מאמרו של דויד גרוסמן בעיני החמאס

 
 
 
 
 
 
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  ביום 21/01/2009 בשעה 17:47

    שהחמאס התגייס ליאקוזה.

    דומו אריגאטו.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 21/01/2009 בשעה 17:58

    מנסה להוכיח איזשהו ידע? הבנה? מה הקשר ליקוזה? לתודה ביפנית משובשת?
    הטקסט בסינית לא ביפנית.

  • חני  ביום 21/01/2009 בשעה 18:22

    בהחלט בעייה. גם לדעתי שני הצדדים משוחחים בשפות שונות. אבל יש ביניהן גם דמיון, שהרי בסופו של דבר כולנו בני אדם ושפת הרגשות, למשל, מוכרת לכולנו באותה מידה.
    השאלה שלי היא איך לומדים לשוחח זה עם זה בשפה ששני הצדדים מבינים, כדי להגיע לחיי שלום, או לכל הפחות לחיים זה בצד זה ללא טרור וללא מלחמה.

  • אסתי  ביום 21/01/2009 בשעה 18:46

    למה הנאום של גרוסמן צריך בכלל לעניין את החמאס או להגיד לו משהו?
    הוא היה מיועד לקהל הישראלי ולקהל הישראלי בלבד.
    ההגיון של הפוסט הקריאיטיבי ביותר, אין ספק, הוא אותו הגיון (או בעיקר חוסר הגיון) של אלו שתוקפים את אסמול כשהוא מדבר על ההרג הנורא בצד הפלסטינאי, וצועקים – למה אתם לא מגנים את הטירור החמאסי.
    גרוסמן מדבר אל עמו, כי זה העם שלו. הוא מציע דרך ופתרון במקום בו הוא יכול להשפיע שזה כאמור בארץ ובעם שלו. אם הוא היה פלסטינאי הוא היה מדבר אל הפלסטינאים, בדיוק כמו שהשמאל מדבר על הבעיות בישראל כי זו הארץ שלו והוא לוקח אחריות על מעשיו הוא, ולא יכול לקחת אחריות על מעשים של אחרים.

  • יוסי  ביום 21/01/2009 בשעה 19:19

    אסתי,
    גרוסמן תופס גם פוזיצייה באמצע, ולמעשה מדבר אל שני הצדדים.
    למשל: "לדבר, כדי להבין שהמציאות איננה רק הסיפור ההרמטי שאנו וגם הפלסטינים מספרים כבר דורות לעצמנו, הסיפור שאנו כלואים בו, ואשר חלק לא קטן בו הוא פנטזיות ומשאלות לב וסיוטים. לדבר, כדי לנסח בתוך המציאות האטומה והחירשת את אפשרות הדיבור עצמה, את האלטרנטיווה הזאת, המבוזה והעלובה כיום, שבסערת המלחמה אין לה כמעט מקום, ותוחלת ומאמינים".

    או למשל: "תושבי רצועת עזה אמנם "נחנקו" מבחינות רבות בידי ישראל, אבל גם בפניהם היו פתוחות דרכים אחרות של מחאה והידברות והפגנת מצוקתם הקשה, חוץ משיגור של אלפי טילים לעבר אזרחים חפים מפשע בישראל. אסור לשכוח זאת. אסור לפטור את הפלסטינים בסלחנות, כאילו מובן הדבר מאליו, שכאשר הם נמצאים במצוקה, הדרך הכמעט אוטומטית שלהם לתגובה, היא דרך האלימות"

    ובכלל, כשהוא מציע שנדבר עם החמאס – יש בכך גם התייחסות לחמאס כפרטנר – גם אם הדבר כרוך ב"לדבר עם הראש בקיר".

  • אסתי  ביום 21/01/2009 בשעה 19:55

    המאמר בפירוש מדבר אל הצד הישראלי והצד הישראלי בלבד.
    החלקים שאותם ציטטת פשוט מסבירים לצד הישראלי על מה מדובר.
    על הסיפור ששני הצדדים כלואים בו ועל האחריותשל הפלטינאים אבל הכל הכל במסגרת הנארטיב הישראלי והישראלי בלבד.

  • יוסי  ביום 21/01/2009 בשעה 20:17

    אסתי,
    אבל גם לשיטתך, הרי בסופו של דבר צריך שניים לטנגו הזה שגרוסמן מציע לנו.
    הרי, לשיטתך, גרוסמן מדבר אתנו על החמאס ועל הצורך לדבר אתו, הלא כן?
    ובכן, זה מה שהחמאס מבין בשיחה של גרוסמן אתנו.
    ואת חייבת להסכים שמה שהחמאס מבין מהשיחה ביננו לבין גרוסמן על החמאס – הוא דבר רלוונטי.

  • אסתי  ביום 21/01/2009 בשעה 20:34

    אפילו לא למס הכנסה. בחיי.

    ולגבי מה החמאס מבין מהשיחה שלנו עם גרוסמן… מה איכפת לי מה הוא מבין. זה שיח פנימי בין גרוסמן לבינינו. החמאס לא רלוונטי.
    בדיוק כמו שאני לא אצליח להבין את הדקויות בשיח של נגיד מחמוד דרוויש עם אחיו הפלסטינאים. וזה גם לא חשוב.
    יכול להיות שברמה הספרותית יהיה לי בזה עניין אבל אין בזה יותר ממציצנות מצידי. אותו כנ"ל במטפורה הלא מוצלחת למרות שהיא כה קריאטיבית שהבאת כפוסט.

  • יוסי  ביום 21/01/2009 בשעה 20:53

    אסתי,
    האם זה לא מסקרן אותך לדעת כיצד החמאס רואה את המאמר של גרוסמן – גם אם הוא לא מופנה אליו?…

    בכל אופן, אם עד כאן לא הסכמת, כי אז אספר לך שזו הדרך שלי להשיב לגרוסמן שאין עם מי לדבר.

  • אסתי  ביום 21/01/2009 בשעה 22:51

    זו כבר פעם שניה שאתה לא נותן לי קרדיט שאני מבינה משהו מהחיים שלי, וזה די מעליב חייבת לציין

    בכל מקרה לא צריך יום לימודים ארוך כדי להבין למה התכוון המשורר בפוסט הקריאטיבי שלו.
    סך הכל ניסיתי להסביר לך שהקריאטיב נפלא רק שהוא לא מתאים לא לבריף, לא לקהל המטרה, ולכן לא יצליח למכור את המוצר שלך.

  • יוסי  ביום 21/01/2009 בשעה 23:13

    או קיי,

    (ואנא אל תעלבי, כי איש לא התכוון להעליב – אפילו לא ברמז).

  • אסתי  ביום 22/01/2009 בשעה 19:53

    מה שכן, אתה מוזמן להצטרף לשעורים שלי על קונספט קריאטיבי. יש לי תחושה עמומה שתהנה מאוד.
    וגם אני, כי יהיו לנו הרבה ויכוחים שזה דבר חשוב מאוד לתהליך הלמידה.

  • יוסי  ביום 22/01/2009 בשעה 21:02

    וואו!
    אני מקבל זאת כמחמאה.
    רק יש לי בעייה אחת קטנה ורצחנית: זמן!
    בכל אופן, אני רושם זאת לפני.
    תודה תודה.

  • ממי  ביום 25/01/2009 בשעה 19:26

    ה ל ו!!! מה זה הפכנו אתר היכרויות???

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: