היושרה של בוגי יעלון

עד היום ידענו שמומחיותו של בוגי יעלון היא בגיבוש האסטרטגיה הדוגלת בהשארת הקטיושות בלבנון שיחלידו, והנה אנחנו מגלים שבוגי יעלון עצמו העלה חלודה בצדעיו. 
 
"כשזה מגיע לשאלה של עסקה, אני מאלה הגורסים שצריך לשלם מינימום, מינימום, מינימום" – כך, שלוש פעמים מינימום, שמענו וראינו את הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון מכריז קבל עם ועולם.
 
וכשהמחיר עולה על המינימום מינימום מינימום – צריך להגיע להחלטה, כך יעלון, שאנחנו מוכנים להקריב את השבוי.
 
עוד נדבר על הנכות הרגשית של הבוגי ערל הלב הזה שכך התבטא.
 
אבל קודם לכן נדבר מעט על יושרתו של האיש, והנה תזכורת:
 
בזמן שיעלון היה רמטכ"ל החליטה הממשלה על עיסקת חילופים מול החיזבאללה – עיסקה שבמסגרתה תקבל ישראל את אלחנן טננבאום אחד חי ועוד שלושה חיילים הרוגים שנחטפו מקו הגבול עם לבנון (עומר סוואעד, עדי אביטן ובני אברהם ז"ל), ובתמורה לכך ישראל תמסור לידי החיזבאללה ארבע מאות אסירים פלסטינאים, ועוד כמה עשרות אסירים ערבים, וכן את מוצטפא דיראני ואת שייח' עובייד שהוחזקו בישראל כקלפי מיקוח בעניין רון ארד.
 
ראש הממשלה אריאל שרון הפעיל אז מכבש לחצים לאישור העיסקה ובהקשר לטננבאום קבע מפורשות כי: "יש להציל אזרח ישראלי חי. להשאירו שם פירושו להשאירו למוות" 
 
בסופו של דבר, ולאחר ויכוחים סוערים, נפלה ההחלטה בממשלה על חודו של קול: שנים עשר שרים הצביעו בעד העיסקה, ואחד עשר שרים התנגדו.
 
גם בקרב אנשי מערכת הביטחון שנכחו בישיבה וחיוו דעתם היו הדעות חלוקות: ראש המוסד התנגד, ראש השב"כ לא הביע דעה נחרצת לכאן או לכאן, והרמטכ"ל בוגי יעלון – דווקא הוא – תמך בעיסקה בנמקו את תמיכתו בכך שנפתח כאן חלון הזדמנויות שיש לנצלו.
 
ממש לא להאמין: הרי היה צפוי, במיוחד במצב של ממש תיקו שכזה בין התומכים והמתנגדים, שבוגי יעלון – שלדבריו הוא מאלה הגורסים שיש לשלם מינימום מינימום מינימום – יהיה בצד של המתנגדים. הרי זה המינימום שהתחייב מאדם מינימליסטי שכזה. אבל לא: בוגי יעלון תמך בעיסקה. לא מינימום ולא בטיח.
 
ומדוע הבוגי באמת תמך אז בעיסקה?  הייתכן שנוכח עמדתו המכבשית של שרון לטובת העיסקה, חשש אז הבוגי לסכן את סיכויי הארכת רמטכ"לותו לשנה רביעית? מתגנב הרושם שאמנם כך הוא, ושבוגי שמע אז לקול אדוניו ללא ערעור והרהור (מה שכידוע לא הפריע לאדוניו שלא להאריך את כהונתו).
 
הלאה:
בטקס שהתקיים בבית הנשיא ביום העצמאות לכבוד מאה ועשרים חיילים מצטיינים – בהם החיילת יובל ארד, בתו של רון ארד – אמר הרמטכ"ל יעלון, ללא כל סייג בדבריו, כי "צה"ל מחוייב להשיב את החיילים הנעדרים".
 
ובכן בוגי, האם אתה באמת מאלה הגורסים מינימום מינימום מינימום? או שמא העמדות המוצקות שלך משתנות בהתאם לשינויי מזג האוויר או על פי מצוות אדוניך?
  
ולחשוב שהאיש הזה הפיץ את תורת המינימום שלו בכנס בנושא מנהיגות בצה"ל.
 
כי בוגי אל תראו אותו ככה. הוא מנהיג מלידה ומבטן. מין מתן וילנאי שכזה. מפקד פלוגה שהתחפש לגנרל.
 
אמור לי בוגי מנהיג קטן שלי מי הבוס שלך, ואספר לך מה הן עמדותיך.
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סעדיה  On 24/06/2008 at 12:36

    אסור לאדם לשנות את דעתו ?
    מדוע אינך מלין על שרון ששינה את דעתו ומהתנגדות לנסיגה הוא הוביל נסיגה, האם אתה קורא לשרון בגלל שינוי "לא ישר" ?

    דבר שני – צהל מחוייב להחזיר את השבויים והנעדרים בפעולה צבאית למשל, לא רק במו"מ עם המחבלים.

    ודבר אחרון – בוגי צודק בהחלט, ומי שקורא לו ערל לב הוא ערל שכל.

  • יוסי  On 24/06/2008 at 12:51

    לסעדיה,
    ראשית יש הבדל בין יושר לבין יושרה. אלה הם שני מושגים שונים.
    שנית, כאשר יעלון אומר, אני מאלה שגורסים וכו' וכו' – הדבר מצביע על דעה שהוא אוחז בה מימים ימימה, ולא עמדה שהוא אימץ לעצמו בזמן האחרון.
    אדרבא, שיגיד שהוא שינה את עמדתו.
    והעיקר ערלות הלב של יעלון: הראה לי אדם אחד שאמר אי פעם שיש להקריב אדם – וזאת כאשר בידי האוייב מוחזקים אנשים שלנו.
    אילו יעלון היה אומר זאת בימים שאין בידי הצד השני שבויים חיים (והכוונה לגלעד שליט) – ניחא. אבל ערל הלב הזה אמר זאת כלפי שבוי מזוהה עם פנים, שם פרטי ושם משפחה, עם הורים ואחים.
    מה הפריע לו לומר שלדעתו אין לשלם מחיר שהוא מעל למינימום? הרי המשמעות ברורה. למה הוא צריך לפרט ולומר שצריך להקריב שבוי? וזאת כאשר יש שבוי קונקרטי שחייו תלויים מנגד.
    מקווה שאתה מבחין בהבדל.

  • אזרח.  On 24/06/2008 at 13:31

    +

  • סעדיה  On 24/06/2008 at 13:35

    תאמין לי שהוא לא שש ושמח להגיד את דעתו על הקרבת שבויים, אבל כשיש סחף לכיוון ביצוע עיסקה "בכל מחיר", צריך להגיד דברים כואבים שיתנו פרופורציה

  • דיאנה  On 24/06/2008 at 14:59

    בכל פעם שאני קוראת אותך אני מתפלאת עד כמה אתה מוכן לכופף את המציאות כך שיתאימו לתזה שלך. הצלחתו של כל משא ומתן נמדדת במחיר ובתמורה. תשלום של מחבלים חיים תמורת גוויות אינו מייצג שום פרופורציה.

    ובכלל, מותר לאדם לשנות את דעתו. מה אתה בדיוק מעדיף – מישהו שנצמד לעמדה כלשהי ודבק בה למרות שהיא הוכחה כשגויה?

  • דני בלוך  On 24/06/2008 at 15:32

    אך אדם ישר צריך להסביר מדוע תמך בעיסקת טננבוים ועכשיו הוא מתנגד

  • יוסי  On 24/06/2008 at 15:56

    לדיאנה,
    שמא תספרי לי היכן הבעתי את דעתי על המחיר או על התמורה?
    או שאת סתם רואה מהרהורי לבך.

  • איה מ  On 24/06/2008 at 16:52

    הבוגי הזה תמיד היה חשוד בעיני. לא רק בבוקיותו אלא גם באיזה מין ניתוק עצמי שנראה שמתוכו הוא דובר ופועל. משהו רובוטי באיש, הוא מין זלמן רובוטי שכזה. ולא שיש איזו בעיה עם חנונים חלילה – להפך. אבל עם רובוטים ודאי וודאי שיש. כשראיתי אתמול את "המינימום" כפול שלוש שלו חשבתי לעצמי שהאיש הזה אטום כמו קיר טרומי. הרושם הוא שבוגי לא נושא עמו שום בשורה חוץ מצווחות כוחניות כמו דקלומי "צריבת התודעה" בזמנו, שום בשורה בפיו שיכולה להביא איזה תועלת לאזורנו או יתרון לפוליטקה הישראלית. חוץ מזה שהוא "נורא לרוצה להיות ראש ממשלה" כמו ביבי – מה כבר יש לו להציע? אין חדש תחת השמש הקופחת בארצנו הצרובה

  • חנה בית הלחמי  On 24/06/2008 at 19:52

    אגב, קודמו הקפיא את קידומות של תא"ל גלילי, שהורשע באונס. מה היה הדבר הראשון שעשה בוגי ביושבו לכסא הרמטכ"ל? התמודדות עם אתגריה הקשים של מדינת ישראל בסביבה עויינת? חו"ח….מה שעשה היה לנסות להפשיר את ההקפאה ולקדם את תא"ל גלילי.
    מאז אותו עניין עקבתי (בעניין – אך עם כדור נגד בחילה) אחר התנהלותו של האיש הזה, בעמדת ההשפעה הכל כך משמעותית שלו. ממה שראיתי מנקודת התצפית הרחוקה והמודאגת שלי, ננגע תפקודו לטעמי בשיקולים שאינם מן העניין, שלא לדבר על בינוניות מהדהדת.
    מה שאמר בנושא העסקה ננגע גם ברשעות, ראייה צרה ואגו-במקום-מחשבה.זה מעורר תהייה על השיקולים המערכתיים-פוליטיים שעמדו מאחורי מינויו לרמטכ"ל. בושה למדינת ישראל, האיש הזה.

  • חנה בית הלחמי  On 24/06/2008 at 19:55

    המחבלים החיים שבידינו, מייצרים גוויות. יש לך מושג כמה קורבנות היו בעקיפין לסמיר קונטאר מאז שנכלא? עזבי שתגובתך אינה קשורה לנאמר בפוסט, היא גם לא ממש קשורה למציאות. את מחיר כליאתו הארוכה של קונטאר כבר שילמנו בריבית-דה-ריבית.

  • ערדי  On 24/06/2008 at 22:43

    קודם כל, תא"ל גלילי מעולם לא הורשע באונס:
    http://lawatch.haifa.ac.il/heb/month/h_d_mar_99.htm

    לא שזה קשור לדיון בכלל, אבל מכיון שהקביעה נראתה לי תמוהה – קצין שמורשע באונס ונשאר בצבא, במקום להיות בכלא? – טרחתי לגגל את הנושא. כך שנראה שהיושרה של חנה בית הלחמי גם היא טעונת שפור.

    מיושרה בעייתית לאינטלגנציה בעייתית – מסתבר אם כן שישראל כרגיל אשמה בכל הענין, כשהיא מתעקשת להחזיק את סמיר קונטאר בכלא. מה הברירה? עונש מוות? או אולי לחסל אותו כשהוא נתפס, כמו שנטען שנהג השב"כ לעשות (בדיוק מהשיקול הזה אגב) טרם פרשת קו 300?

    או אולי היינו צריכים פשוט לגזור על קונטאר מאסר קצר וסמלי (כי בכל זאת איננו נאורים כחנה וקשה לנו לשחרר מי שרוצץ ראשה של ילדה קטנה בקת רובהו בלי עונש כלשהו)

    כל הדיון במה שאמר יעלון פשוט עצוב. יעלון לא נמצא בעמדה ביצועית. הוא הביע גישה מסוימת בפורום קטן ומקצועי. עכשיו הוא נשחט ע"י עתונאים בשקל ובלוגרים בפחות משקל כיון שהעז להביע דעה שחורגת ממה שמתיר השיח הפופוליסטי והאולטרא-דמגוגי בישראל. כלומר, היום אסור אפילו להביע דעות שחורגות מהמוסכם. למה זה עצוב? כי כשאסור להביע דעות לא פופוליסטיות אין אפשרות לקיים ויכוח ולעמת השקפות, וכשאין דיון אין חשיבה ואין התפתחות – ובסוף אנחנו נשארים עם אנשים כמו חנה בית הלחמי. כך נראה השיח הציבורי שלנו היום, ואתו מצבנו המדיני.

  • חנה בית הלחמי  On 24/06/2008 at 23:18

    העובדה שסופקה לו רשת ביטחון בדמות בית דין משמעתי במקום רגיל – אינה מפחיתה מהרשעתו ומחומרת הרשעתו ואינה משנה את הסיפור לגבי יעלון.
    דמגוגיה היא מפלט חלש, ערדי. "שיח פופוליסטי", "אנשים כמו"….אמירות דמגוגיות שאינן מחליפות תוכן.

  • אלון  On 25/06/2008 at 04:37

    חנה: ניצול יחסי מרות ואונס זה אותו דבר? מוזר לומר. הייתי רוצה לראות אותך מתמודדת (אפילו בשיטחיות) עם התגובה של ערדי לדבריך בנוגע לקונטאר.

    יוסי, אני מסכים איתך עד לשלב שבו אתה מאתר את הסיבה לתמיכה של בוגי בעסקה דאז. השערות גרידא, ולא מבוססות במיוחד. על זה נדמה לי הגיבה דיאנה כפי שהגיבה (ואני לא מסכים עם דבריה החמורים).

    ובכלל, ערדי מציג דיעה שקשה לסתור. אני מחזק את דבריו; אף אם לא באותה הקיצוניות, שכן גם הדיון שמתנהל כאן הוא דיון מוצלח – במיגבלותיו.

    בסך הכל, התהיה שיוסי מעלה אכן מקורה בתמיהות של המקרה. כיצד זה מטיף (לכאורה) רמטכל לשעבר לעשות כפי שלא עשה בעצמו?! האם שינוי כזה בעמדות לא דורש הבהרה גם משלא הוזמנה ("פעם חשבתי… ואז למדתי כש… והיום אני חושב ש…")?? ואיך בכלל מגיבים על דבר כזה באופן חשוף לתקשורת שמשפיע על השיח ועלול אף להזיק לענין???!!
    לכן התגובות הזועמות על הפוסט, היו צריכות להיות מעודנות יותר, לטעמי.

  • ד.ט  On 25/06/2008 at 05:05

    כתבת "הוא (גלילי) הורשע באונס". האם הוא הורשע באונס?

  • דיאנה  On 25/06/2008 at 14:32

    יוסי, כשאתה מדבר על מחירי מינימום ומכסימום אתה מדבר על מתן ותמורה.

    חנה, סמיר קונטאר רצח את שכנתי הקטנה ולא רק אותה. במחילה מכבודך, נסי לדמיין שמישהו שירצח ילדה הגרה בשכנות לך יסתובב כגיבור וכמנצח ברחובות. אני לא מאחלת לך דבר כזה.

    ואגב, לא שילמנו כלום על קונטאר. עד לפני ארבע-חמש שנים שום ארגון מחבלים אפילו לא דרש את שחרורו. הסיבה לכך הייתה הרבה פחות עקרונית מכפי שאת חושבת. קונטאר הוא דרוזי במקור, מה שלא ממש הפך את שחרורו אצל הארגונים השיעים לעניין שיש בצידו רווח פוליטי. אבל נו, למה לדקדק בקטנות.

  • יוסי  On 25/06/2008 at 14:56

    לדיאנה,
    אני מצטער לשמוע שאת נוגעת לעניין באופן אישי
    .
    בכל אופן, בשום מקום לא הבעתי דעתי שלי על מינימום או מקסימום ועל מחירים.

    מה שכן, הבעתי דעה מפורשת שיש לגבות מהאוייב – במיוחד מראשיו – מחיר כבד מאד בעקבות החטיפות שהוא מבצע.

    ראי כאן:

    http://www.notes.co.il/dar/45093.asp

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: