התמורה שטלנסקי קיבל מאולמרט

רבים תוהים, הייתכן שטלנסקי הזרים לאולמרט מעטפות של מזומנים לאורך חמש עשרה שנים רצופות – אך ורק כיוון שהוא העריץ אותו ואהב אותו? הייתכן שטלנסקי ישמן כך את אולמרט במאה וחמישים אלף דולר טבין ותקילין – מבלי לקבל ממנו תמורה? היעלה על הדעת שטלנסקי לא ציפה לתמורה כלשהי מאהוד אולמרט – פרט לנשיקה וחיבוק?
 
ובכן, לא יתכן!
 
כי טלנסקי קיבל מאולמרט תמורה הגונה בעבור מעטפות הדולרים.
 
ומהי התמורה? הזכות להחשב מקורב של המותג הקרוי "אהוד אולמרט".
 
אהוד אולמרט נתן למוריס טלנסקי את שמו, ובתמורה לכך קיבל ממנו מעטפות חומות של כסף ירוק בצבע שחור.
 
כי ישנם שני סוגים עיקריים של עובדי ציבור המועמדים לשיחוד:
הסוג האחד הוא אותם פקידים ולבלרים קשי יום, זוטרים יותר או פחות, שאמורים לזרז השגת אישור לסגירת מרפסת.
והסוג האחר הוא עובדי הציבור הסלבריטאים, שהם בכירים בדרג של שרים וראשי ממשלות. 
 
כאשר אתה איש עסקים ויכול להראות ולהפגין בסביבה העיסקית שלך, שראש ממשלת ישראל, או ממלא מקומו, הוא חבר שלך – העובדה הזו, כשלעצמה, לא ממש מזיקה לביזנס שלך.
 
ואם ממלא מקום ראש ממשלת ישראל מכבר אותך בנוכחותו בשמחה המשפחתית שלך, והדבר גם מגיע לידיעת מנהל הבנק שלך – יש בכך, באורח פלא ממש, לשחרר סתימות בקווי האשראי שלך.
 
כי כאשר ראש ממשלת ישראל הוא חבר שלך, העסקים שלך נוסעים על אוטוסטרדה בלי פסי הרעדה.
 
וכאשר האורחים במשרדך או בביתך רואים על הקיר או על המזנון תמונות שלך מחובק עם ראש הממשלה, או עם ראש העיר ירושלים עיר הקודש והנצח  – העובדה הזו, כמו מנוע טורבו ממש, משדרגת את הכבוד שתזכה לו מכל הסובבים אותך – כולל מילדיך ומנכדיך.
 
כנסו לכל מסעדה שנתמזל מזלה ותבחינו במקום בולט על הקיר בתמונות של בעל המסעדה, כשהוא קורן מאושר ומחובק עם ראש הממשלה או עם שר משריה. זה טוב לעסקים ולכבוד, וזה עובד.
 
אין מה לומר: להיות "חבר של" שווה הרבה כסף וגם כבוד.
 
זהו, איפוא, הקשר הסימביוטי שבין אולמרט וטלנסקי: תן כסף במעטפות ותקבל רשות להשתמש במותג ששמו "אהוד אולמרט" ולהתנאות בו.
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גולדלבט משה  On 28/05/2008 at 11:18

    זו אגב השאלה ששאלתי את עצמי בעניין עזר וייצמן-היכן העיברה. יש תורם ויש איש ציבור שמקבל תמורת חיבוק חם-מילות ברכה-שמחה משפחתית וזכות לטלפון ישיר מפעם לפעם-האם יש בכך עבירה פלילית?

  • nachum  On 28/05/2008 at 11:29

    if i understood.

  • יוסי  On 28/05/2008 at 12:23

    גולדבלט,
    עקרונית – למה שזה לא יהיה פלילי?

    לנחום,
    טלנסקי לקח מאולמרט ואולמרט לקח מטלנסקי. זו מהותה של הסימביוזה.

  • גולדלבט משה  On 28/05/2008 at 12:52

    הסימביוזה ברורה לי וגם מה שמשתמע ממנה אני רק מנסה לאתר את העבירה הפלילית? זה לא שוחד וזה לא הפרת אימונים-הכל במישור די חברתי
    יש בוודאי עבירה על איסורי חוק המתנות אבל לא לכך התכוונת בוודאי

  • יוסי  On 28/05/2008 at 14:28

    למה זה לא שוחד?
    בהנחה שניתן להראות מחשבה פלילית, איזה אלמנט חסר כדי שזה ייחשב כשוחד?
    הרי הפטנט מוכר בעולם העסקים והפירסומת.
    זה כמו אדם הנותן את שמו, או את תמונתו וקולו לקידום עסקים.
    ואגב, נדמה לי שהרעיון עצמו מוכר גם בעולם המשפט, בדיני שטרות, וקרוי "שטר טובה".

    לגופו של עניין, האם אתה מטיל ספק בכך שאולמרט הבין היטב, שטלנסקי בונה את עצמו בתוך הקהילה שלו – או בביזנס שלו – תוך שימוש בעצם הקשר הזה שביניהם?

  • גולדלבט משה  On 28/05/2008 at 19:52

    המקבל אינו מפעיל בסיטואציה זו סמכות שניתנה בידו תמורת המתת אלא מאציל מיוקרתו החברתית
    לכן אני מתקשה לראות בכך שוחד

  • גולדלבט משה  On 28/05/2008 at 19:52

    המקבל אינו מפעיל בסיטואציה זו סמכות שניתנה בידו תמורת המתת אלא מאציל מיוקרתו החברתית
    לכן אני מתקשה לראות בכך שוחד

  • גולדלבט משה  On 28/05/2008 at 19:52

    המקבל אינו מפעיל בסיטואציה זו סמכות שניתנה בידו תמורת המתת אלא מאציל מיוקרתו החברתית
    לכן אני מתקשה לראות בכך שוחד

  • יוסי  On 28/05/2008 at 22:00

    זו לא יוקרתו החברתית, זהו מעמדו הציבורי כעובד ציבור, שהוא ממלא מקום ראש הממשלה.
    השוחד על פי החוק הוא בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור.
    הפסיקה קובעת כך:
    "נוסחה הרחב של הגדרה זו (הגדרת השוחד) מכוון שלא לתחום את דרכי השוחד בגבולות נוקשים. הוא נובע מן ההכרה כי סצינת מתן השוחד ולקיחתו עשויה לפשוט וללבוש צורות שונות ומשונות ועל כן יש קושי למצות את כולן ברשימה סגורה של מקרים".

    עכשיו קח למשל מקרה שבו איש עסקים מחליט לקיים ארוע עיסקי פרטי כלשהו, ובמטרה להעלות את יוקרתו או לשדרג את הפוטנציאל העיסקי שלו הוא מזמין את ראש הממשלה או את שר האוצר כדי להיות נוכח בארוע ולשבת על בימת הכבוד, ובתמורה להסכמתם להיות נוכחים בארוע הוא משלם להם סכום כסף.
    הרי ברור שהופעתו של ראש הממשלה או שר האוצר בארוע העיסקי הזה היא פעולה הקשורה ונובעת ישירות מתפקידו כראש הממשלה ולא משום דבר אחר, ותשלום הכסף הוא בעד הפעולה הזו.
    ובכן, מה זה אם לא שוחד?

  • אלון  On 29/05/2008 at 02:20

    אולי אני בודד בענין הזה
    אבל המאמר הזה נראה לי כמו נסיון לתאר מה שהוא בוודאי אינו שוחד
    כשוחד
    ואם זה שוחד הרי הכל שוחד,
    אסור לאיש ציבור להיות בקשר עם אף אחד שתורם כסף לקמפיין שלו
    כי הרי אתה הסברת לנו איך שוחד לא מצריך תמורה אלא צפיה ידועה לתמורה (תוסיף עצימת עניים: חשד לצפיה לתמורה)
    ואם זאת תמורה הרי כל אחד שהוא גם תורם וגם בקשר עם איש ציבור יהפוך למעלה חשד שהוא מצפה לתמורה הזו (שיבואו לאירועים שלו, ויופיעו איתו וכו')
    אז עם מה נשארנו, במקרה שהתיאור שלך נופל לשוחד?
    ברירה אחת – אל תהיה בקשר עם כל מי שתורם לקמפיין שלך עד שאתה מסיים כהונה כאיש ציבור.

    ברור שאין פוליטיקה כזו
    לפי התיאור שלך כולם מושחתים ובצדק (כי כך השיטה עובדת)

    ולכן אני טוען שהפרשנות שלך היא אולי אפשרית לשונית אך לא סבירה.

    שאלת מקודם מה זה אם לא שוחד? זה איש ציבור שמנהל יחסים נורמאלים עם האנשים שממנים את הקמפיין שלו בלי תמורה ע"ח הציבור ובלי לסטות מיחסי חברות, לכל היותר. (אסכים לכלוא כל פוליטיקאי כזה שאחרי החתונה של התורם לו סידר לאותו תורם אישור בניה חריג שלא היה מקבל אילו לא היה מקורב)

    אשמח לקרוא תגובה

  • דני בלוך  On 29/05/2008 at 07:51

    אלון – אתה צודק באותם מקרים שהתרומה ניתנה כחוק, דווחה ופורסמה. אם אני יודע שאלמוני תרם לפלמוני שהוא שר בממשלה ואני מקבל מהשר המלצה על התורם אני יודע כיצד להתייחס לכך. כאשר התרומה מתקבלת במזומן ובמעטפה ואינה מדווחת כחוק לא שם ולא כאן אז מתעורר החשד.וכאשר אותו אדם מממן לשר חופשות, בילויים ועניינים פרטיים – זה פסול.

  • מיכל  On 29/05/2008 at 08:00

    מסתבר שזה לא כבוד כל כך גדול
    .

  • יוסי  On 29/05/2008 at 09:30

    לאלון,
    זוהי בדיוק חכמתו של המשפט הפלילי.
    כדי להרשיע בעבירה פלילית לא מספיק להוכיח את הפעולה הפיזית שבוצעה, ובדרך כלל יש להראות גם את הכוונה הפלילית.
    כך גם בשוחד, כדי להרשיע במשפט שוחד לא מספיקות הפעולות הפיזיות (של מתן הכסף וההתרועעות במקרה שלנו), אלא צריך להראות גם כוונה פלילית שתתלווה אל אותן פעולות.
    כלומר, צריך להראות שאולמרט ידע – או אמור היה לדעת – שטלנסקי משתמש בקשרים הללו לצרכיו.
    איך מוכיחים שאולמרט ידע? כמו בכל משפט פלילי (בדרך כלל): מתוך הנסיבות.
    ואם אולמרט ידע שטלנסקי משתמש בקשרים הללו, והוא (אולמרט) גבה ממנו כסף תמורת השימוש בקשרים הללו – הרי לך עבירת שוחד.

  • אלון  On 29/05/2008 at 13:45

    "זהו, איפוא, הקשר הסימביוטי שבין אולמרט וטלנסקי: תן כסף במעטפות ותקבל רשות להשתמש במותג ששמו "אהוד אולמרט" ולהתנאות בו."

    מהעובדה שכך אתה מסיים את הפוסט הבנתי שלדעתך בנסיבות המתוארות (הקשר בין התורם לנבחר שכולל פגישות במקומות ציבוריים והגעה לאירועים פרטיים של התורם) מלמדת כל אחד (וכך צריך ודאי להניח מלמדת גם את הנבחר) שהקשר מיטיב עם התורם, ולכן יש לפחות לחשוד (וגם הנבחר צריך לחשוד) שבעקבות זאת הטובה התורם – תורם.
    והרי לנו הוכחת יסוד נפשי מתוך הנסיבות (בעזרת דוקטרינת עצימת עניים).

    וכיוון שזה מה שיוצא מהדברים טענתי שצריך לראות בניסיון לפרש את הקשר הזה כמספק את דרישת התמורה (או ציפיה לתמורה) כלא סביר.
    אחרת כל תרומה ממי שניהלת איתו קשר (שנחשב רגיל וסביר ונורמטיבי – כל תורם גדול מנהל קשר עם הנבחר ומצפה לקבל יחס מעין-חברי לפחות שלא ידחה הנבחר את ההזמנה לחתונת הבן – זה יתפרש כפגיעה בכבוד התורם, וזלזול בקשר – יותר מפגיעה ב"ביזנס" שבינהם – אף שזה מעלה חשד שכך הוא רואה זאת) תחשב לשוחד.

    לדני בלוך – אי רישום כחוק יהווה עבירה אחרת ולא שוחד, ובטח יחזק את החשד להבנת הנסיבות האלו, שאני טוען שאין לפרשם באופן רגיל כשוחד, כשוחד. עם זה אני מסכים. אבל בענין אולמרט עוד לא נטען כלום לגבי אי-רישום של התרומות, ההפך, פרקליטו רק אתמול הופיעו ב"לונדון וקירשנבאום" וטען שהכל נרשם כחוק (או לפחות הועבר למי שהיה אמור לרשום זאת כחוק, ואין כסף שהועבר בסתר בלי שמי שהיה אמור לרשום ידע על כך). לכן המאמר הזה שאמור לבסס את הטענה שעצם היחסים בין אולמרט לטלנסקי, מקיימים את עבירת השוחד הוא שגוי בעיני. נדרש כפי שדני אומר, להתבסס על דברים נוספים – שהם עוד במחלוקת (בניגוד לעובדות שטלנסקי העיד, שגם פרקליטי אולמרט טוענים שהם נכונים) ולא מוזכרים במאמר (כמו אי-רישום התרומות, הוצאת התרומות על עניינים אישיים בלבד כמו מכונית חדשה ולא רק על מקום במטוס שחוקי שימומן ע"י מי שהזמין ללחו"ל את הנבחר).

  • יוסי  On 29/05/2008 at 16:32

    אלון,
    אתה אומר כך:
    "כל תורם גדול מנהל קשר עם הנבחר ומצפה לקבל יחס מעין-חברי לפחות שלא ידחה הנבחר את ההזמנה לחתונת הבן – זה יתפרש כפגיעה בכבוד התורם, וזלזול בקשר – יותר מפגיעה ב"ביזנס" שבינהם"

    אבל מה שטלנסקי סיפר בהקשר לארוע המשפחתי הנ"ל הוא שאולמרט, לא רק שלא הביא מתנה, אלא דרש ממנו כסף תמורת בואו לארוע המשפחתי.

    הטיב לתאר זאת אמנון אברמוביץ', ברשימתו בגלובס, כך:

    "הפרק הכי צבעוני, בעיניי לפחות, הוא השתתפות אולמרט בחתונת בנו של טלנסקי, השתתפות שבגינה ביקש כסף. על נוהל כזה טרם שמעתי. אתה, את, אני באים לאירוע, לשמחה, ומביאים צ'ק, כך נהוג, והנה אולמרט רשם פטנט: הוא בא ומקבל צ'ק! לא היתה ברירה, העיד טלנסקי, עברתי בין האורחים ואספתי מעות לאורח הדלפון מארץ ישראל".

    אתה הבנת את זה אלון??

  • אלון  On 29/05/2008 at 20:15

    זה תיאור שלא הייתי סומך עליו
    (ולא רק בגלל שהוא בא מהעיתון, אלא גם בגלל שהוא מאמנון, הגוזמאי הידוע – ויש תימוכין לכך אם תרצה – שכבר התנצל פעם בשידור על דברים שאמר)

    אבל אם אני מבין נכון, טלנסקי היה בשביל אולמרט בדיוק כזה: מגייס כספים… אז מה הפלא שזה מה שהוא ציפה שטלנסקי יעשה. בכל מקרה, זה לא נופל להגדרת שוחד.

    מציע לאמנון וחבריו, הפחדנים (אני מרשה לעצמי לומר) שילכו לשוק לקנות ביצים ויתחילו לחשוף איך כל המערכת הפוליטית עובדת לפי הפרדיגמה הזו, ולא ידחפו את הראש באדמה בהקשר הזה – כי זה קל יותר וגם שווה להם: הם זוכים להצתדק, ולעשות תפקיד חשוב כ"כ: להדיח ראש ממשלה. אז אהוד נשרף על המוקד בשביל כולם, זה מענין אותם? מענין למה זה לא מענין אותם…

    לא ברור לי מה אתה מדגים. ובטח לא שזה לא עונה על הטענות שכתבתי נגד התיזה שהצגת.

  • רות המואביה  On 29/05/2008 at 20:38

    לא צריך להיתמם בענין התמורה.

    בשנים שאולמרט כיהן כראש עיר התפרסמו בעתון "כל העיר", כמעט מידי שבוע, תחקירים רציניים של כתבים (ביניהם גידי וויץ ואורי בלאו הכותבים כיום ב"הארץ").
    התחקירים הללו עסקו בדיוק בנושאים העולים כיום בנושא טלנסקי, ועוד הרבה טלנסקים אחרים. מעניין אם אפשר לשים יד על הכתבות האלה; מן הסתם הם רובצים בארכיון עיתון הארץ.

    הכתבות הנ"ל ירדו רצח על אולמרט ועל קשריו עם דתיים/חרדים ועל טובות ההנאה שמפיקים מכך שני הצדדים. אם אני לא טועה אולמרט מעולם לא תבע אותם והגרוע מכל אף אחד לא עשה דבר בנדון.

    בזמנו אחת הטענות הקשות מול החרדים הייתה שיהודי ארה"ב האורתודוכסים מנסים לקנות ולהכתיב את השלטון בישראל וספציפית בירושלים. לדעתי הם עושים זאת כבר שנים רבות וזה הרבה יותר מפחיד מכל מה שנחשף עד כה. קניית השלטון בישראל תמורת כסף. מה שמחזק את הסברה הזו היא כשמתברר היום שטלנסקי לא הוציא סנט מכיסו. הכספים שהעביר אל אולמרט היו מקרנות כספים "יעודיים" של יהודים בארה"ב.

    וכך למעשה אולמרט קנה את השלטון משני הכיוונים. מימין כנ"ל, אבל גם משמאל. בבחירות האחרונות מכרים שלי מן השמאל שכל השנים גינו קשות את אולמרט מבחינה מוסרית וכראש עיר אמרו שהם מצביעים "קדימה" כי למרות שהם יודעים שהוא אדם מושחת מה שחשוב הוא שימשיך, שיחזיר התנחלויות ויביא שלום.

  • יוסי  On 29/05/2008 at 22:54

    לאלון,
    העדות של טלנסקי בבית המשפט בעניין הכסף שאולמרט ביקש ממנו תמורת השתתפות בשמחה המשפחתית, הוא כבר סיפור ידוע, ולא מפי אברמוביץ'.

    בכל אופן, מצב העניינים הזה מדגים את הסיטואציה של השוחד, שהרי לכאורה איזו סיבה יש לאולמרט לגבות כסף עבור השתתפותו בארוע משפחתי אישי של החבר/גייס הכספים שלו?

    שהרי אולמרט בעצם אמר כאן לטלנסקי: אתה רוצה שאכבד אותך ואת משפחתך בנוכחותי? שלם!

  • אלון  On 30/05/2008 at 02:17

    למה התיאור ההגיוני היחיד הוא: "טלנסקי! בוא רגע. שמע, אם אתה לא רוצה שאני אתחפף מפה, אז כדאי שתתחיל לאסוף פה כסף מאנשים, אני לא מבזבז זמן על אירועים בלי לקבל תשלום במקום. יאללה לעבודה!"

    אולי ננסה תיאור כזה של האירוע:
    טלנסקי ניגש לאולמרט, שהגיע לאירוע כמצופה ממנו (הרי טלנסקי איש שטח חשוב שתומך בו כספית גם בעצמו וגם בגיוס, בעיקר בגיוס, מאחרים).
    שיחת חולין.
    טלנסקי מצביע לאולמרט על קבוצת יהודים עשירים שלא תרמו השנה אף שבשנים עברו השאירו סכומים נאים.
    אולמרט מציע שיעשה נסיון עכשיו (הוא חושב: הם לא יסרבו לטלנסקי באירוע שלו). טלנסקי מצדו לא מרוצה מהענין, הוא חושב שזה חסר רגישות מצד אולמרט, אבל הוא מעדיף לעשות זאת מלצבור אצלו נקודות רעות, הרי כל מערכת היחסים שלהם בנויה על כך שטלנסקי מגייס כסף לקמפיינים של אולמרט, אז מה הפלא בעני טלנסקי שאולמרט כך מתייחס אליו? והוא, באי-נעימות, ניגש ליהודים הטובים עם הארנק.

    זו מערכת תקינה של יחסי מגייס-נבחר (זה רוצה שיגייסו, השני מצפה לקרבה ויחס של כבוד, קצת צומת לב ואוזן קשבת – כל השאר לא חוקי ולכן אני לא מניח שמתקיים אלא אם יוכח אחרת, זה נקרא חזקת החפות). ואם מערכת יחסים כזו היא לא חוקית, הרי כל הפוליטיקה שלנו לא חוקית… ועם הטענה הזו אתה מסרב להתמודד…

    ובכלל, מה הפלא שזה מה שאולמרט אמר לו? הרי כל היחסים שלהם בנויים על כך שטלנסקי מגייס לאולמרט כספים – וזהו! איך זה הופך את אולמרט למקבל שוחד?

    אני פשוט לא יורד לסוף דעתך בענין הזה.

  • יוסי  On 30/05/2008 at 09:06

    אתה אומר:
    "הרי כל היחסים שלהם בנויים על כך שטלנסקי מגייס לאולמרט כספים – וזהו! איך זה הופך את אולמרט למקבל שוחד?".

    אבל עובדתית זה לא נכון.

    אילו היה מדובר אך ורק בגיוס כספים – אי אפשר היה לטעון שיש כאן שוחד (בהנחה שאין בכך תיווך לשוחד של אחרים וטלנסקי היה צינור, אבל נעזוב את זה).

    המדובר היה בכספים שטלנסקי הוציא גם מכיסו הפרטי, כולל "הלוואות" בסך עשרות אלפי דולר שמעולם לא הוחזרו (ואגב, גם הלוואה שכן מוחזרת דינה כדין שוחד לכל דבר).

  • אלון  On 31/05/2008 at 03:30

    אין בעיה שטלנסקי הוציא מכיסו הפרטי, גם לטלנסקי מותר לתרום (בדיוק כמו שלאלו שהוא התרים עבור אולמרט מותר לתרום),
    השאלה אם הכסף הלך למימון של הוצאות לגיטימיות או לא. ואת זה, אנחנו לא יודעים. ועלינו להניח שלא היו הוצאות בלתי חוקיות, עד שירשיעו את אולמרט בכך שהיו כאלה, זו המשמעות של חזקת החפות. עכשיו אני מוכן לקבל שפה הוא לא עומד בדין פלילי ולכן אין מה לחכות עד שהכל מוכח ממש, אבל, לפחות נודה בשני דברים (ובמה שנובע מהם):
    1) חזקת החפות זה לא עיקרון פלילי שנוצר בריק, הוא נולד כי כחברה אנחנו מאמינים שלא צריך לפגוע באנשים בלי להוכיח זאת (בפלילים הפגיעה קשה ולכן נטל ההוכחה גבוה, ובמקרים שהפגיעה קשה פחות הוא יכול להיות נמוך יותר, אבל אסור שיעלם לחלוטין, צריך מידה בין הנטל לנזק שאנו גורמים).
    2) אין לנו מושג כרגע מה הפרטים המדיוקים ממש בענין הזה. יש לנו רק רסיסי מידע שלא מתחברים לתמונה שלמה, והחשוב מכל: הפרטים המהותיים, שבגללם התמונה יכולה להתברר כשוחד או לא, טרם נחשפו.

    ומשתי אלו נובע: צריך להזהר מלפגוע באולמרט בדברינו, ואם ניתן להסביר את העובדות בצורה סבירה כך שלא היה שוחד, צריך לעשות כך. לכן, מזה שהכסף למשל הועבר במזומן לא צריך להסיק בהרכח שמדובר בשוחד אסור, אלא צריך לתת לו להינות מהספק (כל עוד אין איסור להעביר תרומות במזומן) שזה הועבר כך כי זה באמת יותר היה יותר נח (אלא אם אין אפשרות לטעון באופן סביר שזה יותר נוח יהיה לקבל במזומן מאשר בהעברה בנקאית – נדמה לי שיש אפשרות כזאת)

    עד כאן לגבי הל"רמה העובדתית" שאתה מדבר עליה בתגובה האחרונה שלך.

    ועכשיו לגבי הענין התאורטי שהצגת במאמר:
    העובדה שאתה אומר ("אילו היה מדובר אך ורק בגיוס כספים – אי אפשר היה לטעון שיש כאן שוחד ") שצריך עוד משהו מעבר לכך שהיה פה גיוס כספים היא בדיוק ההפרכה של הטיעון שבמאמר.
    (גם זה שאתה רוצה להגיד שעובדתית המצב שונה, אף שכל הדיון במאמר נסב סביב מערכת יחסים נתונה שתיארת בלבד ולא עוד שום הנחה עובדתית נוספת, והוא היה תאורתי בנוגע אליה והסיק שהיא מספיקה כדי להוות שוחד)
    במאמר נטען שמערכת היחסים הזו היא מספיקה כדי להרשיע בשוחד. כי תמורה מתקיימת אינהרנטית במערכת היחסים הזו, שבין המגייס לנבחר ציבור.
    הנחה עובדתית נוספת (שטלנסקי שילם מכיסו עבור הוצאה פרטית ולא לצורך בחירות) שתגויס כדי להגן על התיזה היא תוספת, שמראה שהתיזה לבדה אינה עומדת.

  • יוסי  On 31/05/2008 at 06:48

    אתה אומר:
    "השאלה אם הכסף הלך למימון של הוצאות לגיטימיות או לא. ואת זה, אנחנו לא יודעים"

    זו כלל לא שאלה רלוונטית בהקשר לשוחד. בעיקרון ההוצאות יכולות להיות הכי לגיטימיות שבעולם – נניח למימון ארוחות ליתומים או לכל מטרה נעלה אחרת – ועדיין הסיטואציה יכולה להחשב שוחד. השאלה לאילו מטרות הוציא המקבל את הכסף, כשלעצמה, אינה רלוונטית. מה שרלוונטי כאן הוא שאלת התמורה מצד המקבל.

    אתה אומר:
    "עלינו להניח שלא היו הוצאות בלתי חוקיות"

    ואתה ממשיך ואומר:

    "מזה שהכסף למשל הועבר במזומן לא צריך להסיק בהרכח שמדובר בשוחד אסור, אלא צריך לתת לו להינות מהספק (כל עוד אין איסור להעביר תרומות במזומן) שזה הועבר כך כי זה באמת יותר היה יותר נח (אלא אם אין אפשרות לטעון באופן סביר שזה יותר נוח יהיה לקבל במזומן מאשר בהעברה בנקאית – נדמה לי שיש אפשרות כזאת"

    ההנחה הזו לא ממש מחזיקה מעמד. כי כשאדם מקפיד לקבל מזומנים, ואינו רושם אותם ואינו מדווח עליהם – קצת קשה להמשיך עם ההנחה הזו ולתת לאדם להנות מהספק, אלא להיפך: ההנחה מתהפכת.

    הוסף לכל זה את העובדה ששולה זקן שותקת ותקבל מצב לא ממש סימפטי מבחינת מה שניתן להניח או לא להניח.

    ואגב, בחוק הנוגע למימון הפריימריז יש איסור על קבלת מזומנים (מעבר לסכום של כ-170 ₪ בערך מכל תורם), אבל כל זה לא רלוונטי כי המדובר בכספים שהתקבלו בתקופות שאינן תקופות בחירות.

    לגבי השאלה אם המדובר בגיוס כספים מאחרים או תשלום מכיסו הפרטי – הרי האיש סיפר שוב ושוב על כך שהוא שילם מכיסו (כולל תיאורים איך הוא עשה כן, הלך ברגל לבנק וכו'). האיש אפילו מספר פעם שהוא היה בשוק נוכח גובה סכום מסויים שאולמרט ביקש ממנו. למה אני אמור להתייחס, על סמך המצב העובדתי הזה, לאפשרות שאין המדובר בגיוס כספים מאחרים?
    ואגב, ברשימה קודמת שלי יש התייחסות שלי לסיטואציה אפשרית שטלנסקי היה גייס ושימש רק "צינור" להעברת כספים, אלא שהרשימה ההיא נכתבה לפני עדותו של טלנסקי והתיאורים הפלסטיים שלו.

  • אלון  On 01/06/2008 at 04:09

    "כשאמרתי :"השאלה אם הכסף הלך למימון של הוצאות לגיטימיות או לא. ואת זה, אנחנו לא יודעים"
    זה היה בתגןבה ל:"המדובר היה בכספים שטלנסקי הוציא גם מכיסו הפרטי, כולל "הלוואות" בסך עשרות אלפי דולר שמעולם לא הוחזרו (ואגב, גם הלוואה שכן מוחזרת דינה כדין שוחד לכל דבר)."
    שפה זה מראה שבסך הכל הוא תרם, והשאלה אם הוא תרם לקמפיין או לכיס של אולמרט (בנוסף לשאלה אם הייתה ציפייה לתמורה), אז זו שאלה רלונטית אם הכסף הלך לכיס או לקניית סטיקרים או לא?
    עכשיו ברור לשנינו שטלנסקי יכול לתרום מכיסו לקמפיין, אז היה נדמה לי שאתה מתמקד בשאלה אם הכסף הלך מהכיס של טלנסקי לכיס של אולמרט במקום לקמפיין. אם לא לזה התכוונת, אז מה החשיבות שהכסף בא מטלנסקי אישית ולא מהתורמים שהוא גייס?

    "כשאדם מקפיד לקבל מזומנים, ואינו רושם אותם ואינו מדווח עליהם – קצת קשה להמשיך עם ההנחה "
    מי אמר שלא רשם? מי אמר שלא דיווח? בדיוק בגלל שאנו לא יודעים עוד צריך להניח.

    "הוסף לכל זה את העובדה ששולה זקן שותקת ותקבל מצב לא ממש סימפטי"
    אני לא מצליח לנחש מה אני אמור לחשוב שהשתיקה של זקן מלמדת?

    איסור על קבלת מזומנים, להבנתי, לא רלונטי למקרה (מפאת גילו ומועדיו). אם אני טועה, תקן אותי (כי אני לא בטוח בזה)

    "לגבי השאלה אם המדובר בגיוס כספים מאחרים או תשלום מכיסו הפרטי "
    אני לא העלתי את זה, רק הגבתי לגבי זה. כפי שציינתי, להבנתי זה לא משנה אם זה מכיסו או מכיס אחר, מותר לו לתרום כפי שמותר לו לגייס בשביל אולמרט. אז זה לא משנה אם הוא שילם או לא.

  • יוסי  On 01/06/2008 at 11:30

    אלון,
    לעניין אי הרישום, מציע שתפסיק להיתמם. הרישום היחיד שנמצא היה "הרישום" החלקי שנתפס אצל שולה זקן שפוצץ את כל הפרשה.
    כששאלו את טלנסקי בעדות אם הוא קיבל קבלות הוא השיב בשלילה לקול צחוקם של הנוכחים באולם.
    אם היה רישום כדין, הוא היה מדווח למבקר המדינה.
    אם היה רישום כדין, אולמרט היה הראשון לקפוץ ולהראות אותו בחקירה במשטרה (ואגב, בערוץ 10 חשפו את הדו"ח של אולמרט למבקר המדינה עם רשימת כל התורמים אך את השם של טלנסקי לא מצאו שם).
    נוסף לכך חשפו את הצהרת ההון של אולמרט ומצאו שהוא דיווח שיש לו 2000 דולר במזומן – כאשר באותו זמן יש לו כספת אצל מסר ובה מאות אלפי דולר.
    אם היה רישום לא היתה פרשה. חד וחלק.

    לעניין שתיקתה של שולה זקן, גם כאן מציע לך שלא להיתמם. השתיקה הזו כשהיא מצטרפת לאי הרישום אינם מאפשרים להמשיך ולהניח, על סמך הצירוף של שתי העובדות השליליות הללו, את מה שאתה מבקש להניח.

  • אלון  On 01/06/2008 at 16:44

    טוב, אני חולק עליך במה שניתן להסיק מהמידע שיש לנו.
    קרא לי תמים.
    ככל שאני מבין, אין לנו מידע על היעדר רישום מתאים.
    אין לנו מידע על מניעיה של זקן לשתוק (נזכור שהיא חשודה בעצמה בפרשה אחרת)

    נראה איך זה יגמר בבית משפט (אם בכלל יגיע לכך), אבל מה תאמר אם הפרשנות שלך לעובדות (או היעדרם) תתגלה כמוטעית אז? אולי אז יתגלה שתמימות היא דווקא להאמין לכך שהמידע שפורט בתקשורת הוא אמין, ו/או מלא ו/או אינו מוטה בפרשנות של המפרסם (גם הכותב וגם משחרר המידע) ו/או אינו מסולף ע"י המפרסם (הכותב וגם משחרר המידע).

  • יוסי  On 01/06/2008 at 23:06

    הרי התפרסם שבחקירה הראשונה שלו אולמרט הכחיש שקיבל כסף במעטפות (ובחקירה השנייה, לאחר שהתברר לו מה המשטרה יודעת, הוא שינה גירסה בעניין הזה).
    אם יש רישום, למה להכחיש את קבלת הכסף?

    חוץ מזה, כבר ציינתי שערוץ 10 הציגו את הדיווח של אולמרט למבקר המדינה עם שמות התורמים, ושמו של טלנסקי נעדר משם.

    והעיקר, אולמרט הרי כבר במצב שהוא עומד להפסיד את משרתו.
    האם אתה מתאר לך, במצב זה, שהוא היה נמנע מלהציג רישומים אם היו לו?
    הרי הרישומים היו יכולים להיות עוגן ההצלה שלו.

  • אלון  On 02/06/2008 at 01:45

    נכון.
    טוב ויפה, אבל, למשל, אני יכול לחשוב על מספר הסברים שיהפכו את ההתנהלות ללא יותר מרשלנית בענין רישום ורחוקה מסיטואציה של שוחד.

    (אורי מסר אחראי על הרישום ולא עושה זאת באופן מספיק מפורט, או שמחזיקים מידע כזה משפטית-טקטית בתגובה למשטרה שנראית לו כרודפת אותו ועוד)

    לענין העובדתי הזה אני פחות להוט להכנס, כי כל הדיון כאן היה (בעיקרו) בנוגע לנסיון התאורטי להכניס את הסיטואציה העקרונית (כפי שתוארה במאמר) של יחסי תורם-נבחר כסיטואציה של שוחד כשיש מע' יחסים מעבר לקבלת הכסף. תיאור שמנסה, כפי שטענתי לקטלג מע' יחסים תורם-נבחר נורמטיבית כעונה על הדרישה של ציפיה ידועה לתמורה שבעבירת השוחד.

    כפי שאמרתי, אם אנחנו צריכים להכנס לענין העובדתי הספציפי כדי לבסס את התיאוריה (ולא סתם להדגים אותה – ואז אין לנו צורך בעובדות שלא הופיעו בתיאור הלא-ספציפי, כפי שאני מתבקש להגיב עליהם בתגטבה הזו) נדמה לי שזה מראה שהתיזה לא עומדת (לפחות לבדה).

  • יוסי  On 02/06/2008 at 08:10

    אני כותב מאמר פרשני על סמך דברים שמתפרסמים.
    זהו לא פסק דין, אלא כאמור מאמר פרשני.
    כאשר טלנסקי מספר בבית המשפט שאולמרט התעקש לקבל ממנו מזומנים דווקא, הדבר מצביע על הרבה דברים (כולל על כוונה שלא לערוך רישומים), ואי אפשר לטעון שהתעקשות לקבל מזומנים זו אך התנהלות רשלנית מצד אולמרט.
    כל הדברים הנסיבתיים הללו (שאגב, כראיות הם קבילים לחלוטין בבית המשפט), עובדים לרעתו.
    כל הקטע של מזומנים והעדר רישום הוא חרב פיפיות. כלומר שכל עוד לא תופסים אותך – אתה נהנה. אבל אם נתפסת – אפשר להלביש עליך קשת שלמה של עבירות ותתקשה להתגונן בפניהן, וזאת כיוון שהתשתית המשפטית של המחשבה הפלילית כבר הוכחה במידה רבה.
    מכל מקום, כל הטקטיקטות וההפתעות – אם יש לאולמרט – לא יכולות לאלץ את המערכת הציבורית להמתין.
    ועל כל פנים, אם הוא יציג נתון חדש – מפתיע או לא מפתיע – אתייחס אליו כמיטב הבנתי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: