בית משפט אטום

————————————————————————————————

  מי שמזדמן לבית חולים כלשהו יגלה בנקל שמערכת הבריאות עושה מאמץ לשמור על פרטיותם של החולים המטופלים.
במקומות בולטים במיתחם בתי החולים, כולל במעליות, ניתן להבחין במודעות שבהן מתבקש הצוות הרפואי שלא לשוחח בפומבי אודות המטופלים.
 
חוק זכויות החולה אכן דורש כי:
 
 "א. מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד הרפואי ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי.
ב.   מנהל מוסד רפואי יקבע הוראות בדבר שמירה על כבודו ועל פרטיותו של המטופל הנמצא במוסד הרפואי".
 
אבל מסתבר שכבודו ופרטיותו של המטופל שווים בעיני מערכת הצדק שלנו כקליפת השום.
 
במה דברים אמורים:
 
לאחרונה ניתן בבית המשפט העליון (השופטים עדיאל, ביניש וארבל) פסק דין שבכותרתו מתנוססים השמות המלאים ושם המשפחה של קטינה ואמה.
 
ומתחת לשמות המלאים ושם המשפחה של הקטינה ואמה פותח פסק הדין גופו באלה המילים:
 
"המשיבה 2 … (להלן ******  או הקטינה) נולדה ביום 3.10.1993 בבית החולים ע"ש שיבא בתל-השומר לאמה, היא המשיבה 1 בערעור הנ"ל (להלן ****** או האם). בסמוך לאחר הלידה התברר שהקטינה סובלת מפגיעה מוחית קשה ומפגיעה רב מערכתית: פיגור שכלי עמוק, שיתוק ספסטי קשה של ארבע הגפיים ועיוורון".
 
וכך, שמה המלא ושם המשפחה של הקטינה (ושם אמה) משייט לו במרחבי האינטרנט, תוך רמיסה ברגל גסה של פרטיותן וכבודן, וזאת – בחסותו האדיבה של בית המשפט העליון שלנו.
 
האם מבצר הצדק שלנו הביא בחשבון אפשרות, שנוסף לפגיעה בכבוד ובפרטיות – הוא גם הסב נזק כבד לבני משפחתה של הקטינה בפרסום המיותר של שמה הפרטי ושם המשפחה שלה ושל אמה?
 
מה ערך היה נגרע מפסק הדין הזה אילו, במקום לפרסמו בשמות המלאים ובשם המשפחה, היה בית המשפט מפרסם את פסק הדין תוך שימוש בתואר "פלוני"?
 
יצויין, שבעבר פניתי בכתב אל הנהלת בית המשפט בעניין דומה. באותו עניין היה מדובר בפירסום פסק דין של בית המשפט העליון ואיזכור שמה המלא ושם משפחתה של בחורה – תוך פירוט מירבי של מחלת הנפש שממנה סבלה בעבר.  הפירסום הזה גילה לי – לראשונה – שהמדובר בבת של אחד ממכריי, שעד אז הצליח לשמור על העניין בסוד משפחתו.
כאמור, פניתי אל הנהלת בתי המשפט וביקשתי לטפל בעניין באופן עקרוני.
התשובה המתחמקת של הנהלת בית המשפט הבהירה לי – כמה מייאש – שאין עם מי לדבר.
 
והביזיון המחפיר והפוגעני הזה חוזר על עצמו שוב ושוב, והפעם – בעניינה של הקטינה ומשפחתה.
 
ראוי להזכיר כאן את ההבטחה החגיגית של מי שישבה בראש הרכב השופטים ששיחרר את פסק הדין הנ"ל, נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בטקס כניסתה לכהונת הנשיאות.
וכך הבטיחה הנשיאה בהתרגשות ובקול רועד באותו טקס:

"
נעשה כל שבכוחנו השיפוטי לקיים בישראל חברה השואפת להגשמת הערכים של שמירת חוק, של הגנה על זכויות האדם וכבוד האדם…"
 
תן להם טקסים תן להם!  כי בטקסים הם במיטבם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • eman  On 31/01/2007 at 14:36

    אני מתנצל מראש אם אתה שינית את השמות והתאריכים – אבל אם לא, אז נראה לי שברגע שפרסמת רק הגברת את הפגיעה. ואז מה יש להלין עליהם, אם אתה עושה אות ודבר?

  • יוסי  On 31/01/2007 at 15:31

    אני – בניגוד לבית המשפט העליון – פירסמתי את המאמר תוך השמטת הפרט המזהה המובהק: שם המשפחה של הקטינה ואמה.
    בכל אופן, עכשיו השמטתי גם את השמות הפרטיים.
    תודה על התגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: