כן להתערבות בג"צ להצלת גלעד שליט

כל מי שמנסה היום לבוא חשבון עם בג"צ על שזה מתערב בתהליכים המדיניים לשחרורו של גלעד שליט, ואינו דוחה את העתירה על הסף – כל מי שמבקר את בג"צ על כך דומה למי שמבקש לרשום דו"ח לנהג אמבולנס, שבדרכו להצלת נפשות עבר על המהירות המותרת.
 
כי כל שאלות השפיטות והאקטיביזם והנימוסים הטובים שבין הרשויות – כל השאלות הללו מתגמדות לכלום ומתפוגגות באוויר אל מול שאלה אחת בלבד שאין בילתה: האם בג"צ יכול לעזור, אפילו במעט, לקדם את התהליך שיביא לשחרורו של גלעד שליט מידי חוטפיו.
 
ואת הויכוחים על מידת ההתערבות הראוייה של בג"צ במעשי הרשות המבצעת יש להשאיר לימים אחרים.
 
ואם הקבינט הבטחוני נדרש לדווח לבג"צ על הצעדים שנקט, ולהראות לבג"צ דו"חות ופרוטוקולים – עליו לעשות כן בשקידה ובחריצות ולכפוף עצמו לביקורת.
 
כי אין כמו ביקורת פולשנית ושאלות נוקבות כדי לחדד את המחשבה ולהשחיז את כלי העבודה.
 
והשאלה מי יגזור כאן קופונים והאגו של מי יחטוף שריטה בכנף – מעניינת עכשיו כשלג דאשתקד.
 
כי הכלים הדמוקרטיים ומידת ההפרדה הראוייה שבין הרשויות נועדו לשרת בני אדם ולא להיפך.
 
ואם מידת ההפרדה הראוייה והאיזון הקדוש שבין הרשויות מופרים לטובת שחרורו של גלעד שליט מידי חוטפיו – מצווה להפר אותם!
 
והרי כבר נאמר: עת לעשות הפרו תורתך.
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רונן  On 23/06/2008 at 16:42

    שכולם מסכימים שצריך לעשות עיסקה עם טרוריסטים ולשחרר מחבלים כדי להחזיר חטוף.

    על מה אתה מבסס את ההנחה שלך ?

  • יוסי  On 23/06/2008 at 17:07

    מהיכן נובעת הנחתך שאני מניח כך?

  • אסתי  On 23/06/2008 at 17:09

    מסכימה עם כל מילה.
    זה הרגע האחרון להתערב לפני שממשלה עם דם על הידיים תחרוץ את גורלו של גלעד שליט להיות כזה של רון ארד.
    אגב, שמת לב להכנסה הקטנה של תמי ארד במכתבה לראש הממשלה? כשהיא אמרה שבניגוד לממשלת ישראל היא דווקא מתייסרת יום יום על כך שלא עשתה מספיק… או משו כזה.

  • אמא למתגייס  On 23/06/2008 at 17:43

    ועוד לשמוע את השטויות של בוגי יעלון מהיום וכל אלו שמוחאים לו כף. איזה מטומטמים. אפשר לחשוב שאם ישחררו את הרוצחים זה ישנה משהו. מה, מחוץ לכלא אין כמה מליונים שנאבקים בנו? זה מה שישנה? עוד כמה מאות? איך לא מבינים שמה שחשוב הוא שאנחנו ההורים נמשיך לשלוח את הבנים לצבא ואנחנו לא נעשה את זה אם לא נרגיש שאכפת להם מכל אחד ואחד מהם.

  • ערדי  On 23/06/2008 at 18:07

    אנחנו מבזים עצמנו לרמות שאף מדינה לא הגיעה אליהן. תחילה יצרנו במו ידינו את המשוואה שחטוף ישראלי שווה כמה מאות פלשתינאים. אחר כך הראנו שאנחנו מוכנים גם לוותר על מסרים, הצלב האדום וכו, ובימים אלו ממש גלה נסראללה הערני שאפשר לנהל אתנו מו"מ ולקבל מה שרוצים גם בלי לגלות אפילו אם החטוף חי או מת.

    קשה לומר את זה, גלעד שליט חי בזכות העובדה שנחטף לפני אוגוסט 2006. החוטפים הבאים – ואין ספק שיהיו עוד הרבה נסיונות חטיפה, כשאנחנו מלמדים את הצד השני עד כמה יעיל וחסר סכונים הנשק הזה – לא ידאגו במיוחד אם החטופים חיים או מתים, בעקבות לקחי העסקה הקרובה עם חיזבאללה.

    לא, אם ישחררו כמה מאות אסירים לא ישתנה מאזן הכוחות. אבל מה שכן יקרה הוא שהבטחנו לעצמנו באותו רגע את החטיפות הבאות. כל פעם עם פחות מידע על החטופים ופחות סכוי להשבתם בחיים. "ממשלה עם דם על הידיים" (כאילו יש ממשלה בעולם בלי דם על הידיים)? אתם והגישה ההיסטרית שלכם עם דם על הידיים.

  • י.ד.  On 23/06/2008 at 19:38

    שכל של תורה הפוך משכל של בעלי בתים שהתורה גזרה אין פודין שבויין יתר על דמיהם ואילו בעל הבית יוסף דר פוסק אחרת.

  • יוסי  On 23/06/2008 at 19:50

    ל-י.ד.,
    מהיכן אתה למד מה לדעתי אמורים להיות תנאי העיסקה?

  • עומר  On 23/06/2008 at 19:59

    השאלה היא כמובן מדוע אנחנו נרצה שבית המשפט יכריע בשאלה האם לשחרר אסירים בעבור גלעד שליט.

    אנחנו באמת רוצים לוותר על הדמוקטרטיה שלנו בכל פעם שחיי אדם מעורבים? לצערינו, במדית ישראל חיי אדם מעורבים לעיתים קרובות מדי.

    בין אם העסקה לשחרור שליט טובה או לא, ההחלטה צריכה להעשות ע"י העם ונציגיו הנבחרים, ולא ע"י עורכי דין.

  • דודי  On 23/06/2008 at 20:08

    שמקבלת הממשלה, הן החלטות של חיים ומוות.

    במקרה זה לחיים ולמוות יש פנים ברורות ומוכרות ושם פרטי. לעומת זאת, אין איש יודע מה שמו של זה שייהרג בתאונת הדרכים הבאה, למשל, או בת כמה האשה שתפגע מהטיל הפלסטיני הבא אם יחזרו הפלסטינים בעתיד לירות טילים.

    אך זה הבדל פסיכולוגי בלבד.

    אם מותר לבג"צ להתערב בסוגיית שליט, משמע מותר לו להתערב בכל סוגייה שהיא. עת לעשות לה' הפרו תורתך צריך להפוך ל"מעכשיו עושים לה', זרקו את תורתך לפח".

    אוסיף גם שהשיקול של חשיבות הסוגייה יכול למלא תפקיד הפוך בדיוק. אם בהחלטות גורליות נכון להפקיע את הסמכות מהמוסדות הנבחרים כחוק על-ידי הציבור ולהעבירה לחכמי בג"צ, קל וחומר שמותר לבג"צ להתערב בסוגיות מהותיות ודחופות פחות.

  • דודי  On 23/06/2008 at 20:11

    מובן ששחרור אסירים במאותיהם ישנה את התמונה. שתי סיבות לכך, לפחות: ראשית, טיב האסירים. החמאס תובע את שחרורם של רבי מרצחים, בעלי ניסיון ויכולות. כוחו של ארגון אינו נמדד בספירת ראשים, ולוקח זמן להפוך צעיר עזתי ממוצע למחבל בעל ערך.

    שנית, מורל. שחרור המחבלים בהמוניהם ייתן זריקת מרץ אדירה לטרור. נרגיש זאת, חוששני, במסעדות ובאוטובוסים בעתיד הלא רחוק.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: