ד"ר סרוב פחד לסרב

ד"ר ג'קי סרוב, מנהל חדר המיון באיכילוב, עומד בימים אלה לדין פלילי באשמה שהעניק יחס מועדף לאסי אבוטבול בתמורה לסכומי כסף שאבוטבול העביר לו כשוחד.
 
ד"ר סרוב טוען להגנתו כי עשה את שעשה, ואף הסכים לקבל את הכסף, כיוון שחש מאויים, ואפילו לא העז להגיש תלונה כנגד אסי אבוטבול מחשש שזה יפגע בו ובמשפחתו.
 
במשפט פלילי ישנם מיקרים – אמנם חריגים – שבהם בית המשפט מוסמך לבטל את האישום מטעמי "הגנה מן הצדק".
 
יתכן שהמקרה של ד"ר סרוב הוא אחד מאותם מקרים, שבהם ראוי היה לשקול הליך ביטול אישום כאמור.
 
יחד עם זאת, ולמרות טענות ההגנה של ד"ר סרוב, נותר בפה טעם חמצמץ נוכח העובדה שהוא, כך נראה, הפיק הנאה מהכספים שאסי אבוטבול שילשל לכיסו.
 
כחכמה שלאחר מעשה נראה שד"ר סרוב, בנסיבות הקשות שהוא נקלע אליהן, היה מיטיב לעשות אילו תרם את הסכומים, שאבוטבול שילשל לכיסו, למוסד ציבורי כלשהו, ומבקש קבלות כנגד התרומות. 
 
קבלות כאלה יתכן והיה בכוחן לסייע לד"ר סרוב ביום סגריר – באשר היתה בהן הוכחה עקיפה, אבל ממשית, שהוא אכן פעל בהיותו תחת איום.   
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On 26/07/2008 at 23:09

    יוסי, מאחר שאני רואה ששבת להגיב אצלי (וזה חיובי כמובן), אשאל רק אם יש לך עניין מקצועי כלשהו בפרשת גרוס (כיון שהגבת לזה כמה פעמים) או שמא העניין הוא כללי כמו בפיסת חדשות כלשהי.

    התיזה שלי, כבר בעבר, היתה שגרוס מקבל חיפוי מגורמים ממלכתיים שהוא ניהל עבורם "מיזמים" לא ממש לגיטימיים, זה לא מפתיע, אך נוצר עניין כספי לדעתי, בחלוקת החבויות הדומה במקצת לפרשת קצב. האם מדובר ב"עניין פרטי" או "עניין ממלכתי" ומי צריך לשאת בעלויות הניכרות של הפעילות העניפה.

    הפוזה של גרוס, שהפך מתוקף ("אין לי אלוהים" כדבריו בימי הזוהר) למסכן המבקש רחמים, בבחינת הכלב שמתחיל לצלוע כאשר מגיע בעל הבית אל שלולית הפיפי, כדי לחמוק מהעונש – לא משכנעת. יש לו גם מספיק חברים רופאים בכירים מאד באיגילוב שיכולים להנפיק לו תעודות פטירה. הצליעה הזו לא רלוונטית כלל ועיקר לעניינים הכספיים הכבדים מאד שמשתלשלים מפרשה זו. אם גרוס רוצה לטעון שגורמים אחרים צריכים לנקות את השולחן, שידאג לכך שזה יקרה, אחרת הוא אחראי אישית לנזקים שהוא יצר. מפתיע גם שכל "המשוחדים" שלו, הטובלים בשומן וזהב, טוענים טענות הגנה של "דוקטור סרוב", כאילו לא היתה להם ברירה אלא לקבל כספים, שכר טירחה, מיליונים, תענוגות מין פרוורטי, הכל רק מתוך פחד כמובן. גם אם כך הדבר, עליהם להחזיר את השלמונים שנדחפו לכיסיהם ממש באלימות, וגם לפצות את הנפגעים ממעשיהם. כסף, ברוך השם, לא חסר לאף אחד מהנאשמים וגם לאלה שנחלצו מהביזיון הזה רק משום שהם מחזיקים משהו על מישהו.ביניהם עורכי דין בכירים, רופאים ואנשי תקשורת בכירים

    מעניין, הרבה דיבורים מכל הצדדים, רק כסף לא עובר ידיים, הוא ממשיך להסתובב בין המשחדים ומשוחדים, בין נאשמים ובין עורכי דין שהיו והנם חלק ממסכת העבירות עצמם, כלומר שותפים לדבר עבירה. הלחץ הוא שהמדינה תישא באחריות, אך כידוע להוציא גרוש ממדינת ישראל יותר קשה מאשר להוציא מים מסלע, ויעיד משה רבנו.

    הלקח החיובי היחיד מפרשת קצב, הוא שאם החוק לא פועל, על "מיהן בכלל" לפעול בעצמן ולהניע את הגלגל של טחנת הצדק. אחרת נמשיך לעסוק בפואטיקה בעוד העבריינים חוגגים וחיים טוב, פותחים מועדונים בלונדון ואוכלים סושי וצוחקים, הם וצאצאיהם, כל הדרך לבנק..

  • יוסי  On 27/07/2008 at 06:56

    שום עניין מיוחד.
    התעניינות חדשותית נטו.
    אם את מדברת על צליעה כנראה שלא ראית את התמונה שלו בעיתון.
    האיש עבר קטיעה מתחת לברך (סוכרת), ונראה במצב נורא.
    סביר להניח שהתמונה פורסמה כספין, אבל אוי איזה ספין.
    ליבאי שמייצג אותו אומר שהוא מקווה שבריאותו תאפשר לו להגן על עצמו.
    לדעתי, גם אם יגיעו איתו לשלב פסק הדין (ולפי איך שהוא נראה, זה לגמרי לא בטוח), וגם אם יורשע ויחטוף מאסר – לא נראה לי שבמצבו הוא יכנס לכלא.
    ובקיצור, אם מישהו קילל אותו שכל הכסף שלו יילך על עורכי דין ותרופות – עושה רושם שהקללה התגשמה במלואה.

  • חנה בית הלחמי  On 27/07/2008 at 08:06

    רבאק – 800 שקל? 3000? הוא לא מטומטם עד כדי כך שיהרוס את הקריירה שלו על סכומים כאלו. אני מאמינה לו שפחת. ולמען האמת די מזועזעת ממידת הרוע שנשכת עליו – כולל ברשת, כולל ע"י עדיני נפש וצדקנים בכל עניין ודבר אחר (ראה תגובתה המחליאה של אחת, ריקי, בדר"כ הסמן הימני של הטהרנות, כאן: http://cafe.themarker.com/view.php?t=544454).
    יש לי הרבה מה לומר על attitude של רופאים, ואף כתבתי על כך, אולם יש גבול למידת ההשתלחות בסרוב. אני לא רואה את עצמי, בהכרח, נוהגת אחרת תחת פחד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: