האג'נדה של אהרן ברק

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, אמר פעם שכאשר הוא רוצה לנסוע לחו"ל, החוק מחייב אותו לבקש ולקבל אישור לכך מאת שר המשפטים.
 
דומה, שאין כמו דבריו אלה של ברק להמחיש את הבעייה שתפחה לאחרונה לממדים – עד שלמעשה יצאה מכלל שליטה.
 
ואם להמשיך את האנקדוטה הזו של אהרן ברק, מה שקורה עתה – בלשון השאלה כמובן – הוא, ששר המשפטים ניצל את סמכותו והחליט שלא לאשר ולא לאפשר לנשיא בית המשפט העליון לנסוע לחו"ל. למה? ככה! מה תעשו לו?
 
מבחינה זו שר המשפטים למעשה תפס את מערכת המשפט כשמכנסיה מופשלים כלפי מטה.
 
 כי עתה שר המשפטים בא עם מזמרה מושחזת של חוקים וסעיפים, ומבקש לגזום את כל מה שלדעתו צמח פרא בימי האקטיביזם, והסיפוח הזוחל, והכיבוש הנאור של מי שחשבו שגם השמים אינם הגבול.
 
ומה טוענים מתנגדיו של פרידמן? שהוא נוהג בניגוד לכללי הנימוס ובניגוד למסורת ארוכת שנים וכיוצא באלה חוקים לרגע, שהיו רשומים על הקרח שנמס.
 
הצחקתם אותנו. הרי הנהגת השופטים לדורותיה – היא זו שגם קבעה את כללי המשחק וגם נהגה בשיטת "תפוס כפי יכולתך" על פי הכללים שהיא עצמה קבעה. 
 
אלא שכמו סנדלר ההולך יחף, השופטים – דווקא הם – לא דאגו לרשום את הצעצועים שלהם בטאבו. 
 
אבל כנראה שגם היה להם נוח לשופטים שגבולות הסמכויות שלהם לא ייקבעו בחוק מפורש. שהרי בהעדר חוק מפורש אפשר להמשיך לקבוע את כללי המשחק לצורך סיפוחים נוספים.
 
עד שבא אחד פרידמן ומחליט שמסורת זה דבר יפה מאד. במיוחד בחגים.
 
ראיתי אתמול בטלוויזיה את שופט בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' יצחק זמיר, כשהוא מנסה להאבק ולהסביר ולנמק את התנגדותו לצעדיו של פרידמן.  חי נפשי שעד לרגע זה אני כלל לא משוכנע שהוא, זמיר, דיבר עברית.
 
למה להעמיד פנים? ישנו רק אדם אחד – אחד בלבד – שמסוגל לצאת למאבק נגד פרופ' דניאל פרידמן.
 
והאחד הזה הוא אהרן ברק. 
 
אבל ברק בחוכמתו יודע, שאם הוא נכנס אל הזירה – הציבור פשוט ישכח שלפני שנה היו חילופי נשיאים בבית המשפט העליון.
 
וכזאת לדורית ביניש – אהרן ברק לא יעשה. 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On 13/08/2007 at 15:23

    מייצג את רובן גרוס נגד האשה שטוענת שהוא סחר בה. מעניין…
    ואללה, כדאי להיות אנס בישראל, כל השופטים חברים שלו

  • יוסי  On 13/08/2007 at 15:29

    גם שפיטה היא סוג של אונס!
    תחשבי על זה!

  • איריס  On 13/08/2007 at 15:44

    אני מקווה שזה לא בדיחה כי זה לא מצחיק.

    שפיטה גרועה זה סוג של אונס, כלפי הצד שנעשה לו עוול.
    אבל זה כל ההשוואה שאני יכולה להעלות בדעתי.

    זה מחזיר את הדיון לשאלות הנפוטיזם המוכרות והלעוסות. מצד אחד, "זכותו של בן של שופט וכולי וכולי" מצד שני אפילו אני קיבלתי צמרמורת הרגע, כאשר ראיתי בגוגל מי מייצג את גרוס. קשה להימנע מהתחושה שיש אפשרות של עיוות דין על המנגל במשפחת ברק בשבת. ועצם ההרתעה הזו, לא בריאה בכלל.
    אני חושבת שזו בעיה בכל העולם, כניראה, אבל פה בגלל המימדים הפצפונים, זה נהיה מטרד אמיתי.
    עכשיו, לפחות לי יש תחושה שלא ייעשה צדק בתיק ההוא, רק בגלל זהותו המשפחתית של בא כוחו.

  • יוסי  On 13/08/2007 at 16:15

    כדי לסגור לך מעגל:
    הבן של הוא שותף במשרד עם חותנו לשעבר, עו"ד דן כהן (שופט מחוזי לשעבר), שכיום נמצא בחו"ל כבר תקופה ארוכה ודרוש כאן לחקירה (גוגל יודע על כך לא מעט).
    ואם בודקים לעומק את העיסוקים של כל המעורבים, ואת החשדות נגדם, רואים שכולם דורכים על הרגליים של כולם.

  • איריס  On 13/08/2007 at 19:56

    אני תוהה אם אתה יודע מי מייצג את התובעת נגד ראובן גרוס, זו שהיתה עובדת שלו ותבעה מיליון ש:ח על כך שהוא "העסיק אותה, בתור שי למשוחד.

    ממה שאני קולטת, זה המצב. מערכת המשפט נלפתת בעולם התחתון כדי לעמוד יחד עם העולם התחתון נגד גורמים פוליטיים וממסדיים מסויימים (קונגו ושות)
    זה מצב מעניין, רוחנית, וגם מעשית. תנו לצאת מכאן ….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: