בין אהרן ברק ובניטו מוסוליני

קראתי את נאומו של אהרן ברק בטקס לכבוד מאיר שמגר, ואני עדיין סובל מצלצולים באוזניים.
 
הרטוריקה שלו פשוט מעכה אותי אל הריצפה. מי יכול לעמוד בזה??
 
אבל הצביעות! אוי הצביעות!
 
איזה בן אנוש יוכל אי פעם לגשר על התהום הרובצת בין הרטוריקה האיטלקית הגרוטסקית הזו לבין החיים עצמם?
 
מוסוליני – יש לך יורש!
 
הנה כמה – ממש מעט – מהפנינים של אהרן בניטו ברק, ובצידם דברי פרשנות לא חשובים:
 
"אני יכול לקבוע ללא כל היסוס: שמגר היה החשוב בכל היועצים המשפטיים לממשלה"  (ומי היה השופט החשוב ביותר – אתם הרי יודעים…).
 
"הנשיא שמגר הוא מחשובי השופטים האקטיביסטים בישראל"  (אז מה לעזאזל אתם רוצים ממני?…).  
 
"בפנינו שותפות פוריה בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת" (וחסר לרשות המחוקקת שהשותפות לא תהיה פוריה. אתם הרי זוכרים איך נכחתי פעם בישיבה של ועדה בכנסת ודאגתי שיצביעו כפי שצריך).
 
"דומה, שהחזון של היותנו "אור לגויים" מתגשם בתחומי השיפוט יותר מאשר בתחומים רבים אחרים" (אני מתכוון שרק אני הוא אור לגויים. חסר להם לגויים שיצטטו פסקי דין של שופטים ששמם אינו אהרן ברק. וחוץ מזה, אברם גרנט הוא כבר לא אור לגויים – כי הוא הפסיד לפנרבחצ'ה).
 
"המדינה היא מסגרת שלטונית, העשויה לפגוע בפרט ובזכויותיו, והמחייבת פיקוח שיפוטי נרחב" (על אנשי "הפיקוח השיפוטי" עצמם אין כידוע צורך לפקח. הם מפקחים היטב על עצמם. אני לדוגמה תמיד פיקחתי על עצמי בצורה המחמירה ביותר – פרט לכמה חברים פה ושם, ממש מעטים, שנאלצתי לעזור להם).
 
"הנגישות אליו (אל הבג"צ) קלה ותרופתו היא מהירה" (טוב, לא התכוונתי למהירות האור. התכוונתי לשלוש, ארבע וחמש שנים – כמו שלקח לכמה משפטים חשובים).
 
"הם (השופטים שלנו) שפטו משפט צדק… הם עשו כל זאת בתנאים קשים: הם עשו זאת בתנאי לחימה" (וכי מה זה החור הזה בפסק דין קעדאן אתם חושבים – אם לא מכדור של צלף פלסטיני…).
 
"אכן, השמירה על ערכו הריאלי של הכסף היא פרי פסיקתו של בית המשפט" (אני מוכן שידפיסו את הדיוקן שלי על מאה שקל – בתנאי ששמגר יהיה חמישים שקל).
 
"יש לנו שפיטה טובה: אובייקטיבית, עצמאית, יוצרת, נקיית כפיים והוגנת" (עובדה: איש מהשופטים שלנו מעולם לא הועמד לדין על רשלנות או על ניגוד אינטרסים, או על משוא פנים במשפט. ושלי טימן הוא סתם קשקשן).
 
"ההיסטוריה תשפוט את השופטים" (ואם לא שמתם לב – אני עכשיו כותב כאן את ההיסטוריה).
 
"השופטים שלנו נבחרים לא על-פי קשריהם הפוליטיים אלא על-פי כישוריהם המשפטיים" (ויש אצלנו גם שיטת "חבר מביא חבר", או בעל מביא את אשתו, אבל כנראה שמישהו מחק לי את זה מהנאום. תזכירו לי לדבר על זה בפעם הבאה).
 
"אני מודאג מהאינטנסיביות של השינויים (במערכת המשפט), שלא קודם להם דיון מקצועי ראוי ואף לא שיח ציבורי מינימלי" (העובדה שאני החלטתי – תוך גניבת דעת וללא שיח ציבורי מינימלי – שיש "מהפכה חוקתית" – היתה באמת לטובת העניין, ותפסיקו להיות קטנוניים).
 
"אנו עשויים לההפך במהירות למדינת עולם שלישי" (ואני יודע מה זה מדינת עולם שלישי: אני מכיר מישהו שברח מכאן ומתגורר כיום בפרו. רק שלא יסגירו אותו, שיירקב שם – כי אני לא אעמוד בפדיחה הזו…).
 
"חושש אני מהיום שבו לא ייראה שנעשה צדק" (כמו שנאמר: זה היה היום בבוקר…).
 
"יש לנו בישראל רשות שופטת, הוגנת, ישרה ועניינית" (ואל תבלבלו לי את המוח עם אין סוף עובדות מוצקות, שצועקות ובוכות עד לב שמים).

עד כאן מעט רשמים מנאומו של האיש, שהוא – רק הוא – בשחצנותו, ביהירותו, בקפריזות שלו, ב"אני ואפסי עוד" שלו, בדריסתו את החוק במגף של דיקטטורים  – הביא את מערכת המשפט אל המשבר החמור בתולדותיה.     

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גידי  On 03/04/2008 at 15:35

    כל הכבוד

  • איריס ח.  On 03/04/2008 at 16:40

    מי זה בפרו?

  • יהודי  On 03/04/2008 at 16:57

    הוא השופט המחוזי לשעבר – עו"ד דן כהן.

  • דני בלוך  On 03/04/2008 at 17:33

    איזה סגנון כתיבה נודף ריח ביוב. אפשר לחלוק, לבטל להתנגד אבל להשתמש בשמות מעולם הנאצו-פשיזם זה ממש מגעיל ומבחיל ומוכיח את רמת חסידי פרידמן!

  • נעמה  On 03/04/2008 at 18:12

    יש לי ביקורת על ברק, ובהחלט חבל שהוא אינו מכיר בכך שיש לו חלק גדול במשבר שעובר על מערכת המשפט, שחלקו הגדול הוא backlash למה שעשה ברק.
    אבל מכאן ועד להשוואתו לבניטו מוסוליני הדרך רחוקה. לא כל התנהגות כוחנית הופכת אדם לפאשיסט.

  • יוסי  On 03/04/2008 at 20:07

    לא מחבב את ברק במיוחד אבל נראה שפרידמן באמת תחמן גרוע והמערכת שהוא בונה לא תפטור אף לא אחת מהבעיות שמביא הבלוג, נפוטיזם, סחבת, גאווה ריקה. ישראל כהרבה ארצות סובלת ממשבר מנהיגות חריף גם במערכת המשפטית, הכל טוב ויפה. אבל הבלוג הזה נשמע בערך כמו נאום האחרון של קורץ בלב המאפליה. האם הכותב באמת באמת חושב שאהרון ברק אחראי לכל החוליים של המערכת המשפטית והאם הוא באמת מצפה שהתחמונים של פרידמן יולדו מערכת טובה יותר. ראה רק את הנסיון של פרידמן להעניק פרס לסחבת חקירתית ומשפטית ע ידי קיצור המועד מחקירה לתביעה. מי יהנה מכך 19 המשפחות או בוזגלו אברמוביץ ואחמד?

  • רוני  On 03/04/2008 at 22:58

    שמא יתלכלכו ב…

  • יוסי  On 04/04/2008 at 00:21

    למגיבים,
    לא התכוונתי לטעון שברק הוא פשיסט.
    כן התכוונתי לטעון שברק עם השטיקים הגרוטסקיים שלו מזכיר את השטיקים של הדוצ'ה, ומבחינה זו הוא ראוי להשוואה אליו.
    ואני גם טוען בתוקף שבהתנהלותו של ברק – לאורך עשרות שנים – ישנם סממנים מובהקים של התנהלות דיקטטורית.
    ולא אוותר על זכותי – בעצם חובתי – לטעון ולצעוק שאהרן ברק הוא איש מושחת ברמה האישית. פירסמתי שני ספרים רוויי הוכחות בעניין זה (ואגב, שני עיתונים מכובדים – בהם העיתון לאנשים חושבים – פנו בזמנם אל ברק וביקשו תגובתו לדברים שפירסמתי נגדו, אך הוא העדיף להתחמק, ולכן העיתונים פירסמו את הדברים ללא תגובתו).

    ולדני – לא ברור לי מהיכן אתה שואב את האמירה המצביעה על כך שאני מחסידי פרידמן. אני לא מחסידיו של איש, ואשרי שאני יכול להרשות לעצמי להיות חסיד של האמת – גם אם היא כואבת.

  • דני בלוך  On 04/04/2008 at 06:58

    יש גבול שבכתיבה במדינה שלנו צריך להקפיד עליהם והגבול הוא לעניין זה הוא השימוש בהשוואה כלשהי עם הנאציזם והפשיזם של מלחמת העולם השנייה. הביקורת של הכותב על ברק היא לגיטימית אבל לא ההשוואה. אני הפסקתי לפרסם מאמרים באתר NFC לאחר שהתחילו הטובקטיסטים הקבועים ומעוררי הבחילה שם להשוות את כתיבתי ל"שטירמר". שם יש מערכת לסינון תגובות ומשלא סיננו תגובות כאלה הפסקתי לכתוב. כאן אין מערכת סינון אך בכל זאת הייתי מציע לכותבים, וליוסי דר, לנהוג בריסון עצמי.
    נ.ב. אני שמח שאינך חסידו של פרידמן

  • בעילום  On 04/04/2008 at 07:05

    הבעיה היא שאסוציאציות אישיות אינן תחליף לביקורת קונקרטית שלמחבר יש. במקרה זה גם שאלת יושרו ויושרתו האשית של ברק אינה החשובה.
    גפ התגובה לפיה זהו סגנון חסידי פרידמן מוזרה מה לפרידמן וחסידיו ולסגנונו של הכותב. ההכללות הן בפירוש תמצית האנאטי דמוקרטיות הרואה בכל אדם דמות עצמאית הראויה ליחס נבדל.
    באשר לברק הוא תיה ונותר אדם כוחני,שאינו סובלן כלל למתנגדיו ונכון הוא מעולם לא ברר מדי באמצעיו

  • גולדבלט משה  On 04/04/2008 at 13:47

    תגובה לגופו של אדם לא ראויה לעצמה ותמיד מתגלה כבומרנג. הרצון לעלוב,להציג אדם באופן מגוחך או מרושע במיוחד ,או כמתחסד צבוע, תמיד חוזר לכותב-אגב גם במסעות בחירות.
    אני דווקא,למגינת ליבם של כמה קוראים,נמנה בעיקרון על תומכיו של שר המשפטים[על כך דני בלוך לא יסלח לי]
    וראיתי כי כלל אין בוחלים לפגוע בו מתחת לחגורה-הכל נובע מתסכול אישי אצלו והעלבון לחברתו נילי כהן וכך הלאה.

    אין קל מהתקפה אישית. אהרן ברק חשוף לה בוודאי יותר מאחרים. הוא שבנו קיבל חברה ממשלתית מיד כשפתח משרד עו"ד. מי שרעיתו זכתה לקידום מטאורי במערכת המשפט ומונתה למרות התגדות לארצי בהליך משונה. ברק שבתו רק הוסמכה וכבר הועברו אליה תיקי גישור כבדים מהעליון,הגם שלא יכלה חוקית להתמנות למגשרת
    קל להלום בו במישור האישי. אף על פי כן זו אינה הבעיה. ברק הציב תפיסת עולם שיפוטית שלמה המציבה אתגר ועמה יש להתמודד ופחות עם הנושאים השוליים.אי אפשר להתעלם משיעור קומתו האינטלקטואלי של ברק,מסמכותו האקדמית העצומה ומנסיונו השיפוטי. כל אלו גרמו לכך שמעמדו בקרב חסידיו כשל אדמו"ר ומי שניסה לצאת נגד תפיסותיו הוקע ונרדף.
    אין קיצור דרך! יש להתמודד עם האתגר שמציב ברק באופן חזיתי ולהציב מול האמת שלו את האמת של מתנגדיו ויש גם יש אמת כזו

  • יוסי  On 04/04/2008 at 14:43

    נדמה לי שאני מכיר לא מעט מהטקסטים ופסקי הדין של ברק.

    חלק נכבד מאד מכתביו ומפסקי הדין שלו מוקדש למאבקיו בשחיתות הציבורית – החל בימיו כיועמ"ש עם פרשת ידלין, רבין והדולרים והמשך בימיו כשופט וכנשיא ביהמ"ש העליון עת הוא קבע הלכות חשובות מאד – בעיקר בתחום איסור ניגוד האינטרסים של עובדי ציבור – לרבות שופטים.

    ברק נמנה על השופטים הבולטים ביותר במאבק בשחיתות – אם לא הבולט שבהם, וההלכות שלו בעניין – לאורך עשרות שנים – מדברות בעד עצמן.

    אבל מתברר שבתחום האישי האיש לוקה קשות עד שנוצר פער בלתי אפשרי בין מה שהוא מטיף לו (והכניס אחרים לכלא בשל כך), לבין האופן שבו הוא מנהל את ענייניו הוא.

    זהו מוסר כפול מן הסוג המקומם ביותר.

    האם אתה מוכן שהרב ירביץ בקהלו בבוקר הילכות כשרות – ובערב יאכל חזיר?

    למה שלא נלקה אותו על השחיתויות שלו – אם הוא מלקה את הציבור על דברים שהוא עצמו חוטא בהם קשות?

    בתגובתך אתה פשוט מתעלם מכך שמדובר באדם שאחד מכרטיסי הביקור העיקריים שלו הוא מאבק בשחיתות.
    ואם זה כרטיס הביקור שלו – כי אז תקיפתו באותו עניין, אינה התקפה לגופו של אדם, אלא לגופו של עניין ממש.

    ויש לי חדשות בשבילך:
    במחלוקת שבין ברק לבין פרידמן – אני נוטה לצד של ברק.
    החיים מסובכים – מה לעשות?

  • גולדבלט משה  On 04/04/2008 at 15:22

    ראשית זה בסדר גמור לתמוך בגישותיו העקרוניות של ברק ולא באלו של פרידמן.
    הבעיה שלאחר שנוקיע את ברק על צביעות וחוסר יושרה וכל מה שנרצה עדיין נאלץ להתמודד עם גישותיו העקרוניות בדבר מתחמי ההתערבות השיפוטית ,היחס הנכון שבין הרשות המחוקקת לשופטת וכלך הלאה.
    קראתי פעם מחקר עד כמה קארל מרכס היה צבוע,לא ישר ובאופן כללי גם חרה של בן אדם-זה לא פתר
    שום וויכוח עם המרכסיזם
    אבל אם הוויכוח שלך הוא עם האיש ולא עם התורה -אז אתה צודק ואין לי מה להוסיף-עבורי האיש הוא הנושא הזניח

  • יוסי  On 04/04/2008 at 16:18

    את התכנית "הכל אנשים".
    לדעתי, חלק מתורתו של ברק הוא פרי האישיות שלו.
    הצורך הבלתי נשלט שלו לשלוט ולהגדיל כל הזמן את מוטת השליטה – שזור באופן בלתי נפרד בתורה האקטיביסטית שלו.
    התורה שלו מותאמת לאישיותו.
    רק יש להתפלא כיצד זה הוא לא לקח בחשבון מה יבוא אחריו.
    איך זה שהוא הוא לא הביא בחשבון שהעניינים צריכים להיות בנויים להתנהל ע"י אנשים ממוצעים ולא ע"י אנשי קצוות.
    אני קורא את הנאום שלו ואני רואה את הנסיונות הפאתטיים שלו להציל דבר שכבר קרס.
    השופט לנדוי אמר כבר לפני הרבה שנים, שהוא לא מבין לאן ברק מוביל את כל העסק הזה.
    והימים הקשים עוד לפנינו.

  • דוד  On 04/04/2008 at 23:34

    מאמר אידיוטי ומלוכלך של פשיסטון מצוי.

  • אלון  On 05/04/2008 at 04:10

    מאמר לא מכובד.
    ונשמע קטנוני.

  • שייקה  On 05/04/2008 at 15:26

    לי כבר שעדיף לקרוא את הגיגיו של
    אלפרון אבל לנוכח הציטטות
    אז במקרה הטוב ברק מנותק מהמציאות
    במקרה הרע צוי שיבדק דחוף

  • בן דרור  On 06/04/2008 at 06:34

    ככל שהבנתי, ההשוואה למוסוליני באה לכדי ביטוי בדברים של יוסי בהגבלה
    כתובה ומסוייגת המופיעה בפרט בציטוט מדברי יוסי דר:
    "על התהום הרובצת בין הרטוריקה האיטלקית הגרוטסקית הזו "

    העובדה שגם לטובים [למשל לדני בלוך] זה צילצל כשהשוואה גם בפרטים שלא נכתבו ע"י יוסי דר
    מלמדת על דעתם שההשוואה הזו יכולה לבוא לעולם בדעתו של כותב אחר, אבל בה בעת, גם בדעתם.

    אייני מעלה על דעתי ש יוסי דר חווה חווית שבר ואובדן ואומללות וסופניות כפי שחווה כל מי
    שפנה אל ביהמ"ש הנכבד [העליון והתחתון] והוטרד והושפל וטורטר וטולטל ונדחה בקש.

    וכן אייני מעלה על דעתי ש יוסי דר חש תחושות שחשו האומללים שספגו בגופם ובנפשם את מוראות מוסוליני,

    ולכן אייני מעלה על דעתי ש יוסי דר התכוון להשוות יותר מן הפרט בהשוואה שהשווה.

    את ההשוואות האחרות נשאיר למי שלצערנו חוו את החוויות האלו ולא לנו להעריך את תחושות האומלל
    ו/או לזלזל בהן ו/או לפטור עצמינו כאילו אינן קיימות על שעפ"י טענותיו של כל אומלל כזה
    ולמצער, הוכחותיו, בימ"ש הנכבד אולי נהג בו לכאורה באופן ובצורה ובשיטה שהיה מוצדק להעריך ולצפות שהיא תחריב עליו את עולמו ותטריף את דעתו ותהרוג את נפשו.

    ככל שיש מקום לדעתי, היא תכתב בשורה האחרונה בדברי אלה:

    יוסי דר, דבריך נהדרים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: