שני מזוזים

עכשיו כבר ברור שבלשכת היועץ המשפטי לממשלה יושבים שני יועצים משפטיים.
ולשניהם, כמה מפליא, קוראים מני מזוז.
 
שהרי לא יעלה על הדעת שמני מזוז של טיוטת כתב האישום, הוא אותו מני מזוז של עיסקת הטיעון.
 
טיוטת כתב אישום כנגד נשיא המדינה, שזוכה בעיתונים לכותרות הראשיות "אונס" – טיוטה שכזו לא ניתן להבריח בדלת האחורית.
 
המהפך בעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה ממש מרסק את אמינותו הציבורית, במיוחד לאור העובדה שהמדובר בתיק מתוקשר ביותר של אדם שהוא לא פחות מנשיא המדינה.
 
רק סיבה משכנעת, חריגה וכבדת משקל – שלא היתה ידועה ליועץ המשפטי קודם לכן – יכולה להניח את הדעת באשר לטיבו של מהפך שכזה.
 
והאמינות הזו מתרסקת לנגד עינינו משני היבטים נוספים לפחות:
ההיבט האחד הוא קיעקוע אמינותו של מוסד היועץ המשפטי בכך שהאיש ברחוב יקבל אישור מחודש – אם הוא היה זקוק לכך – שבכסף ובמעמד קונים כאן צדק. 
ההיבט השני הוא מעמדו של היועץ המשפטי כלפי כמה וכמה חשודי צמרת, בהם ראש הממשלה, שעניינם מונח עתה על שולחנו.
 
וכי מה אמור אהוד אולמרט להבין ממה שקרה? מה בכלל השאלה כאן? כל מה שצריך הוא לצייר למני מזוז כמה ציורים מפחידים על הקירות ולספר לו סיפורים על שדים רבי זנבות שזוחלים לו בלילה מתחת לכרית, ואתה מסודר.
 
האם מני מזוז ישרוד את פרשת הנשיא? קשה לדעת.
 
אבל אם הוא ישרוד, אולי ייצא קצת מתוק מהעז הזה. כי גם מני מזוז כבר מבין שעתידו בבית המשפט העליון מחוסל (האמת, שהוא היה מחוסל גם לפני כן, כשהעז לשפד את עדנה ארבל, חברתה הטובה של ביניש, בפרשת סגירת תיק האי היווני).
 
וכאשר אדם מבין שאפסו סיכוייו להגיע לבית המשפט העליון – או אז גוברים הסיכויים לשיפור משמעותי בטיב שיקוליו. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמוס בירסטנר  On 28/06/2007 at 19:08

    האם תוכל להבהיר באמת, כמשפטן, איך זה שמזוז נסוג מן ההאשמות החמורות, כאילו בגלל איזו בעיה באמינות המתלוננות, כאשר במקביל קצב *מודה* שהטריד וכפה עצמו על לפחות מתלוננת אחת במספר אירועים שונים, *כלומר מודה ששיקר במצח נחושה בגרסתו הראשונה*?? אז _המתלוננות_ פחות אמינות עכשיו? ומה עם האמינות של קצב? האין זה פשוט מצב שבו יש ללכת לבית המשפט ולתת לאור השמש ולתבונת השופטים להכריע ולחלץ את האמת? הרי לא תהא זו הפעם הראשונה שנערך משפט בין שני צדדים לא-לגמרי-אמינים, נכון?

    מאוד אשמח לקרוא הסבר בנושא, היות שאני הדיוט משפטי. בתודה מראש.

  • יוסי  On 28/06/2007 at 20:51

    אתה מעלה כמה שאלות כבדות וקשה להתייחס אליהן באופן מלא במסגרת הזו.
    ראשית, חשוב שלא להיתפס לטעות באשר להודאתו של קצב במה שהודה.
    אכן הודאתו מקבעת אותו כשקרן, אבל הודאתו ניתנה במיסגרת עיסקת הטיעון שלמעשה חוסמת את הדרך לבירור המשפטי. כלומר, אתה לא יכול לאחוז במקרה זה את החבל משני קצותיו. אלמלא עיסקת הטיעון הנשיא לא היה מודה במה שהודה ואז לא היית יכול להשתמש במשפט בנימוק שהוא שקרן וכו' וכו'.
    שנית, ככלל אין לבוא בטענות אל חשוד – גם אם הוא הנשיא – בכך שהוא מכחיש עבירות המיוחסות לו. זה דרכו של עולם ואלה החיים. גם במקורות כתוב שאין אדם משים עצמו רשע. יכול להיות שזה מתסכל אבל זה המצב. הכחשת חשוד היא דבר טבעי ומובן ואפילו אנושי.
    אשר ליועץ המשפטי, אם אתה עוקב אחר הפרשנויות בתקשורת אתה בוודאי מבחין באין ספור ספקולציות בעניין הזה.
    אחת הספקולציות אומרת שהיועץ מלכתחילה לא האמין באונס, אך הציב את העבירה הזו בטיוטת כתב האישום כדי לרכך את הנשיא לחתום על עיסקת הטיעון. אם זו אכן הסיבה, כי אז היועץ עשה כאן מעשה חמור ביותר.
    עכשיו מסקרן לדעת מה תהיה עמדת בג"צ – אם הוא יידרש לעניין.
    ובכל מקרה, כדאי לדעת שבית המשפט שירשיע את קצב בעקבות הודאתו – לא חייב לכבד את העיסקה ובסמכותו להטיל על הנאשם המורשע עונש כבד מזה שסוכם עליו, וכבר היו דברים מעולם.

  • עמוס בירסטנר  On 30/06/2007 at 20:27

    תודה רבה על התשובה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: