איך הפך אולמרט לחשוד סידרתי

אם ייערך אי פעם מחקר שיבדוק כיצד זה הפך ראש הממשלה אהוד אולמרט לחשוד סידרתי, אין ספק שיתגלה שאבן דרך משמעותית ביותר בדרכו החוזרת ונשנית של אולמרט אל חדרי החקירות נמצאת בפסק הדין של השופט המחוזי עודד מודריק, שזיכה את אולמרט מכל אשמה לפני כעשר שנים בפרשת החשבוניות הפיקטיביות.
 
כי הזיכוי הזה גרם לאולמרט להבין שהפירצה הקוראת לגנב – גדולה מכפי שניתן היה לחשוב.
 
השופט מודריק, בפסק דין ארוך ומורכב ביותר, ניתח לפרטי פרטים את כל מסכת העובדות והראיות שאפפו אז את התנהלותו של אולמרט, וזיכה אותו מכל אשמה פלילית.
 
נכון, השופט נזף בו על התנהלות מינהלתית או גיזברית רשלנית פה ושם, אבל הוא לא מצא בהתנהלותו כל אבק למעורבות בעבירות פליליות, וזיכה אותו לחלוטין – אפילו מהאפשרות שנהג בעצימת עיניים.
 
השופט ניתח אחת לאחת את ראיות התביעה, ובשורה התחתונה הוא הפריך אותן כעפרא דארעא.
 
להמחשת הדברים, הנה פיסקה מדבריו של השופט מודריק והם ידברו בעד עצמם:
 
"עד הנה הִלכתי ארוכות וקצרות בנתיבים מפותלים של העדויות העיקריות במשפט. בודדתי את ארבעת העדויות המרכזיות כדי לבחון כל אחת מהן במנותק מהשפעה או השלכה של זולתה. עתה עלי לשאול אם צירוף העדויות הללו עשוי לשנות את התמונה. התשובה לכך שלילית. ההיגיון המתמטי יאמר שצירוף עדויות חסרות מִמצא נגד הנאשם מוליך לתוצאה אפסית. לעִתים אפשר להוציא מר מדלי טיפה אחר טיפה מכל עדות ולצרפן יחד עד שעמקותן דיה לשקע את הנאשם בה. לא כן בענייננו"
 
עד כאן הציטוט.
 
הזיכוי הזה, כך נראה, החדיר באולמרט שאננות ועודף ביטחון עצמי, ומן הסתם גם תחושה שבפעם הבאה הפרקליטות תחשוב פעמיים – קודם שהיא תחליט להאשימו במעשים שההרשעה בהם אינה ודאית ממש.
 
אבל במשפט הזה גילה אולמרט דבר אחד חשוב, שהוא הוא הפירצה הגדולה הקוראת לגנב: אולמרט למד, וחווה זאת באופן אישי, שהפרקליטות מתקשה מאד להתמודד עם תיקים מסובכים – במיוחד תיקים העוסקים בעבירות כספיות מורכבות, שבהן הכסף זורם במחילות נפתלות ואפלות.
 
ועוד משהו גילה אז אולמרט: שגם רמתה המשפטית הבסיסית של הפרקליטות אינה מקור מיוחד לגאווה.
 
כך לדוגמה:
 
אולמרט טען במשפטו שהוא מונה לתפקיד גיזבר הליכוד למטרה פורמלית בלבד, וכי כאשר ארנס ושמיר מינו אותו לתפקיד הם אמרו לו, לדבריו, כי:
 
"אתה טוב בחו"ל (הכוונה לאיסוף כספים בחו"ל – י.ד.), אתה פה חבר כנסת תהיה אתה בעל זכות חתימה נקרא לך גזבר, אבל תתעסק במה שאתה מופקד עליו"
 
הפרקליטות ביקשה מבית המשפט שלא לקבל את דבריו אלה של אולמרט – בהיותם, לטענת הפרקליטות, עדות שמיעה.
 
כל משפטן די מתחיל מבין שטענה זו של הפרקליטות מעידה על ליקוי בסיסי בהבנת המושג הראייתי "עדות שמיעה".
 
וכמו שהבהיר, מן הסתם בחיוך סלחני, השופט מודריק:
 
"טעות ביד התביעה לסבור ש…דברי הנאשם על נסיבות המינוי הם עדות שמיעה. זו עדות ישירה המבוססת על חוש השמע".  
 
וכך, כשהוא מתפקע מעודף ביטחון עצמי ושאננות כתוצאה מהזיכוי, וכשהוא חמוש בתובנות הללו על דרך התנהלות הפרקליטות, המשיך אולמרט לטפס ולעלות בתוך הפירמידה השילטונית ולצבור עוד ועוד השפעה וכוח.
 
"צריך רק לסבך קצת את העניינים, כך שהפרקליטות לא תמצא אז את הידיים והרגליים" – אמר לעצמו אולמרט מן הסתם.
 
האם אולמרט אכן אימץ לעצמו את הטקטיקה הזו? האם הוא התפתה להיכנס מבעד לפירצת הגנב הגדולה, שנתגלתה לעיניו בזמנו? האם הכוח טימטם אותו? האם הכסף הרב סימא את עיניו? האם הוא שכח להביא בחשבון שלא כל השופטים הם עודד מודריק?
 
כנראה שבקרוב נדע.
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל גגלר  On 09/05/2008 at 10:41

    בפסק הדין באמת כתוב "ארבעת העדויות"?

    עצוב.

  • יוסי  On 09/05/2008 at 11:28

    עשיתי קופי פייסט…

  • רותי  On 09/05/2008 at 17:52

    אולי כדאי לך לקרוא מה דן מרגלית כותב על אולמרט ב"ישראל היום" בנושא כספים.

    http://rotter.net/forum/scoops1/10640.shtml#2

    אני לכשעצמי המומה מן העובדה שמתירים לאדם החשוד בכל כך הרבה האשמות פליליות (שלא לדבר על וינוגרד) להמשיך לכהן כראש ממשלה? איך פוליטיקאים לא קמים ומכריחים אותו ללכת הביתה?

    קשה לי כירושלמית לשכוח את התקופה בה כיהן כראש עיר, את המצב הגרוע של העיר, את השמועות על העיסקאות המפוקפקות שלו, את הכתבות, ובעיקר את הסיפורים הקשים של אנשים שעבדו בעיריית ירושלים.

  • רותי  On 09/05/2008 at 18:05

    בלינק.

    הנה הלינק הנכון.

    http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=12228&forum=scoops1&viewmode=all&keywords=גילת#6

    אפשר גם להכנס לאתר של ישראל היום. אני לא מצליחה להגדיל שם את התמונה משום מה.

  • יוסי  On 09/05/2008 at 19:16

    מה שנכתב בבלוג דברי אלוהים חיים ויש בפסק הדין עוד תשבחות והילולים לא בסרקסטיות או ציניות – כך זה נקרא ונשמע לי, מפי השופט על אולמרט.
    אבל דן מרגלית??? קראתי היום את שכתב בחינמון כך הוא כבר שופך אש וגפרית ודם ותמרות עשן על אולמרט כבר כחודשיים ויותר. באותה תקופה היה מרגלית אחד מחבריו הצמודים של אולמרט כמו לפיד אז והיום. והוא העיתונאי המקושר קוף יפני כפול ומכופל לא ראה עוול, לא שמע עוול, לא דיבר עוול. כאשר מבקרים-משמיצים-מקללים עורכי דין ופוליטיקאים וגם את מודריק תזכירו לטוב אל תשכחו את הצדיק הגמור דן מרגלית שבוודאי ידע אז על אולמרט יותר מכולנו ובודאי עוד קצת. שבת שלום.

  • יוסי  On 09/05/2008 at 20:32

    למען הסר ספק, המדובר ביוסי אחר – לא בכותב המאמר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: