האם מזוז התחשב במתלוננות?

המתלוננות נגד קצב טוענות כידוע, שהיועץ המשפטי לממשלה הזמין אותן והודיע להן על עיסקת הטיעון עם קצב בהתרעה קצרה מאד ועל רגל אחת, ולמעשה העמידן בפני עובדה מוגמרת.
 
האם היועץ נהג כהלכה כשפעל בפרוצדורה החפוזה הנ"ל?
 
הנה מה שקובעות בעניין זה תקנות זכויות נפגעי עבירה:
 
"נפגע עבירת מין…שקיבל מידע על זכאותו להביע עמדה בעניין אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון…זכאי למסור עמדתו בעניין זה בהודעה בכתב…תוך 14 ימים מהמועד שהמידע הובא לידיעתו, אלא אם כן הודיע לו תובע על אפשרות למסור לו הודעה במועד אחר או בדרך אחרת".
 
האם במקרה שלפנינו היתה הצדקה לסטות בצורה כה דרסטית ממסגרת 14 הימים ולקצץ את פרק הזמן הזה עד לכדי אפס ממש? 
 
נוסף לכך, אחת השאלות הקריטיות בהקשר זה היא השלב שבו מוטל על הפרקליטות להכניס את הקורבן לתמונת עיסקת הטיעון עם העבריין.
האם על הפרקליטות להביא לידיעת הקורבן שהיא מתכוונת להיכנס למשא?
או שמא האם עליה להביא לידיעת הקורבן שהיא נמצאת בעיצומו של המשא ומתן?
או – כמו שהפרקליטות נהגה הפעם – האם עליה להכניס את הקורבן לתמונה רק לאחר סיום המשא ומתן ובסמוך לחתימה?
 
במילים אחרות, האם האמור בתקנות לעיל בדבר זכאות "להביע עמדה בעניין אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון", מאפשר מצב עניינים שבו מודיעים לקורבן על עובדה מוגמרת?
 
נוסף לכך, הנה מה שקובעות הנחיות פרקליט המדינה:
 
"על התובע לוודא שהסדר הטיעון מביא בחשבון את מידת הנזק – הגופני והנפשי – שנגרם לקורבן העבירה. לצורך כך חובה לברר, ככל שניתן, מה מצבו של קורבן העבירה עובר להליך הפלילי, והאם נזקו הוטב או הוחמר, לפני קבלת ההחלטה על עריכת הסדר טיעון…
בפרקליטויות השונות נעשה כל מאמץ לשמוע את עמדת הקורבן ובני משפחתו בתהליך ההחלטה על עריכת הסדר טיעון, וזאת בהתאם להוראת סע' 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה – ובמסגרת המגבלות הקיימות בה. ביחוד הדבר חשוב בעבירות של אלימות במשפחה ועבירות מין, בתיקים של תאונות דרכים קטלניות, רצח, הריגה וגרם מוות ברשלנות.

שיתוף הקורבן ובני המשפחה במקרים אלה צריך להעשות, כמובן, ברגישות רבה, מתוך הבנה למצוקות הקורבן. עם זאת אין לאפשר ללחץ של הקורבן ומשפחתו להשפיע על ההחלטה המקצועית.
לפיכך, יש לסייע במתן אינפורמציה עובדתית בסיסית, לשמוע את עמדת משפחת הקורבן, לשתף בשיקולי התביעה ככל שניתן, ולהביא בחשבון, ככל שהדבר ניתן וראוי, את אינטרס הקורבן בכלל השיקולים".

 
אנו רואים, איפוא, שההנחיות מדברות על "מאמץ לשמוע את עמדת הקורבן ובני משפחתו בתהליך ההחלטה על עריכת הסדר טיעון".
 
האם הזמנת המתלוננות לאחר ההחלטה והעמדתן למעשה בפני עובדה מוגמרת, עולה בקנה אחד עם הצורך לעשות מאמץ לשמוע את עמדתן "בתהליך ההחלטה"?
 
עוד אנו רואים שההנחיות מחייבות את הפרקליטות "לוודא שהסדר הטיעון מביא בחשבון את מידת הנזק – הגופני והנפשי – שנגרם לקורבן העבירה".
 
כן הן מחייבות "להביא בחשבון, ככל שהדבר ניתן וראוי, את אינטרס הקורבן בכלל השיקולים". 
 
האם היועץ המשפטי מילא את חובתו כהלכה על פי התקנות וההנחיות?
 
כיוון שבג"צ אמור בימים אלה לדון בהסדר הטיעון עם קצב על היבטיו השונים, יש להניח שהוא יבחן גם אם היועץ המשפטי לממשלה מילא אחר התקנות וההנחיות הנ"ל כלשונן וכרוחן, ועמד כראוי בדרישות המחייבות אותו.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מאיה  On 02/07/2007 at 12:10

    כמעט כמו שערורייה.
    אתמול שמעתי את נציגת שדולת הנשים אומרת שהשלב הזה בשימוע לא נעשה כראוי.
    לםפני כן סיפר עורך דינה של א' השנייה עורךדין מרוז (שבדרך כלל מגן על אנסים ורוצחים ושאר אנשים טובים, הוא אמר שישמח לקבל תנאים כאלה לאנסים אחרים שהוא מטפל בתיק שלהם) שא' השנייה נקראה בשעה 8 בערב בערך לפרקליטות ונאמר לה די בזריזות שעומדת להחתם עסקת טיעון. היא הזדעזעה קשות כששמעה שמחקו את שני סעיפי האונס בעניינה והביעה התנגדותה. והלכה הביתה. זה פחות או יותר מה שקרה גם עם א' הראשונה. לא ברור מה היה אם בכלל עם שאר המתלנונות.

    אם באמת דולג שלב השימוע לקורבנות זה בעיני שערורייה. עצם הרעיון שבפרקליטות חשבו שאפשר ככה להחליק את העניין- בעיני זה זוועה. בכלל אני לא מצליחה להבין, אם זה באמת מה שקרה, מה בער להם שמה

  • יוסי  On 02/07/2007 at 12:18

    כמדומני שהשערוריה היותר גדולה נמצאת כאן:

    http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-23176-00.html?tag=11-54-00

    (בגלל מגבלה של "רשימות" אני לא יכול לפרסם את שני הפוסטים בו זמנית)

    (ותודה על תגובתך בעניין הבקבוקים. טרם החלטתי אם התראפיה שלי היא בכתיבת פוסטים, או בחשיבה מחוץ לבקבוקים…)

  • מאיה  On 02/07/2007 at 12:52

    בדיונים בוועדת הכנסת אז, בעניין נבצרותו של קצב, אני זוכרת את דבריה היועצת המשפטית של הכנסת, שאמרה שכתב האישום טרם שימוע – כך אמרה, כתב אישום, הוא מסמך עשוי וגמור. כלומר, שהשימוע הוא שלב מיוחד משום שמדובר בנשיא, אבל כתב האישום האו מסמך עשוי. כך היא אמרה בפירוש. ולא רק היא כמובן. אז אם זה כתב אישום או טיוטות כתב אישום, הרי בכל מקרה, האם לא נכון לומר שהמוצר הזה טרם שימוע, הוא בעצם מוצר עשוי? על סמך מה נערך שימוע? האם לא על סמך מוצר עשוי? איך אפשר בכלל לערוך שימוע על משהו גולמי. זה אפשרי בכלל? זה מותר? זה לפי החוק? לכולם זה אפשרי לערוך שימוע על מסמך גולמי לא מוגמר? היום בהארץ מובא ציטוט של מזוז עצמו שבו הוא אומר ששימוע הוא פורום שבו לא נכנסים לפירוט יתר בעניין סעיפי האישום. כלומר שזהו פורום ראשוני בלבד לדיונים התחלתיים שלא כמו במשפט עצמו. אז מה קרה בדרך? כל העניין מלא סתירות ונעשה תמוה מרגע לרגע.

  • מאיה  On 02/07/2007 at 13:02

    לפי מה שנראה כרגע, עושה רושם שמזוז ועורכי דינו של קצב ניהלו בעצם משפט לעצמם. אפילו לא זוטא, אם לוקחים בחשבון כמה זמן זה לקח. וישבו על כל הסעיפים סעיף סעיף וטחנו אותם עד דק, הגיעו לפשרה שנוחה להם וגמרו עם העניין. כלומר ניהלו משפט רק בלי השופטים. כרגע עסקת הטיעון שלהם נראית כמו עסקת טיעון שנעשית במהלך משפט, מורכב סבוך וארוך, שבו הצדדים מחליטים לגמור את העסק בשקט, כי ככה נוח לצדדים, לתובע ולסניגורים של הנאשם, אבל שכחו בדרך את הקורבנות ואולי גם את שאר העולם. וזהו, יאללה, הולכים הביתה.

  • דיילת קרקע  On 02/07/2007 at 13:24

    וזה רק מסביר את כל מה שטענתי בפוסט הקודם שלך
    שלא הגבת לשום דבר שציינת בו, דרך אגכ
    בנוגע
    לפשה של המשפט שאין לה שום קשר למציאות
    ולבני אדם.
    הפשה של המשפט לא שייכת לנושא הפרקטיקה אלא
    לנושא התיאוריה באקדמיה, והחוקים בעצמם
    שנחקקו על ידי מאות אלפי משפטנים ומרוב כמות
    ומרוב ברדאק, שום משפטן לא מכיר את כל החוקים
    ולא זוכר בין ימינו לשמאלו.
    תראו את מזוז עם הסיפור הזה, איפה שיש חוק
    יש חוק אחר, איפה שיש צד א' יש גם צד ב'
    זה רק מראה לאנשים איך אי אפשר להאמין פה לבתי המשפט, אי אפשר להאמין פה לאף אחד, בטח שלא לעורכי דין תאווי בצע

    מי שחושב שההפגנה הענקית בכיכר מלכי ישראל/ רבין לא תעשה את שלה טועה טעות חמורה מאוד
    .

  • יוסי  On 02/07/2007 at 14:26

    לא שאני צריך להתנצל, אבל כמדומני שגמרת אומר לקבוע סטריוטיפים ויהי מה.
    אז קודם שאת קובעת עמדה סופית, מציע לך לקרוא את זה:

    http://www.notes.co.il/dar/25156.asp

    וגם את זה:

    http://www.notes.co.il/dar/26190.asp

  • יוסי  On 02/07/2007 at 14:46

    המילכוד שבשימוע הוא, שלצורך השימוע חייבים להעביר חומר חקירה לחשוד, ואז אפשר "לגנוב" עיסקת טיעון.
    אלמלא השימוע, קשה לנהל מו"מ לעיסקת טיעון, כיוון שאין מעבירים לחשוד את חומר החקירה והוא לא יכול להתמקח עם הפרקליטות.
    החובה להעביר את חומר החקירה קמה רק לאחר הגשת כתב האישום, ואז בדרך כלל גדל כוח המיקוח של הפרקליטות.

  • דיילת קרקע  On 02/07/2007 at 15:44

    ונכון, וצודק, ובעניין הזה אין לי שום טענות בוודאי שלא כלפיך.
    אבל הבעיה היא שכל משפט הוא לגופו, ובכל משפט יש לבית המשפט "ראיות" אחרות ובעיות אחרות
    הבעיה המרכזית עם קצב איננה בעיה פשוטה
    לכאורה, משום שהוא מילא את התפקיד הכי חשוב בישראל ראש הפירמידה. וכנראה שכולם מפחדים ממנו.
    ונורא קשה להפנים שדווקא בגלל התפקיד שלו
    הענישה חייבת להתבצע בצורה המירבית למען
    יראו ויראו.

    אני כן כעסתי על טענותיך כלפי א' מבית הנשיא
    משום שזה בכלל לא משנה אם היא התבלבלה, שיתפה פעולה איתו מרצון או שלא מרצון, היא זאת שסיפרה ראשונה בתקשורת על מה שהיא עברה ובעקבות דבריה פנו לעוד ועוד נשים שסיפרו אותו דבר בדיוק על קצב.

    אני רואה בהתנהגותה כלפיו, לא עניין רומנטי ולא אשה הפגועה מרומן מאכזב, היא פשוט התנהגה לא כפי שנשים "רגילות" מתנהגות בסיטואציות קשות כאלה, היא אשה אמיצה וחזקה ורצתה למצות
    עם קצב את פשעיו על גופה בדרכה שלה.

    היא רצתה ממנו כסף?
    הרי זה מה שעכשיו דורשים מקצב לעשות
    לפצות את המתלוננות.
    היא חזרה אליו בחזרה?
    היא רצתה למצות את העניין איתו, כי היא נשארה בלי עבודה, ובמצב נפשי קשה.

    האם זה טוב לפעול כפי שפעלה?
    לא, האומץ שלה לא מוכיח את עצמו

    אבל היא ניסתה לפעול לבד, להיות חזקה,
    ולבקש את מה שממילא דורשים היום מקצב לפחות על פי עסקת הטיעון.

    עכשיו היא גם נענשה בכך שלא הוכנסה לכתב האישום
    ואנשים תמהים להבין איך אם היא נאנסה היא מסוגלת בכלל לפגוש את האנס הזה שוב.

    א' היא גיבורה, כי היא רצתה שישלם על מה שעשה בה, אבל הפעולה הזאת מנוגדת לדעות הקדומות של אנשים בנוגע לאיך אשה פועלת אחרי שהיא נאנסת,
    מתי כבר יבינו שיש נשים חזקות שפועלות אחרת מהמצופה מאשה קטנה שנאנסה.

    לא מזמן הובא סיפור על אשה שנאנסה ופיתתה את האנס לשתות איתה קפה ומסרה לידיו את מפתחות הרכב שלה, אשה חזקה ואמיצה
    שדקה אחרי שיצא עם הרכב שלה, התקשרה לקצין
    ביטחון וסיפרה לו על כל מה שעברה.
    האנס נתפש תוך דקה.
    זה כמעט לא אנושי מה שהיא עשתה אותה אשה
    אבל זה כן מה שהיא עשתה, וזה לא מה שמצופה שהיא תעשה אבל זה מה שהיא עשתה.

    מי שקבע סטריאוטיפים חברתיים על נשים זאת הפרקליטות,ומי שחושב שהוא יקבע סטריאוטיפים על נשים מבלי שנשים יקבעו סטריאוטיפים הפוכים על הפרקליטות, לא מבין את הכוח של הנשים, את החוכמה שלהן, ואת היכולת שלהם לנצח במאבק הזה.

  • יוסי  On 02/07/2007 at 16:17

    אחרי כל מה שאמרת אני מציע שתקחי בחשבון את הדבר הבא:
    אין איש בכל המדינה הזו שהיה רוצה להכניס את א' לכתב האישום יותר מאשר מזוז.
    וזאת, לא בגלל טינתו לקצב, ולא כי הוא רצה לעשות טובה ל-א', אלא בגלל עצמו.
    מזוז ידע טוב מאד מה מצפה לו בציבור בעקבות אי הכללת א' לכתב האישום (והזובור שהוא עדיין עובר רחוק מסיומו).
    אנחנו כאן כותבים פוסטים ומפרשנים את העניין, אבל מזוז אוכל אותה בגדול.
    בנסיבות הללו אי אפשר לייחס למזוז ציניות או אי הבנה של המצוקות של המתלוננות והקורבנות.
    את חייבת לקבל כעובדה את זאת שאין כמו מזוז – בכל הארץ כולה – לרצות להכניס את א' לכתב האישום, וזאת כדי להציל את יוקרתו.
    ואם בנסיבות הללו – ולמרות שהוא ידע מה מצפה לו – הוא החליט שהיא לא תהיה בכתב האישום, צריך לקבל שהוא פעל בתום לב והגיע למסקנה שלא רק שהסיכויים להרשיע את קצב בעניינה של א' יותר מדיי קלושים, אלא שהתוצאה של זיכוי תגרום נזק חמור, לא רק ל-א', אלא לעניין של מאבק הנשים בכללותו.
    חייבים לקבל זאת. זה כואב. זה מתסכל. אבל זה המצב.

  • דיילת קרקע  On 02/07/2007 at 16:52

    ולא על א' יפול המשפט הזה.
    מזוז רוצה לא רוצה, א' הוצאה מהעסקת הביש
    לא מאמינים לה, אני לא מכירה את א' מבית אנסי
    אבל אני בטוחה שזה לא יעבור לסדר היום.
    נקסט-
    המשטרה אמרה שא' מבית אנסי אומרת אמת
    גם היתה בדיקה במכונת אמת.
    נקסט-
    בוא נעזוב את א' מבית אנסי ונעבור לא' ולב'
    ולעוד נשים שעבדו תחתיו –
    הן רוצות לבוא לבית המשפט ולהעיד
    למה לא לאפשר להן זאת?

    במה שונה המשפט הזה מכל משפט אחר של כל
    אנסי אחר? ולמה לקצב יש זכויות יתר רק כי היה אנסי?

  • יוסי  On 02/07/2007 at 21:24

    אני פשוט לא מכיר את המקרים של הבחורות האחרות, אבל ממה ששמעתי, ל-א' השנייה ממשרד התיירות יש בעיות דומות ל-א' הראשונה בכל הקשור לטיב יחסיה עם קצב, בתוספת לעובדה שהמדובר בסיפור מלפני 9 שנים.
    בכל אופן, כמו שאמרתי, לא יכול להיות ספק שמזזו היה "מת" להגיש אישום על אונס, כדי לשמור על יוקרתו האישית, ולכן אני לא חושד בו בצמחונות כלפי קצב.

  • דיילת קרקע  On 03/07/2007 at 00:19

    יוסי
    תשמע אתה נחמד
    ובאמת ממש כיף לנהל איתך דיאלוג
    גם אם הוא עצבני.
    אבל איך זה יוסי, איך זה
    שאני מנסה כבר כל כך הרבה פעמים
    להבין אותך, להבין איך אתה חושב
    ואתה לא עונה לי על שום דבר לעניין וזה
    מצטער מאוד.
    אתה לא מכיר את הנשים האלה, אבל יוסי
    אני אשה בעצמי, תתפלא, ואני עברתי בעצמי
    גיהנום בעבודה. והיו בוסים שלא התביישו
    ודרשו סקס,כאילו שאני נערת ליווי, וזה היה משפיל ומגעיל.
    ואני אגיד לך עוד משהו יוסי,
    אתה מדבר כאילו דיברת על משהו
    מרוחק, אני לעומתך מדברת על משהו
    שקשור אליי, למהות שלי
    למי שאני, ולמה שעברתי
    ואני מדברת על הנושא ממקום
    שבאמת רוצה לטפל בבעיה, לא רק
    דרך ענישה, לטפל בבעיה לעומק
    להבין מדוע גברים מטרידים נשים בצורה כזאת
    ולמרות שכל התשובות כבר קיימות אצל פסיכולוגים אני מנסה להבין וכמוני עוד אלפים להבין מדוע מדוע מדוע מדוע ואיך מעז אדם כמו קצב
    שנים לפגוע בנשים רבות, להתנהג כלפיהן בתוקפנות
    להרוס להן את החיים.
    ואיך הוא מעז לפגוע בצעירה שעובדת
    כפקידה ולהרוס לה את החיים.

    לו לא ראיתי יוסי, גברים תוקפניים
    שהכניסו לי יד למכנסיים, וידיים לחולצה
    וקראו לי בשמות גנאי, ועשו הכל בכדי
    לחפש אצלי סקס ובכוח
    לא הייתי מבינה גם אני על מה מדובר

    כנראה שעד שלא תעברו אתה ועוד פרקליטים
    סדנה שבה יעבירו אתכם הטרדה, ותצטרכו להרגיש מהי הטרדה לפחות לזמן מוגבל, לא תבינו במה מדובר
    וגם אם זה יהיה רק כסדנא, כמו שמנסים להדגים לאנשים איך עוורים לא רואים בחושך, כך
    אולי דרך סדנא כזאת תבינו כולכם מהי
    הטרדה מינית , השפלה מינית, ואונס

    ומה שהכי לא ברור לי זה מדוע אתם מגינים כל כך על קצב, כשברור לכולנו שעל ראש הגנב בוער הכובע וגברים כמו קצב יש למאות אלפים.

  • יוסי  On 03/07/2007 at 04:53

    לצערי אנחנו כמעט שלא מנהלים בינינו דיאלוג, כיוון שאני מדבר על הזווית המשפטית – עם כל היותה לא סימפאטית – של הפרשה, ועל הסיכויים להרשיע משפטית את קצב על בסיס הראיות נגדו.
    ואילו את מדברת על הזווית הציבורית סוציולוגית של הפרשה ועל ההרשעה הציבורית שלו. (דגש על הרשעה ציבורית ולא משפטית).
    אני חותם על כל מילה שאת כותבת (פרט לאמירתך "אתם מגינים כל כך על קצב"), ואני מקבל שדברייך לא פחות חשובים מהזווית המשפטית של העניין, אבל הם לא הזווית המשפטית.
    ואני מצפה ממך כאדם תבוני, שלא תתעלמי מהזווית המשפטית – עם כל היותה לא סימפאטית ואפילו מגעילה – כי בבית המשפט, הזווית המשפטית היא חומר הגלם של השופטים.
    ושלא יהיה לך ספק: אני כמשפטן אומר לך, שהקשר בין משפט לבין צדק הוא מקרי בהחלט – אם הוא בכלל קיים.
    משפט – להבדיל מצדק – זהו דבר ציני, מרוחק, קר ומנוכר. אבל עם כל היותו כזה, אין להתעלם ממנו ומכוחו הרב.

  • דיילת קרקע  On 03/07/2007 at 12:06

    עם כל הכבוד לזוית המשפטית, ולקשר בין משפט לצדק שהוא מקרי בהחלט, כפי שאתה מציין זאת בריש גליי, הרי שהודעה מסוג זה מלמדת כל קורא מצוי, שאם מלכתחילה נוצר החוק בכדי להגן על הנפגעים ונוצר החוק בכדי למגר פוגעים, הרי
    שלחוק אין שום שיניים, אין שום ערך, ואין שום תוכן, ומכל זה משתמע רק דבר אחד:

    זה לא קשור בחוקים, לא קשור במשפטים, ולא קשור בצדק זה קשור באנשים. .

    כל העניין הוא מי אומר את המילה האחרונה ושעל פי תנאיו של משפט מסוים שיושבים בו אנשים מסויימים יגיע לידי תשובה כזאת ולא אחרת כי אנשים הצליחו לשכנע כך ולא אחרת, וכאמור כפי שאתה טוען – אין קשר לצדק.
    והוא אכן מקרי בהחלט.

    ואם הגענו עד לכאן אז אנו מבינים היטב שאנו מתעסקים באנשים ולא בחוקים, ולכן חוקים לא יתפשו את המקום של האנשים, על כל אנשים שיבואו להגן על פושע יבואו אלפים אחרים שיבואו
    לדרוש שישלם על פשעיו, וזה מה שאנו רואים וחוזים בו כיום, העם דורש צדק.

    אם צדק הוא ערך יחסי, והוא לא המהות של בתי המשפט, ולכן אין אמון במערכת המשפטית, וזה שיש לה "כוח" לא הופך אותה לאחראית למעשיה
    מה מכל זה משתמע יוסי?

    שהעם יקבע מהו הצדק, ועל פי העם ישק דבר.
    ואם מערכת המשפט מוכיחה שאין היא מסוגלת לייצר צדקה, יש מערכות אחרות שיפעלו בדרך שונה שתוכיח שיש צדק.

    מקווה שחידדתי קצת את העניין לטובת הצדק כמובן.

  • יוסי  On 03/07/2007 at 12:49

    הזווית המשפטית לא ראוייה לשום כבוד.
    הזווית המשפטית ראוייה לבוז קר.
    מצידי את יכולה לעשות פוסטר גדול מהדברים הללו שלי, ואני אחתום בשמי המלא במקום בולט על הפוסטר הזה.

  • דיילת קרקע  On 03/07/2007 at 13:50

    סוף סוף אמרת משהו .
    כל הכבוד.

    אז מה אתה עושה במערכת הזאת אם מותר לדעת?
    למה אתה משתף פעולה עם משהו שאתה לא מאמין בו?

    —————

    נ.ב.
    יש לך בקבוקים מעניינים

  • יוסי  On 03/07/2007 at 14:10

    כיוון שהמערכת הזו – אם תרצי ואם לא – שולטת בחיינו, חובה לבקר אותה.
    וכדי לבקר אותה – צריך לדבר איתה בשפה שלה.
    אם תעברי על כמה פוסטים בבלוג שלי (שאגב, מפורסמים על בסיס קבוע גם באתר מחלקה ראשונה – הנקרא בשקיקה ע"י אנשי מערכת המשפט), תקבלי מושג בהיר יותר על מה אני מדבר.

    תודה רבה על הערתך בעניין הבקבוקים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: