אולמרט במבחן העליון

יש כמובן צדק רב בטענת אולמרט שגביית עדות מוקדמת מטלנסקי – כאשר תמונת הראיות טרם הושלמה – עלולה לפגוע ביכולתו לנהל חקירה נגדית אפקטיבית, והדברים ידועים.
 
אלא שבנסיבות העניין, טענה זו של אולמרט הופכת כמעט שולית לצד חששו העיקרי, והוא – האפקט הציבורי והתקשורתי העצום שיתלווה אל עדותו הפומבית של טלנסקי בבית המשפט.
 
אולמרט יודע ומרגיש מה שמרגיש כל אדם מהרחוב: השאלה כרגע אינה מה קרה עם הכסף ולאן הוא הלך. השאלה המכרעת ברגע זה – שבכוחה להכריע את גורלו הפוליטי של אולמרט – היא אם טלנסקי הניח על שולחנו, או תקע לתוך כיסו, בוחטות וסטיפות של שטרות מזומנים בצבעים ירוקים ואחרים.
 
כי כל אדם ברחוב מרגיש שהבוחטות הללו הן הן האקדח המעשן – גם אם מבחינה משפטית יתברר לבסוף שלא יהיה בכוחן של הבוחטות הללו, כשלעצמן, כדי להרשיע את אולמרט.
 
אולמרט יודע, שאם טלנסקי ימסור בעדותו בבית המשפט גירסה מפורטת בדבר חבילות הכסף, ואם בחקירה נגדית הגירסה הזו לא תתמוטט – כי אז ניתן יהיה למדוד את הזמן שנותר לו להתנדנד על כורסת ראש הממשלה, לא בימים – בשעות!
 
ויתרה מכך, בנסיבות שנוצרו, לא מן הנמנע שרק גירסתו של טלנסקי בחקירה הראשית – עוד בטרם חקירתו הנגדית – תיצור אווירה כזו שתאלץ את אולמרט ללכת הביתה. לא הוגן ואפילו אכזרי, אבל אלה הם החיים.
 
ומכאן גם האחריות הגדולה המונחת על כתפיהם של שופטי בית המשפט העליון בבואם להכריע בערעורו של אולמרט כנגד ההחלטה לגבות מטלנסקי עדות מוקדמת.
 
אם בית המשפט העליון יקבל את ערעורו של אולמרט, כלומר יבטל את הליך העדות המוקדמת, כי אז אולמרט יזכה בכך בפסק זמן שאורכו יהיה תלוי, בין היתר, בהדלפות ובספינים מכל הכיוונים.
 
אבל אם העליון יחליט לדחות את הערעור, כי אז יהיה עליו, על בית המשפט העליון, לעשות כן ללא שהיות, וזאת – כדי לא לסכל או לפגוע בלוח הזמנים של הליך העדות המוקדמת.
 
נשאלת השאלה כיצד על אולמרט לנהוג במקרה שבית המשפט העליון ידחה את ערעורו: האם עליו להמתין לעדותו של טלנסקי ולקחת בכך סיכון שבעקבות העדות הזו הוא יגורש – ממש כך! – מלשכת ראש הממשלה? או שמא עליו להקדים תרופה למכה ולהסתלק לפני כן.  
 
ואגב, אם אולמרט יסתלק מכהונתו לפני העדות המוקדמת, כי אז הוא יוכל לזכות בכך בדבר חשוב מאין כמותו – דבר שכראש ממשלה מכהן ספק רב אם הוא יוכל להנות ממנו, וזאת – האפשרות לבוא לבית המשפט ולהתבונן בפניו, ובעיניו, של טלנסקי כאשר זה מעיד נגדו.
 
האם אהוד אולמרט, שכידוע מחזיק מעצמו פייטר, ייכנע בזמן לצו ההיגיון ויחסוך מעצמו את הצפוי לו? ימים, יותר נכון שעות, יגידו.
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גולדלבט משה  On 19/05/2008 at 06:19

    שדי בחקירה משטרתית כדי להצדיק דרישה לסילוק ראש הממשלה מתפקידו ולהפיל ממשלה. לא צריך יותר מכך אפילו לא החלטה עקרונית להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע.
    אם מישהו חושב שזה ייגמר באולמרט הוא טועה בגדןל. לנתניהו קשר הדוק עם מליונרים ואחד מממן עבורו עיתון פרטי. ברק יצטרך להסביר פעם את מקורות המימון בפרימריז האחרונים של קבלני הקולות. אני גם לא מאמין שציפי לבני ארגנה מצעד פרוטות לממן את הוצאותיה

  • דני בלוך  On 19/05/2008 at 07:46

    גולדבלט יקירי -אני לא חדל להיות מופתע עד כמה אתה מסוגל לעוות עובדות כדי לנסות ולהיות מקורי. אולמרט זו חקירה מקרית אחת? חמש חקירות שונות מתרחשות כל יום אצל אנשים הגונים בדרך כלל? ומה ההשוואה עם נתניהו או ברק? אין חוק האוסר על אדם להקים עיתון על חשבונו ולבטא בו כל דעה שירצה. ברק הגיש דוח מפורט על הפריימריז האחרונים ועל כל התרומות ולמבקר המדינה לא היתה כל סיבה לדרוש חקירה כלשהי. ליבני לא התמודדה עד כה בשום פריימריז.

  • איריס  On 19/05/2008 at 08:07

    מבלי לצדד בגולדבלט משה, חלק מעמדתו משקף עמדה רחבה בציבור, שיש בה יותר ממידה של צדק מהותי (לא פרודצדורלי). הכוונה היא ש"עמישראל" חש שכל מנהיגיו ממומנים בצורה לא ממש כשרה על ידי נדבנים המתגלים כמפוקפקים למדי, וכמובן דורשים תמורה לאגרה. אם זה בא בצורת סטיפות מזומנים או בעקיפין בצורות אחרות, זה אותה גברת בשינוי אדרת. זו אמנם עמדה "לא משפטית" בעליל, אבל נכונה מאד ברמה הפוליטית.

    ה"עסקה" היא בדרך כלל תמיכה של ביליונר, תמורת הטבות כלכליות או "שירותים דיסקרטיים" שמקבל הנדבן על חשבון הציבור הישראלי. יש מכירה, ויש תמורה, וזה בדרך כלל בניגוד לטובת הציבור הרחב, גם אם מוצג אחרת ("יהודי חם" וכולי, רובם פשוט אנשי עסקים ממולחים וחסרי עכבות).

    הציבור אמר את דברו, שמבחינתו דקויות החוק בנושא זה לא משפיעות עליו. הציבור היה רוצה אחת משתיים, או שקיפות מוחלטת במערכי התמיכה הנסתרים, או הכשרת השרץ כדי שלא יהיו אמבושים פוליטיים (אופס, תפסנו אותך עובר קו לבן דמיוני) כרגע החוק ניראה שרירותי וכמובן מפגר הרבה אחר התיחכום של העסקאות האלה. זה לפעמים מכשול מכוון בפני עיוורים (שהתעוורו מרוב תאוות בצע כמובן).

  • איריס  On 19/05/2008 at 08:10

    תוספת קטנה. העובדה שמתירים בגדול פרקטיקה מסויימת, אבל קובעים סייגים חוקיים שרירותיים, מקנה בידי הפרקליטות וגורמים אחרים יותר מידי כוח לבחור עיתוי שבו לפתע "אוכפים את החוק" במרץ רב.
    זה נקרא "אקדח במגירה" וזה לא רצוי במדיניות משפטית תקינה. האישום צריך להיראות לפחות בתום לב.

  • דני בלוך  On 19/05/2008 at 08:15

    מאיפה את יודעת מה הציבור רוצה בנושא? לפי הסקרים רוב הציבור חושב שעל אולמרט ללכת כשם שבעבר שלח הביתה במהירות רבה את נתניהו ואת ברק. לא מצאתי בשום מקום רמז לכך שהציבור רוצה בהכשרת השרץ. השאלה איננה כאן במקרה של אולמרט איננה אם נעברה עבירה על סעיף קטן זה או אחר אלא שאלה עובדתית פשוטה – האם אולמרט קיבל בהיותו איש ציבור כסף במזומן במעטפות שלא דווח ולא נרשם כחוק. אם כן – הוא חייב ללכת. על הרבה פחות מכך התפטר רבין.

  • איריס  On 19/05/2008 at 08:42

    הציבור שלח את ברק הביתה ומחזיר אותו, שלח את ביבי ומחזיר אותו, יש כאן דלת מסתובבת שלא תומכת במה שאתה אומר.

    זה מזכיר לי אריק שרון ש"נשלח הביתה" על ידי ועדת כהאן. נידמה לי שבסוף הוא שלח אותם הביתה, לתמיד.
    במובן המעשי.
    וכמובן רבין, חזר בגדול, ובסוף "נשלח הביתה" בצורה טרגית.

    הציבור בוחר באנשים האלה שוב ושוב למרות "השליחות הביתה". אפשר להגיד שהציבור מטומטם, אבל אפשר גם לתהות אם הממונים על אכיפת החוק לא תורמים לתופעה הזו. לא מוכר תקדים עולמי ל"שליחה הביתה" לשנתיים וחזרה בגדול. זו בהחלט אמירה עקבית של הציבור שהוא לא רואה בעבירות האלה סיבה שלא להמליך את המושחת עליו בשנית ובשלישית. הבעתי פרשנות על ,עמדת הציבור, לדעתי זה נובע מתחושה של אכיפה מגמתית וסלקטיבית. היחס לזה הוא כמו לשוטרי תנועה שתופסים מישהו חונה על מדרכה או לא נותן זכות קדימה. מבינים שגם השוטר צריך פרנסה אבל זה לא גורם להפנמת האיסור.

    הסיפור האחרון עם גאידמק ומפלגת הקשישים מעמיד את הנושא למבחן מעניין. הגבולות של "קניית" נבחרי ציבור, קניית פוליטיקה בהון ישיר, בצורה

    כל הנושא של השוחד הפך כבר לבדיחה במובן מסויים. יש אחד שמקבל מזוודות ויש אחד שהילדים שלו מועסקים אצל מיליונר באמריקה (זה לא שוחד ? עלא עיני) ויש אחד שמקים עיתון תעמולה. בעיני עדיף היה להתמקד בשקיפות ב"זמן אמת", לא שאחרי עשרים שנה מתגלה לנו ששרון "הורץ" על ידי שלאף אחד שלא שמענו עליו, ונתניהו עם אדלסון ולאדור, ופרס עם פרנקלים למיניהם, אם היחסים האלה נחשפים אפשר גם לדעת מי התומך מה מערך העסקים שלו, וכולי.

  • גולדלבט משה  On 19/05/2008 at 08:44

    אני מוקסם מכך שככתב פוליטי וכמי שמצוי ברזי הפוליטיקה בישראל כל כך הרבה שנים אתה בהחלט שומר על תום נעורים שלצערי איבדתי מכבר ואני צעיר ממך בכמה שנים טובות.

    ראשית לפרשות שחיתות יש נטיה להתגלות כאשר
    הנאשם נמצא בעמדה שלטונית וזה לא מקרי בכלל. יש מי שמחזיק את הנשק במגרה ויורה במערכה השלישית בה הקורבן נמצא בשיא השפעתו

    שנית אני בהחלט יודע שיש דרכים חוקיות לקבל שוחד ,כמו עיתון שיעבוד רק בשבילך. עמותות עצמאיות שתומכות בך ואינך קשור אליהן ועוד ועוד
    גם עסקאות מקרקעין מוצלחות במיוחד הם שיטה לא רעה
    יתר על כן כפי שכתב יוסי דר וכפי שהוכיח שמעון פרס בעזרת עו"ד רם כספי יש תקופות שאפשר לקבל הרבה כסף למען מערכת הבחירות וזה ממש חוקי וללא הגבלות

    אני משוכנע לחלוטין כי השחיתות היא ממש חלק אינהרנטי של הפוליטיקה הדמוקרטית. החלוקה היחידה היא בין מי שהתגלה ובין מי שלא נתפס עדיין. בין מי שקיבל ייעוץ טוב ובין מי שקיבל ייעוץ רע

  • גולדלבט משה  On 19/05/2008 at 08:54

    אני מניח שכבר הבחנתם בעובדה שאני חשדן כרוני. מבחינה משפטית צודק הפרשן המשפטי זאב סגל כי על בג"ץ לדחות על הסף וללא שהיות את עתירת אולמרט למנוע עדותו המוקדמת של טלנסקי.

    זה כל כך ברור מאליו שאני מתחיל להשתכנע שזה לא מה שיקרה היום-אני מהמר[שוב רק מהמר] שיתקיים דיון בו יופעל לחץ על הפרקליטות להסכים לדחייה

    אם זה מה שיקרה-תוכלו לשאול אותי אחר כך למה . אם לא אז פספסתי הימור אחד-אז מה?

  • דני בלוך  On 19/05/2008 at 11:28

    אתה צעיר כל זמן שאתה לוחם למען הצדק. אינני תמים. אני בעד שאישי ציבור יקבלו שכר הוגן, רכב, פנסיה וכדומה כדי שלא יאלצו לנהוג בשחיתות. אך מעבר לזה מי שנתגלה במעשי שחיתות פלילית או מוסרית חייב ללכת ויפה שעה אחת קודם. אם לאחר פסק זמן סביר הוא יוכיח שהפנים את הלקח וייבחר מחדש – זה רצון העם ואני לא מציע להחליף את העם. נכון יש בחקיקה הרבה חורים אבל אדם ישר אינו צריך להיכנס לתוכם ואני בעד חקיקה ברורה לגבי מימון אנשי ציבור מיום כניסתם לחיים הפוליטיים בצורה גלויה ומסודרת, קוים ברורים לגבי המותר ואסור בתרומות גם בין בחירות לבחירות.

  • דודי  On 19/05/2008 at 15:29

    האמנם? לי נראה, שחלק גדול מהאנשים ברחוב אינם מייחסים חשיבות כה רבה לחוזק הראיות, כיוון שממילא הם משוכנעים שכל הפוליטיקאים חוץ מבני בגין רודפי שוחד ושלמונים.

    מכאן התשובה גם למשה גולדבלט. אין בכוחה של חקירה לערער את מעמדו של ראש ממשלה יציב חזק ופופולרי. החקירות נגד שרון לא גרעו מאומה מן הפופולריות שלו ומכוחו הפוליטי. אולמרט הוא ממילא ראש ממשלה בלתי אהוד בצורה קיצונית, ורק משום כך יכול להיות משקל מיוחד לעדות של טלנסקי.

  • דני בלוך  On 20/05/2008 at 18:25

    טעית גולדבלט. בית המשפט העליון דחה את הערעור של אולמרט

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: