פרידמן האוייב של האוייבים

מערכת המשפט לא אוהבת את שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן.
 
ובאמת, קשה לאהוב אותו. האיש עושה רושם שהדבר האחרון שמטריד אותו הוא מה יאמרו עליו הבריות.
 
ואדם שמתעלם מדעתן של הבריות עליו, הוא איש מסוכן.
 
השופט חשין לא מפסיק להשמיץ את פרידמן במילים בוטות, ופתאום אתה כבר לא בטוח מי כאן הכלבים ומי השיירה. 
 
ואולי זהו בעצם הדבר החשוב ביותר שקורה לאחרונה למערכת המשפט. היא כבר לא כל כך השיירה. היא צריכה להאבק על מקומה. היא צריכה לנבוח (מפיו של חשין בעיקר),  ושוב לא הכל מובן מאליו.
 
מה דוחף את פרידמן לשינויים בקצב מוגבר במערכת המשפט? האם הוא מתעלם מכך שכל תבשיל צריך את "הזמן שלו"? יכול להיות.
 
אבל ראשי מערכת המשפט חשודים כמי שלא הקצב הוא זה שמפחיד אותם. הם חשודים כמי שמתנגדים לשינוי כלשהו.
 
ולכן הם רוצים שמערכת המשפט תטופל בקצב של צב משועמם – בתקווה שבמעלה הדרך המתפתלת הפריץ יחלה בקדחת או שהכלב יחטוף דלקת ריאות.  
 
כי מערכת המשפט פוחדת שילאימו אותה.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נינה  On 27/06/2007 at 14:07

    לו חשין ושאר המבקרים היו טוענים טענות סדורות והגיוניות – ניחא. אבל כל מה שהם עושים זה לילל בקול רם על השבר המתקרב. ואי-אפשר לנהל דיון ענייני מול יללות.

  • נמרוד ברנע  On 28/06/2007 at 00:21

    היה אפשר אולי להתייחס ברצינות אליך ואל השר פרידמן כאדם נקי מכוונת זדון ללא היה עושה משהו חוץ מלנסות להעביר מה שאתה מכנה "רפורמות" ואני מכנה פגיעה במעמדו של בג"ץ, היועמ"ש ופרקליט המדינה. אם פרידמן היה מנסה תוך כדי שהוא זורק אבנים על בית המשפט העליון להוסיף תקני שיפוט נוספים כדי להקל על הסחבת, להשמיע קול ברור ונקי כנגד השחיתות הפושה, להביע עמדה מוסרית כראש משרד המשפטים אל מול עוולות כגון תיקון לחוק המכרזים, ניסיונות של בעלי הון לפגוע באינטרסים הציבוריים בערוץ השני או משהו – דבר כלשהו – שהוא לא מריבות ותככים עם כל הצמרת המשפטית של המדינה, היה אפשר לשקול את עמדתו ולהתייחס אליה. בזמן שכל מה שהוא עושה זה להתמקד בנושאים מאוד ספציפים ולהזניח תחומים אחרים לחלוטין, אי-אפשר להתייחס אליו כאדם שלא נגוע בכוונות זרות כגון ניקויו של אהוד אולמרט מהחקירות הפליליות נגדו.
    כנ"ל לגבייך – אם היית כותב על עוד דברים חוץ מעל המלחמה שלך באהרון ברק, בכנופיית שלטון החוק, בבייניש, ארבל מזוז ושות', היה אפשר לקרוא אותך, להסכים או לא להסכים, אבל לקרוא ולהתייחס ברצינות ולא כאל אדם אחוז אובססיה שמנהל מסע צלב נגד כמה מבוגרי הפקולטה למשפטים בירושלים שגרים ברחביה.

  • יוסי  On 28/06/2007 at 09:03

    על תגובתך ניתן בהחלט לומר – הפוסל במומו פוסל.
    ניתן היה להתייחס ברצינות לתגובתך אלמלא היית מעוות את האמת באופן כה אובססיבי.
    אתה מייחס לי את האמירה "רפורמות" ולא מסתפק בכך אלא אף מקפיד לציין כלפיי את האמירה "מה שאתה מכנה "רפורמות". ובכן, היכן בכל הרשימה מופיעה המילה "רפורמות"?! לא היה ולא נברא.
    הלאה,
    אתה כותב "אילו היית כותב על עוד דברים חוץ מעל המלחמה שלך באהרון ברק, בכנופיית שלטון החוק, בבייניש, ארבל מזוז ושות'..". לא שאני מתנצל על כך, אבל אתה פשוט מעוות את המציאות (בלשון המעטה). מציע שתקרא את רשימותי ותראה שאני כותב – והרבה מאד – גם על נושאים אחרים, לרבות על נושאים חוץ משפטיים.
    אבל אני מדגיש שוב: אני לא מתנצל על כתיבתי כלפי מערכת המשפט. אם תשווה לדברים שנכתבים כלפי מערכות משפטיות אחרות במדינות מערביות נאורות, תיווכח לדעת שמערכת המשפט שלנו זוכה ליחס מפנק בהשווה אליהן.
    ובכלל, רצוי שתתייחס עניינית לגופם של דברים – הן בכלל והן לדברים שאני כותב. מה שאתה מכנה "כנופיית שלטון החוק" ראוייה להגנה קצת יותר רצינית ממה שאתה מעניק לה.
    דבוק באמת – זו עצתי לך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: