חיטוט קל באינטרנט מלמד שגב' חסון היתה הראשונה לקבל את "אות מלכת המדבר להעצמה נשית", וזאת במסגרת פרויקט מלכת המדבר, השולח נשים למסעות אתגריים, ומוענק לנשים מובילות ופורצות דרך בחברה הישראלית, שפועלן ועבודתן מסייעות להעצמה נשית ולעידוד נשים להגשמה עצמית ופריצת גבולות המגדר. "אחת הנשים המצליחות בישראל" נימקה הוועדה שהחליטה להעניק לאילה חסון את האות.

אין ספק: אילה חסון היא אשת חיל שפרצה בדהרה את גבולות המגדר ופיצפצה את תקרת הזכוכית כאילו כלום.

והנה אילה חסון, אותה אילה חסון ממש, מגלה דעתה באזני המאזינים כי כל אימת שיש בוס שעלול להיכשל בעבירת מין כלפי מי מהכפופות לו – יש לסלקה מסביבתו ולהעבירה מתפקידה למקום אחר, וזאת כדי להסיר החשש שהבוס הנ"ל ייכנע ליצריו ויבצע עבירת מין באותה עובדת.

החרדים של בית שמש לא היו יכולים לבקש סיוע חשוך יותר מזה שהוענק להם על ידי מלכת המדבר.

נותר רק לברר עם הגב' חסון שאלה אחת קטנה: אם יום אחד תמצאי שמי מהממונים עליך חוטא בהרהורים כלפייך עד כדי חשש שיום אחד יצרו עלול לגבור עליו והוא יבצע בך עבירת מין – התואילי במקרה של חשש כזה לפנות את מקומך מבעוד מועד ולמצוא לך מקום עבודה אחר?

אות מלכת המדבר להעצמה נשית שהוענק לאילה חסון רוטט מבושה.

—————————————————————-

ניתן לפטור העניין במשיכת כתפיים ולטעון שהוא עשה כן למטרות סיפוק סקרנותו או יצרים אישיים אחרים, אבל מי שיעשה כן יעשה לעצמו חיים קלים מדיי.

כי על פניו, נתן אשל עצמו לא נראה האיש להתענג על כגון אלה.

ובמילים אחרות, יש לנו כאן "חומר טוב" לסיפור עסיסי יותר, שאלו הם מרכיביו:

אשה, גרושה "טרייה" – עם כל המיתוס על זמינותן של גרושות "טריות" – העובדת בלשכת נתניהו.

בנימין נתניהו, שהודה בעבר בשידור חי בטלוויזיה כי הוא בגד באשתו וכך הפך אותה לאשה המושפלת ביותר במזרח התיכון והסביבה.

שרה נתניהו, הנבגדת והמושפלת, שאין להתפלא אם בעקבות הבגידה היא פיתחה פרנוייה קלה כלפי בעלה.

ראש הלשכה, נתן אשל, שעל פי הפרסומים הוא איש סודה הקרוב של שרה נתניהו ולמעשה הוא התמנה לתפקידו כדי לדווח לגב' נתניהו על המתרחש בלשכה, ובמקרה הצורך לבצע עבורה משימות כאלה ואחרות.

וכך, על רקע כל אלה, אם לפתח הלאה את התסריט, לא ניפול מהכיסא אם יתגלה ששרה נתניהו הטילה על נתן אשל משימה לפקח על תנועותיה של ר' הנ"ל כדי לוודא שבינה לבין ביבי לא מתבשל משהו – אפילו לא משהו אפלטוני.

אלא שנתן אשל, שמן הסתם ראה עצמו נאמן ללא גבול ומחוייב ללא סייג למלא המשימה, התלהב יתר על המידה ונכשל במה שרבים וטובים נכשלים בו: עשיית יתר.

זהו, אם כן, זה יכול להיות הסיפור שמאחורי הסיפור – גם אם אין בו גרם אחד של אמת.

——————————————————–

אלא שמתגנבת איזו תחושה עמומה, שסדאם חוסיין לא מילא אחר כל המטלות האקדמיות כדי לזכות בתואר הנכסף.

ובמילים אחרות, לא נתפלא אם יתברר יום אחד שדוקטור סדאם, בזכות קשריו, ניצל קומבינה כלשהי, או שהיתה לו פרוטקציה באוניברסיטה, כדי לקבל את התואר.

אלא שאוניברסיטת בגדד מתעקשת משום מה שד"ר סדאם חוסיין נושא בתואר דוקטור והוא זכה בו בדין לאור היותו סטודנט מוכשר ומצטיין שהגן על התזה שלו בחירוף נפש ממש.

האמת שניתן להבין את אוניברסיטת בגדד; זו אוניברסיטה מכובדת שהוציאה מתוכה לא מעט אנשי מדע בעלי שם, ואין לצפות שהיא תודה קבל עם ועולם בכך שניתן לקמבן אצלה תואר בדרכים עקלקלות.

גם אצלנו היה ניתן פעם לקמבן תואר אקדמי. אוניברסיטת לטביה, זוכרים?

אבל מאז שתפסו את ח"כ יאיר פרץ מארגן לעצמו תואר פיקטיבי סתמו את הפירצה הלטבית.

כלומר, סתמו אבל לא לגמרי.

כי באוניברסיטת בר אילן נותרה פירצה מתחת לגדר, ובשעות החשיכה ניתן להתגנב דרכה בזחילה אינדיאנית עם סכין בין השיניים.

———————————————————

כי ככל שניתן להתרשם – חסר באישיותו מימד אחד קריטי, שבלעדיו אתה הופך להיות לא רלוונטי.

ולמימד הקריטי הזה קוראים יכולת עמידה בלחצים.

עצם העובדה שהאיש חותר כל חייו לשאת חן בעיני הכל מעוררת חשד שאין בכוחו להתמודד ולתפקד במצבי לחץ. כלומר, שהנחמדות הזו לכל האורך והרוחב היא למעשה הצד השני של מטבע אי עמידה בלחצים וחוסר בטחון עצמי.

מי שיקרא את טורו של יאיר לפיד ("למה אני הולך לפוליטיקה") יבחין שפה ושם כבר מבצבצים סימני לחץ.

יכולת העמידה בלחצים היא חיונית מאין כמותה – במיוחד במקומותנו. בלא יכולת עמידה בלחצים קשה להחלץ ממצבי דילמה, קשה להכריע בין אפשרויות גרועות וקשה לקבל החלטות ממשיות שאינן פופולריות או מעוררות ביקורת.

אבל יותר מכך: ברגע שלפיד ישדר לסביבתו, במיוחד לעויינים אותו, שהוא חסר בטחון עצמי ומתקשה להתמודד עם מצבי לחץ – הוא יגלה מיד שהסביבה הזו מארגנת לו את החיים ואת המציאות באופן כזה שמבוקר עד ערב הוא יראה לפניו רק בעיות על גבי בעיות בלא יכולת ממשית להתמודד איתן מבלי להיפגע.

ובכלל, העובדה שערב הכרזתו על הכניסה לפוליטיקה הוא כינס את החברים המבוגרים של אבא שלו להתייעצות – עובדה זו עלולה להתפרש שהוא לא לגמרי נגמל מהחיתולים.  יאיר לפיד צריך להתפלל שהכינוס הזה לא יהפוך בהמשך לכלי ניגוח כלפיו כל אימת שהוא ינקוט במסגרת תפקידו צעדים כאלה או אחרים, שאז כאילו תתעורר מאליה השאלה אם הצעדים קיבלו אישור של החברים המבוגרים של אבא וכו' וכו'.

על רקע כל אלה ראוי לשאול: כשרמי קליינשטיין ותמיר הרפז, חבריו הקרובים של יאיר לפיד, אומרים שהם פוחדים עליו – למה הם מתכוונים?

כי משום מה קשה להשתחרר מהתחושה שיאיר לפיד חי בסרט.

—————————————————–

האם הצילומים הללו של עד המדינה מהווים הטרדת עד במובנה הפלילי?

פסק הדין המנחה בעניין הטרדת עד ניתן על ידי נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר בפסק דין בפרשה שהתפרסמה בזמנה כפרשת "הפגישה הלילית" (ע"פ 526/90).

הנשיא שמגר קובע שם מפורשות כי הטרדת עד הינה, בין היתר: "מעקבים גלויים או נסתרים" אחר העד.

הנשיא שמגר מוסיף וקובע באותו פסק דין כי:

"סעיף העבירה מתייחס רק למבצע העבירה, היינו למטריד ואין בין יסודותיו הוראה, ממנה עולה כתנאי להתקיימותה של העבירה, שמלאכת ההטרדה אכן צלחה בידי מבצעיה, וכי האדם כלפיו כוון מעשה העבירה אכן חש סובייקטיבית מוטרד. מחשבתו ותגובתו של האדם אשר כלפיו מופנים מעשי ההטרדה או מידת ההצלחה של ההטרדה, אינם מיסודותיה של העבירה. העבירה מתייחסת על פי יסודותיה למעשהו ולמחשבתו של המטריד ולא למצבו הנפשי של המוטרד או למידת ההצלחה של ההטרדה לגביו".

דומה, שהדברים מדברים בעד עצמם.

 ——————————————————

יאיר לפיד מספר לנו ברשימתו שהוא יבוא למשא ומתן הקואליציוני עם סכין בין השיניים. הדבר הזה מצביע כמובן על כך שיאיר ראה בנעוריו את הסרטים הנכונים. אבל קצת מוזר שמי שמוגדר אצלנו כמאמי הלאומי משתמש בדימוי שמתאים לו כמו כפפה לרגל.

והאג'נדה שלו תהיה אחת: להחזיר את הכסף למעמד הביניים (בהזדמנות זו תודה לדפני ליף וחבריה ששימשו מעין זמרי חימום ליאיר לפיד והביאו לו את האג'נדה הזו על מגש של כסף ממש. מעניין אם גם לפני המחאה החברתית יאיר לפיד היה מעלה על דעתו אג'נדה חלומית שכזו).

יאיר לפיד מתחייב ומבטיח לנו באותות ובמופתים שהוא לא יוותר על האג'נדה הזו "כמו שהחרדים לא מתפשרים על השבת", והוא מנסה לשכנע אותנו "שאין שום דרך ללחוץ עליו כי הוא ויתר פעם על הכל". יענו הוא בא לפוליטיקה לאחר שנפרד ממנעמי החיים.

ההכרזה הזו של לפיד שאין שום דרך ללחוץ עליו עושה לי טוב בגב. אני גוזר ושומר.

אבל מה שבאמת מעורר קצת גיחוך הוא שיאיר לפיד מקונן ברשימתו על המצב וטוען שאינו מבין למה המדינה שלנו "שקועה בתוך בירוקרטיה מושחתת של העולם השלישי".

נו באמת, יאיר – הרי מי שלכאורה הוא הכהן הגדול של השחיתות הוא אחד החברים הכי קרובים של אבא שלך שישב אצלך בבית באותו ערב יחד עם שאר המבוגרים והסביר לך איך עושים פוליטיקה. נראה לך רציני לשבת בסלון עם אולמרט ולמחרת לקטר לנו על שחיתות?

 ————————————————–

אנחנו לא אשמים שחינכו אותנו (ובפרסומות עדיין מחנכים אותנו) שעיראקים, במיוחד עיראקים כמוך עם מבטא, מתאימים מקסימום למכור עוגיות של עבאדי או חומוס יאללה סולחה.

האמת, אני לא מאמין איך מלכתחילה קיבלו אותך לאקסלנס נשואה. בטוח שאתה טעות סטטיסטית או לפחות כשל גנטי. הרי היה צפוי שבאקלסנס נשואה יעבדו אנשים עם מבטא אמריקאי עם הריש המתגלגלת הזאת על הלשון.

כי מה לעשות שלמה – אתה לא אונזערע (משלנו). בבנק לאומי לא יקבלו אותך כי שם עדיין סופרים כסף ביידיש. (אגב, אתה יודע למה הם סופרים כסף ביידיש? כי ביידיש זה יוצא יותר אם חייבים לך ופחות אם אתה חייב לאחרים. אחלה שפה יידיש).

ואם אנחנו כבר כאן – סיפור אמיתי: לפני איזה זמן הלכתי לתיאטרון ביידיש ובכניסה פגשתי את מנהל הבנק שלי – בנק לאומי כמובן. החלפנו חיוכים ואז הוא פנה אליי כלא מאמין (ביידיש כמובן): "תראה מה זה – יש כאן רק יהודים…".

כי בשיח הפנימי שלנו – "יהודים" הכוונה לאשכנזים.

אבל אל תדאג שלמה: עוד איזה מאתיים שלוש מאות שנה הכל יסתדר ואז נתקשה להבחין בין עיראקי מבגדד לבין עיראקי מבצרה.

—————————————————–

האסימון בעניין הזה ירד לי כשנועם שליט ביקש בזמנו להופיע בבג"צ ולהשיב, אישית, לעתירתם של נפגעי הטרור שהתנגדו לעיסקה. מה הוא רצה להשיג בכך? הרי הוא לא באמת חשש אז שבג"צ עלול לקבל את העתירה ולבטל את העיסקה.

ובכן, מה רצה נועם שליט להשיג בהופעה בבג"צ מול נפגעי הטרור? להוכיח שהמצוקה שלו גוברת על מצוקתם? שעניינו צודק יותר מעניינם? או שמא הוא רצה להתחרות בנפגעי הטרור על נפשו של הציבור? מין מסע יחצנות שכזה? או מה בדיוק?

יש להודות לבג"צ על שמנע אז מנועם שליט את מבוקשו.

והנה עכשיו שוב – נפגעי הטרור זועקים את כאבם נוכח החלטתו של נועם שליט למנף את ההון הרגשי שהוא זכה לו מהציבור במשך חמש שנים נוראות – לצורך שאיפותיו הפוליטיות.

אבל נועם שליט לא שומע את זעקתם של נפגעי הטרור. הוא לא באמת חש את מצוקתם.

כי הוא אטום לכאבם.

משכך, לא נותרת לנפגעי הטרור הברירה אלא לעשות מעשה נועם שליט ולהקים אוהל מחאה מול ביתו במצפה הילה.

אדרבא, שיתמודד עם זה.

————————————————————–