אני מקנא בעו"ד דה-הרטוך

 

אני מקנא בעו"ד אמנון דה-הרטוך – כמוני בן לניצולי השואה – על הזכות שנתגלגלה לידיו לעבור את העבירה הפלילית שעבר.

רק מרגיז אותי שהוא עובר בכל כלי התקשורת ולא מפסיק להתנצל ולבקש סליחה.

לו אני במקומו הייתי אומר שאני גא על מה שעשיתי.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דיאנה  On 11/07/2007 at 09:09

    ווא'או יוסי, ממש מרגש מה שאתה אומר,
    אבל איפה ההתרגשות שלך באה לידי ביטוי
    אתה יודע, היום עוד אחת הותקפה על ידי ח"כ
    והיא רוצה לשתוק.???????

    תראה שמילה אחת שאמר איזה ח"כ חרדי עוררה תגובה של סטירות אצל גבר אחר, מי שאתה מקנא בו,
    אבל… נשים שמורידים להם בכוח בגדים , לא רק שלא נותנות סטירה, הן גם מפחדות היום להגיש .תלונה

    אהההההה? איפה הצדק איפה יוסי?
    כמה נשים מותקפות היו מתות להכניס סטירה לתוקף שלהן והן לא יעשו זאת אף פעם ?
    כמה נשים מותקפות שותקות?
    אהההההההההה?

    ותחשוב על זה.

  • יוסי  On 11/07/2007 at 09:16

    אם אתכוונת לתקוף אותי, מציע שתעברי על כמה פוסטים שלי (שפורסמו גם במקומות נוספים ועתירי גולשים), שעוסקים בעבריינות כלפי נשים.

    הנה הקישור לפוסטים הללו:
    http://www.notes.co.il/dar/archive.asp?cat=1820

    ואגב, אפשר לכתוב גם על נושאים אחרים – בלי שהדבר ייחשב למעשה מגונה.

  • דיאנה  On 11/07/2007 at 12:01

    לא התכוונתי לתקוף אותך , אלא לחדד את הנושא הרגישות שכל אחד מאיתנו רואה שם רק את עצמו. אתה מזדהה עם הסוטר,
    אני מזדהה עם נשים נתקפות. זה יוצא פאראדוכסי לא?

  • יוסי  On 11/07/2007 at 12:37

    אני מזדהה עם הסוטר, ואני מזדהה עם נשים נתקפות.
    אני מזדהה עם קורבנות באשר הם.

  • דיאנה  On 11/07/2007 at 12:48

    ברור, אתה יוסי האמיץ החזק והגברי

    ואם יורשה לי לחדד את העניין, אני חייבת לציין
    שאם מה שקובע זה מבחן התוצאה, כלומר
    אם הסוטר נזרק מהכנסת, ונשפט בחומרה
    מדוע גברים נאנסים לא מקבלים את העונש המגיע להם, ומדוע חברי כנסת לא מקבלים את העונש המגיע להם, ומדוע בסוף מאשימים את א' והנשים.

    מי אמר שהוא בכלל סטר?
    שיביאו את שניהם למכונת אמת, שאחר כך
    יבטלו את מה שהמכונה אמרה, שכל העדים שהיו
    בזמן הסטירה יוכרו כעדים שיקריים,
    ושמקבל הסטירה ימשיך לשתוק .
    כולם סובלים שגם הוא יסבול.

    אני לא מאמינה שדה שמוייך נתן סטירה
    לא ראיתי, אני גם לא מאמינה שהח"כ
    אמר על הגרמנים, אני מטעם האו"ם.
    אף אחד לא עשה כלום, כולם על הכייפאק.

    אני גם לא מאמינה לך דרך אגב שאתה מקנא במישהו
    יש לך הכל , מה יש לך מקנאה יוסי?

  • יוסי  On 11/07/2007 at 12:58

    אהבתי את השורה העליונה בתגובתך…

    אשר לסוטר, האיש הודה בזה שוב ושוב בכל אמצעי התקשורת בקולו הוא, ואף לא הפסיק להתנצל ולבקש סליחה.
    לא הייתי מערבב בין הסיפור של דה-הרטוך לבין בעיית התקיפות המיניות.

    ואשר להערתך שיש לי הכל, גם אם זה נכון – אף פעם זה לא מספיק (ואני בכלל לא מתכוון לדברים חומריים).

  • דיאנה  On 11/07/2007 at 15:19

    אהבתי גם אותך יותר מכל.

    מה אתה קוטר?
    חוץ מזה אשר להערתך לפרוטוקול שאין לך הכל
    אני הייתי מסתפקת בחצי ממה שיש לך
    ואומרת תודה.

  • יוסי  On 11/07/2007 at 15:36

    מעניין.
    כנראה שיש לך נשמה של מהמרת

  • דיאנה  On 11/07/2007 at 16:53

    בוא נתחלף.מעניין.
    ועזוב את דה שמויך, ראית את הסטירה?
    ראית את הקללה?
    בא לך להתחלף איתו?
    מקנא??????????
    רוצה להתחלף איתי?

  • יוסי  On 11/07/2007 at 17:52

    לא תודה!

  • דיאנה  On 11/07/2007 at 18:51

    חבל, הפסדת!
    תהיה כמו דה שמויך, תגיע רחוק.

  • ניצן הוכנר  On 11/07/2007 at 22:18

    אבל כלפי חוץ כדאי לשמור על ממלכתיות, מעושה ככל שתהא.
    בסך הכל גם הוא לא בדיוק טלית שכולה תכלת, ככה שהעניין מתאזן, פחות או יותר.

    אבל יותר מעניין; אילו תסביכי דור שני יש לך?

  • יוסי  On 11/07/2007 at 22:28

    כשיודעים לגזור את המסקנות הנכונות, אזי כל מה שאתה קורא לו "תסביכים" הופך להיות מקור כוח וחיות.
    והמקור הזה מתגבר עם הגיל.

  • ניצן הוכנר  On 11/07/2007 at 22:37

    שאלתי על והתסביכים המעניינים באמת, כלומר, המביכים. המנהגים המושרשים שאם מפסיקים להתעצבן מהם, אפשר למצוא בהם איזשהוא חן.

    עכשיו אני מובן יותר?

  • יוסי  On 16/07/2007 at 08:30

    אני לא חושב שיש משהו ביומיומי, כמו התנהגויות או מנהגים מושרשים שהם תולדה של היותך דור שני – לפחות לא אצלי.
    מה שכן קיים הוא דאגה מתמדת ואינטנסיבית לשלומם ורווחתם – לא רק החומרית – של האנשים היקרים לך.
    אבל אני לא משוכנע שזה נחלת הדור השני דווקא.
    דבר מעיק שמשום מה מתגבר עם השנים הוא שאתה מפתח מין געגועים לדודים ולדודות, לסבים ולסבתות מכל הכיוונים – שמעולם לא היכרת.
    עם השנים אתה מבין ומרגיש כמה הם – במיוחד הסבים והסבתות – היו חסרים לך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: