סמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון

שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן מבצע כידוע רפורמות, שמטרתן – כך הטענה – לקצץ בסמכויות של נשיא בית המשפט העליון.
 
לנוחיות השר מוגשת כאן רשימה חלקית של סמכויות ראויות לקיצוץ.
 
נציין כבר כאן, שנשיא בית המשפט העליון נושא, על פי החוק, בסמכויות ובמשימות כה רבות ומגוונות, עד שנותר לתמוה אם בכלל נותר לו זמן ראוי לעסוק בשפיטה.
 
וכשזה המצב, נשאלת השאלה אם מניעיו של פרידמן ברפורמות שהוא מבצע, אינם בעצם להקל, ולו במעט, על העומס הבלתי אפשרי המוטל על כתפיה של הנשיאה דורית ביניש, ובכך – לפנות לה זמן איכות שהוא יקר מפז.
 
הנה, איפוא, רשימה חלקית ביותר של הסמכויות והתפקידים של נשיא בית המשפט העליון, על פי סדר אקראי:
 
החוק לפיצוי נפגעי גזזת קובע ששר המשפטים חייב להיוועץ בנשיא בית המשפט העליון בעת מינוי שופט או שופט בדימוס שיעמוד בראש ועדת מומחים שתדון בתביעות על פי החוק האמור.
 
חוק הספורט קובע ששר המשפטים חייב להיוועץ בנשיא בית המשפט העליון לפני מינוי שופט שידון בערר של ספורטאי שאגודתו מסרבת להסכים להעברתו לאגודה אחרת.
 
חוק רכישת מקרקעין בנגב קובע שנשיא בית המשפט העליון ימנה שופט שיעמוד בראש ועדת תביעות על פי החוק האמור. 
 
חוק פיצוי מפוני סיני מחייב את שר המשפטים להיוועץ בנשיא בית המשפט העליון בעת מינוי שופט כוועדת ערר לזכאות על פי החוק.
 
חוק החוזים האחידים מחייב את שר המשפטים להיוועץ בנשיא בית המשפט העליון בעת מינוי שופטים לבית הדין לחוזים אחידים.
 
חוק ביטוח נפגעי חיסון מחייב את שר המשפטים להיוועץ בנשיא בית המשפט העליון בעת מינוי שופט שיעמוד בראש הוועדה לפיצוי נפגעי חיסון על פי החוק האמור.
 
חוק המניות הבנקאיות שבהסדר מחייב את שר המשפטים להיוועץ בנשיא בית המשפט העליון בעת הצעה למינוי שופט שיעמוד בראש הוועד הציבורי, שתפקידו יהיה למנות ועדות למניות של כל אחד מן הבנקים, להרכיב רשימה של מועמדים לדירקטורים בבנקים שייבחרו בידי הועדות ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליו לפי חוק זה.
 
חוק ראש הרשות המקומית קובע שנשיא בית המשפט העליון ימנה את השופט שיקבל את הצהרת ההון מראש רשות מקומית חדש שנכנס לתפקידו.
 
חוק כביש ארצי לישראל קובע ששר המשפטים חייב להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון בעת מינוי שופט שיעמוד בראש ועדת הפיצויים לפי חוק זה.
 
חוק ניירות ערך קובע ששר המשפטים חייב לקבל הסכמת נשיא בית המשפט העליון למינוי שופט שיעמוד בראש ועדת המינויים לפי חוק זה.
 
חוק ההגבלים העסקיים מחייב את שר המשפטים להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון במינוי שופטים לבית הדין להגבלים עיסקיים.
 
חוק עזרה משפטית בין מדינות קובע ששר המשפטים חייב לקבל הסכמת נשיא בית המשפט העליון בעת מינוי שופט בדימוס לביצוע פעולות שונות על פי החוק האמור.
 
חוק הכנסת קובע שנשיא בית המשפט העליון ממנה את שופט בית המשפט העליון בדימוס שיעמוד בראש הוועדה שממנה את היועץ המשפטי לכנסת.
 
חוק מימון מפלגות קובע שנשיא בית המשפט העליון ימנה שופט שיעמוד בראש הוועדה שתקבע את שיעור יחידת המימון של הוצאות הבחירות.
 
חוק הסניגוריה הציבורית קובע שנשיא בית המשפט העליון ימנה את שופט בדימוס של בית המשפט העליון שיהיה חבר בוועדת הסניגוריה הציבורית.
 
חוק שחרור על תנאי ממאסר קובע ששר המשפטים חייב לקבל הסכמת נשיא בית המשפט העליון למינוי שופט שיעמוד בראש ועדת השחרורים, וכן בעת מינוי שופט שיעמוד בראש ועדת שחרורים מיוחדת.
 
חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו קובע שנשיא בית המשפט העליון ימנה את האדם שיקבע מיהו העיתון ובית הקולנוע הזכאים למענק שנתי עקב כך שהכנסותיהם מפרסומת קטנו בשל שידורי פירסומת בטלוויזיה.
 
חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם קובע ששר המשפטים חייב להיוועץ בנשיא בית המשפט העליון בעת מינוי שופט שיעמוד בראש ועדת מומחים שתדון אם נתמלאו התנאים לפיצוי אדם שנפגע באיידס כתוצאה מעירוי דם.
 
עד כאן מעט – קמצוץ ממש – מסמכויותיו ותפקידיו של נשיא בית המשפט העליון.
 
ובין לבין, אמור נשיא בית המשפט העליון לעסוק, כידוע, גם בשפיטה.
 
ראוי גם לשים לב לכך שבחלק נכבד מהחוקים מוטלת על שר המשפטים החובה להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון לצורך מינוי בעלי תפקידים, ומשמעות הדבר היא בבחינת בשורה של ממש: החוק מחייב, לכאורה, את השר והנשיאה לשוחח זה עם זו (הקפה עלינו!).

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני בלוך  On 05/08/2007 at 13:30

    חלק מן הסמכויות אינן ישימות כי הפיצוי בחוק הרשות השנייה, למשל, עבר מן העולם. כל הסמכויות הללו נובעות מכך שהמחוקק באורח עקבי במרוצת השנים רצה ששר המשפטים או כל שר אחר לא ייצור קשר מחייב ישיר עם השופטים אלא דרך נשיא בית המשפט העליון שהוא מעשית ראש השופטים או זקן השופטים. אני מניח כי כל נשיא של בית המשפט העליון פונה בבקשות מעין אלה לפי העניין לנשיאי המחוזי או השלום ומבקש מהם הצעות. וכל העניין הזה מעסיק אותו כמה דקות, אם בכלל.

  • יוסי  On 05/08/2007 at 13:58

    כדאי להביא בחשבון שחלק גדול מהמינויים שהנשיא שולט בהם, הם למעשה צ'ופרים, שלא פעם כסף נאה וגם הרבה כבוד בצידם.

    במצב כזה חייבים לשאול מה קורה לתלות שבין הממונה לבין הממנה.
    כי כשהתלות עוברת דרך הכיס, היא גם עוברת – היא חייבת לעבור – דרך הראש.
    כל הפרדה בין השניים תהיה מלאכותית.

    ובאופן יותר מעשי – לדוגמא אם אני שופט, שרוצה לקבל מהנשיא כמה כיבודים וכסף בצידם – גם לאחר הפרישה מכס השיפוט, השאלה אם זה לא יוצר יחסי תלות ומרות הדוקים מדיי כלפי הנשיא בזמן שאני עדיין שופט.

    כי חייבים להבין שעצמאות השפיטה היא לב לבו של כל העניין.
    והעצמאות הזו נשחקת והולכת כל הזמן.

    אפשר לכתוב דוקטורט גדול רק על זה.

  • דני בלוך  On 05/08/2007 at 14:34

    נניח שאתה צודק. רוב התפקידים אינם עתירי ממון. עיקר הכסף הוא בבוררויות וגישור לאחר פרישה ואלה לא תלויים בנשיא. אתה יוצא מהנחה שכל השופטים שלנו רודפי בצע. ואז שופט ירצה למצוא חן בעיני עורכי דין ידועים וחברות גדולות כדי לקבל מהם עבודות לאחר פרישה. לכך אין סוף והטיעונים שלכם מגוחכים למדי.

  • יוסי  On 05/08/2007 at 15:11

    הבאתי את המקרה רק כדוגמא (ואגב, החוקים שהבאתי הם רק דוגמית. ישנם עוד חוקים רבים שהנשיא ממנה על פיהם שופטים בדימוס).

    עצמאות השפיטה נתונה ליותר סכנות כאשר התלות היא בנשיא, ולו מחמת הכפיפות ביניהם בזמן העבודה.

    רק לדוגמא, ההתבטאויות הפומביות של ביניש בעניינו של קצב יוצרות מצב מדאיג ממש – כלפי הרכב השופטים העתידי שיישב בתיק (ושלא יהיה ספק: אני בעד לתלות עבריינים – אבל על חבל נקי!).
    עובדה היא (כפי שפורסם אצל יואב יצחק), שכל ההערות הבעייתיות שלה נמחקו מהפרוטוקול.

    שרי משפטים – ממפלגות שונות – באים והולכים בקצב של אחת לשנה בערך.
    ואיל הנשיא – יושב שנים ארוכות בתפקידו, ובסה"כ מדובר במערכת די סגורה.

    ככלל, אני חושב שפעילותו הקריטית של הנשיא כלפי כל השופטים שמתחתיו – כולל בעליון – חייבת להיבחן במשקפיים של עצמאות השפיטה.
    ואם הנשיא יושב על קופסא של סוכריות לחלוקה – אין להתעלם מכך.
    העובדה שנשיא בית המשפט העליון מוסמך – כך או אחרת – לחלק טובות הנאה אינה דבר בריא באופן עקרוני.

    זה הרציו של כל העניין (לבד מכך שהמדובר בעצם בפוסט חצי סתירי).

  • גולדבלט משה  On 05/08/2007 at 16:05

    בפועל מי שמינה היה נשיא בית המשפט העליון ולא שר המשפטים
    זו הבעיה הקשה ביותר . השופטים תלויים לחלוטין לקידומם ולתעסוקתם לאחר פרישה בנשיא העליון
    אגב צריך לזכור שפעם היו הרבה פחות שופטים ונשיא הלעיון הכיר את כל החשובים שבהם-היום זה בלתי אפשרי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: