוהה עם צד אחד, ועכשיו, בבחירת שופטים, תהיה מגמת נגד לבחור שופטים פוליטיים מהצד השני, וכך להפוך את בית המשפט העליון לגוף פוליטי לכל דבר.
    עקב כך יתחזקו המגמות של הקמת בית משפט לחוקה שברק עומד בראש המתנגדים לכך.
    הנזק השני הוא בכך שכל פסק דין שייצא מבג"צ ייבחן בחשדנות רבה – שמא רוחו של ברק אינה מרחפת בו.

    עיקר הנזק היא לנשיאה ביניש הנתפסת כבת טיפוחיו, וכל מילה שתצא עכשיו מפיה – בנאום או בפסק דין – תתוייג כמי שיוצאת מפיו של ברק.

    ציטוט ממאמרו של מתי גולן:

    "מאבק קשה ניהלת, ברק, נגד דניאל פרידמן. קבעת שיוזמותיו והתבטאויותיו גרמו לפגיעה קשה במעמדו של בית המשפט. אבל כל מה שעשה פרידמן הוא פסיק לעומת הפגיעה האנושה שאתה, ברק, גורם לעליון.
    אנשים מתחילים לתהות: האם זה האיש, הגאון, העילוי שפסיקותיו הן נר לרגלי כלל בתי המשפט? והאם הנר הזה צריך להמשיך להאיר את פסיקות בתי המשפט, או שיש לכבותו?
    דבר אחד בטוח, הנר הזה צריך להפסיק לדבר. חבל שלא הפסיק לפני הנאום האחרון"

    ואגב, מתי גולן הוא משפטן שהיה תלמידו של ברק.

  • איה מ  On 30/06/2009 at 12:59

    יוסי,

    קודם כל הציטוט כאילו ברק אמר 'יהוד' אינו נכון. הוא אמר 'ישראלי'. אז אולי הוא כן משורר. בני דורו מרבים להשתמש במילה יהודי ברצונם לתת דומגאות (הרי זה קיים בספרות ובמסורת היהודית) וההכללה הזאת מעולם לא נתפסה כביטוי גזעני. אבל הנה – הוא אמר ישראלי. עכשיו גם למלעיזים יהיה קשה לומר שאינם מבינים למה התכוון.

    הנה הציטוט של הפיסקה שבתוכה המשפטים המדוברים:

    "הבעיה האחרת היא זכויות האדם של המיעוט הערבי בישראל. איננו יכולים לדבר על זכויות האדם במדינה בלא לדבר עליהן. אני חושב כי אם תשאלו ישראלי אם הוא מצדד בשוויון לערבים, הוא ייאמר שכן, כמובן. ואם תשאלו אותו האם אתה בעד גירוש הערבים, הוא יגיד שכן, כמובן – והוא לא ירגיש שיש סתירה בין אמירות אלה."

    כאן ההרצאה המלאה:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1096683.html

    יוסי לדבריך :אמרתי כבר אני לא חושבת שהנימוק הזה תופס. אם נלך בדרך הזאת נצטרך לסתום את פה. שום דבר לא היה נולד מאז ומעולם שום התפתחות שלא לדבר על חשיבה ביקורתית מאבק על זכויות וחירות לא היה בא לעולם אם היו הולכים בתלם שאתה שבעצם חבוי בנימוק הזה שבדבריך. הרי הדברים האלה הם איזו גירסה קונספטואלית מתקדמת ל- "מה יגידו השכנים". לא מדובר בדיפלומטיה. לברק יש לו משקל ייצוגי כבד, אבל הוא איש משפט ואיש רוח. והמאבק על דמותם של בית המשפט והתרבות נמשך ויימשך עוד זמן רב. אז אתה תגיד הם יגידו כולנו נגיד. יופי

  • יוסי דר  On 30/06/2009 at 15:21

    איה,

    לחלוטין לא הגיוני!

    כי ישראלי הוא גם ערבי.

    שימי לב שבכותרת כתוב "הגירסה שלו" – כלומר שסביר שזה מה שברק עצמו העביר לעיתון לאחר ובעקבות הסערה שקמה – על כל המשתמע מכך.

  • איה מ  On 30/06/2009 at 15:44

    טוב זה היה צפוי שזה מה שתגיד… זה מצחיק בחיי

    בכל מקרה עצם העובדה שקיימות שתי גירסאות אומרת שמדובר באיזו מחלוקת מילולית שנתפסים לה כדי לחפש משמעות של מעבר. יוסי ציינתי שהמילה 'יהודי' משמשת במסורת ובספרות היהודית הכללה לשם מתן דוגמאות, בדיחות, אימרות כנף ומעשיות ועוד. אבא שלי על כל דבר אומר 'יהודי אומרים לו כך וכך, אומר כך וכך…'. והמשפט הידוע, או היהוּדוּע: 'שני יהודים שלוש דעות'. אל תגיד שאתה לא יודע

  • יוסי דר  On 30/06/2009 at 21:02

    איה,
    אם ישראלי הוא גם ערבי – למה הוא עושה צחוק מעצמו?

    ואגב,
    בתגובתך הראשונה למעלה את אומרת: "הרי כל בר דעת יכול להבין שברק ניסה להמחיש משהו חשוב- על היחס של רוב אזרחי הארץ כלפי הערבים, הגזענות, האפליה, על הכיבוש- 40 שנה של כיבוש!"

    והנה בנאומו לפני שנה בכנס העמותה לאיכות השלטון – אומר ברק בין היתר:

    "כל אזרח ותושב, כל פרט ופרט, צריך לקדם את הגשמת החלום, בתחומו הוא. במדע ובתרבות, במשפט וברפואה, בחקלאות ובתעשייה, בהתיישבות בישראל וביהודה ושומרון"

    ראי בבלוג של דני בלוך כאן:
    http://www.notes.co.il/daniel/57945.asp

    איך מה שאת מייחסת לברק בתגובה הראשונה שלך על מה שהוא ניסה להמחיש – עולה בקנה אחד עם דבריו של ברק על כך שצריך להגשים את החלום בהתיישבות ביהודה ושומרון?

    אולי תנסי לעגל עבורי את המרובע הזה, כי אני מתקשה.

  • איה מ  On 01/07/2009 at 02:26

    אולי הוא שינה את דעתו. הוא מתפתח

    אין לי מושג. בהרצאה האחרונה זו המדוברת הוא מזכיר את מצבם של הפלסטינים בשטחים ומצב זכויותיהם. זה לא נשמע כמו משהו שעלה בדעתו רק לפני כמה ימים

    יש כאלה שחושבים שלא נפרק את כל ההתנחלויות גם כשתקום מדינה פלסטינית. למשל גוש עציון, למשל אריאל. אולי זה מסביר מעט

    מצד שני זה ברור – אף שהימין מנסה לעוות ולהציג זאת אחרת – בית המשפט העליון גם בימיו של ברק כנשיא היה ביטחוניסטי, דאג יותר לענייני הביטחון מאשר לזכויותיהם של הפלסטינים כעם כבוש ומדוכא, ועל חשבון זכויותיהם האלמנטריות, היה עיוור למצוקתם של הפלסטינים בהשוואה לרגישות שגילה לעניינם של המתנחלים. לא היה שם הרבה אומץ נראה לי.לכן דברים אלה שאתה מצטט לא מפתיעים

    אולי ברק מנסה לעשות עכשיו משהו למען ההיסטוריה. שלו ושלנו. משהו שיעמיד אותו באור מאוזן יותר בהיסטוריה, כדואג לדמוקרטיה ולזכויות האדם. ומשהו שיתקן ויגרום לדעת הקהל קצת טלטלה בניסיון להשפיע, ולעליון להטות את את הכף לצד נאור מעט יותר והומניסטי. עכשיו הוא מעז לדבר. כמו כל המגדים האלה שמתחילים לספר מה באמת קורה שם בשטחים אחרי שהם משתחררים. אגב. גם בהרצאה הזאת הוא מכנה את השטחים הכבושים "מוחזקים",כך הוא אומר, או "תפוסים". אבל בכל מקרה, גם על זה מגיע לו שאפו. גם לזה צריך אומץ

    יוסי אני מבינה שאתה פונה לדרכים צדדיות כי תמו טיעוניך בנוגע לסוגיה המקורית

  • יוסי דר  On 01/07/2009 at 06:51

    איה,

    מי שתרגם את דבריו של ברק הוא העיתון ולא ברק (ולכן אם כבר מתעקשים על הבאת הטקסט – יש להביאו באנגלית, כי אני לפחות חושד עכשיו שבאנגלית ברק אמר "יהודי", והעיתון תרגם זאת ל"ישראלי" – למרות חוסר ההיגיון שבכך (כיוון שישראלי הוא גם ערבי).

    כנ"ל לגבי occupied territories שתורגם ע"י העיתון (ולא ע"י ברק) לשטחים תפוסים או מוחזקים.

    הרי כשכל העולם ואשתו אומרים occupied territories הם מתכוונים ל"שטחים הכבושים" ולא לשטחים תפוסים או מוחזקים.
    יתרה מכך, גם דוברי אש"פ למיניהם, ואפילו החמאס, כשהם מדברים באנגלית הם אומרים occupied territories
    הייתכן שדוברי אש"פ או החמאס מתכוונים למשהו שהוא פחות מ"שטחים כבושים" במלוא מובן המילה?

    רק שהעיתון יצר לעצמו לקסיקון משלו – לקסיקון שנוצר בחופזה לאחר הסערה – בכך שהוא תירגם occupied territories לשטחים תפוסים – כדי לרכך את הזעם כלפי ברק.
    שהרי עד היום הוא דיבר תמיד בפסקי הדין ובמקומות אחרים על שטחים מוחזקים (שזה, אכן המצב הנכון מבחינה משפטית טהורה), והנה פתאום הוא מדבר על occupied territories אבל העיתון פוחד לתרגם זאת כפי שמתרגם זאת כל העולם.

    קצת חדה מדיי הפנייה הזו – מהפך של ממש – מלפני שנה בלבד עת הוא דיבר על הצורך להגשים את החלום ולהתיישב ביהודה ושומרון ועד לדיבור עכשיו על שטחים כבושים, והכל מפיו של אדם בן למעלה מ-70 שהיה נשיא בית המשפט העליון, אינך חושבת?

    אני לא פונה לשום סימטא צדדית. זה הכל מאותו הדבר. היהודי של ברק הפך לישראלי בניגוד לכל היגיון, וה-occupied territories נהפכו לשטחים תפוסים בניגוד לפירוש האמיתי של המושג.

    כי צריך להרגיע את הרוחות.

    ואת נוהה אחרי הצביעות הזו בעינים עצומות.

  • איה מ  On 01/07/2009 at 13:44

    יוסי לא ידעתי פאשלה שלי שאת ההרצאה הוא נתן באנגלית. זה קצת משנה את התמונה. כנראה שהעיתון אכן תרגם את הדברים

    בעניין הכובשים או מוחזקים אני נוטה להסכים איתך

    בעניין היהודי-ישראלי, לא. אתה מתעלם שוב ושוב מהטענה שהשימוש במלה יהודי שכיח מאוד בקרב בני דור מסויים שברק שייך אליו, ומעולם לא הוטחה כלפיהם טענה על גזענות או משהו כזה. כך נהוג היה בספרות ובמסורת. אני לא רוצה לחזור על עצמי עוד ועוד

    אני באמת חושבת כפי שכתבתי קודם שברק מנסה לתקן עוולות עבר; לשפר את מעמדו ההיסטורי; מנסה להשפיע על הלכי הרוח בעם ובעליון. בפירוש. יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם. וגם לזה צריך הרבה אומץ לב. זו דעתי

  • יוסי דר  On 01/07/2009 at 22:23

    איה,
    את טוענת: "השימוש במלה יהודי שכיח מאוד בקרב בני דור מסויים שברק שייך אליו"

    הרי ברק נאם באנגלית.
    האם לדעתך הטענה הזו תקפה גם לגבי המילה JEW ?

  • איה מ  On 02/07/2009 at 00:47

    יוסי השימוש במילה יהודי אכן מאוד רווח במסורת וגם בספרות היהודית כצורת דיבור בין אנשים, גם המספר עצמו, במעשיות בדיחות ועוד, כמו למשל במשפט הידוע שהבאתי כדוגמה 'שני יהודים שלוש דעות' וכו'. מה הייחס שלך למשל למשפט הזה? האם גזעני? פוגעני? אתה באמת לא יודע על מה אני מדברת?

    אין לי מושג איך ברק ביטא את הרעיון הזה באנגלית. אני שמה לב שאתה מאוד מוטרד מהעניין. אני חושבת שהוא כנראה אמר ישראלי, אני כמעט בטוחה. יכול להיות שאמר יהודי באנגלית. מה הבעיה אם זה. לך יש רגישות לזה, כפי הנראה. בגלל הצליל. אבל כך אומרים יהודי באנגלית. ברק בעצמו ניצול שואה. אז?

    אולי נשכח מלבך שברק בנאדם – כמוני כמוך. גם הוא יכול לפעמים להתבלבל בעת הרצאה שהוא נושא .זה קורה לטובי המרצים – אני עצמי שמעתי כמה טעויות גם מצחיקות וגם ומוזרות שעשו מרצים חכמים מאוד. אז? הם הרי לא מחשבים מתוכנתים, הם בני-אדם. גם הם טועים לפעמים. יש להם פליטות פה, סתם התבלבלויות.

    מה בעיה אם אמר יהודי באנגלית. האם זו האסוציאציה שמעוררת בך המילה JEW?

    קראת את שלום עליכם באנגלית אולי? כי אני לא. חבל, אולי זה היה מאיר כמה פינות כעת

  • יוסי דר  On 02/07/2009 at 06:20

    איה,
    אני יודע בדיוק נמרץ למה את מתכוונת ולשימושים השונים בספרות ובהומור שבמילה יהודי.
    אני לא חושד שברק עשה שימוש אנטישמי או אנטי יהודי במילה הזו.
    יתרה מכך, ברק שולט היטב ביידיש כך שהוא מכיר היטב את השימוש הספרותי וההומוריסטי בעניין הזה.
    הבעייה היא בהכללה הפראית שהוא עשה כאן וכן באופן שזה משתמע באומות העולם (בעובדה, אוייבנו מצטטים אותו בעולם – תוך מתן ניחוח אנטישמי לדבריו).
    כאשר אדם משתמש במונח "יהודי" הוא בהכרח מכליל.
    כלומר, לא רק שהוא הכליל באמצעות שימוש באבטיפוס של "יהודי", אלא שגם הדברים הופצו באופן מזיק – בגלל הפה הגדול שלו.

    ואני מציע שתפסיקי לנסות לייחס לו את האמירה ישראלי, כי כמו שאמרתי ישראלי זה גם ערבי, וברק לא היה מתבלבל בעניין כזה. מישהו פשוט רצה לנקות אחריו וזה מה שיצא.

  • איה מ  On 02/07/2009 at 14:17

    יוסי, אם אתה מבין את השימוש השכיח אצל בני דורו של ברק במילה יהודי אתה צריך להבין שזו לא הכללה שיש בה דופי – גם אל אצל אומות העולם – אלא *צורת דיבור*. פשוט צורת דיבור. וגם בתרגום לאנגלית זה יובן בהקשר הנכון כמו ששלום עליכם מובן בהקשר הנכון

    אז על מה אתה ממשיך להתעקש?

    נראה לי שהגענו למבוי סתום

    אתה אומר דבר ומיד מתנגד לו

  • מביט מהצד  On 03/07/2009 at 10:26

    "לדעתי האומר יהודי מתכוון להגיד- רוב היהודים."

    וואללה. על זה בוכה המשורר, אם לא שמת לב.

    מה דעתך העל המשפט הבא:

    "תשאל ערבי אם הוא רוצה לחסל את היהודים, והוא יגיד לך כן".

    ובהסתייגות – לא התכוונתי ש"כל" הערבים רוצים לחסל את היהודים, אלא רק רובם.

    ומה דעתך על המשפט –

    "גם אני עצמי חושבת ככה. מה לעשות שזו המציאות".

    מה זה מעיד על הדובר?

    עוד שאלה:

    אם לדעתך נכון ש-
    "רוב היהודים רוצים לזרוק את הערבים לים"
    "רוב הערבים רוצים לחסל את היהודים"

    מה זה אומר מבחינתך לגבי
    1. היכולת להסדיר את הסיכסוך?
    2. היכולת לקיים חיים משותפים ושוויוניים באמת (שהיא תלויית אמון בסיסי בכך שרוב האנשים שחיים בחברה שלך אינם רוצים ברעתך, והרוצח הוא חריג)
    3. היכולת לקיים יחסים דיפלומטיים תקינים עם ישויות פוליטיות ערביות?

  • מביט מהצד  On 03/07/2009 at 11:00

    "וגם בתרגום לאנגלית זה יובן בהקשר הנכון"

    הראו לך בדיוק מה מבינים זרים מהתרגום לאנגלית.

    לצערך הרב (או לשמחתך, מי יודע) ההקשר הנכון לטעמם הוא שיהודים (או לפחות רובם המכריע) רוצים לעשות רצח עם בערבים.

    איך לדעתך הדימוי הזה משפיע על היחס ליהודים מצד שכניהם בארצות זרות?

    איך לדעתך הדימוי הזה ישפיע על היחס לישראל מצד שאר מדינות העולם?

    האם את מבינה שאנטישמיות איננה משהו שאת יכולה להדליק ולכבות לפי רצונך? שמרגע שהתנעת את התהליך מתוך רצון להשתמש בו ככלי להשיג מטרה מסויימת, אין לך יותר שליטה בו? יש לו חיים משל עצמו, רצון משל עצמו וכיוון משל עצמו?

    שאפילו אם הכלי הזה יעזור לך להשיג את המטרה (מה שבכלל לא בטוח, כי לחץ חיצוני בדרך כלל מביא להקשחת עמדות ולא לריכוך), המדורה הקטנה שחשבת שעשית תהפוך לסופת אש, כשכל מה שישאר בידייך להלחם בה הוא "כיבוי צופי"?

    את יודעת מה המשמעות המקורית של המילה Holocaust?

    הבעיה של אנשים כמוך שהם משלים את עצמם ששנאה זה דבר פונקציונלי. את לא רוצה להבין שמדובר בדבר פתולוגי.

    זה מתחיל ב "לשנוא את מה ש X עושה"
    ממשיך ב "X עושה את מה שהוא עושה בגלל מה שעבר עליו"
    דרך ב "X הוא מה שהוא מעצם טיבו"
    ונגמר ב "לשנוא את X" בצורה בלתי הפיכה.

    נדמה לך שכולם נעצרים בשלב הראשון, או בשני, כי זה המקום שאת נמצאת בו, כנראה.

    את טועה.

    אין לי מושג מי את ומה נסיון החיים שלך, אבל מאהרון ברק אפשר היה לצפות ליותר.

  • איה מ  On 03/07/2009 at 18:22

    אתה צודק – דבריי על "הרוב" הוא טיעון חלש ואפילו די מטופש. שזרקתי בלהט הויכוח

    מה שניסיתי לטעון הוא שהשימוש במלה יהודי בחידודי לשון אמרות כנף מעשיות ובדיחות היה מאוד רווח ושכיח במסורת ובתרבות היהודית ומעולם לא נטען כלפי שימוש זה שזו הכללה שיש בה דופי

    אני חושבת שבאופן עקרוני אי אפשר לטעון דבר בעד כל הכללה שהיא. הכללה היא עניין בעייתי

    מצד שני אני מאמינה ביושרה של אהרן ברק שאיני מכירה אותו אלא רק כצופה מהצד

    בנוגע לעוכרי ישראל והשימוש שהם עושים בפליטות פה: אם קראת את דבריי כאן בטח שמת לב ובכל זאת אחת אחזור על כך עוד הפעם: זה טיעון קלוש שסותם את הפה לכל ביקורת ומאבק שהוא. אי אפשר לזוז סנטימטר עם הטיעון הזה אפשר רק לעמוד במקום

  • איה מ  On 03/07/2009 at 18:49

    אגב. הנה עוד גירסה

    http://www.tapuz.co.il/blog/TrackBack.asp?EntryId=1506113

    ברק לא אמר 'לזרוק אותם לים, הוא אמר לגרש

  • איה מ  On 03/07/2009 at 18:52

    הלינק שוב

    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1506113

  • מביט מהצד  On 03/07/2009 at 20:48

    זה לא "חידוד לשון" שנזרק במהלך שיחת רעים. זה נאמר בהרצאה "מקצועית", ולא כבדיחה, וככה זה גם מתקבל. לדעתי אין מדובר בפליטת פה אלא בפרובוקציה רטורית מכוונת שנכנסה לסחרור ויצאה מכלל שליטה.

    מה זה אומר על שיקול הדעת של כבוד נשיא בית המשפט העליון עד לא מזמן – כל אחד ודעתו.

    באשר ל"זה טיעון קלוש שסותם את הפה לכל ביקורת ומאבק שהוא"

    קישקוש מקושקש.
    בנאדם צריך לדעת *איך* להגיד את מה שהוא רוצה, ואיזה סגנון יאה באילו פורומים.

    חלק מההתבגרות היא ללמוד לא להגיד כל מה שקופץ לך לראש, באיו צורה שבא לך, בלי להתחשב במי שומע, מה הוא עלול להסיק מדברייך, ומה זה עלול לדחוף אותו לעשות.

    יש סגנון שמתאים לחברים הקרובים שלך, אבל כשאת מדברת עם הורים, סבים, קרובי משפחה מבוגרים – את מצנזרת. וכשאת מדברת עם זרים שאין לך מושג מי הם, מה דעותיהם, ואיך הם מגיבים, את "מגששת" בזהירות לפני שאת משחררת את חרצובות לשונך.

    נימוסים, טקט – לא נולדו בשביל מלכת אנגליה, אלא בכדי לאפשר לבני-אדם לחיות ביחד.
    למשל, לא מקובל לומר לאדם בפניו שהוא מכוער, טיפש ומסריח, אפילו אם זה נכון, אלא אם כן מחפשים מריבה עם אותו אדם. זה שלא אמרת, לא עושה אותך צבועה, אלא בת-תרבות.

    הצעות בונות אפשר לתת בלי לדחוף את המבוקר לפינה, ובלי להעליב אותו ולאיים עליו עד כדי כך שבפרינציפ ודווקאיות הוא יעשה הפוך ממה שאת דורשת.

    אין מדובר בסתימת פיות, בחסימת ביקורת, או בהסתרת כביסה מלוכלכת.

    יש כאן דרישה לשיח מנומס, שמכבד את בני השיח גם אם הדובר בסתר ליבו בז להם. כי רטוריקה של בוז והכפשה לא עוזרת לאף אחד – היא מייצרת שנאה וחוסר נכונות להקשיב.

    שאלתי אותך אם אמירה מהסוג הזה עוזרת לבנות גשרים בין העמים היריבים, או מחזקת את הפחד והשנאה ההדדיים, ולא ענית.

    כנראה שאת יודעת את התשובה.

  • איה מ  On 04/07/2009 at 01:51

    למביט מהצד

    אמרתי גם אמרות כנף ודוגמאות, לא רק חידודים ובדיחות. ואתה נתפס דווקא ל"חידודי לשון" משום מה

    הלהט שבו נכתבו דבריך כולל הדוגמאות שהצגת לשם "המחשה" חורגים מכל פרופורציה להערכתי

    באשר לשאלתך, לעניות דעתי כצופה מצד שהרי אין לי מומחיות בדברים האלה – לערכתי הצנועה העניין יגווע בעצם הוא כבר דהה ונעלם, ומעט מאוד ישאר ממנו אם בכלל. אהרן ברק יישא עוד הרבה הרצאות. ובסופו של הערך המצטבר של דבריו ייוותר – לא מילה פה מילה שם. אם הוא היה ראש ממשלה קרוב לוודאי שדבריו אלה היו מהווים או יוצרים איזו בעיה והרבה דיפלומטים ומדינאים ופוליטקאים היו רצים הלוך ושוב כדי לתקן את הצרה. אבל הוא לא. ממש לא. הוא איש רוח ואיש משפט. ולכן יש לו חירות מסויימת שלאלה אין. לדבריו יש הד. אבל הוא לא זה שראשי ממשלות ונשיאים ממתינים לשמוע מה בפיו. הוא לא קובע מדיניות ולא מחליט מתי יוצאים למלחמה אם מקפיאים התנחלויות ומה התקציב. הוא איש רוח שהיה נשיא בית המשפט העליון. גם כנשיא בית המשפט העליון הוא לא קבע מתי יוצאים למלחמה. אפשר שאתה קצת מבלבל בין היוצרות. לדבריו של ביבי יש השפעה מהסוג שאתה שואל עליו. הוא בונה גשרים ומפיל אותם. גם לליברמן יש כוח כזה. אבל לא לאהרן ברק. אולי בדימיון שלך יש לו כוחות שכאלה – במציאות, לעניות דעתי, ממש ממש לא

  • מביט מהצד  On 04/07/2009 at 13:48

    לרטוריקה של כל אדם יש השפעה על בנית גשרים או שריפתם. ככל שהחשיפה הציבורית שלו יותר גדולה, כך גדל האימפקט (ע"ע נאום הצ'חצ'חים של דודו טופז).

    ככל שהמעמד הציבורי שלו יותר רציני, הדברים שלו נלקחים ברצינות בהתאם (ע"ע טומי לפיד "היא מזכירה לי את סבתא שלי" על תמונת הערביה מקוננת על הריסות ביתה בעזה, מתן וילנאי "הפלסטינים מביאים על עצמם שואה", אהרונוביץ' "אתה נראה כמו ערבוש", ועכשיו כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר עם "אם תשאל יהודי, וגו')

    אווירת החשדנות והשנאה בין יהודים וערבים לא נולדה מעצמה, ול"דיבורים" יש חלק נכבד בעניין.

    וזה רק נדמה לך שהכל "דוהה". הוא לא דוהה ולא נשכח, הוא מצטבר לערמה גדולה ומצחינה שמאיימת להתמוטט ולקבור את כולנו תחתיה.

    ליהודים יש זיכרון ארוך, אבל גם לערבים יש.

    עובדה שעד היום הם לא שוכחים את אמירתו של איזה עסקן זניח בשם ישראל זנגוויל "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ".

    לנוחות הקהל שאינו דובר עברית, הם גם זוכרים את זה בתרגום עקום: ארץ ללא אנשים (ריקה מיושבים) לאנשים ללא ארץ – זה משרת את הפיקציה שיהודים מאמינים שערבים הם לא אנשים, שהם משולים לאוויר, או שהם צריכים להפוך לאוויר…

    אף אחד כבר לא זוכר היום מי זה ישראל זנגוויל, אבל תרומתו משלהי המאה התשע עשרה לשיח היהודי ערבי לא תישכח עוד הרבה זמן.

    "חיים ומוות ביד הלשון" – זה לא סתם מכתם שתלוי על קיר הכיתה בבית הספר היסודי.

    לאהרון ברק יש חירות עקרונית כמו לכל אדם אחר.

    אלא שמרגע שנטל על עצמו את התפקיד, ובפרט שהוא עדיין נהנה מהמעמד ומהפירות של התפקיד, הוא צריך להטיל על עצמו הגבלות.
    היתה לו זכות מיוחדת, ועם הזכות מגיעות חובות מיוחדות. המעמד מחייב.

  • מביט מהצד  On 04/07/2009 at 14:29

    במשטר הדמוקרטי יש משולש כוחות שהוא ערבוה הכרחית לקיומו:
    הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.

    לרשות השופטת יש תפקיד מיוחד – כמו הרציונל בנפש האדם, היא צריכה להוות בלם בפני הדחפים האטוויסטיים.
    היא ה"סופר-אגו" של ה"איד" הציבורי.

    לאיש הפרטי אהרון ברק אסור לעשות שימוש בפרסונה של "כבוד נשיא בית המשפט העליון" גם אם הוא רק "לשעבר", בכדי לתת ביטוי למכנה המשותף הנמוך ביותר, לאיש ברחוב, לתחושות הבטן.

    כשאתה עושה שימוש בפרסונה הציבורית, אתה חייב בנורמות ההתנהגות שנדרשות מהפרסונה הזו.

    אחרת אתה מקעקע את הכבוד שהציבור צריך לחוש כלפי הראשות השופטת, בכדי שמערכת דמוקרטית תוכל לתפקד.
    אתה גורם לזילות של התפקיד, ויש לך יד פועלת בשבירת אחת מהרגליים שעליהן מושתת דמוקרטיה אמיתית. שבלעדיה היא רק קליפה ריקה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: