סמכות בג"צ כלפי נשיא המדינה

נובמבר 2006

עו"ד יוסי פוקס עתר כידוע לבג"צ שיורה לנשיא המדינה להשיב מדוע אינו מתפטר או משעה את עצמו מתפקידו – בעקבות החשדות נגדו. 

בג"צ החליט שעל הנשיא להשיב לעתירה.   

        תלוי בחסדי בג"צ

הנשיא טוען בתגובתו, בין היתר, כי לבג"צ אין סמכות להורות לו, לנשיא, להשיב לעתירה, וזאת לאור סעיף 13(א) לחוק יסוד: נשיא המדינה, הקובע כי:
"לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה".
 
   במילים אחרות, הנשיא טוען שהחלטה שלו אם להתפטר, או שלא להתפטר – החלטה מעין זו היא דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ולכן לבג"צ אין סמכות להורות לו, לנשיא, להשיב לעתירה.
 
האם הנשיא צודק בתגובתו?
 
ובכן, הנשיא טועה! לבג"צ יש סמכות מלאה להורות לנשיא להשיב לעתירה, ואף לדון בה. 
 
  שכן בג"צ איננו אמור לדון כאן ב"דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו" של הנשיא, אלא בדבר אחר לחלוטין הקשור עם הסטטוס של הנשיא.
 
   בג"צ אמור לדון כאן, לא בשאלה הנוגעת למילוי תפקידיו או להפעלת סמכויותיו של הנשיא (כגון טיפול בחנינות או מינוי שופטים וכו'), אלא בשאלה הבסיסית והראשונית, והיא – אם הנשיא ראוי, או לא ראוי, להיות בסטטוס של נשיא (שמכוחו הוא ממלא את תפקידיו ומפעיל את סמכויותיו).
 
   להארת הסוגיה נניח לרגע מקרה היפותטי שבו הנשיא נבחר לתפקידו ומתחיל לכהן בו, ולאחר מכן מתברר שחלה טעות בספירת הקולות של חברי הכנסת שבחרו בו, ומי שהיה אמור להיות הנשיא הוא אדם אחר שהתחרה על המשרה. ובכן, המקרה ההיפותטי הזה ממחיש כי אין המדובר כאן בשאלה הנוגעת לתפקידיו או לסמכויותיו של הנשיא, אלא לעצם זכותו של הנשיא לאחוז בסטטוס שהוא אוחז בו. במקרה כזה, הרי איש לא יחלוק על עצם סמכותו של בג"צ לפסוק בשאלה אם – בעקבות הספירה המוטעית – הנשיא אוחז במשרתו כדין או שלא כדין.
 
וכך גם בענייננו.
 
   הדברים הקשורים לתפקידיו וסמכויותיו של הנשיא (ושבהם אין לבג"צ סמכות לדון), הם שונים ונפרדים מעצם מהות הסטטוס שלו כנשיא וזכותו להחזיק בו. שאלת הסטטוס שונה היא ונפרדת משאלת התפקידים והסמכויות המתבצעים מכוחו של אותו סטטוס.
 
   הנשיא איננו יכול, איפוא, להיתלות בסע' 13 לחוק יסוד הנשיא. שכן סעיף זה מעניק לנשיא חסינות מלאה – כולל פטור מלהשיב לעתירה – רק לגבי מעשים הנעשים מכוחה של המשרה, אך לא לגבי עצם זכותו להחזיק במשרה עצמה.
עצם הזכות, או העדר הזכות, של הנשיא להיות בסטטוס של נשיא ולהחזיק במשרה – איננה שאלה שסעיף 13 עוסק בה.
 
באחת – סעיף 13 הנ"ל איננו רלוונטי לשאלת הסטטוס של הנשיא שבג"צ אמור לדון בה, ולכן לבג"צ יש סמכות לדון בעתירה.    
 
וכאשר לבג"צ יש סמכות, כי אז ברור שבסמכותו לפסוק בעניינו של הנשיא על פי הדין.
 
ואם יגיע בג"צ למסקנה שיש לאקונה בעניין הספציפי שבו הוא אמור לפסוק – כי אז בסמכותו למלא את הלאקונה באמצעות הכלים השיפוטיים שהחוק מעניק לו, ולפסוק כמיטב שיפוטו.

__________________________________________________________

פורסם גם באתר "מחלקה ראשונה" – NFC

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: