להטיל ספק באובמה


בתוך גל האופוריה השוטף את תושבי ארצות הברית, וכן גם כמה יודעי דבר אצלנו כאן במידל איסט – לרגל כניסתו של ברק אובמה לבית הלבן, לא יזיק להרהר שמא העמסנו יותר מדיי תקוות על כתפיו של האיש הכל כך מבטיח הזה.

 

כי חשוב שלא לשכוח, שעד לרגע השבעתו אובמה הוא הנשיא השחור הראשון, שזו חגיגה אמיתית ומרגשת בקנה מידה היסטורי. אבל החל ממחר אובמה הוא הנשיא, וצבע עורו כבר לא יהיה ממש במוקד ההתרגשות.

 

וחשוב גם שלא לשכוח, שכנשיא – עיקר התפקיד הוא בקבלת החלטות, ומיעוטו בנאומים – חוצבי להבות ככל שיהיו.

 

ואם בנשיא, בתור שכזה, עסקינן – לא יזיק, בבחינת חשד בריא, להעלות כמה הרהורים באשר לכישוריו והתאמתו של ברק אובמה לתפקיד:

 

הספק הראשון עניינו חוסר ניסיון אקזקוטיבי קודם. פיסגת תפקידיו של אובמה עד היום היתה שלוש שנים כסנטור, וברור שאין הוא יכול לנופף ברזומה שלו כדבר שממש מכשיר אותו לכהן כנשיא.

 

העניין השני הוא המינוי של הילרי קלינטון לתפקיד מזכירת המדינה. אכן, יתכן שיתברר בסופו של יום, שהמדובר במינוי מוצלח. אבל האם אין המדובר כאן בהימור פרוע מדי? האם אין חשש ממשי, שאובמה קנה לעצמו כאב ראש גדול שיגזול ממנו הרבה מאד אנרגיות ואולי אף ישבש את מהלך העניינים?


הבעייה במינוי קלינטון יונקת למעשה משני מקורות: האחד נעוץ בעובדה שהילרי קלינטון, שרצה כזכור מול אובמה עם כל המשקעים שנוצרו ביניהם, עדיין רואה עצמה כנראה כמועמדת לתפקיד הנשיאה בעתיד. ואם אכן כך הוא הדבר, כי אז ברור, שתפקידה כמזכירת המדינה ישרת את האג'נדה העתידית שלה ואת תוכניותיה לחזור בעתיד למרוץ לנשיאות – גם אם יהיה בכך להתנגש עם סדר היום של אובמה.


בעייה נוספת, ולא פחות קשה, במינוי קלינטון נובעת מהעובדה שהמדובר באשת הנשיא לשעבר ביל קלינטון, שישבה כבר בבית הלבן. הן איש לא יכחיש את העוצמה הציבורית והפופולריות שצבר קלינטון בימי נשיאותו. הרי ברור שמזכיר המדינה אמור לייצג את המדיניות של הנשיא. ובכן, האם אין חשש שכאשר הילרי קלינטון תדבר – אנחנו נשמע מתוך גרונה את קולו של ביל יותר מאשר את קולו של אובמה? והאם אין חשש שמשפחת קלינטון תקים לעצמה "בית לבן קטן" ממול לבית הלבן של אובמה? ימים יגידו.

 

ענין שלישי נוגע להתנהלותו של אובמה במהלך מערכת הבחירות: בועידת אייפק הכריז כזכור אובמה, שירושלים חייבת להישאר בלתי מחולקת, וכעבור ימים ספורים הוא חזר בו מההכרזה הזו. השאלה היא כיצד יכול אובמה להכריז הכרזה כבדת משקל שכזו, ומיד לסגת ממנה. האין הדבר מעיד על חוסר רצינות? הרי אובמה מכיר, או אמור להכיר, את הבעייתיות והרגישות סביב ירושלים – הן לישראל והן לפלסטינאים. הרי אובמה יודע היטב שהימצאותה של שגרירות ארצות הברית בתל אביב ולא בירושלים אינה דבר מקרי. הכיצד איפוא מרשה לעצמו אובמה כך לשלוף מהמותן הכרזה בעניין כה רגיש? חוסר רצינות – כבר אמרנו?

 

ודבר נוסף, קצת קוריוזי (או שלא?): לקראת סיום מערכת הבחירות סיפר אובמה לשומעיו כי במסגרת מערכת הבחירות הוא הספיק לקיים נאומי בחירות ב- 57 (חמישים ושבע!) מדינות.
(אם יש מישהו שאינו יודע: בארצות הברית ישנן 50 מדינות, ומספרם של הכוכבים על דגל ארה"ב הוא כמספר המדינות)
יהיו שיטענו שיתכן ואובמה טעה בשל עייפות או מכל סיבה אנושית אחרת. אבל אובמה הרי יודע היטב ששאלת האמריקאיות שלו שימשה לניגוחו שוב ושוב במערכת הבחירות.
ודווקא בעניין הזה הוא טעה? אם כך, כנראה שהוא גם קצת חסר מזל. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דודי  On 20/01/2009 at 18:46

    אבל חלק מהבעיות שהעלית אינן משמעותיות. מינוי שר חוץ בעל עוצמה יכול היה להיות בעייתי בדמוקרטיה פרלמנטרית, לא בדמוקרטיה נשיאותית (ככל הידוע לי, איש מנשיאי ארה"ב לא סבל מחתרנות וחוסר לויאליות מצד מזכיריו – לא סתם אין הם נקראים "שרים").

    לגבי ההצהרה באייפ"ק ועוד יותר לגבי הטעות עם מספר המדינות – אלו מסוג הדברים הבלתי נמנעים במסע בחירות ארוך. מועמד לנשיאות מדבר ברציפות מבוקר עד אמצע הלילה במשך חודשים, וכל מילה שהוא אומר נרשמת ונבחנת. במצב כזה, הייתכן שהוא לא יישא הצהרות שיחייבו אחר-כך "הבהרות"? הייתכן שהוא לא ימעד בלשונו פה ושם?

  • יוסי  On 20/01/2009 at 19:14

    דודי,
    אבל אתה חייב להודות שהילרי קלינטון אינה סתם *עוד* מזכירת מדינה. היא שונה מכל המזכירים שקדמו לה – בשני הפרמטרים שציינתי, ובכך מקור החשש.

    הקטע בעניין ירושלים – יש מעידה ויש מעידה. בכל אופן, צריך לקוות שכנשיא הוא לא ימעד מעידות שכאלה.

  • דודי  On 20/01/2009 at 21:09

    כבר היו מזכירי מדינה שקודם למינוים, התמודדו על הנשיאות. (אם כי לא בשנים האחרונות). אני מאמין שהתפקיד והמסורת יקבעו את יחסי הכוחות, ולא זהות המעורבים. נכון שבמינוי יש סכנה מסוימת לאובמה, אך יש גם יתרונות. (אגב, גם אם המינוי, כמו מינויים אחרים של אובמה, מרמז שאובמה יתמקד בשינויים בענייני פנים, משפט ואיכות הסביבה – גם זה לא רע).

  • יוסי  On 20/01/2009 at 21:29

    העובדה שהתמודדו על הנשיאות היא לא הבעייה.
    השאלה אם היו להם שאיפות נשיאותיות לאחר התפקיד במחלקת המדינה.
    הילרי קלינטון היא אשה שאפתנית לפי כל קנה מידה, ולא שמענו שהיא זנחה את השאיפה הזו.
    אגב, שמעתי עכשיו פרשנות שמשפחת קלינטון עלולה להסב כאב ראש לא קטן לאובמה, וזה מחזק אותי בדעתי כפי שהבעתי אותה בפוסט.
    לגבי האפשרות שאובמה יתמקד בענייני פנים – אין מצב כזה. האיש יישאב לטפל בבעיות העולם בין אם ירצה ובין אם לא. העבר הוכיח זאת ללא יוצא מן הכלל. נשיא שיימנע מלטפל אישית בבעיות עולמיות – כמוהו כמי שמשאיר ואקום בעניין הזה.

  • דני בלוך  On 21/01/2009 at 08:12

    על מזכירי המדינה של בוש – קונדוליסה וקולין פאואל נאמר שהיו להם אמביציות פוליטיות. כל אחד יודע שאובמה בגילו הצעיר הוא נשיא לשתי קדנציות, ואחר כך הוא לא יכול להתמודד. קלינטון אינה טפשה וגם אם יש לה שאיפה להתמודד בעוד שמונה שנים היא תשמור זאת עמוק בליבה. היא מבינה שאם המימשל יצליח – זה הסיכוי היחיד שלה להתמודד ואם היא תפעל בלויאליות היא תזכה בתמיכת אובמה או לפחות לא בהתנגדות. אני צופה ירח דבש ממושך בין השניים.

  • סילוויה המשתוללת  On 21/01/2009 at 10:14

    הגברת קלינטון לא תהיה נשיאת ארהב , הציבור האמריקאי לא סובל אותה. חלק גדול מהאהדה שזכה לה קלינטון בציבור האמריקאי נבע מההזדהות העמוקה עם מוניקה סקס והשמחה לאיד. היא נתפשת כדודה גסת הרוח ואשת ברזל, מה שיוסיף לאובאמה הרבה נקודות זכות לעומתה. הגברת קלינטון היא נקמנית , טיפוס קיצוני להחריד וישראל תסבול מנחת לשונה ורעיונותיה ההזויים אוטוטוטוט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: