אמנון רובינשטיין – מינוי לא ראוי

עד לא מזמן דובר נכבדות בפרופסור אמנון רובינשטיין כמועמד לכהונת נשיא המדינה.
אלא שפרופ' רובינשטיין, שמן הסתם הוקסם מהרעיון, נאלץ בסופו של דבר לדחות אותו. אשתו מתנגדת, כך טען.
 
ואנחנו שואלים: איפה היא אשתו של אמנון רובינשטיין כשבאמת צריך אותה?
 
כי בעצם השעות הללו ממש קורם לו עור וגידים הרעיון למנות את פרופ' רובינשטיין לתפקיד שר המשפטים.
 
השאלה היא לא אם רובינשטיין – האיש – מתאים, או שאיננו מתאים, למשרה החשובה הזו.
 
השאלה היא שאלה של מינהל תקין ותרבות שלטון.
 
הרי לפני חדשים ספורים בלבד פעל רובינשטיין – אותו רובינשטיין עצמו – לסיכול מינוייה של השופטת דורית בייניש לכהונת נשיאת בית המשפט העליון.
 
פרופ' רובינשטיין שיגר באותם ימים מכתב אל שר המשפטים דאז, חיים רמון, והציע לו להקפיא את עבודת הוועדה למינוי שופטים.
 
וכך, בין היתר, הציע רובינשטיין לרמון במכתבו:
 
"התפטרותו של מנהל בתי המשפט השופט בועז אוקון – אבידה גדולה למערכת המשפט – וחילוקי הדעות סביב מינוי שופטים לבית המשפט העליון, כמו גם אירועים אחרים שהתרחשו לאחרונה, שופכים אור על מצב מדאיג אליו נקלעה המערכת המשפטית בכלל ובית המשפט העליון בפרט. כיהנתי שנים רבות כחבר הוועדה לבחירת שופטים, ולא זכור לי שאי פעם היה מצב כזה".
 
רובינשטיין המשיך במכתבו והציע לרמון לחשוב על פתרון "לא שגרתי" – ולמנות את הנשיא לשעבר, מאיר שמגר, לנשיא זמני למשך שנתיים. 
 
רובינשטיין סבר במכתבו ששמגר יקדיש את אותן שנתיים ל"חיזוק  מערכת היחסים בין מרכיביה השונים של הוועדה לבחירת שופטים, וידאג למינוי שופטים חדשים לבית המשפט העליון שיביאו לשורותיו משפטנים מעולים, שגם יתנו ביטוי להלכי רוח מגוונים של החברה הישראלית".
 
אכן רעיון שובה לב ונפש.
 
אבל החיים – מה לעשות – הכתיבו אחרת, והשופטת דורית בייניש מכהנת עתה כנשיאת בית המשפט העליון.
 
האם ראוי הדבר, שבמצב העניינים הזה יכהן רובינשטיין בתפקיד שר המשפטים? בשום אופן לא!
 
הרי רובינשטיין הפגין – במכתבו לשר המשפטים – חוסר אמון ברור בשופטת דורית בייניש.
 
והרי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון אמורים, כידוע, לקיים שיגרה של קשר עבודה רצוף והדוק ביניהם – לטובת מערכת המשפט.
 
האם מישהו באמת מאמין שהדבר אפשרי על רקע המכתב ההוא, שהדיו עליו טרם יבשה?
 
ומה על המבוכה האישית? ממה הוא עשוי הרובינשטיין הזה?
 
ועוד לא אמרנו דבר על כך שאמנון רובינשטיין חתום על מסמך נוסף, שגם הדיו עליו עוד טרם יבשה:  גילוי הדעת – הכמעט הזוי – כנגד מבקר המדינה.
 
אמנון רובינשטיין חותם את מכתבו אל חיים רמון באלה המילים:
 
 "אני כותב דברים אלה לא בלב קל, אך הדאגה לשלטון החוק ולתקינות עבודתה של הערכאה השיפוטית העליונה היא שמדריכה אותי".
 
תקינות עבודתה של הערכאה שיפוטית העליונה, ושל מערכת המשפט בכלל, חייבת להמשיך ולהדריך את אמנון רובינשטיין – גם אם אשתו איננה בסביבה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: