על זכות העמידה

בית המשפט יוכל למלא את ייעודו כערכאה אוכפת חוק ומכבדת חוק, רק אם לא ינעלו שעריו בפני מעשה של אי חוקיות שהונח לפתחו ואין זה משנה מה זהותו של הפונה, אלא מה טיבו של העניין

                                                  (דורית ביניש)

 

                                  

                                                    לציטוטים הקודמים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שמחה ניר, עו"ד  On 25/11/2007 at 21:45

    ראה כאן:

    חלום ה-actio popularis שלי – הדמוקרטיה האמיתית

    http://www.quimka.net/a.php?c=quimka&a=1485&rc=quimka

  • יוסי  On 25/11/2007 at 22:47

    ה"חלומי" שלך.
    אתה מציע שם:
    "עתירה לבית המשפט תהיה פטורה מכל אגרה, העותרים לא יוחייבו בהוצאות, גם אם עתירתם תידחה, והוא הדין גם באשר לערעורים לבית המשפט העליון; "
    אני חושב ששלילה טוטאלית של האפשרות להטיל הוצאות על עותרים – גם אם יתברר שהעתירה היתה טרדנית וסתמית – אינה מתיישבת עם הגיון החיים.
    בבסיס העניין חייבים לצאת מנקודת הנחה שזמן שיפוטי הוא משאב מוגבל.
    אתה מבקש להתייחס אל הזמן השיפוטי כאל משאב בלתי מוגבל, וזה לא רק שאינו פרקטי, אלא אוטופי ממש.
    חוצמזה אני חותם על כל מילה בדבריך.

  • קורינה  On 21/10/2008 at 02:21

    אי אפשר לומר את זה שלא בשפת סתרים. בארבעה משפטים קצרים ופשוטים?
    לא פלא שתיקים נערמים. לכתוב משפטים מפותלים זה לא פשוט כלל.

  • יוסי  On 21/10/2008 at 02:33

    לקורינה,
    הכל יחסי.
    הנה, למשל, אחד הסעיפים – אחד מני רבים – בפקודת מס הכנסה:

    "התיר הנציב לפי סעיף זה או לפי סעיף 9א(ד) חלוקתה של הכנסה ומת הנישום, או שהוחל בפירוקה של החברה הנישומה, לפני תום התקופה שקבע הנציב, תיווסף להכנסת הנישום בשנת המס שבה מת, או להכנסת החברה בשנת המס שבה הוחל בפירוקה, כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס; אולם לפי בקשתם של יורשי הנישום, מנהל עזבונו או המוציא לפועל של צוואתו, תחולק כל ההכנסה כולה חלוקה חדשה לתקופת השנים שנסתיימה בשנת המס שבה מת הנישום, או, לפי בקשתם של יורשי הנישום, תיחשב כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס כהכנסתם של יורשי הנישום בשנים אלה, לפי שיעור חלקיהם בעזבון הנישום, לאחר שנתנו ערובה להנחת דעתו של הנציב לתשלום המס שיגיע מהם לפי חישוב זה; ובלבד שאם שילם כדין מקדמה על פי סעיף קטן (ג)(3) או סעיף 9א(ד) או אם נוכה מס במקור לפי סעיף 164 – יראו את סכום המקדמה ששולם או את סכום המס שנוכה, כאמור, המתייחסים לשנים שלאחר הפטירה, כסכום המס המגיע".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: