ומה אומר דן חלוץ

 

בעבר הוגשה עתירה לבג"צ, שיורה למנוע קידומו של דן חלוץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל, וזאת בטענה שחלוץ היה אחראי לאירוע הפצצת ביתו של פעיל החמאס צלאח שחאדה – אירוע שבו נהרגו גם כ- 15 אזרחים פלסטינים בהם ילדים.

 

בג"צ, שדחה את העתירה, הביא בפסק הדין ציטוטים נרחבים מראיון שנתן דן חלוץ לעיתון הארץ – ראיון שהיווה אף הוא חלק מעילת העתירה למניעת קידומו.

 

בשל האקטואליות המובהקת של דברי חלוץ לימים אלה של ההפצצות בעזה – מובאים כאן קטעים מאותו ראיון כפי שאוזכרו בפסק הדין.

 

הדברים מובאים כמות שהם, ללא כל פרשנות או התייחסות שלי, ויבין כל קורא את הדברים כרצונו.

 

בתחילת הראיון מובאים דברים שאמר חלוץ בפגישה שקיים עם אנשי צוות אוויר שהיו קשורים לפעולה נגד שחאדה, להלן הדברים:

 

"חשוב לי שתדעו שאני עומד מאחוריכם ולפניכם במאה אחוז. הביקורת שמושמעת בארץ ובעולם אינה נוגעת לכם. אני מהווה חיץ ביניכם ובין הביקורת. כל מי שמבקר, כל אותם מתייפיפים, שיבקרו אותי, לכם אין בעיה… תישנו טוב בלילה. גם אני, אגב, ישן טוב בלילה. לא אתם בוחרים את היעדים ולא אתם בחרתם את המטרה במקרה שלפנינו. אינכם אחראים לתוכן המטרה. הביצוע שלכם היה מושלם. מעולה. ואני חוזר ואומר – שום בעיה לא מוטלת לפתחכם בעניין הזה. עשיתם בדיוק את מה שהונחיתם לעשות. לא חרגתם מילימטר ימינה או שמאלה. וכל אלה שיש להם בעיה עם זה, שיתייצבו מולי".

 

בהמשך הראיון אומר חלוץ, בין היתר, את הדברים הבאים:

 

"כל אותם אנשים שדיברו על פקודה בלתי חוקית בעליל ואיימו שיסגירו את הטייסים לבית הדין בהאג, פשוט ירדו מהפסים. האם זה הציבור שלמענו צה"ל לוחם יום יום? כל אותם מתייפיפים, שמעזים להפעיל שיטות של סחטנות מאפיונריות על לוחמים? אני לא זוכר שהם אי פעם איימו להסגיר את אחד מרבי-המחבלים, הטרוריסטים שהרגו רבים מאזרחי ישראל, להאג. ומה שיש לי לומר לגבי אותם אנשים הוא – זו מדינה דמוקרטית, להביע דעה תמיד מותר. אבל לבגוד – אסור… צריך למצוא את הסעיף המתאים ולהעמיד אותם למשפט בישראל…


…מדינת ישראל לעולם לא תפקיר איש מלוחמיה לחסדיו של בית דין בינלאומי כזה או אחר. אם אזרח ישראלי יהודי יסגיר לוחם ישראלי יהודי למוסד משפטי כזה או אחר, צריך למצות אתו את הדין במלוא החומרה…


…המיעוט האפסי הקולני הזה מזכיר לי זמנים חשוכים של העם היהודי, שבהם מיעוט מקרבנו הלך והסגיר חלק אחר, אסור שזה יקרה שוב. מי היה מאמין שטייסי חיל האוויר ימצאו את מכוניותיהם מרוססות בכתובות נאצה בעקבות פעולה שביצעו".

 

ובהתייחסו לדילמות המוסריות, העשויות להתלוות לפעולות מן הסוג שבוצע, קבע חלוץ:

 

"רצית לדבר איתי על מוסר, ואני טוען שמדינה שאינה מגינה על עצמה עושה דבר בלתי מוסרי. מדינה שלא תגבה את לוחמיה, לא תתקיים…


…אנחנו פועלים על פי קוד מוסרי גבוה ביותר. מאחר שכך אנו פועלים, איני סבור שיש בית משפט כלשהו שבפניו אנו צריכים לתת דין. אין בית דין כזה. אישית, יש לי תחושה עמוקה של צדק ומוסר. ולשאלה איך אני מרגיש – אני מרגיש טוב מאד, תודה. לא סתם אמרתי לטייסנו שאני ישן מצוין בלילה…


…אני קובע שכל מה שהתרחש טרום הביצוע עומד במבחן המוסרי שלי, ומעוגן עמוק עמוק בתוך המעטפת. הרי על מה ועל מי אנחנו מדברים כאן? על איש שהוא אבי אבות התגלמות הרוע; שאם היו צריכים להגדיר במילון אבן-שושן את המונח טרוריסט היו יכולים לרשום שם את שמו. שהרג בעם ישראל לא אחדים ולא עשרות…

 

…התוצאה [של תקיפת שחאדה] מורכבת משניים. ראשית, תוצאה חיובית מושלמת משום שפגענו באיש. תוצאה שנייה, שעליה הבענו צער, שפגענו באזרחים בלתי מעורבים… אני בכוונה אומר אזרחים בלתי מעורבים, משום שידוע לנו היטב שגם טרוריסטים גדולים ביותר הם לעתים תחת מסווה אזרחי…

 

…תהליך קבלת ההחלטות היה נכון, שקול, ראוי וזהיר. הבעיה היתה במידע, והמידע השתנה. אני דוחה כל ביקורת בכל מה שקשור למבצע הזה – טרום, תוך כדי, ובדיעבד. בפרמטרים הערכיים המוסריים שלי, העובדה שנהרגו אזרחים לא מעורבים וילדים חפים מפשע מעציבה מאוד. אני מצר על כך. אבל זה לא נבע משום בעיה מקצועית…

 

…אני מוכן לדון בשאלה העקרונית: האם ישנה סיטואציה שבה לגיטימי לפגוע בטרוריסט כשאתה יודע שיהיה לזה מחיר של פגיעה באזרחים ובגורמים לא מעורבים. אין לי ספק לגבי זה. התשובה חיובית. מול אדם שביצע, או שיודעים בוודאות שבידיו תכנון למה שמכנים היום 'מגה טרור' התשובה שלי היא קטגורית 'כן'. כמה אנשים? אני לא יודע. אדע לתת תשובה ברגע האמת. בואי נלך אחורה, לפיגוע במלון 'פארק'. נניח שהיינו יודעים על המחבל הזה מראש ולוכדים אותו בביתו. האם היה לגיטימי לפגוע בו גם אם בסביבתו היו עוד אנשים? תשובתי היא 'כן'. כמה? לא יודע ולא מוכן לנקוב במספר. אני חוזר ואומר, צר לי מאוד על ילדים חפים מפשע שנהרגים. אבל מי שיוצא לרצוח ילדים בישראל צריך לקחת בחשבון שבסביבתו ילדים עלולים להיהרג. ולאלה שקופצים ושופטים אותנו אני אומר – אני מרגיש שאני המצפן והמצפון המוסרי של עם ישראל לא פחות ואולי יותר מאלה המתיימרים להיות. כי על פי אילו קריטריונים בדיוק הם מעזים להפנות אלינו אצבע מאשימה? קריטריונים של מי? של הצבא הצרפתי? הגרמני? הרוסי? הסורי? הסיני? האמריקאי? או.קי, בואו ונבחן אחד אחד, ונעמיד את עצמנו במבחן הצבאות המוסריים. אני יכול לתת כאן מאות ואלפי דוגמאות. אין צבא מוסרי מצבא ההגנה לישראל…

 

…כש-609 ישראלים נרצחים במשך 23 חודש אז המוזות מתבקשות להתאים את עצמן עד למקום שמעריכים שבו השתיקה תגרום לנו לחצות קווים שאנו כחברה נאורה לא רוצים לחצות…

 

…מוסר לחימה זה דבר איכותי. הציפיה שלי מעצמי ומעצמנו היא שלא נצטרך אף פעם להגדיר את זה כמותית. טוהר הנשק נגזר מאין-ספור רבדים בסיסיים, קמאיים, חברתיים, תרבותיים, חינוכיים, ערכיים. אין כאן נוסחה. בכל סיטואציה, טוהר הנשק יתורגם לפעולה אחרת. אי אפשר להגדיר את זה… מבחינתי 'טוהר הנשק' מחייב שימוש נאות וראוי בכוח, תוך כדי שמירה על צלם אנוש… לסלוח, לוותר, לרחם. לא להיות קטלני כשלא צריך. להושיט יד גם לאויב פצוע. לתת מים לשבוי צמא. להישאר אנושי. ועוד ועוד ועוד אלפי דברים שמרכיבים את הקוד האוניברסאלי הזה שנקרא צלם אנוש. להיות בן אדם. אם אני צריך להגיע לליבה של המונח הזה, זה מתמצה ביכולת לוותר. לוותר על השימוש בכל העוצמה שיש לך. זהו הקו המנחה – בכל מקום שבו לא נדרש להפעיל את מלוא העוצמה על מנת להשיג את היעד, לא לעשות את זה…

 

בתשובה לשאלה אם בעקבות תוצאותיה הקשות של התקיפה ישונו נהלים, תהליכי קבלתן של החלטות או אופן תפקודו של חיל האוויר השיב חלוץ: "ממש לא. שום דבר לא ישתנה, וגם אין סיבה". לבסוף, משנשאל אם אין זה לגיטימי לשאול טייס, אשר בתקיפה שביצע נהרגו שלא במתכוון ילדים, להרגשתו, ענה האלוף:

 

"לא. זאת שאלה לא לגיטימית והיא גם לא נשאלת. אבל אם את בכל זאת מאוד רוצה לדעת מה אני מרגיש כשאני משחרר פצצה, אז אני אומר לך: אני מרגיש מכה קלה באווירון, כתוצאה משחרור הפצצה. כעבור שנייה זה עובר, וזה הכל. זה מה שאני מרגיש".

 

במהלך הדיון בבג"צ נתבקש חלוץ להתייחס לראיון שנתן להארץ, והוא התייחס, בין היתר, לעניין "המכה הקלה באווירון" באלה המילים:

 

"לצערי, [האמירה בדבר התחושה של מכה קלה באווירון] עלולה הייתה להיות מפורשת כ'אטימות' לתוצאות ההפצצה ולא כך היא. צריך להבין את מצבו של הטיס באותה נקודת זמן בה הוא מטיל את הפצצה… בה הוא אמור להיות מרוכז כל כולו בביצועיו המקצועיים ובפעולות הטכניות שיאפשרו לו דיוק מרבי על מנת למנוע פגיעה בחפים מפשע"

 

בג"צ דחה, כאמור, את העתירה ואיפשר קידומו של חלוץ. בפסק הדין קבע בג"צ, בין היתר, את הדברים הבאים:

 

"בידוד התבטאויותיו של האלוף חלוץ מהנסיבות שבגינן הן נאמרו, אינו עושה צדק עם משיב 1 (חלוץ), ולכן אקדיש מלים מספר להבהרת תמונת-הרקע. מאז חודש ספטמבר 2000 נכפתה על מדינת ישראל מלחמה קשה ועקובה מדם שאת מחירה שילמו לא רק לובשי מדים, אלא בעיקר אזרחים חפים מפשע ואף תינוקות של בית רבן שלא חטאו, ולרוע מזלם נקלעו לזירה בה בחרו פצצות-אדם לגרום להרג המוני של יהודים באשר הם יהודים. לאותה מציאות קשה נדרשו גורמי הביטחון לתת מענה, הואיל ומדינה שאינה מגנה על אזרחיה ומפקירה את חייהם לתאוות הרצח של ארגוני הטרור, מועלת בחובה מוסרית, ראשונה במעלה, המוטלת על שכמה. עם זאת, לחימה מן הסוג שנכפתה על כוחות הביטחון קשה היא, באשר אותם מפגעים ושולחיהם פועלים בחסותה של אוכלוסיה אזרחית, שחלקה הארי אף תומך בפעולותיהם. במצב זה וכדי למנוע פגיעה במי שלא חטא, גזרו על עצמם כוחות הביטחון לפעול באופן נקודתי ככל הניתן נגד ראשי הטרור שצאלח שחאדה נמנה עליהם".

 

עד כאן קטעים מפסק הדין של בג"צ שדחה את העתירה ואיפשר קידומו של חלוץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל.

 

בשולי הדברים, קשה שלא להתייחס לעובדה שפסק הדין המוביל והעיקרי, שכאמור איפשר את קידומו של חלוץ, ניתן על ידי השופט אדמונד לוי. באשר לשופט זה אמרה ביום שישי האחרון שופטת בית המשפט העליון לשעבר, דליה דורנר, כי השופט אדמונד לוי הינו בעל "השפעות משפטיות ימניות". דבריה הפומביים האלה של דורנר אודות השופט אדמונד לוי מלמדים בעליל דבר או שניים על חומרתם – באשר יש בהם לקעקע קשות את האמון בבבית המשפט – אמון שהנשיאה דורית ביניש לא מפסיקה להכריז מעל כל במה עד כמה חשוב הוא לתיפקודה של המערכת השיפוטית.

 

  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • לילך  On 11/01/2009 at 23:24

    בעיית חילחול הפוליטיקה למשפט ידוע וקיימת בכל מדינה דמוקרטית. ראה את העליון בארצות הברית שבתקופת ממשל בוש העביר פסקי דין נגד הפלות.
    מה אתה בעצם מציע לעשות? למנות רק שופטים שמאלניים? למנות שופטים לא על פי כישוריהם אלה על פי דעותיהם הפוליטיות?
    וספציפית לקידום. אינני מחזיקה בדעות ימניות ולמרות זאת אני מסכימה עם השופט שיש להבין את תגובת חלוץ במלואה ולא לבודד אמירה אחת שכמובן יכולה להשמע חסרת רגישות כשהיא מוצאת מהקשרה. אני נוטה להאמין לחלוץ שענה על השאלה כפשוטה, כלומר איך טייס מרגיש טכנית. ובגדול מהקטעים שהעלתה בבלוג מצטיירת תמונה של מפקד הלוקח אחריות על מעשיו ועל פקודיו.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 11/01/2009 at 23:29

    איך ניתן בך אמון ואינך מבין אפילו דמוקרטיה בסיסית מה היא?

    מקומך בארץ הטוקבקים יוסי דר. הישאר שם:))

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 11/01/2009 at 23:30

    שם: ***
    דרגה: סגן
    יחידה: חיל חינוך/נח"ל
    מקום התקרית: חברון
    תיאור האירוע:

    בתור מש"קית חינוך בגדוד הייתי עושה הרבה מאוד מטבחים, ובארוחת שישי אחת המסייעת חזרו עם שלל, אני חושבת שזה היה שתי גופות של מחבלים, ואני זוכרת שפשוט יצאתי מהדלת של החדר אוכל בדרכי לאוהל שלי ופשוט ראיתי אותם מחזיקים אותו, מחזיקים את הגופה ומצטלמים איתה כאילו היא מחבקת אותם, עושים כל מיני פוזות וצחוקים. פשוט שכבה שם גופה אחת מוטלת של בן אדם ליד החדר אוכל, ליד איפה שנוטלים ידיים לפני האוכל.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 11/01/2009 at 23:37

    ומה אומרים חיילים?

    דרגה: סמ"ר
    יחידה: גדוד 51, תותחנים
    תיאור האירוע:

    באזור תלם כשהייתה אחת הסוללות בתרקומיא היה ידוע שבלילות יש מש"ק אחד לפחות שקבוע יוצא לכפרים כדי לעשות רעש כדי שיזרקו עליו אבנים ויהיה לו אקשן.

  • יוסי  On 11/01/2009 at 23:39

    לילך,
    אני נגד בית משפט פוליטי, נקודה.
    כאשר שופטת בית המשפט העליון לשעבר אומרת על שופט מסויים שהוא בעל "השפעות משפטיות ימניות" (או שמאליות, לא חשוב לצורך העניין), היא מטביעה בבית המשפט תווית פוליטית, וזה הדבר החמור בדבריה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 11/01/2009 at 23:42

    ומה אומרים החיילים?

    מראיין: מה זה אומר ירי ברכיים ומטה? מי יורה?
    מרואיין: הצלף. הצלף כמובן הוא היחידי שיכול לירות, הוא היחידי שמוסמך לירות, לא יורים מנשק אישי בגלל שזה רחוק מדי, זה לא טווחים בכלל, לא טווחים של נשק אישי.
    מראיין: ירי לברכיים גם כלפי אנשים שלא חמושים?
    מרואיין: זאת אומרת גם לאנשים שלא חמושים, בפירוש, גם לילדים, גם לזה. זאת הייתה בעיני התחושה…
    מראיין: זה משהו שבוצע?
    מרואיין: זה אולי היה…בוצע, וודאי בוצע. זאת אומרת, גם צריך להבין שבעלי הנשק הזה הם בדרך כלל אנשים די נלהבים לבצע, זאת אומרת, הם מסתובבים עם הנשק הזה כל השירות.
    מראיין: …ירי מהברכיים ומטה.
    מרואיין: גם זה יש…או, זה טיעון ארוך באמת. ירי לברכיים ומטה. א', כמעט תמיד…מהברכיים ומטה. אלא מה? שגם מזה ברכיים ומטה? אתה יכול לירות לבן אדם בשוק. יש להבין, הכלים האלה הם יחסית מאוד מדויקים. אפשר להשתדל לכוון למקום מסוים וכנראה גם לפגוע בו. זאת אומרת, עוד פעם, זה עדיין מרחקים מאוד רחוקים, עם כל הדיוק זה לא שאי אפשר לפספס, אבל בכל זאת, בוודאי אפשר להשתדל לפגוע במקום מסוים. אפשר למשל לכוון לברך של בן אדם, בהחלט אפשר. עוד פעם, זה לא הנשק שלי, אני לא מכיר אותו מספיק בשביל להגיד בצורה נחרצת, אבל עובדה שפגעו בברכיים של אנשים. אבל שוב, אפשר לפגוע בשוק של בן אדם. שוק זה, אתה גם חובש, אתה יודע, אנחנו יודעים איך נראית שוק מבחינה פיזיולוגית. זאת אומרת, יש שתי עצמות, מעט כלי דם יחסית, למרות שיש שם כלי דם אבל.
    מראיין: מה היה קורה בשטח?
    בשטח מאד אהבו לפגוע ברכיים, לראות ברכיים מתנפצות.
    מראיין: ככה קוראים לזה?
    מרואיין: לא, אבל זה הישג, ברך, זה גם איבר קטן, זה גם… אם אני אפגע בברך אני הרסתי לו את הרגל, לשקם ברך זה לא כמו לשקם שוק.
    מראיין: הם ראו מה קורה לבן אדם חוטף 05 פעם?
    מרואיין: ברור לך שלא ראיתי, אבל אני יודע מה זה עושה. 05 זה אומר שלא נשאר ברך. זה לפוצץ ברך. למרות שזה לא ש…. יוצאים עם ברך שלמה….
    מראיין: זה כאילו הישג בשביל הצלפים מי ש..
    מרואיין: זה לא שבאו ועשו בפלוגה רשימות של מי פוצץ יותר ברכיים, לא היתה תחרות, אבל זה היה סוג של הישג אישי. זה גם לא נכון לדבר על כל הפלוגה. אבל אני זוכר, יש לי דמות של צלף אחד-שניים שאני זוכר אותם עם הלהב. עם ההתלהבות של הענין. צריך לומר בצורה מפורשת – כשכדור כזה פוגע בברך של בחור כל שהוא וזה נעשה גם לילדים – לבן אדם הזה אין ברך יותר. ז"א עם כל השיקומים שאחרי זה יבצעו בו, והיכולת הרפואית של בתי החולים בעזה אני לא יודע אם היא מרשימה במיוחד. אפילו אם נוביל אותו להדסה עין כרם – הבן אדם הזה לא ילך יותר כמו שצריך, בן אדם שלם הוא לא יצא מזה, בלשון המעטה. גם אם פוצצת לו כף רגל, זה יותר פשוט מברך, אבל…
    מראיין: האם יצא שירו במכוון לא לברך?
    מרואיין: אם אני זוכר נכון, אם אני זוכר במעד לערפילים, מרגיש שצריך להזהר עם זה, אם אני זוכר נכון היה מקרה שירו לבן אדם בבטן. וזה ככה עם קריצה. ז"א כיוונתי לברך בטעות יצא לי בטן.
    אני זוכר את המקרה הזה בצורה מעורפלת, אני לא הייתי בעמדה, לא הייתי בעמדה. אני זוכר את זה כסיפור ולא כהתרחשות, ולכן קשה לי להגיד. ואני לא בטוח ביחס לפרטים פה. עד כמה שאני זוכר, כן, היה ירי לבטן, כשלא היה אישור לירות לבטן. ושוב, כשיש פגיעת כדור כזה בבטן של בן אדם אני לא יודע אם יש סיכוי רב שהוא ישאר בחיים. בבטן זאת פגיעה מאד קשה. אתה גם מכיר את זה כחובש. פגיעה מערכתית מאד עמוקה, יכולה לגרום לנזק עצום. במיוחד ביכולות הרפואיות של הפלסטינים.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 11/01/2009 at 23:43

    יוסי מעניין שחמוש בעינייך זה שהיא אומרת, לא זה שבית המשפט פוליטי.

    אתה בעד סתימת פיות, לא חלילה תיקון הבעיה.

    אחלה אתה. 10.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 11/01/2009 at 23:44

    ומה אומרים חיילים?

    דרגה: סמ"ר
    יחידה: גדוד 51, תותחנים
    תיאור האירוע:

    באזור תלם כשהייתה אחת הסוללות בתרקומיא היה ידוע שבלילות יש מש"ק אחד לפחות שקבוע יוצא לכפרים כדי לעשות רעש כדי שיזרקו עליו אבנים ויהיה לו אקשן.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 11/01/2009 at 23:48

    שם: ***
    דרגה: סמ"ר
    יחידה: צנחנים
    תיאור האירוע: אחד הקצינים החליט שהוא נכנס לאחד הכפרים. בא, נכנס לכפר. יש שם איזה תחנה של משטרה, משטרה כאילו כחולה, של הפלסטינים.

    אתה זוכר איזה כפר זה היה?
    לא, אני יכול להראות לך על המפה אבל אני לא זוכר את השם.

    באזור פני חבר?
    כן, בגזרה של פני חבר. זה בין פני חבר לכניסה לחברון, איפה שקריית ארבע, יש מצד מזרח של הכביש, יש שם איזה כפר או כמה כפרים. אז אחד הכפרים האלה.

    זה צומת הכבשים?
    יכול להיות, אני לא זוכר. בקיצור, נכנסנו לשם. בעיקרון זה שטח פלסטיני, אין סיבה להיכנס. אבל סתם, גילו שם איזה תחנה כזאת עם שוטרים מסכנים.

    זה היה לפני? זאת התקופה שלא הייתם נכנסים לשטחי A?
    לא בלי סיבה. זת'ומרת היינו נכנסים, היינו מעצרים וזה, אבל ככה סתם אין סיבה להיכנס. אז עם הגל"ב, סתם, בגלל שהיה משעמם, החליט להיכנס. נכנס, זרק להם רימון הלם לתוך המשרד שלהם, של המשטרה, לפי אחד הסיפורים, זה מה שאני הייתי עד, ואז היו בורחים החוצה. באחד המקרים, כנראה המקרים הראשונים, לפני זה, אז גם כן הוא עשה אותו דבר, נכנס, כנראה הביא שם מכות לשוטרים. הם יצאו אליו כאילו לראות מה העניין, הוא הביא שם מכות, ואז זרק רימון הלם ואז ויצא. ואז זה כבר נהפך כנראה לתחביב שלו, או משהו כזה. מדי פעם הוא היה עושה את זה.

    ומה עשו לו?
    אף אחד לא יודע מזה.

    אף אחד לא יודע מזה?
    לא. לדעתי אף אחד לא יודע מזה כי היום הוא בתפקיד יותר בכיר.

  • יוסי  On 11/01/2009 at 23:59

    למגיב/ה ללא שם,
    עד עכשיו הכנסת 7 תגובות ברצף.
    מציע שתנוח/י

  • גיל  On 12/01/2009 at 06:17

    למרות שבית המשפט העליון הוא שמאלני יחסית, וזאת לפחות על פי תפיסת הציבור הרחב, הרי שבמקרה של חוק טל, בית המשפט העליון פסק בצורה "ימנית" לחלוטין.

    המסקנה : בית המשפט פוסק על פי החוק ועל פי שיקול דעת. כל מי שחושב שפסיקה מסוימת היא ימנית או שמאלנית, חושב כך מהרהורי ליבו. יש לתת אמון במערכת, אחרת נכנסים לטירוף מערכות. לשבירת כלים, טרם הגיע הזמן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: