קו ההגנה של אולמרט

הופעתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט בכלי התקשורת במוצאי יום העצמאות – הופעה שבה מסר את גירסתו לחשדות בעניין העברות הכספים ממוריס טלנסקי, מאפשרת להתחקות במידה מסויימת אחר קו ההגנה שלו אל מול החשדות הנ"ל.
 
אולמרט טען אז, בין היתר, את שתי הטענות הבאות:
הטענה האחת – שמוריס טלנסקי גייס עבורו כספים.
הטענה הנוספת – שחלק מהכספים התקבלו לאחר מערכות הבחירות, וזאת לצורך מימון גרעונות שנוצרו במערכות הבחירות האמורות.
 
נשאלת השאלה מה המשמעות של שתי הטענות הללו – הן בהקשר לדיני השוחד והן בהקשר לדינים העוסקים במימון הפריימריז.
 
אשר לטענת אולמרט שטלנסקי גייס עבורו כספים, עולה מטענה זו, שהכספים שאולמרט (או מי מטעמו) קיבל מטלנסקי – לא היו כספיו של טלנסקי, אלא של תורמים אחרים, וטלנסקי – כך עולה מטענת אולמרט – שימש למעשה רק צינור להעברת הכספים.
 
המשמעות של טענה מעין זו היא שטלנסקי – בהעברת הכספים הללו לאולמרט – לא יכול להחשב כמי ששיחד את אולמרט – באשר טלנסקי היה, לטענת אולמרט, רק צינור, והכספים – לא מכיסו של טלנסקי יצאו (במקרה כזה, מתעוררת השאלה אם מתקיימות לגבי טלנסקי נסיבות של תיווך לשוחד של תורמים אחרים – אך לא נדון בה כאן).
 
בהקשר זה יצויין, שאם הכספים שהועברו לאולמרט אינם כספי שוחד, כי אז אין גם פסול חוקי אילו אולמרט היה מעסיק את טלנסקי כקבלן לגיוס כספי תרומות ואף משלם לו על כך שכר או עמלות.
 
באשר לדיני מימון הפריימריז – המדובר בהוראות חוק שונות המטילות מגבלות כספיות על המימון, ובין היתר המגבלות הבאות:
1. איסור קבלת תרומות אנונימיות. החוק מחייב לזהות כל תורם ולאמת את כתובתו. אי עמידה בתנאי זה כמוה כקבלת תרומה אנונימית אסורה.
2. הגבלה על גובה התרומה שיכולה להתקבל מכל תורם. הגובה המקסימלי עומד על כ- 10,000 שקל לתורם (הסכום משתנה על פי המדד). כאשר המדובר במועמד לראש מפלגה – ההגבלה עומדת על סכום שהוא פי ארבעה מהסכום הנ"ל.
3. הגבלה על הסכום הכללי של התרומות שניתן לקבל (כאשר המדובר במועמד לראשות מפלגה – הסכום עומד על קרוב לשני מיליון שקל).
4. איסור קבלת שטרות של כסף – למעט סכום מקסימלי של כ- 170 שקל מכל תורם.
5. איסור על קבלת תרומה מתאגיד.
 
אלא שהחוק קובע, שהמגבלות הנ"ל הנוגעות למימון הפריימריז חלות רק בתקופה של תשעה חדשים שלפני הפריימריז (או בתקופות קצרות יותר בנסיבות המפורטות בחוק). כלומר, שבתקופות שמחוץ לתקופת 9 החדשים האמורים – המגבלות הללו אינן חלות.
 
ולענייננו, משמעות הטענה של אולמרט (שלפיה הוא קיבל כספים גם לאחר הפריימריז לכיסוי גרעונות) – היא שהכספים הללו לא היו נתונים למגבלות הנ"ל, כלומר שמבחינת דיני הפריימריז אולמרט רשאי היה – בתקופה שמחוץ לתשעת החדשים – לקבל כספים מתורמים כאוות נפשו ללא הגבלה, ללא תקרה לתורם, בשטרות מזומנים, מתורמים אנונימיים וכו'.
 
במילים אחרות, בתקופה שמחוץ לתשעת חדשי ההגבלה, רשאי היה אולמרט להקים לעצמו מעין קרן, שאינה מוגבלת בסכומים או במגבלות אחרות של דיני הפריימריז, שתשמש אותו – בין לכיסוי גרעונות של פריימריז קודמים, ובין למימון פריימריז עתידיים (אם אכן זהו קו ההגנה של אולמרט, ייקל עליו להתייצב מאחוריו אם הוא יוכל, כמובן, להראות ספרי הנהלת חשבונות מסודרים, שיראו את תנועות הכספים אל הקרן וממנה וכו' וכו'. בהעדר ספרים מסודרים ברור שקו ההגנה הזה נחלש במידה רבה).
 
במאמר מוסגר יצויין, שהאפשרות לקבל סכומים לא מוגבלים בתקופות שמחוץ לתשעת חדשי ההגבלה – אפשרות זו מהווה פירצה חמורה בהוראות החוק הנוגעות למימון הפריימריז, והמחוקק עושה עתה לסתימת הפירצה הזו.
 
כך או כך, לאור טענותיו של אולמרט ברור, שקו ההגנה הראשון שלו מתמקד בהדיפת החשדות שקיבל שוחד, ולצורך כך עליו לשכנע שהוא – מנקודת מבטו – ראה בטלנסקי כמי שלא הוציא כספים מכיסו הוא, אלא רק גייס כספים מתורמים אחרים ולכן לא ניתן, לטענתו של אולמרט, לראות בטלנסקי כמי ששיחד אותו.
 
השאלה אם קווי ההגנה הללו של אולמרט יחזיקו מעמד תלוייה כמובן, במידת יכולתו לתמוך אותם בראיות, וכמובן בחוזק הראיות הנגדיות שבידי התביעה.
 
ובשולי קו ההגנה של אולמרט:
 
אולמרט חותם את ערעורו על החלטת בית המשפט המחוזי לגבות מטלנסקי עדות מוקדמת באלה המילים:
 
"נכנה את הילד בשמו – הסיבה להגשת הבקשה לגביית עדותו המוקדמת של מר טלנסקי, היא שמדובר בעדות נגד ראש ממשלה מכהן. זו הסיבה, ואין בלתה".
 
ובכן, האם זו הסנונית המבשרת על הטקטיקה של אולמרט? דופקים אותי אך ורק כי אני ראש ממשלה מכהן? זו הסיבה ואין בלתה?
 
והרי אנחנו כבר בשלב שבו בית המשפט המחוזי – בהרכב שלושה שופטים – החליט לאשר את הבקשה ולגבות את העדות המוקדמת. ובכן, האם גם שלושת השופטים של בית המשפט המחוזי החליטו כך מאותה סיבה שאין בלתה?
 
ומה אם בית המשפט העליון יסמוך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי? האם גם הוא ייחשב כמי שהחליט כך מאותה סיבה שאין בלתה?
 
ואגב, אם כבר מכנים את הילד בשמו – מתגנבת איזו תחושה עמומה, שאילו היה מדובר בחשוד "רגיל", החקירה של החשוד הרגיל הזה היתה מתנהלת בתנאי מעצר, אבל נניח לזה.
 
כך או כך, ראש הממשלה – כל עוד הוא מכהן – חייב להבין שאסור לו, במיוחד לו, לאמץ את "קו ההגנה" הזה שתוקף את מוסדות המדינה. 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • mאיה  On 17/05/2008 at 15:13

    בקשר לדברים שבסוף: זה לא חדש שאולמרט החמצמץ הנוטר תוקף את מוסדות המדינה. מה שהוא ניסה לעשות למבקר זו חרפה והונאה בפני עצמה.

    באשר לרשימה המעניינת. מדבריך עולה שראש-מממשלה או שר מכהן יכולים מחוץ למסגרת הזמן של 9 חודשים לקבל אין סוף כספים ובשטרות? זה לא נשמע הגיוני. מה פספסתי?

  • יוסי  On 17/05/2008 at 15:49

    לא רק בשטרות – אפילו במטבעות!
    החוק פשוט שותק לגבי התקופה שמחוץ ל-9 החדשים, ואין בספר החוקים איסור כללי לקבל כספים בשטרות או במטבעות.
    כמובן שקבלה או נתינה של כסף בשטרות יכולה לעורר חשד – במיוחד אם המדובר בסכומים גבוהים – אבל אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום מעשה לא חוקי.

  • mאיה  On 18/05/2008 at 01:20

    זה נורא. ממש זוועה. זו לא "פירצה" בחוק – זה שער! זו אוטוסטראדה !!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: