לסלק את הפסל!

עד שזכינו לרגע שבו התפנה משה קצב ממשכן נשיאי ישראל – הנה התבשרנו שהוא לא ממש הסתלק משם.
 
במשכן נשיאי ישראל מוצבים פסליהם של הנשיאים מוייצמן הראשון ועד וייצמן האחרון ועכשיו קצב.
 
ודיוקנו של קצב – מכל הנשיאים – הוא הגדול והמפואר מכל ראשי קודמיו כולם.
 
והוא יצוק בבסיס בטון, לא סתם יושב על צווארו כאחד הנשיאים – אלא כל כולו עומד על העניבה וממש לועג לחוקי הטבע והפיזיקה.
 
כן כן, העניבה זהו הפריט שכל כך מזוהה עם משה קצב (וכי מי אינו מכיר את קליפ הסרט שבו נראית עניבתו של איש מכובד מזדקרת לה שוב ושוב לעבר כל אשה הנקרית בדרכו ברחוב?).
 
מומלץ להן, איפוא, לנשות ישראל העולות לרגל למשכן הנשיא, שלא להתקרב יתר על המידה לדיוקנו של קצב, פן תישלף לה פתאום העניבה מתוך יציקת הבטון ותיכרך סביב צווארן – כמו היתה זו עניבה אסורה בהסכמה.  
 
יאזור נא שמעון הנשיא מעט מתבונתו, יעקור מהשדרה את הפסל המעונב ויציב במקומו עמוד קלון בגובה של גורד שחקים.
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גרי פפשט  On 19/07/2007 at 09:23

    אמרת נורא יפה , אבל למה אכפת לך מהפסל?
    מה זה משנה לך מה הגודל? רוצה גם?

  • מזל  On 19/07/2007 at 09:51

    מאד הסתקרנתי ממה שכתבת, גוגל סיפק את סקרנותי:
    זה הפסל

    וכאן הפסל בשלל תנוחות, עמוד שלם מזה:

    http://www.fede-maroc.org/site/index.php?site%5Bschoolid%5D=506&site%5Bdet%5D=dir&site%5Bdetvalue%5D=view&&p0f0=;ENV_ID;3247;ENV_LAYOUT;19&hide=messages&b=2655

    לדעתי – לא רק שלא להוריד, להיפך, לייצר העתקים ולשים בכל מקום, שאף אחד לא ישכח מה קורה כשלפוליטיקאי קטן עולה השתן לראש

  • אלי  On 19/07/2007 at 10:02

    גם אתם קבעתם את אשמתו של קצב מבלי שאינכם יודעים דבר על העובדות. התכבדו וסימכו על הפרקליטות שלא מצאה ראיות לסיפורים, ולא מצאה שביכולתה להגיש כתב אישום.. הרי לא נעשה הדבר מאהבת קצב, או שמא הודות לשוחד שהעבירו עורכי דינו ה"ממולחים" של הנשיא למזוז, מתחת לשולחן בעת השימוע….
    הפרקליטות, בפעלה לפי חוקי הרייטינג הבזויים של מדינתנו, יצאה בקול תרועה על הכנת כתבי אישום מפליגים נגד הנשיא, בהסתמכה, בזמנו, על עדויות המתלוננות. אח"כ, כשישבו בשימוע ושמעו את הראיות הנגדיות, הסתבר שלא כצעקתה… אבל אז כבר נראה כתב האישום המצומק (חיבוק מתנה של מישהי… ביג דיל) כעיסקת שטן בין הפרקליטות לנשיא, וגם השופטת "הדגולה" בייניש נפלה בפח הזה.
    אני מאחל לכם שעובדת שלכם תתלונן נגדכם תלונת שוא, בהסתייעה בחוק למניעת הטרדה מינית (חוק רע, גורף מאד שראוי לתקנו) – ואז תלמדו טעמה של הטרדה !!!

  • עורית  On 19/07/2007 at 10:12

    לא מדובר בפסל הזה שהראית, אלא בפסל
    ענק , בגן הפסלים של בית הנשיא
    כשבאמת הוא הכי גדול, ובומבסטי לעומת כל הפסלים האחרים, מעיד על רמת האגו האדירה
    של קצב.

    לאלי

    יש יותר מדיי גברים שחושבים כמוך, ותוקעים את המסמר של הארון שלהם יחד עם קצב, אתה יותר מדיי מזדהה עם סוטה מין, מעניין למה.

  • איריס  On 19/07/2007 at 10:33

    יאזור נא הנשיא שמעון מעט מתבונתו, יעקור מהשדרה את הפסל המעונב ויציב במקומו עמוד קלון בגובה של גורד שחקים.

    אמן ואמן, ועל עמוד הקלון שהוא יקים אפשר יהיה לתלות גם אותו בקרוב. שתי ציפרים

  • מיכל  On 19/07/2007 at 16:10

    איך הפסל הזה נראה אם מלבישים אותו במדי אסירים 🙂

    עכשיו ברצינות: בלינקים שצירפה מזל, נראה לי פשוט מזעזע לראות את המפוסל יושב ליד הפסל של עצמו.
    יאאק – יש בזה משהו מאוד דוחה.

    ומעבר לכך, אני חושבת שזה ברברי מאוד כל עניין הפסלים האלו. מילא דמות הסטורית, עם מעללים שקשורים להקמת המדינה או למאורעות קריטיים אחרים בהתהוותה, התפתחותה וכו'. אבל רק מכיוון שמישהו נבחר להיות נשיא, להעמיד פסל, כברירת מחדל? די דוחה, לא?

  • יוסי  On 19/07/2007 at 16:30

    אכן מעניין.

    ואם נמשיך את הרעיון של עמוד הקלון, כדאי אולי לגלף אותו כך שיזכיר איבר מין זכרי…

    לעניין הפסלים באופן כללי, האמת היא שבפוסט היתה פיסקה שתוקפת את הנושא הזה, אבל הסרתי אותה כדי לא לעמעם את המסר העיקרי.

  • יוסי  On 20/07/2007 at 10:11

    ישנה כאילו קלישאה שאומרת שהמציאות עולה על כל דימיון.
    הקלישאה הזו חייבת להיות תלוייה על הקיר ממול לכסאו של כל חוקר אינטלגנטי.
    ואז השאלה היא כזו:
    האם אתה חוקר את המציאות צעד אחר צעד ומגלה מה שאתה מגלה?
    או האם אתה בונה לך מעין "מציאות מטרה", שכוללת בתוכה גם אלמנטים דמיוניים ככל שהדמיון שלך מגיע, ואז – במהלך החקירה – אתה עוסק באישוש או הפרכה של מה שבנית מתכתחילה?
    וחוץ מזה, בשביל להיות חוקר טוב – צריך נשמה של פושע.
    אני חושש שבפרקליטות לא יבינו על מה אני מדבר.

    לואיס ליבי: לא מכיר מספיק את הסיפור שלו. אולי זה קטע של לא להשאיר פצועים בשטח, וגם להבטיח שהם לא יפתחו את הפה.
    הרי בחיים כולנו סוחטים ונסחטים

  • איריס  On 20/07/2007 at 20:43

    מקווה שלא נעלבת ממני, פשוט אני תוהה כל הזמן על הסמול הלבן איך הם עומדים לדום כאשר אדם כמוך אומר משהו ש"אודי אדיב יפוצץ בתל אביב". זה הזן העמי איילוני שרק צביעותו גדולה מקרחתו, לא רק של איילון עצמו אלא כל תואמיו ומשוכפליו, שהם תמיד מאד רגישים ואנרכיסטים אבל עומדים דום מתוח כאשר מגיעה פקודה.
    סתאם רציתי קצת להנות, מצטערת אם תפסתי עליך טרמפ. התענגתי על ההתפתלויות, איך יוצאים מזה, מצד אחד להישמע ליבראלים וחתרניים ומצד שני לא להסתבך עם השררה..ממש מין עמי איילון כזה. איחס.
    והגזענות ? או, האמן לי אתה יכול להרגיש נאור ושוויוני…
    אז שוב סליחה לא יכולתי להתאפק.
    אני מעדיפה להתכתב עם בר פלוגתא אפילו חריף,, אך הגון שאומר את דעתו מאשר עם מתפתלים.
    בוא נגיד שאם צריך לסמוך על מישהו שיזרוק את האבן הראשונה, תמיד תוכל לסמוך על הסמול מהסוג הזה להיות שם, ולהוציא להורג את האודי אדיבים. בסוף מה שקורה הוא שהממסד מציל את האומלל מידי הליבראלים לכאורה הללו
    וד"ל

  • יוסי  On 20/07/2007 at 23:45

    לגבי אודי אדיב, אני יודע עכשיו מהיכן נובעת אי ההבנה.
    כמו שאת יודעת, להקליד תגובה ישירות לפוסט עלול ליצור בלבול בקטע של הפיסוק, סוגריים וכו'.
    בדר"כ, כשיש לי תגובה קצת ארוכה, אני מקליד אותה בוורד ואח"כ מעביר בקופי פייסט לפוסט, ואז אני חוסך את הבעיות שעלולות להיווצר עם הפיסוק (וכך אני כותב גם את התגובה הזו, אגב).
    לפעמים – עקב עצלנות – אני מקליד ישירות לפוסט, וגם את התגובה עם אודי אדיב כתבתי ישירות לפוסט, ואח"כ התחלתי לעשות בה תיקונים, להוסיף ולהשמיט.
    התכוונתי שהאיזכור של אודי אדיב יהיה מחוץ לסוגריים באופן שיהיה ברור שהוא מוסב אל הקטע של האדמות ולא אל הטרור, אבל בגלל בעיית הפיסוק לא בדיוק ידעתי היכן יפלו הסוגריים הסוגרות, והן תפסו את אודי אדיב בתוך הסוגריים.

    ולאחר כל ההתקטננות הזו, אני חוזר ואומר, שמעולם לא העליתי בדעתי שאודי אדיב יהיה מסוגל לעשות פיגוע, וזאת למרות שברור, לפחות לי ולעוד כמה לא מעטים, שהאיש בגד במדינה – גם אם הוא עצמו לא ראה זאת כך (אם כי, אם אני זוכר, הוא כבר הביע חרטה או ביקורת עצמית כלשהי).
    להיזכר רק באורי אילן מאותו קיבוץ עם ה"לא בגדתי" המצמרר שלו.

    איך שלא יהיה, לקרוא "קדוש מעונה" לישראלי (ויהודי!), שעבר אימונים צבאיים בסוריה ומסר ליפי הנפש הללו פרטים על מקומות אסטרטגיים וצבאיים – נראה לי, איך לומר…
    נדמה לי שאפילו אמא של אודי אדיב לא אומרת שהוא קדוש מעונה (והיא די אוחזת בעמדות שלו).
    ועוד משהו: נדמה לי, שהשנים והניסיון הפכו אותי למי שחולשות אנושיות לא זרות לו, אבל את המקרה של אודי אדיב אי אפשר להכניס, אפילו לא עם כף נעליים, לקטגוריה הזו של מי שכאילו נסחף עקב חולשת אנוש.

    את יודעת מה? נראה לי שאמרת זאת לצורך הפולמוס ולא מעבר לזה.

    כל השאר – מים מתחת לגשר.

  • איריס  On 21/07/2007 at 04:16

    אז לא אתפלמס יותר מידי, אני לא חוזרת בי מזה כי אני חושבת שלצורך הדיון חשוב שאנשים הרואים עצמם ליבראלים וביקורתיים ישמרו על עמדתם גם כאשר זה מסובך ובעיקר כאשר יש עליהום.
    אתה מסביר את עצמך טוב מאד, ולכן צריך להתנגד לזה. אני מקווה שהסברתי את הטיעון שלי.
    כלומר, אין להתקפל לנוכח העובדות גם אם לא נוחות פה ושם. מסר לא מסר זה לא משנה, הרעיון הוא לא למצמץ.

    שנינו לא היינו שם בנעליו, כך ששנינו לא יודעים איך הדברים התגלגלו ובטח לא איך הם הוצגו. הטיעון שלי היה פשוט מאד. שכאשר הממסד הממלכתי טוחן למישהו את הצורה, לצערי, המכנים עצמם סמול או ליבראלים, עליהם אפשר לסמוך תמיד שיקברו את השעיר לעזאזל התורן עבור הממסד. זו תופעה לא בריאה איך שלא תקרא את זה. אותו דבר קרה עם בשארה. וכולי.
    אני לא רוצה שעל הנישה של שמאל ישבו בעצם אנשי ממסד. כדאי לדייק במילים, בהגדרות, בנישות, כיון שאם נוותר על השפה, ועל מה שהיא מייצגת, אפשר להפסיק כל דיון. התפתיתי לראות מה קורה בדיון כזה, אם כי אני די מכירה כבר את הדינמיקה. דעתך ברורה, גלויה, ולא מפתיעה, וזכותך להחזיק בה. הבעיה שלי היתה עם מי שמכנים עצמם ה"מבקרים" של השיטה ואיך שהוא תמיד כאשר זה בא למקרים שצריך אותם, הם מאגפים אנשים כמוך מימין.
    עיינתי עכשיו בערך אודי אדיב בויקיפדיה (לפעמים נחמד לדעת על מה מדברים פה ושם) חוזרת על דעתי המלומדת שהאיש אכן נוצל, אבל אולי קודם כל על ידי השב"כ. בפירוש כתוב שהוא היה תחת מעקב כל התקופה. אז למה המעקב, כדי לתת לו לרגל ולהיתפס ? ואחרי כן הנישואין עם סילביה, משהו פה מסריח לי מקנוניה. יש טביעות אצבע דומות לפרשות שאחרי כן. אבל שוב, גם בהנחה שלא, והוא נסחף ונוצל על ידי הסורים וכולי, סו ווט. בוא לא נצא משליטה, האיש חשב שצריך לחסל את מדינת ישראל, והלך לחפש שותפים לדרכו. הוא יהודי, יש לו מחלוקת על הציונות, זה לא הופך אותו לבוגד, הוא יהודי. ולפי חוק קקל זה כל מה שמשנה. ישראל זה מועדון של כמה אשכנזים שהתלבשו על הכסף של הקהילה וקראו לעצמם מדינה ועשו צבא ובעיקר משטרה כדי לשמור על הקופה.
    ובמה זה שונה מהחרדים שנסעו לועידת איראן להכחשת שואה ? שום הבדל. ובמה זה שונה ממכירת סודות האנתרקס על ידי ראש המכון הביולוגי לתאגיד אמריקאי ? למה הוא לא "בוגד". בקיצור אני מסרבת לרטוט מההגדרות החמורות ומהסיפור כולו. צבא שמצבא…

  • איריס  On 21/07/2007 at 04:29

    הסיפור אינו אודי אדיב, אלא הקפדה על הגדרות נכונות בציבוריות של מי "מבקר את הממסד" ומי מציג את עצמו ככזה, כדי שבבוא היום יוכל לשרת את הממסד ביתר יעילות, על סמך הקרדיט של "ביקורתי". הממסד לא צריך סיוע, אלא ביקורת חריפה ונוקבת ולא ממצמצת, בעיקר כאשר מתלבשים על מישהו ועושים ממנו יראו וייראו.
    כל השאר זה באמת מים תחת הגשר, כי להתווכח על עמדות מופשטות זה לא קשה.

  • יוסי  On 21/07/2007 at 05:53

    מסרבת לרטוט או איך שאת מציגה את זה, זו עמדה שאפשר להתווכח עליה – במיוחד אם את מכניסה את הקומפוננט של "אני לא מכירה את העובדות" או "שנינו לא היינו שם".

    אבל כאשר את מדברת על "קדוש מעונה", זו כבר אמירה פוזיטיבית שקודם כל כבר מחייבת הכרת העובדות (אלא אם כן, כל מי שמסתבך עם שלטונות הביטחון הוא – לגבי דידך – קדוש מעונה על פי הגדרה).

  • יוסי  On 21/07/2007 at 08:05

    אהבתי את זה ואני חותם על כל מילה:

    "לדעתי חשד בריא ברשויות הוא חלק מהזהות היהודית"

    ואוסיף את זה:

    לדעתי חשד בריא באלוהים הוא חלק מהזהות היהודית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: