משפט חוזר למרגלית הר-שפי?

הרשימה הזו לא תעסוק בשאלה אם מרגלית הר-שפי ראוייה למחמאות או שמא לגינוי.
 
והיא גם לא תעסוק בשאלה אם עמי איילון – האיש שהיה מופקד על בטחוננו, ועתה הוא מתיימר להנהיג את המדינה המיוסרת הזו – אם עמי איילון זה, הוא איש נבון וחכם, או שמא הוא סתם איש טיפש.
 
והיא אפילו לא תעסוק בשאלה כיצד זה האיש האחראי הזה עמי איילון – האיש התוקף השכם והערב את אלה שהוא מכנה "מנהיגות חלולה" – כיצד זה דווקא הוא מלהג באסיפת בחירות ומנופף לעומת שומעיו באינפורמציה שלדבריו הוא יודע "מודיעינית" מתוקף תפקידו כראש השב"כ.
 
מרגלית הר-שפי הורשעה כזכור, ונדונה לתשעה חודשי מאסר בפועל, עקב כך שידעה – כך קבע בית המשפט – שיגאל עמיר זומם לרצוח את ראש הממשלה, ולא עשתה דבר למנוע את הפשע.
 
וכך, מילה במילה, קבע בית המשפט העליון – בלשונו הציורית של השופט חשין – את המיוחס למרגלית הר-שפי:
 
"מיצבור הראיות שנערמו בתיק בית-המשפט, כמותן ואיכותן של הראיות, כל אלה מעלים מסקנה – מעבר לספק סביר – כי המערערת ידעה שיגאל עמיר הוגה -זומם, מתכנן ומתכוון לבצע מחשבת-רשע לרצוח את ראש הממשלה; ידעה – ולא עשתה דבר; לא דיווחה לרשויות על שידעה ולא נקטה בכל אמצעי סביר אחר למנוע את ביצוע המעשה. המערערת ידעה כי יגאל עמיר רציני בכוונותיו; ידיעתה היתה ידיעה ממשית, ידיעה ברורה; היא האמינה כי יגאל עמיר מתכוון אמנם לבצע את מחשבת-הרשע שהגה. זו המסקנה המתבקשת מן הראיות שבאו לפני בית-המשפט, והכל כנדרש להשלמתה של עבירת אי-מניעת פשע. לא אך מידע אחד נקלט בהכרתה של המערערת אודות מחשבת-הזדון של עמיר. פיסות-המידע – מהן פיסות גדולות מהן פיסות גדולות-מגדולות – באו תכופות, בזו-אחר-זו: עוד זו באה והנה זו באה אחריה. הך פטיש עלה וצנח. עוד מידע ועוד מידע ועוד מידע – עד להיווצרותה של "מאסה-קריטית", עד לבריאתה של "ידיעה". יתר-על -כן: הצטברות פיסות-המידע, אלו-על-גבי-אלו, לא זו בלבד שהיה בה כדי לשלול מקריות ואפשרויות פירוש חלופיות לכל אחת מאותן פיסות מידע לעצמה – אפשרויות פירוש תמימות – אלא שנודע לה לאותה הצטברות של מידע אפקט סינרגטי מובהק. כל הסימנים מורים אל מקום אחד וכל הדרכים מוליכות אל אותו מקום; ובבואנו אל המקום וידענו כי אין מנוס מהסיק מסקנה אחת, מסקנה אחת ויחידה: המערערת ידעה, ידעה במפורש, אודות כוונתו ותוכניתו הרעה של עמיר לרצוח את יצחק רבין נפש"
 
עד כאן הציטוט מפסק הדין של בית המשפט העליון. 
 
הקביעה המרשימה והמשכנעת הזו של השופט חשין מראה בעליל, שבית המשפט שוכנע באשמתה של מרגלית הר-שפי – לא על סמך הוכחה ישירה, אלא על סמך מסקנה של בית המשפט – הנשענת על מיצבור של ראיות נסיבתיות.
 
עד שבא עמי איילון, ובאסיפת בחירות באשקלון – כך על פי דיווח ב-ynet – קובע לא פחות מאשר את הדברים הבאים (ציטוט מ-ynet):
 
"הר-שפי לא ידעה שיגאל עמיר רוצה לרצוח את ראש הממשלה. אני יודע את זה מודיעינית, אני הייתי ראש השב"כ. היא שילמה מחיר על הבריחה של המנהיגות החברתית ושל הרבנים שלא שמו קווים אדומים, אותם רבנים שהוציאו דין רודף לא עמדו לדין. אני יודע שהיא לא העלתה על דעתה שהוא יהרוג את ראש הממשלה. הר-שפי היתה חלק מהמציאות המטורפת".
 
הדברים המאוחרים הללו של ראש השב"כ לשעבר – העומדים בניגוד קוטבי לקביעת בית המשפט – מדברים בעד עצמם.
 
אם נשווה בין שני הטקסטים – זה של השופט חשין עם זה של עמי איילון – נראה שקביעת בית המשפט, כפי שראינו, היא מסקנה על סמך מיצבור ראיות נסיבתיות, ואילו מנגד, קביעתו – ההפוכה – של עמי איילון, כך נראים הדברים, אינה נשענת על מסקנה, אלא על דבר מה שנראה כמו הוכחה ישירה  ("אני יודע את זה מודיעינית").
 
ההנחה כמובן היא, שראש השב"כ – כשאמר את שאמר – לא ראה דברים מהרהורי ליבו.
 
היעלה, איפוא, על הדעת – בעקבות הגילוי החדש והמאוחר הזה של ראש השב"כ – להשאיר את הרשעתה של הר-שפי על כנה, מבלי לברר באופן מעמיק את פשר דבריו אלה של איילון? בשום פנים ואופן לא!
 
ואם יתברר שדבריו אלה של איילון אינם דברים בעלמא של מנהיג חלול, אלא יש בהם בדברים הללו ראייה קבילה לבית המשפט, כי אז ראוי וחובה לקיים למרגלית הר-שפי משפט חוזר – גם אם יהיה צורך לקיימו בדלתיים סגורות.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ערן  On 21/04/2007 at 13:21

    איך אפשר לדעת מודיעינית שמישהו לא יודע משהו? משתילים במוחו קורא מחשבות?

  • דוד שליט  On 21/04/2007 at 13:31

    הפער הזה בין מבנה התלפיות של חשין וגירסת האחרי כך וכך שנים של אילון באיזו אסיפת פעילי מפלגה באשקלון. היו צריכים להעמיד למשפט את כל האחראים לביטחונו של רבין, אבל אלה כידוע מגיעים לוועדות חקירה. וכך, הר שפי עשתה תקופה בכלא, וראש השב"כ דאז כרמי גילון פרש לקריירה מוניציפלית וכס כבוד כמומחה טלוויזיוני לענייני טרור פנימי. אני לא מאמין שזה יגיע למשפט חוזר, אבל בלא ספק ישמש את מחנה הימין הדתי, ומבחינתם בצדק. שאלה מעניינת היא מה המשקל הרגשי-מחשבתי שנח על כתפיו של חשין כשהוא הגיע למסקנה כפי שהגיע, והאם אילון ידע אז מה שהוא אומר היום, או שהוא עצמו היה חלק מאותה מציאות מטורפת, ולא קרא נכון את המידע המודיעיני. הכי ציני זה לחשוב שהוא ידע ושתק שנים ומדבר רק כעת בניסיון להשיג נקודות במירוץ המפלגתי. מכל מקום, הר שפי מצטיירת על-פי הדברים האלה כשין-גימלית שחוזרה על-ידי טבח הבסיס ומואשמת בכך שהייתה אמורה לדעת על-פי הדרך שבה הוא מצית סיגריות שהוא אכן מתכוון לשרוף את הבסיס.

  • ארתור דנט  On 21/04/2007 at 15:14

    ואת זה אנחנו אומרים בתור מי שעבדנו שם, עד שהתחרפנו וזרקו אותנו. עמי איילון עוד חייב לנו פיצויים ומימון לתרופות הפסיכיאטריות שלנו שבגלל היעדרו התדרדרנו להומלסיות ולהתפרצויות פסיכוטיות שמשבשות את התפקוד

  • בעילום שם  On 21/04/2007 at 16:01

    האם חשבתם על האפשרות שרבין נרצח משום שזו הייתה דרכו של יגאל עעמיר להרשים את מרגלית הר שפי-יפיפיה אשכנזית מממשפחה מיוחסת שעמה לא היה לו כל סיכוי אחר?

  • ד.ט  On 22/04/2007 at 05:01

    שהאת העבירה שעליה הורשעה הר-שפי (וכמדומני, רק היא) צריך למחוק מחוק העונשין. מספיק קשה להוכיח מה עשה ומה לא עשה אדם – בלתי אפשרי להוכיח מה הוא ידע ומה לא ידע. אי אפשר לדרוש שכל אזרח יהיה בלש מתנדב.

  • דן כהן  On 22/04/2007 at 09:58

    לא יעלה על הדעת שראש השב"כ מצהיא שהיא ל ידעה על כוונתו וזה עובר לסדר היום כאילו שום דבר. היא אזרחית במדינה ומגיעות לה כל הזכויות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: