אוניברסיטת חושיסטאן

בתקופה שעוד הלכנו במכנסי "אתא", והרבה לפני שהתחלנו לשחוט זה את זה ב"עמק האלכוהול", היה לחיפה ראש עיר – אבא חושי שמו.
בחושיו הפוליטיים החדים ובערמתו – ערמה של איכר – ידע חושי זה להפוך את חיפה לקיסרות הפרטית שלו, מדינה בתוך מדינה.
 
כל כך פרטית היתה הקיסרות הזו עד שדבק בה הכינוי "חושיסטאן" – כינוי שרישתו מבטאת כמובן את בעלותו של אבא חושי על העיר, וסיפתו – את כל אותם הדברים בעלי ניחוח טוטליטארי, שלא ממש עולים בקנה אחד עם הליכים ועקרונות של משטר דמוקרטי מערבי. 
 
הקיסר הזה אבא חושי הלך כבר מזמן בדרך כל בשר, וגם חושיסטאן נמוגה והולכת בהדרגה ומפנה את מקומה למכבי חיפה.
 
אלא שבמרומי הכרמל נותר כיס חושיסטאני –  זו האוניברסיטה שהספיק אבא חושי להקים קודם שנאסף אל אבותיו.
ובלבו של הכיס החושיסטאני הזה חיה ונושמת לה הפקולטה למשפטים בהנהגתו של הדיקן פרופסור אריאל בנדור.
 
יום אחד, בתקופה שקדמה לדיקנותו של בנדור, הקימה הפקולטה אתר אינטרנט שאחד מאגפיו נקרא בשם המבטיח "משמר המשפט".
"משמר המשפט" הוקם למטרה שאין מסוכנת ממנה למשטרים טוטליטאריים: סטטיסטיקה. 
 
וכך תוארה מטרתו של "משמר המשפט" בפורטלים השונים שברחבי הרשת:
 
"מעקב אחרי בית המשפט העליון שמבוצע על ידי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. מטרת המעקב לספק עיבוד סטטיסטי שוטף, על פי חיתוכים שונים, של עבודת בית המשפט העליון בהתבססו על מאגר כל פסקי הדין, במגמה להאיר את עינו של הציבור על עבודת בית המשפט. מפורטים בו נתונים על השופטים, ההחלטות, ניתוחי החלטות, והוא כולל סיכומים יומיים וחודשיים ועוד"
 
ואכן, כל מי שהזדמן לאתר יכול היה להזין את עיניו בנתונים סטטיסטיים שונים המתייחסים לתפוקת בית המשפט העליון, לקצב מתן פסקי הדין, להספקים של השופטים, לכמויות פסקי הדין שניתנו פה אחד, לכמויות פסקי הדין שבהם השופטים הסתפקו ב"אני מסכים" המפורסם, לכמויות פסקי הדין שניתנו ללא דיון ענייני בתיק ("נחה דעתי"), לנטייתם של שופטים במינוי זמני שלא לכתוב פסקי דין מיעוט, ועוד ועוד פרטים על פי חיתוכים סטטיסטיים שונים ומשונים.
 
בקיצור, היו בו באתר "משמר המשפט" נתונים שונים שסיפקו אפשרות להציץ מקרוב אל מתחת לגלימותיהם של שופטי בית המשפט העליון, ופה ושם אף למשש את הגלימות ולהבחין בתפרים שלהן מהצד של הביטנה.
 
כמובן ששופטי בית המשפט העליון – חסידי שקיפות ידועים – לא אהבו את החדירה הזו ואת החיטוט בנתונים, חיטוט שהוא מסוכן מדיי – במיוחד לאנשים שהם למטה מגיל ארבעים, שאינם בשלים דיים להבין את פשרם.
 
כשקיבל פרופסור בנדור את מושכות הפקולטה והיה לדיקן, הופסקה ההשתוללות  ושופטי בית המשפט העליון – בהם אמו של פרופסור בנדור, השופטת דליה דורנר – יכלו סוף סוף לנשום לרווחה.
 
אתר "משמר המשפט" המסוכן והחטטן פורק וחוסל והיה לאבק.
על חורבותיו של "משמר המשפט" הוקם אתר חדש שהוא כתב עת משפטי בשם המטופש "הארת דין".  שום דבר שקשור לסטטיסטיקה.
לא צריך עין חדה במיוחד להבחין שהאתר החדש יושב על הכתובת האינטרנטית של "משמר המשפט" שהושלך למזבלה.
 
זהו! חזר לו השקט התעשייתי הרך והמפנק להלך בין חדריו האפלים של בית המשפט העליון, ושוב אין מי שעומד לשופטים עם סטופר על הראש וסופר מי מהם מסכים, מי נחה דעתו ומי דעתו סתם השתבשה עליו.
והכל בזכות מי?
 
פרופסור בנדור אמר פעם בריאיון כלשהו, שהוא החליט להחליף את שמו מדורנר לבנדור כדי לא להיתפס בעיני הציבור בתור הבן של.
לגיטימי בהחלט – בתנאי שאתה, או אמך, לא מתכוונים לעבוד על הציבור בעיניים ובאזניים.
 
כי האמת היא שהמסירות ההדדית שבין פרופסור בנדור לאמו השופטת דורנר ראוייה לציון מיוחד, ויש בה גילויים של נפוטיזם שמתפתח למוטציות מעניינות.
 
כך למשל, בעבר נדון אצל השופטת דורנר תיק שעסק בסוגייה משפטית מסויימת.
הצדדים טענו מה שטענו – עד שבאה השופטת ונתנה פסק דין וקבעה בו הלכה חדשה.
ועל מה ביססה השופטת את ההלכה החדשה? על חיבור הדוקטורט של הבן המסור שלה.  יפה, לא?
העובדה שהשופטת דורנר – אשה ישרה כמו סרגל, בדרך כלל – לא גילתה לצדדים ולכולי עלמא שהמדובר בבן שלה, לא צריכה כמובן להעיב על השמחה המשפחתית.
 
ומכל מקום, מה הפלא שלאחר שפרשה השופטת דורנר מבית המשפט העליון סידר לה הבן הדיקן ג'וב בפקולטה שלו בכיס החושיסטאני?
 
אתם הייתם נוהגים אחרת?  

 

——————————————————————————

 

הדברים פורסמו בעבר ע"י BUZAGLAW

 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: